יואל וקסברגר – האמן החרדי ואיש הרעיונות

X

כיפת לילה כזה.
כל הפס פה - מואר.
איש הרעיונות, הצייר והאמן שפיאר את היהדות.
לקחתי את כל הטקסט השחור-לבן שיש ביהדות,
צבעתי אותה, הכנסתי לזה המון צבע,
המון חיות.
לא מובא בהלכה איזה משהו מסוים שאסור.
למשל ספר תורה מצויר אי-אפשר,
אבל מגילה מצוירת, שיש לי פה ב-100,000 דולר,
אין בזה שום בעיה.
כבר הייתי בגיל 18,
התחלתי לעשות עבודות לאנשים
ואז אמרתי יום אחד- "בשביל מה ליצור לכל אחד?
"בוא ניצור מלאי."
לא מצייר את הציור מההתחלה.
זו התמונה המקורית ואז על זה אני פשוט מצייר
את הזקנים, את הפאות, את קיפולי הבגדים.
אם זה חסידות בעלז, ויז'ניץ, נדבורנה ועוד כל מיני גדולים,
הם מחפשים עוד מתנה. מה הלאה?
ואז אני עושה להם יצירה מיוחדת.
חסידים שמקבלים את זה נדהמים.
תראה, אני תמיד מוציא על הספרים שלי כשרות.
הרבנים יודעים שכשאני בא לכשרות, אין סיכוי שהם אומרים לי "לא."
לדוגמה, ה"מקרנצ'יק," קראו לזה "הטלוויזיה החרדית."
..."בפרך, בבניית ערי מסכנות."
"אוי, הגב שלי כבר נשבר."
נופלים לי רעיונות...
עושה את הסקיצה, שם אותו, שלום.
למחרת מגיע לי לקוח, אומר לי "יואל, יש לך רעיון באמת"?
בום- שולף לו, אומר לו "קדימה, קח."
שלושת אלפים דולר על הרעיון, להתראות, שלום.
רוצה להגיד קריאת שמע.
מצד שני קריאת שמע על המיטה, אומרים את זה בלילה,
ואז המצאתי קריאת שמע, כשפותחים את זה- נדלק אור.
בני ברק זה לא המקום הכי מצויר.
לולא הייתי יכול לצייר פה את הכבישים, גשרים ואת כל המקומות...
ניסיתי כמה פעמים מול ראש העיר.
התקציב נמוך, אבל זה יהיה פעם.
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. -אמן.
אמנים הם ממש ברצפה.
הם לא מצליחים להעצים את עצמם.
אם מישהו יגיד לך שהכל הצליח, אין דבר כזה.
מאחורי כל הצלחה יש מישהו עקשן שלא ויתר.
שים 2 בפנים. -אין לי.
אני אוהב בבדיחה, בצחוק, אני פעם אמרתי למישהו שאני חסיד של ה...
של הדולר.
אני התכוונתי ללינקולן. סתם...
בורא עולם נמצא בכל דבר.
זה פשוט, כל דבר שאני עושה זה הוא, זה לא אני.
"אמונה חושית" זה נקרא.
כיפת לילה כזה.
כל הפס פהמואר.
איש הרעיונות, הצייר והאמן שפיאר את היהדות.
לקחתי את כל הטקסט השחור-לבן שיש ביהדות,
צבעתי אותה, הכנסתי לזה המון צבע,
המון חיות.
לא מובא בהלכה איזה משהו מסוים שאסור.
למשל ספר תורה מצויר אי-אפשר,
אבל מגילה מצוירת, שיש לי פה ב-100,000 דולר,
אין בזה שום בעיה.
כבר הייתי בגיל 18,
התחלתי לעשות עבודות לאנשים
ואז אמרתי יום אחד- “בשביל מה ליצור לכל אחד?
בוא ניצור מלאי.”
לא מצייר את הציור מההתחלה.
זו התמונה המקורית ואז על זה אני פשוט מצייר
את הזקנים, את הפאות, את קיפולי הבגדים.
אם זה חסידות בעלז, ויזניץ, נדבורנה ועוד כל מיני גדולים,
הם מחפשים עוד מתנה. מה הלאה?
ואז אני עושה להם יצירה מיוחדת.
חסידים שמקבלים את זה נדהמים.
תראה, אני תמיד מוציא על הספרים שלי כשרות.
הרבנים יודעים שכשאני בא לכשרות, אין סיכוי שהם אומרים לילא.”
לדוגמה, המקרנציק,” קראו לזההטלוויזיה החרדית.”
…”בפרך, בבניית ערי מסכנות.”
אוי, הגב שלי כבר נשבר.”
נופלים לי רעיונות
עושה את הסקיצה, שם אותו, שלום.
למחרת מגיע לי לקוח, אומר לייואל, יש לך רעיון באמת”?
בום- שולף לו, אומר לוקדימה, קח.”
שלושת אלפים דולר על הרעיון, להתראות, שלום.
רוצה להגיד קריאת שמע.
מצד שני קריאת שמע על המיטה, אומרים את זה בלילה,
ואז המצאתי קריאת שמע, כשפותחים את זה- נדלק אור.
בני ברק זה לא המקום הכי מצויר.
לולא הייתי יכול לצייר פה את הכבישים, גשרים ואת כל המקומות
ניסיתי כמה פעמים מול ראש העיר.
התקציב נמוך, אבל זה יהיה פעם.
ברוך אתה האלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. -אמן.
אמנים הם ממש ברצפה.
הם לא מצליחים להעצים את עצמם.
אם מישהו יגיד לך שהכל הצליח, אין דבר כזה.
מאחורי כל הצלחה יש מישהו עקשן שלא ויתר.
שים 2 בפנים. -אין לי.
אני אוהב בבדיחה, בצחוק, אני פעם אמרתי למישהו שאני חסיד של ה
של הדולר.
אני התכוונתי ללינקולן. סתם
בורא עולם נמצא בכל דבר.
זה פשוט, כל דבר שאני עושה זה הוא, זה לא אני.
אמונה חושיתזה נקרא.
0
    Press enter for publication
אמנות
חרדים
פטנטים
ציור