קרובים קרובים – מעז יצא מתוק

X

פתוח!
למה?
למה, למה את עושה לי את זה?
מה אני בסך הכול ביקשתי?
שתהיה לי עגבנייה בבית.
אז למה אני מקבלת מלפפון חמוץ?
אני לא עשיתי הכול בשבילך?
שרתי לך, מים נתתי לך,
זבל הבאתי לך,
בונזו נתתי לך.
מה עוד... פתוח! את רוצה שאני אעשה?
שלום. -שלום, אביתר. שב, בבקשה.
מה זה, קיבלת צו פינוי?
לא, זו הגירה מרצון.
רגע.
מה זה? -שום דבר.
מישהו בחוץ?
חנה, אני יכול כמה ימים אצלך מקלט מדיני?
אתה לא הראשון ולא האחרון.
במה העניין? -זה סיפור ארוך.
יש לי זמן, אני עוד צעירה.
יש גבול למה שאני מוכן לסבול בגילי.
למה הם לא מוכנים לקבל שלי יש את הראש שלי,
והוא לא בדיוק כמו הראש שלהם?
אני לא מפריע לאימא לעשן כמו קטר,
ואני לא מפריע לאבא להיות חולה,
אז שלא יפריעו לי להיות בריא.
אני דורש קצת הבנה גם לשיגעונות שלי,
אז בבקשה, אם הם רוצים דיקטטורה, אני לא שם.
כן.
לא, זה ברור. פשוט, לעניין.
מתומצת, ברור.
לא הבנתי אף מילה.
מה יש כאן להבין? הם לא מרשים לי אפילו להכניס אותה הביתה.
אותה? זאת שבחוץ?
כן. -למה?
כי היא משאירה סימנים על השטיח.
או אני או המלפפון שתינו יותר מדי.
רגע, שאני אבין, יש לך חברה,
וההורים לא מרשים לך להכניס אותה הביתה?
כן, אבל זה לא כל הסיפור.
ההורים שלה לא מרשים לך להיכנס הביתה? -קר, קר.
היא יותר מבוגרת ממך?
לא, היא דווקא יותר צעירה.
היא בהיריון?
המוכר אמר שהיא לא, אבל אני לא מתחייב.
המוכר?
אתה יודע מה? תכניס אותה.
את בטוחה? -בינתיים, כן.
אתן דווקא תסתדרו נהדר.
בנות. חנה, רבקה. רבקה, חנה. תכירו.
מה שלומך?
שבי, בבקשה.
תשתי תה?
או יוגורט עם קרח או עם מים?
בגוניה טרייה? רק עכשיו השקיתי אותה.
תגיד, זה רק פלירט, או אתם חושבים על חתונה?
אני לא יודע איך היא, אבל אני רציני.
אז את מרשה שנישאר כאן כמה ימים?
בסדר. אני יודעת... תמיד טוב שיש עז בבית.
תגיד, מה היא לא אוכלת?
אני חושב, משחת שיניים ובלטות.
טוב, בסדר. שב ותספר לי במה העניין.
אני לא מבין, במה עז יותר גרועה מכלב?
להפך, היא אפילו לא נובחת בלילה.
ונותנת הרבה יותר חלב.
וצמר. נכון, רבקה?
היא מדברת עברית.
ואז התחיל כל העניין.
אולי תלכו לגור אצל ההורים של רבקה?
היא יתומה.
אבא שלה נקניק ואימא שלה מעיל.
זה באמת סיפור עצוב.
אבל בכל זאת, אתה לא יכול לתת להורים גט בגלל עז.
אבל למה הם לא מקבלים אותי כמו שאני?
למה אתה לא מקבל אותם כמו שהם?
אתה יודע מה, אני אתן להם צלצול, טוב? אני אטלפן.
זה יהיה בסדר, אל תדאג.
רבקה, אל תדאגי.
אני אדבר עם החותנת.
נו, די, די.
די, לאורה. אפשר לחשוב שזה הילד הראשון
שעוזב את הבית ליותר משעתיים.
זה הילד הראשון שבורח מהבית בגלל עז.
אבל הוא יחזור.
אם הוא חושב לחזור עם חיית הטרף שלו,
יותר טוב שהוא לא יחזור בכלל.
חיית טרף?
לא צריך להגזים, לאורה. זה לא קרוקודיל.
בסך הכול עז.
ציגלה.
17 שנה אנחנו משקיעים בילד הזה,
והעז הראשונה שהוא פוגש חשובה לו יותר מאימא שלו.
לאורה, בואי נחשוב על זה רגע בשקט, בסדר?
הסיגריה אפשר לשים הצידה?
אני רוצה לדעת דבר אחד: אתה לצדו או לצדי?
אני בצדו של אף אחד.
למה שאני אהיה בכלל בצדו של מישהו?
בטח, אתה מהבלתי מזדהים, כרגיל.
אז כדאי שתחליט עם מי אתה רוצה לגור -
עם אשתך או עם העז של הבן שלך.
אה, כן?
טוב.
זה לא קל, את יודעת?
אפשר לישון על זה לילה?
באחו, לא פה.
בעניין ההחלטה הזאת שאני צריך להחליט,
העז גם מעשנת?
אפשר לקבל קצת שקט בבית הזה?
אני מנסה ללמוד, אם לא אכפת לכם.
מה אני אגיד מחר למורה? שלא יכולתי ללמוד בגלל עז?
אפרת, מספיק עם הבדיחות.
בסך הכול הבן הבכור שלכם התאהב בעז.
זה קורה במשפחות הכי טובות.
אפרת, תעשי לי טובה ותחזרי לשיעורים.
בסדר, אני הולכת.
אבל תדעו לכם שאם אביתר נכנס הביתה עם עז,
אני יוצאת עם סוס.
בבקשה, זה גם מידבק.
אולי תעשה משהו? -מה את רוצה שאני אעשה?
שאני אלך למשטרה ואני אגיד שהבן שלי ברח עם עז?
לא יקרה לו כלום, לאורה. בסדר? לא יקרה לו כלום.
אני גם כן...
אני גדלתי, לאורה, עם עזים ועם תרנגולות
ועם חיות הרבה יותר גרועות.
שום דבר לא קרה לי.
התחילו סיפורי הילדות בירושלים.
אולי תתחיל לחפש את הבן שלך?
איפה, בטיפת חלב?
בתחנות לעז ולילד?
בדיר אל-בלח? איפה?
הלו? -מהההה!
מצחיק מאוד.
כנראה נגעתי בנקודה רגישה.
אין דבר, הכול יהיה בסדר. חכה, אני אסדר את זה.
חבל על השיחה. -לא, אתה תראה שהעניינים מסתדרים יפה מאוד.
הנה.
הלו? לאורה?
זאת הייתי אני.
חנה.
ה"מההה." כן.
טוב, בסדר.
כל אדם מותר לו 200 בדיחות אידיוטיות בחיים?
אז תורידי לי אחת מהחשבון.
כן. כן, הוא פה.
גם היא.
נחמדה.
טוב. בסדר, לאורה, אז תגידי לו את.
מה אני, מזכירה אלקטרונית?
מה? לא.
לא.
אז בסדר.
לאורה...
לאורה, תקשיבי רגע.
תני לי... תני לי את יורם.
יורם, אנחנו בצרות.
תגידי להם שאני לא מוותר על העקרונות שלי. תגידי להם.
רגע, רגע, יורם. חכה, שב בשקט.
יורם, תארוז את אשתך ותבואו הנה שניכם תכף ומיד.
לא.
טוב, אז תן לי אותה.
לאורה... ל... ל...
תקשיבי לי! תני לי את יורם.
יורם, אני רוצה שתבואו הנה שניכם תכף ומיד,
ומספיק עם השטויות האלה!
רבקה, אני בטוחה שאצלך במשפחה אין דברים כאלה.
ותפסיקי לאכול את הבגוניה!
"אגרות למוכ"ז, עלה, עלה.
"אופציות ,3 עלה, עלה.
"בנק חקלאות, ללא שינוי"...
אילן! -מה?
אתה מזייף.
אז מה? זה לא דולרים.
לא כל יום יש לך בעל שר ומזמר.
איפה היינו?
"חרסית ובניין, ירד, ירד.
"השקעות ונכסים, מוכרים בלבד"...
די! -מה?
תפסיק עם השירה הזאת! -מי שר? מה יש לשיר?
המקרקעין באדמה, השטרלינג מתמוטט.
לבכות צריך, לא לשיר. למה לא עושים כלום נגד הירידה?
זה בדיוק מה שאמרתי היום לתורמים של המגבית.
הירידה תגמור עם הציונות.
"תסתכלו על הפנים שלנו," אמרתי להם.
"איזה פרצוף, איזה פרצוף יש לנו."
של סנדוויץ.´
אל תצחיק אותי.
מה שמת הפעם? -תנחש.
אבוקדו? -לא.
מלפפונים? -לא ולא.
חציל? פעמיים חומוס.
חלב עזים.
חלב עזים?
מאיפה לקחת את הרעיון המטורף הזה?
אתמול היינו אצל הבדואים בנגב.
מה שהם סיפרו לנו על חלב עזים...
אילן, אילן, אתה לא תאמין מה שזה עושה לעור הפנים.
מלכלך אותם.
וגם את הרצפה.
אתה יכול...
אתה יכול... אתה...
אתה יכול לצחוק לך כמה שאתה רוצה,
אבל תשיג לי חלב עזים כל בוקר, ויש לך אישה חדשה.
אישה חדשה?
נשמע מפתה.
אבל מאיפה אני אשיג לך חלב עזים בתל אביב?
לא אכפת לי. אני רוצה כל בוקר חלב עזים.
אז למה לא אמרת קודם? הרי זה כל כך פשוט.
הרי כל אחד בסביבה מחזיק עז בבית.
שלום, אנחנו השכנים ממול. נגמרה לנו העז.
יש לכם אולי איזו עז ספייר?
בדיוק ככה.
רק שאין לך אופי.
כי אם היה לך אופי, היית עושה את זה.
לי אין אופי? -לך אין אופי. -בסדר.
עכשיו נראה למי אין אופי. עכשיו את באה איתי,
ואנחנו עוברים מבית לבית ומחדר לחדר ומדירה לדירה,
ואנחנו הולכים לבקש כוס חלב עזים בשבילך.
בואי, בואי, בואי, בואי. -אילן, תפסיק עם השטויות האלה.
מה, אני לא לבושה. -תתלבשי. תתלבשי.
גליה צריכה לחזור. -נשאיר לה פתק:
"מיד חוזרים. הלכנו לחפש עז."
רבקה, רבקה, רבקה!
מה אתה עושה? -אני שם לה את הכובע על הראש.
לא נעים שהיא תסתובב ערומה.
אז אולי תיתן לה גם שמלה? -איזו?
ירוקה.
ירוק זה לא הטעם שלה.
היא כבר טעמה שמלה ירוקה?
לא, אבל היא טעמה שמלה אדומה,
ומאוד מאוד מצא חן בעיניה.
אני לא מתרגזת.
אני לא כועסת.
אני שקטה לגמרי.
תוציא את הבהמה הזאת למרפסת!
למה? היא דווקא התאקלמה יפה בסלון.
עד שהיא לא משלמת 150 דולר לחודש מראש,
אין לה זכות לאכול לי את הסלון.
את חושבת שהם יבואו?
אני חושבת שהם כבר הגיעו.
"אני לא נכנסת." -אני לא נכנסת.
"את כן נכנסת." -את כן נכנסת.
"אני לא נכנסת. -כן נכנסת.
"אל תצעק עליי, אנחנו לא בבית עכשיו."
אני רוצה להגיד משהו.
לולא הילד הזה היה יודע שהוא תמיד יכול להיכנס אלייך,
היינו חוסכים הרבה מהשיגעונות שלו.
זה מה שיש לי להגיד.
הקטגור גמר את דברו. האם יש לסניגוריה מה לומר?
אני נורא מצטער שאימא עצבנית,
אבל היא צריכה לראות גם את הצד שלי.
אז תעמוד בפרופיל.
זה לא העז, זה העיקרון.
אז הכול בסדר. את העיקרון אתה יכול להכניס הביתה,
את העז לא.
יש פה מאפרה בבית הזה?
תודה רבה.
בבקשה.
לא, לא. זה... ככה לובשים את זה, את מבינה?
זה... דיור.
זה דיור?
זה דיר.
ריבונו של עולם, תן לי כוח לא להיגרר לפרובוקציות.
אביתר, אני מבקש ממך,
אל תערב גורמים מחוץ למשפחה.
מה, ריבונו של עולם כבר לא במשפחה?
למה לא מספרים לי שום דבר?
אם אני מספיק מבוגר כדי לבחור לכנסת עוד מעט...
אז תכניס את העז לכנסת.
למה אלינו לסלון?
אני יכול להגיד מילה רצינית?
אני ממש לא מבין אתכם.
העיתונים והרדיו והטלוויזיה,
כולם אומרים שזה לא בריא וההוא מזהם וזה מסרטן.
וכולם קוראים ולוקחים עוד ביס
מהטריניטרט כלוריד פוטסיום האשלגני מהפריג´ידר.
מה לעשות, כל אחד והטעם שלו.
אני, למשל, לא יכול לאכול את ארוחת הבוקר
בלי טוסט וקצת טריניטרט כלוריד פוטסיום האשלגני.
בטח, אתה צריך את כל אוסף הכימיקלים
בשביל אוסף המחלות שלך.
כל אחד והתחביב שלו.
כן. -כן. -אבל מה איתי? אני עוד צעיר.
אני צריך להיזהר.
לכם לא אכפת. אתם עוד מעט גומרים את הקדנציה.
אתה רוצה שנגמור את הקדנציה שלנו
פה עכשיו על השטיח, או שאתה נותן לנו עוד כמה שעות?
אני רוצה להיות טבעוני, טוב?!
אני לא רוצה יותר פלסטיק וכימיקלים, בסדר?
אני לא רוצה להרגיש כמו...
טרנזיסטור קטן בסטריאו של האנושות.
"הסטריאו של האנושות?" איזה משפט.
פרס נובל למשפטים. מיד לשלוח לשטוקהולם.
אני רק רוצה להציע לך שבמסגרת החזרה שלך לטבע
תיתן לעז לאכול את הווקמן שקנינו לך
ותתרחק מהטלוויזיה ומהטלפון.
אולי סוף סוף הוא יהיה פנוי לפעמים.
ותתחיל ללכת יחף.
גם ה"אדידסים" שלך הם מחומר סינתטי.
אתם לא מפחידים אותי. -גם אתה לא מפחיד אותנו.
שלום. -שלום. או, יופי, כולם פה.
לאשתי יש בעיה.
יש לכם אולי עז בבית?
מצחיק מאוד!
לאורה, את השתגעת לגמרי. מה קרה לך?
בסך הכול מה הוא שאל אותך? אם יש לכם עז.
העז במרפסת. תיגשי ותיקחי.
מצחיק מאוד!
לפני שאתם הורסים לי את הדלת, אני יכולה להציע משהו?
הצעת פשרה.
תקשיבו, אביתר מוותר על העז,
ובתמורה אתם מפסיקים לעשות ממנו
רדיאטור קטן בסטריאו של האנושות.
טרנזיסטור, חנה.
רדיאטור אנחנו עושים ממולי.
רגע, רגע, רגע. מה הולך פה? שוב מוכרים אותי?
לא מוכרים אותך. בוא הנה ותעמוד כאן בשקט.
אביתר מוותר על העז... -רגע, אבל מה פתאום?
ובתמורה אתם מרשים לו להיות טבעוני לחודש,
ואתם עוזרים לו,
והתפריט, שהוא יהיה נקי מהפוס... טרי...
הדבר ההוא.
בסדר, אני מסכים.
גם אנחנו מוכנים, אבל בשינויים קלים.
קודם כול, לא לחודש אלא לשבוע.
ולא עכשיו, אלא בחופש הגדול.
ולא פה בבית, אלא אצל הדוד יוסף בקיבוץ.
אין עם מי לדבר.
אני אוותר על העז...
כשאת תפסיקי לעשן כמו קטר.
זה רעיון לגמרי לא רע.
זה רעיון מצוין.
הוא לא יגיד לי מה לעשות. -ולהפך. רבקה... -אל תתחצף!
אני עושה את זה בשבילך. -לאורה, בכל זאת כדאי לנסות.
אולי מעז יצא מתוק.
בסדר, או-קיי.
אני מפסיקה לעשן.
מה זה?
עוד אחת אחרונה.
אתם רואים שאפשר להתפשר?
רבקה, יש לי חדשות בשבילך.
תאכל.
תאכל בני, זה בריא.
אני נהנה.
זה אמנם גומר לי את הבטן,
אבל אני מרוצה.
והצ´יפס האלה... תענוג.
אפשר לקבל עוד קצת מהרעל הזה? -בטח, מותק, בטח.
ותיקחי לך גם עוד שתי חתיכות כולסטרול.
את יכולה להעביר לי, בבקשה, את הנתרן הכלורי?
תודה.
איך הבריאות? טעימה?
נהדרת.
ואחרי האוכל אני אדליק לי סיגריה ריחנית.
מה, אתה...
אתה מדליק סיגריות? חשבתי שאצלכם אוכלים אותן.
שלום. -שלום. -בתיאבון.
שלום, אביתר. מה נשמע, יורם?
אהלן, אפרת. -שלום, תיקי.
שלום, לאורה.
תגיד לי...
אני מבינה שהעז עוד כאן. -לא, החזרתי אותה.
החזרת? חבל.
מה העניין? -לא, שום דבר. אילן, הוא...
הוא מצא לה קונה במחיר טוב מאוד,
והוא גם גר בסביבה שלנו,
ויכולתי כל בוקר לבקש ממנו איזו כוס בשביל ה...
די, לא חשוב. באמת לא חשוב. בסדר.
אם אביתר ממשיך לאכול עשב עוד שבוע,
אילן יוכל למכור אותו בתור תיש.
נכון, אבל תיש בריא כמו שור,
ואני אחיה חיים ארוכים-ארוכים.
תיקי דווקא הייתה מעדיפה אותך בתור עז.
היא זקוקה לך לעור הפנים שלה.
מצחיק מאוד.
אביתר, אתה בבעיות.
מפני שאפרת רוצה אותך בתור תיש
בשביל שיהיה לה עם מי להחליף דעות,
ותיקי רוצה אותך בתור עז בשביל עור הפנים שלה,
ואימא רוצה אותך בתור דג. -למה?
בשביל עור התוף שלה.
שב.
מה נשמע? -בסדר.
תחזיר את העז.
מה?
קשה לי להפסיק בבת אחת, מה לעשות?
אבל לא כמו קודם, מקסימום חמש ליום.
בשביל חמש ליום לא צריך עז.
מספיק תרנגולת.
תמלול: מורן פרידמן
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן
הבאה לשידור: שושי חי
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
פתוח!
למה?
למה, למה את עושה לי את זה?
מה אני בסך הכול ביקשתי?
שתהיה לי עגבנייה בבית.
אז למה אני מקבלת מלפפון חמוץ?
אני לא עשיתי הכול בשבילך?
שרתי לך, מים נתתי לך,
זבל הבאתי לך,
בונזו נתתי לך.
מה עודפתוח! את רוצה שאני אעשה?
שלום. -שלום, אביתר. שב, בבקשה.
מה זה, קיבלת צו פינוי?
לא, זו הגירה מרצון.
רגע.
מה זה? -שום דבר.
מישהו בחוץ?
חנה, אני יכול כמה ימים אצלך מקלט מדיני?
אתה לא הראשון ולא האחרון.
במה העניין? -זה סיפור ארוך.
יש לי זמן, אני עוד צעירה.
יש גבול למה שאני מוכן לסבול בגילי.
למה הם לא מוכנים לקבל שלי יש את הראש שלי,
והוא לא בדיוק כמו הראש שלהם?
אני לא מפריע לאימא לעשן כמו קטר,
ואני לא מפריע לאבא להיות חולה,
אז שלא יפריעו לי להיות בריא.
אני דורש קצת הבנה גם לשיגעונות שלי,
אז בבקשה, אם הם רוצים דיקטטורה, אני לא שם.
כן.
לא, זה ברור. פשוט, לעניין.
מתומצת, ברור.
לא הבנתי אף מילה.
מה יש כאן להבין? הם לא מרשים לי אפילו להכניס אותה הביתה.
אותה? זאת שבחוץ?
כן. -למה?
כי היא משאירה סימנים על השטיח.
או אני או המלפפון שתינו יותר מדי.
רגע, שאני אבין, יש לך חברה,
וההורים לא מרשים לך להכניס אותה הביתה?
כן, אבל זה לא כל הסיפור.
ההורים שלה לא מרשים לך להיכנס הביתה? -קר, קר.
היא יותר מבוגרת ממך?
לא, היא דווקא יותר צעירה.
היא בהיריון?
המוכר אמר שהיא לא, אבל אני לא מתחייב.
המוכר?
אתה יודע מה? תכניס אותה.
את בטוחה? -בינתיים, כן.
אתן דווקא תסתדרו נהדר.
בנות. חנה, רבקה. רבקה, חנה. תכירו.
מה שלומך?
שבי, בבקשה.
תשתי תה?
או יוגורט עם קרח או עם מים?
בגוניה טרייה? רק עכשיו השקיתי אותה.
תגיד, זה רק פלירט, או אתם חושבים על חתונה?
אני לא יודע איך היא, אבל אני רציני.
אז את מרשה שנישאר כאן כמה ימים?
בסדר. אני יודעתתמיד טוב שיש עז בבית.
תגיד, מה היא לא אוכלת?
אני חושב, משחת שיניים ובלטות.
טוב, בסדר. שב ותספר לי במה העניין.
אני לא מבין, במה עז יותר גרועה מכלב?
להפך, היא אפילו לא נובחת בלילה.
ונותנת הרבה יותר חלב.
וצמר. נכון, רבקה?
היא מדברת עברית.
ואז התחיל כל העניין.
אולי תלכו לגור אצל ההורים של רבקה?
היא יתומה.
אבא שלה נקניק ואימא שלה מעיל.
זה באמת סיפור עצוב.
אבל בכל זאת, אתה לא יכול לתת להורים גט בגלל עז.
אבל למה הם לא מקבלים אותי כמו שאני?
למה אתה לא מקבל אותם כמו שהם?
אתה יודע מה, אני אתן להם צלצול, טוב? אני אטלפן.
זה יהיה בסדר, אל תדאג.
רבקה, אל תדאגי.
אני אדבר עם החותנת.
נו, די, די.
די, לאורה. אפשר לחשוב שזה הילד הראשון
שעוזב את הבית ליותר משעתיים.
זה הילד הראשון שבורח מהבית בגלל עז.
אבל הוא יחזור.
אם הוא חושב לחזור עם חיית הטרף שלו,
יותר טוב שהוא לא יחזור בכלל.
חיית טרף?
לא צריך להגזים, לאורה. זה לא קרוקודיל.
בסך הכול עז.
ציגלה.
17 שנה אנחנו משקיעים בילד הזה,
והעז הראשונה שהוא פוגש חשובה לו יותר מאימא שלו.
לאורה, בואי נחשוב על זה רגע בשקט, בסדר?
הסיגריה אפשר לשים הצידה?
אני רוצה לדעת דבר אחד: אתה לצדו או לצדי?
אני בצדו של אף אחד.
למה שאני אהיה בכלל בצדו של מישהו?
בטח, אתה מהבלתי מזדהים, כרגיל.
אז כדאי שתחליט עם מי אתה רוצה לגור
עם אשתך או עם העז של הבן שלך.
אה, כן?
טוב.
זה לא קל, את יודעת?
אפשר לישון על זה לילה?
באחו, לא פה.
בעניין ההחלטה הזאת שאני צריך להחליט,
העז גם מעשנת?
אפשר לקבל קצת שקט בבית הזה?
אני מנסה ללמוד, אם לא אכפת לכם.
מה אני אגיד מחר למורה? שלא יכולתי ללמוד בגלל עז?
אפרת, מספיק עם הבדיחות.
בסך הכול הבן הבכור שלכם התאהב בעז.
זה קורה במשפחות הכי טובות.
אפרת, תעשי לי טובה ותחזרי לשיעורים.
בסדר, אני הולכת.
אבל תדעו לכם שאם אביתר נכנס הביתה עם עז,
אני יוצאת עם סוס.
בבקשה, זה גם מידבק.
אולי תעשה משהו? -מה את רוצה שאני אעשה?
שאני אלך למשטרה ואני אגיד שהבן שלי ברח עם עז?
לא יקרה לו כלום, לאורה. בסדר? לא יקרה לו כלום.
אני גם כן
אני גדלתי, לאורה, עם עזים ועם תרנגולות
ועם חיות הרבה יותר גרועות.
שום דבר לא קרה לי.
התחילו סיפורי הילדות בירושלים.
אולי תתחיל לחפש את הבן שלך?
איפה, בטיפת חלב?
בתחנות לעז ולילד?
בדיר אל-בלח? איפה?
הלו? -מהההה!
מצחיק מאוד.
כנראה נגעתי בנקודה רגישה.
אין דבר, הכול יהיה בסדר. חכה, אני אסדר את זה.
חבל על השיחה. -לא, אתה תראה שהעניינים מסתדרים יפה מאוד.
הנה.
הלו? לאורה?
זאת הייתי אני.
חנה.
המההה.” כן.
טוב, בסדר.
כל אדם מותר לו 200 בדיחות אידיוטיות בחיים?
אז תורידי לי אחת מהחשבון.
כן. כן, הוא פה.
גם היא.
נחמדה.
טוב. בסדר, לאורה, אז תגידי לו את.
מה אני, מזכירה אלקטרונית?
מה? לא.
לא.
אז בסדר.
לאורה
לאורה, תקשיבי רגע.
תני ליתני לי את יורם.
יורם, אנחנו בצרות.
תגידי להם שאני לא מוותר על העקרונות שלי. תגידי להם.
רגע, רגע, יורם. חכה, שב בשקט.
יורם, תארוז את אשתך ותבואו הנה שניכם תכף ומיד.
לא.
טוב, אז תן לי אותה.
לאורהלל
תקשיבי לי! תני לי את יורם.
יורם, אני רוצה שתבואו הנה שניכם תכף ומיד,
ומספיק עם השטויות האלה!
רבקה, אני בטוחה שאצלך במשפחה אין דברים כאלה.
ותפסיקי לאכול את הבגוניה!
אגרות למוכז, עלה, עלה.
אופציות ,3 עלה, עלה.
בנק חקלאות, ללא שינוי”…
אילן! -מה?
אתה מזייף.
אז מה? זה לא דולרים.
לא כל יום יש לך בעל שר ומזמר.
איפה היינו?
חרסית ובניין, ירד, ירד.
השקעות ונכסים, מוכרים בלבד”…
די! -מה?
תפסיק עם השירה הזאת! -מי שר? מה יש לשיר?
המקרקעין באדמה, השטרלינג מתמוטט.
לבכות צריך, לא לשיר. למה לא עושים כלום נגד הירידה?
זה בדיוק מה שאמרתי היום לתורמים של המגבית.
הירידה תגמור עם הציונות.
תסתכלו על הפנים שלנו,” אמרתי להם.
איזה פרצוף, איזה פרצוף יש לנו.”
של סנדוויץ.´
אל תצחיק אותי.
מה שמת הפעם? -תנחש.
אבוקדו? -לא.
מלפפונים? -לא ולא.
חציל? פעמיים חומוס.
חלב עזים.
חלב עזים?
מאיפה לקחת את הרעיון המטורף הזה?
אתמול היינו אצל הבדואים בנגב.
מה שהם סיפרו לנו על חלב עזים
אילן, אילן, אתה לא תאמין מה שזה עושה לעור הפנים.
מלכלך אותם.
וגם את הרצפה.
אתה יכול
אתה יכולאתה
אתה יכול לצחוק לך כמה שאתה רוצה,
אבל תשיג לי חלב עזים כל בוקר, ויש לך אישה חדשה.
אישה חדשה?
נשמע מפתה.
אבל מאיפה אני אשיג לך חלב עזים בתל אביב?
לא אכפת לי. אני רוצה כל בוקר חלב עזים.
אז למה לא אמרת קודם? הרי זה כל כך פשוט.
הרי כל אחד בסביבה מחזיק עז בבית.
שלום, אנחנו השכנים ממול. נגמרה לנו העז.
יש לכם אולי איזו עז ספייר?
בדיוק ככה.
רק שאין לך אופי.
כי אם היה לך אופי, היית עושה את זה.
לי אין אופי? -לך אין אופי. -בסדר.
עכשיו נראה למי אין אופי. עכשיו את באה איתי,
ואנחנו עוברים מבית לבית ומחדר לחדר ומדירה לדירה,
ואנחנו הולכים לבקש כוס חלב עזים בשבילך.
בואי, בואי, בואי, בואי. -אילן, תפסיק עם השטויות האלה.
מה, אני לא לבושה. -תתלבשי. תתלבשי.
גליה צריכה לחזור. -נשאיר לה פתק:
מיד חוזרים. הלכנו לחפש עז.”
רבקה, רבקה, רבקה!
מה אתה עושה? -אני שם לה את הכובע על הראש.
לא נעים שהיא תסתובב ערומה.
אז אולי תיתן לה גם שמלה? -איזו?
ירוקה.
ירוק זה לא הטעם שלה.
היא כבר טעמה שמלה ירוקה?
לא, אבל היא טעמה שמלה אדומה,
ומאוד מאוד מצא חן בעיניה.
אני לא מתרגזת.
אני לא כועסת.
אני שקטה לגמרי.
תוציא את הבהמה הזאת למרפסת!
למה? היא דווקא התאקלמה יפה בסלון.
עד שהיא לא משלמת 150 דולר לחודש מראש,
אין לה זכות לאכול לי את הסלון.
את חושבת שהם יבואו?
אני חושבת שהם כבר הגיעו.
אני לא נכנסת.” -אני לא נכנסת.
את כן נכנסת.” -את כן נכנסת.
אני לא נכנסת. -כן נכנסת.
אל תצעק עליי, אנחנו לא בבית עכשיו.”
אני רוצה להגיד משהו.
לולא הילד הזה היה יודע שהוא תמיד יכול להיכנס אלייך,
היינו חוסכים הרבה מהשיגעונות שלו.
זה מה שיש לי להגיד.
הקטגור גמר את דברו. האם יש לסניגוריה מה לומר?
אני נורא מצטער שאימא עצבנית,
אבל היא צריכה לראות גם את הצד שלי.
אז תעמוד בפרופיל.
זה לא העז, זה העיקרון.
אז הכול בסדר. את העיקרון אתה יכול להכניס הביתה,
את העז לא.
יש פה מאפרה בבית הזה?
תודה רבה.
בבקשה.
לא, לא. זהככה לובשים את זה, את מבינה?
זהדיור.
זה דיור?
זה דיר.
ריבונו של עולם, תן לי כוח לא להיגרר לפרובוקציות.
אביתר, אני מבקש ממך,
אל תערב גורמים מחוץ למשפחה.
מה, ריבונו של עולם כבר לא במשפחה?
למה לא מספרים לי שום דבר?
אם אני מספיק מבוגר כדי לבחור לכנסת עוד מעט
אז תכניס את העז לכנסת.
למה אלינו לסלון?
אני יכול להגיד מילה רצינית?
אני ממש לא מבין אתכם.
העיתונים והרדיו והטלוויזיה,
כולם אומרים שזה לא בריא וההוא מזהם וזה מסרטן.
וכולם קוראים ולוקחים עוד ביס
מהטריניטרט כלוריד פוטסיום האשלגני מהפריג´ידר.
מה לעשות, כל אחד והטעם שלו.
אני, למשל, לא יכול לאכול את ארוחת הבוקר
בלי טוסט וקצת טריניטרט כלוריד פוטסיום האשלגני.
בטח, אתה צריך את כל אוסף הכימיקלים
בשביל אוסף המחלות שלך.
כל אחד והתחביב שלו.
כן. -כן. -אבל מה איתי? אני עוד צעיר.
אני צריך להיזהר.
לכם לא אכפת. אתם עוד מעט גומרים את הקדנציה.
אתה רוצה שנגמור את הקדנציה שלנו
פה עכשיו על השטיח, או שאתה נותן לנו עוד כמה שעות?
אני רוצה להיות טבעוני, טוב?!
אני לא רוצה יותר פלסטיק וכימיקלים, בסדר?
אני לא רוצה להרגיש כמו
טרנזיסטור קטן בסטריאו של האנושות.
הסטריאו של האנושות?” איזה משפט.
פרס נובל למשפטים. מיד לשלוח לשטוקהולם.
אני רק רוצה להציע לך שבמסגרת החזרה שלך לטבע
תיתן לעז לאכול את הווקמן שקנינו לך
ותתרחק מהטלוויזיה ומהטלפון.
אולי סוף סוף הוא יהיה פנוי לפעמים.
ותתחיל ללכת יחף.
גם האדידסיםשלך הם מחומר סינתטי.
אתם לא מפחידים אותי. -גם אתה לא מפחיד אותנו.
שלום. -שלום. או, יופי, כולם פה.
לאשתי יש בעיה.
יש לכם אולי עז בבית?
מצחיק מאוד!
לאורה, את השתגעת לגמרי. מה קרה לך?
בסך הכול מה הוא שאל אותך? אם יש לכם עז.
העז במרפסת. תיגשי ותיקחי.
מצחיק מאוד!
לפני שאתם הורסים לי את הדלת, אני יכולה להציע משהו?
הצעת פשרה.
תקשיבו, אביתר מוותר על העז,
ובתמורה אתם מפסיקים לעשות ממנו
רדיאטור קטן בסטריאו של האנושות.
טרנזיסטור, חנה.
רדיאטור אנחנו עושים ממולי.
רגע, רגע, רגע. מה הולך פה? שוב מוכרים אותי?
לא מוכרים אותך. בוא הנה ותעמוד כאן בשקט.
אביתר מוותר על העז… -רגע, אבל מה פתאום?
ובתמורה אתם מרשים לו להיות טבעוני לחודש,
ואתם עוזרים לו,
והתפריט, שהוא יהיה נקי מהפוסטרי
הדבר ההוא.
בסדר, אני מסכים.
גם אנחנו מוכנים, אבל בשינויים קלים.
קודם כול, לא לחודש אלא לשבוע.
ולא עכשיו, אלא בחופש הגדול.
ולא פה בבית, אלא אצל הדוד יוסף בקיבוץ.
אין עם מי לדבר.
אני אוותר על העז
כשאת תפסיקי לעשן כמו קטר.
זה רעיון לגמרי לא רע.
זה רעיון מצוין.
הוא לא יגיד לי מה לעשות. -ולהפך. רבקה… -אל תתחצף!
אני עושה את זה בשבילך. -לאורה, בכל זאת כדאי לנסות.
אולי מעז יצא מתוק.
בסדר, או-קיי.
אני מפסיקה לעשן.
מה זה?
עוד אחת אחרונה.
אתם רואים שאפשר להתפשר?
רבקה, יש לי חדשות בשבילך.
תאכל.
תאכל בני, זה בריא.
אני נהנה.
זה אמנם גומר לי את הבטן,
אבל אני מרוצה.
והצ´יפס האלהתענוג.
אפשר לקבל עוד קצת מהרעל הזה? -בטח, מותק, בטח.
ותיקחי לך גם עוד שתי חתיכות כולסטרול.
את יכולה להעביר לי, בבקשה, את הנתרן הכלורי?
תודה.
איך הבריאות? טעימה?
נהדרת.
ואחרי האוכל אני אדליק לי סיגריה ריחנית.
מה, אתה
אתה מדליק סיגריות? חשבתי שאצלכם אוכלים אותן.
שלום. -שלום. -בתיאבון.
שלום, אביתר. מה נשמע, יורם?
אהלן, אפרת. -שלום, תיקי.
שלום, לאורה.
תגיד לי
אני מבינה שהעז עוד כאן. -לא, החזרתי אותה.
החזרת? חבל.
מה העניין? -לא, שום דבר. אילן, הוא
הוא מצא לה קונה במחיר טוב מאוד,
והוא גם גר בסביבה שלנו,
ויכולתי כל בוקר לבקש ממנו איזו כוס בשביל ה
די, לא חשוב. באמת לא חשוב. בסדר.
אם אביתר ממשיך לאכול עשב עוד שבוע,
אילן יוכל למכור אותו בתור תיש.
נכון, אבל תיש בריא כמו שור,
ואני אחיה חיים ארוכים-ארוכים.
תיקי דווקא הייתה מעדיפה אותך בתור עז.
היא זקוקה לך לעור הפנים שלה.
מצחיק מאוד.
אביתר, אתה בבעיות.
מפני שאפרת רוצה אותך בתור תיש
בשביל שיהיה לה עם מי להחליף דעות,
ותיקי רוצה אותך בתור עז בשביל עור הפנים שלה,
ואימא רוצה אותך בתור דג. -למה?
בשביל עור התוף שלה.
שב.
מה נשמע? -בסדר.
תחזיר את העז.
מה?
קשה לי להפסיק בבת אחת, מה לעשות?
אבל לא כמו קודם, מקסימום חמש ליום.
בשביל חמש ליום לא צריך עז.
מספיק תרנגולת.
תמלול: מורן פרידמן
ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר-קינן
הבאה לשידור: שושי חי
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
0
    Press enter for publication
הומור
משפחה
סדרות ישראליות
קומדיה
קרובים קרובים