ליבי נחימובסקי – הדייט הראשון והאהבה הגדולה

X

אני לא יודעת בדיוק איך זה קרה,
אבל מצאתי את עצמי בגיל 27 נשואה תשע שנים עם שישה ילדים.
אני כן יודעת איך זה קרה.
אני מתכוונת, זה קרה מהר, מהר הרבה משחשבתי.
לפני 12 שנים הייתי תלמידת תיכון צעירה ושובבה
עם סומק טבעי בלחיים ורצון לטרוף את העולם.
במידה שהוא כשר למהדרין.
היה לי עודף ביטחון עצמי
וידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בחיים.
באיזה גיל אתחתן, מתי אלד ילדים,
ומתי אסיים את התואר שמעולם לא התחלתי.
יום אחד, ללא התראה מוקדמת, אבא שלי התקשר אליי והודיע לי
שהתקשרו אליו כדי להציע לי שידוך.
שידוך? אני?
שידוך עם בחור מוכשר מבית טוב ואיכותי,
עדין עם יראת שמיים והמון דברי שבח והלל.
שאלתי את אבא שלי אם זה לא נראה לו קצת מוקדם מדי.
אחרי הכול, אני עדיין בגיל הזה שממתק מאמריקה מרגש אותי.
והוא ענה: נו, תנסי פגישה אחת, מה יכול להיות?
אז ניסיתי.
נקבעה לנו פגישה במלון במרכז הארץ.
אני מדגישה: בלובי של המלון, כן?
שעה לפני הפגישה כבר הייתי שם. מאופרת, מרוגשת ועם פרפרים בבטן.
הייתי בטוחה שאצטרך להמתין, אבל הוא כבר היה שם.
יושב על ספה חומה עם חליפה אפורה וחיוך מבויש.
הוא ניגש אליי ושאל: את ליבי?
עניתי בחיוך: ליבי יש רק אחת.
התיישבנו בכורסאות ודיברנו. הוא הזמין קנקן מים עם קרח.
אחרי שעתיים הזמנתי הפוך גדול.
כעבור שעה הזמנתי פירות. הרבה פירות.
אני לא זוכרת בדיוק על מה דיברנו בפגישה,
אבל אני כן זוכרת שכשאבא שלי הגיע לאסוף אותי,
נכנסתי לרכב ואמרתי: אני רוצה להתחתן איתו. איזה חתיך!
לחלק מכם זה יישמע לגיטימי ולאחרים זה יישמע פתטי,
אבל ברגע הראשון, כשהסתכלנו אחד על השנייה,
ידענו שזה זה.
באותו הרגע שכחתי לגמרי שאני בכלל תלמידת כיתה י"ב,
שמחר יש לה בגרות בהיסטוריה להשלים,
ושעוד לא השלמתי את כל החומר במחברת תנ"ך.
בפגישה השלישית יעקב הציע לי נישואין.
שנה אחרי החתונה כבר ילדתי את הבן הראשון.
ואז השני, השלישי, הרביעית, החמישי, והשישי.
אני לא יודעת בדיוק איך זה קרה,
אבל מצאתי את עצמי בגיל 27 נשואה תשע שנים עם שישה ילדים.
אני כן יודעת איך זה קרה.
אני מתכוונת, זה קרה מהר, מהר הרבה משחשבתי.
לפני 12 שנים הייתי תלמידת תיכון צעירה ושובבה
עם סומק טבעי בלחיים ורצון לטרוף את העולם.
במידה שהוא כשר למהדרין.
היה לי עודף ביטחון עצמי
וידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בחיים.
באיזה גיל אתחתן, מתי אלד ילדים,
ומתי אסיים את התואר שמעולם לא התחלתי.
יום אחד, ללא התראה מוקדמת, אבא שלי התקשר אליי והודיע לי
שהתקשרו אליו כדי להציע לי שידוך.
שידוך? אני?
שידוך עם בחור מוכשר מבית טוב ואיכותי,
עדין עם יראת שמיים והמון דברי שבח והלל.
שאלתי את אבא שלי אם זה לא נראה לו קצת מוקדם מדי.
אחרי הכול, אני עדיין בגיל הזה שממתק מאמריקה מרגש אותי.
והוא ענה: נו, תנסי פגישה אחת, מה יכול להיות?
אז ניסיתי.
נקבעה לנו פגישה במלון במרכז הארץ.
אני מדגישה: בלובי של המלון, כן?
שעה לפני הפגישה כבר הייתי שם. מאופרת, מרוגשת ועם פרפרים בבטן.
הייתי בטוחה שאצטרך להמתין, אבל הוא כבר היה שם.
יושב על ספה חומה עם חליפה אפורה וחיוך מבויש.
הוא ניגש אליי ושאל: את ליבי?
עניתי בחיוך: ליבי יש רק אחת.
התיישבנו בכורסאות ודיברנו. הוא הזמין קנקן מים עם קרח.
אחרי שעתיים הזמנתי הפוך גדול.
כעבור שעה הזמנתי פירות. הרבה פירות.
אני לא זוכרת בדיוק על מה דיברנו בפגישה,
אבל אני כן זוכרת שכשאבא שלי הגיע לאסוף אותי,
נכנסתי לרכב ואמרתי: אני רוצה להתחתן איתו. איזה חתיך!
לחלק מכם זה יישמע לגיטימי ולאחרים זה יישמע פתטי,
אבל ברגע הראשון, כשהסתכלנו אחד על השנייה,
ידענו שזה זה.
באותו הרגע שכחתי לגמרי שאני בכלל תלמידת כיתה יב,
שמחר יש לה בגרות בהיסטוריה להשלים,
ושעוד לא השלמתי את כל החומר במחברת תנך.
בפגישה השלישית יעקב הציע לי נישואין.
שנה אחרי החתונה כבר ילדתי את הבן הראשון.
ואז השני, השלישי, הרביעית, החמישי, והשישי.

בלובי של המלון – אצל חרדים מאוד מקובל שהפגישות נערכות בלובי של מלונות, מקום שיש בו אנשים רבים ואינטימיות מוגבלת. בשום אופן לא ביחידות בחדר במלון.

0
    Press enter for publication
חופשה
חרדים
מלך זילברשלג
ערוץ כאן