כאן עברית | ילדים זה שמחה

X

ילדים זה שמחה. מי לא מכיר את הביטוי הזה?
אנחנו משתמשים בו תדיר
כדי לקדם בכל הכוח את מצוות פרו ורבו.
יאללה, תרביצו.
אחד, שניים, שלושה ילדים. כמה שיותר - יותר טוב.
וכיף. ושמח.
יש רק בעיה קטנה עם זה.
המשמעות המקורית של הביטוי - הפוכה.
השנה היא 1976 ומדינת ישראל רועשת וגועשת.
אני לא מדבר על בכור ת הסרט "גבעת חלפון",
ואפילו לא על מבצע אנטבה.
אלא על ימיו האחרונים של המערך בשלטון,
שנה לפני המהפך המפורסם של 77´.
המיאוס הכללי בציבור מסיעת המערך ומשורשיה המפא"יניקים, גואה.
אחת הסוגיות הבוערות היא האפליה העדתית,
ובפרט היחס ליוצאי עדות המזרח,
בעיקר לנוכח סוגיות הקיפוח בשכונות ובעיירות הפיתוח.
על הרקע הפוליטי-חברתי הזה כתב יהושוע סובול
את המחזמר "קריזה, אנשים במצוקה".
המחזמר שעלה בתיאטרון חיפה, התמקד באנשים שחיים בשכונות
ובעיירות הפיתוח, ועוסק בעוני, אלימות,
עלייה וקליטה, ואפליה עדתית.
שיר אחד מהמחזמר הזה נחקק במיוחד בזיכרון הקולקטיבי שלנו:
"ילדים זה שמחה".
כשמאזינים לו היום,
מייחסים לשיר את המשמעות המילולית הפשוטה שלו.
אבל האמת היא שאם מקשיבים היטב למילים,
מגלים שסובול כתב בכלל שיר מחאה סאטירי וחריף.
"תביאו ארבעה ילדים, תקבלו שיכונים, כניסה ומטבח,
"תביאו שישה ילדים, תקבלו הנאה וכבוד מקרובים.
"אלוהים כבר ייתן, הסעד גם כן, מה שצריכים ילדים".
הביקורת כפולה: האחת על אנשים
שמביאים ילדים לעולם בלי לחשוב על ההשלכות המשפחתיות,
הכלכליות והחברתיות.
השנייה על הממסד, שבחוסר אחריותו מעודד ילודה חסרת הבחנה.
אבל ברבות השנים הציניות והאירוניה התפוגגו ונעלמו בלחן ובשירה
השמחים והקצביים של שלמה בר.
עד כדי כך שהשיר הפך ללהיט בחתונות ובבריתות.
וכך "ילדים זה שמחה" השתרש כביטוי שמייצג
את ההפך הגמור ממטרתו המקורית,
ממחאה נגד הבאת ילדים חסרת תקנה,
לאחד הסמלים המובהקים לעידוד ילודה בחברה הישראלית.
ילדים זה שמחה. מי לא מכיר את הביטוי הזה?
אנחנו משתמשים בו תדיר
כדי לקדם בכל הכוח את מצוות פרו ורבו.
יאללה, תרביצו.
אחד, שניים, שלושה ילדים. כמה שיותריותר טוב.
וכיף. ושמח.
יש רק בעיה קטנה עם זה.
המשמעות המקורית של הביטויהפוכה.
השנה היא 1976 ומדינת ישראל רועשת וגועשת.
אני לא מדבר על בכורת הסרטגבעת חלפון”,
ואפילו לא על מבצע אנטבה.
אלא על ימיו האחרונים של המערך בשלטון,
שנה לפני המהפך המפורסם של 77´.
המיאוס הכללי בציבור מסיעת המערך ומשורשיה המפאיניקים, גואה.
אחת הסוגיות הבוערות היא האפליה העדתית,
ובפרט היחס ליוצאי עדות המזרח,
בעיקר לנוכח סוגיות הקיפוח בשכונות ובעיירות הפיתוח.
על הרקע הפוליטי-חברתי הזה כתב יהושוע סובול
את המחזמרקריזה, אנשים במצוקה”.
המחזמר שעלה בתיאטרון חיפה, התמקד באנשים שחיים בשכונות
ובעיירות הפיתוח, ועוסק בעוני, אלימות,
עלייה וקליטה, ואפליה עדתית.
שיר אחד מהמחזמר הזה נחקק במיוחד בזיכרון הקולקטיבי שלנו:
ילדים זה שמחה”.
כשמאזינים לו היום,
מייחסים לשיר את המשמעות המילולית הפשוטה שלו.
אבל האמת היא שאם מקשיבים היטב למילים,
מגלים שסובול כתב בכלל שיר מחאה סאטירי וחריף.
תביאו ארבעה ילדים, תקבלו שיכונים, כניסה ומטבח,
תביאו שישה ילדים, תקבלו הנאה וכבוד מקרובים.
אלוהים כבר ייתן, הסעד גם כן, מה שצריכים ילדים”.
הביקורת כפולה: האחת על אנשים
שמביאים ילדים לעולם בלי לחשוב על ההשלכות המשפחתיות,
הכלכליות והחברתיות.
השנייה על הממסד, שבחוסר אחריותו מעודד ילודה חסרת הבחנה.
אבל ברבות השנים הציניות והאירוניה התפוגגו ונעלמו בלחן ובשירה
השמחים והקצביים של שלמה בר.
עד כדי כך שהשיר הפך ללהיט בחתונות ובבריתות.
וכךילדים זה שמחההשתרש כביטוי שמייצג
את ההפך הגמור ממטרתו המקורית,
ממחאה נגד הבאת ילדים חסרת תקנה,
לאחד הסמלים המובהקים לעידוד ילודה בחברה הישראלית.

פרו ורבו – כך מכונה מצוות הולדת ילדים במסורת היהודית.
גבעת חלפון –
הסרט המפורסם “גבעת חלפון אינה עונה”.
מבצע אנטבה –
מבצע שחרורם של נוסעי מטוס יהודים שנחטף לאוגנדה בידי ארגון טרור.
המערך
– מפלגת העבודה, המבוססת על מפא”י, שהייתה המפלגה המרכזית מאז קום המדינה.
הסעד – שירותי הרווחה של מדינת ישראל.

0
    Press enter for publication
כאן סקרנים
ערוץ כאן