כאן | סקרנים – למה נשים בוכות יותר

X

גברים לא מבינים את עניין הבכי.
אצלם הוא שמור למקרה מוות או לשברון לב אחרי פרידה.
נכון, אנחנו בוכות יותר, אבל לא רק שאין מה להתבייש בזה,
זה גם יתרון ענק. ענק. ענק!
חוקרים מאוניברסיטת הילברג בהולנד חקרו את נושא הבכי אצל נשים וגברים.
הם הגיעו למסקנה שנשים בוכות בין פעמיים לחמש פעמים בחודש.
פי שלושה עד חמישה מגברים.
נכון שיש תרבויות שבהן הפערים קטנים יותר,
אבל בכולן, בלי יוצא מן הכלל, נשים בוכות יותר.
במחקר ההולנדי שכלל ראיונות עם 5,000 גברים ונשים
מ-12 ארצות שונות,
התברר שפרצי הבכי שלנו ארוכים יותר,
שש דקות בממוצע להתקף בכי אצל אישה,
לעומת שתיים-שלוש דקות אצל גבר.
למה? אנחנו לא עושות הצגות או מניפולציות.
טוב, אולי קצת. אין מספיק חלב.
זה קודם כול עניין של ביולוגיה.
אנחנו מייצרות כמות גדולה יותר של הורמון החלב, פרולקטין,
שמגביר תגובות רגשיות.
בגיל ההתבגרות, רמות הפרולקטין אצל גברים ונשים פחות או יותר שוות.
אבל כשאנחנו מתבגרות, ריכוז ההורמון אצלנו עולה מאוד
ואנחנו מייצרות בערך 60% יותר מגברים.
ואם זה לא מספיק,
אצל גברים יש רמות גבוהות של ההורמון הגברי טסטוסטרון,
שהתגלה במחקרים כמעכב תגובות רגשיות כמו בכי.
ועזבו הורמונים. גם צינורית הדמעות שלנו קצרה יותר מזו של הגברים.
ולכן כשאנחנו בוכות, אנחנו ממש בוכות.
ואפשר לראות את הדמעות שלנו תוך זמן קצר.
אבל בנות, אין סיבה להתבייש. הבכי מפיג לחץ,
ועוזר להתמודד עם תחושת חוסר אונים אצל כולנו,
נשים וגברים. לכן אנחנו גם מרגישים הקלה אחרי.
אלא שגברים שחונכו להתבייש לחשוף רגשות,
יעשו הכול כדי לעצור את הדמעות.
אבל אנחנו לא סובלות מהתסביכים האלה
ויכולות להשתחרר חופשי. לא שאנחנו תמיד שולטות בזה.
תביא את המלח.
את רוצה שאני אשים לך? -ויש עוד יתרון אדיר.
מדענים ממכון ויצמן גילו שבדומה לזיעה,
גם הדמעות שלנו מעבירות מסרים כימיים.
למרות שהן חסרות ריח, כשגבר נחשף לדמעות של אישה,
רמת העוררות המינית שלו יורדת.
נשמע כמו מנגנון הגנה אבולוציוני שנועד לעזור לנו
להיפטר מגברים מציקים.
גברים לא מבינים את עניין הבכי.
אצלם הוא שמור למקרה מוות או לשברון לב אחרי פרידה.
נכון, אנחנו בוכות יותר, אבל לא רק שאין מה להתבייש בזה,
זה גם יתרון ענק. ענק. ענק!
חוקרים מאוניברסיטת הילברג בהולנד חקרו את נושא הבכי אצל נשים וגברים.
הם הגיעו למסקנה שנשים בוכות בין פעמיים לחמש פעמים בחודש.
פי שלושה עד חמישה מגברים.
נכון שיש תרבויות שבהן הפערים קטנים יותר,
אבל בכולן, בלי יוצא מן הכלל, נשים בוכות יותר.
במחקר ההולנדי שכלל ראיונות עם 5,000 גברים ונשים
מ-12 ארצות שונות,
התברר שפרצי הבכי שלנו ארוכים יותר,
שש דקות בממוצע להתקף בכי אצל אישה,
לעומת שתיים-שלוש דקות אצל גבר.
למה? אנחנו לא עושות הצגות או מניפולציות.
טוב, אולי קצת. אין מספיק חלב.
זה קודם כול עניין של ביולוגיה.
אנחנו מייצרות כמות גדולה יותר של הורמון החלב, פרולקטין,
שמגביר תגובות רגשיות.
בגיל ההתבגרות, רמות הפרולקטין אצל גברים ונשים פחות או יותר שוות.
אבל כשאנחנו מתבגרות, ריכוז ההורמון אצלנו עולה מאוד
ואנחנו מייצרות בערך 60% יותר מגברים.
ואם זה לא מספיק,
אצל גברים יש רמות גבוהות של ההורמון הגברי טסטוסטרון,
שהתגלה במחקרים כמעכב תגובות רגשיות כמו בכי.
ועזבו הורמונים. גם צינורית הדמעות שלנו קצרה יותר מזו של הגברים.
ולכן כשאנחנו בוכות, אנחנו ממש בוכות.
ואפשר לראות את הדמעות שלנו תוך זמן קצר.
אבל בנות, אין סיבה להתבייש. הבכי מפיג לחץ,
ועוזר להתמודד עם תחושת חוסר אונים אצל כולנו,
נשים וגברים. לכן אנחנו גם מרגישים הקלה אחרי.
אלא שגברים שחונכו להתבייש לחשוף רגשות,
יעשו הכול כדי לעצור את הדמעות.
אבל אנחנו לא סובלות מהתסביכים האלה
ויכולות להשתחרר חופשי. לא שאנחנו תמיד שולטות בזה.
תביא את המלח.
את רוצה שאני אשים לך? -ויש עוד יתרון אדיר.
מדענים ממכון ויצמן גילו שבדומה לזיעה,
גם הדמעות שלנו מעבירות מסרים כימיים.
למרות שהן חסרות ריח, כשגבר נחשף לדמעות של אישה,
רמת העוררות המינית שלו יורדת.
נשמע כמו מנגנון הגנה אבולוציוני שנועד לעזור לנו
להיפטר מגברים מציקים.
0
    Press enter for publication