ב-13 בספטמבר 1848
התעורר פיניאס גייג’ ליום סתיו קריר ומנוקד שלכת מרהיבה בוורמונט, ארה”ב.
הוא היה בדרכו ליום עבודה שגרתי, פיצוץ סלעים בטי-אן-טי.
פיניאס היה מהנדס בהכשרתו
וניהל צוות עובדים שפרץ דרך במסילת רכבת חדשה.
גייג’ היה איש עבודה קפדן ותכנן את הפיצוץ לפרטיו:
שם אבק שריפה בכמות המדויקת, חיבר את הפיוז למקום הנכון
ולפי הנוהל, החל לדחוס מעל חומר הנפץ אדמה וחול באמצעות מוט ברזל מאסיבי,
ואז רגע אחד של הסחת דעת שינה את חייו לנצח.
גייג’ סובב את ראשו כדי לענות לעובד שצעק לו מרחוק.
ידיו המשיכו להכות במוט,
רק שבמקום לפגוע בחול הוא פגע בחומר הנפץ.
פיצוץ אדיר שיגר את מוט הברזל היישר לתוך ראשו של גייג.’
צינור מתכת באורך מטר, בהיקף של 3 סנטימטרים
ובמשקל 6 ק”ג חדר דרך לחיו של גייג,’ חלף מאחורי עינו,
פילח את גולגולתו והמשיך במעופו עד שנחת 25 מטר משם.
למרבה התדהמה, גייג’ קם על רגליו,
עלה על כרכרתו ורכב בכוחות עצמו יותר מקילומטר אל ביתו של רופא העיירה,
פתח את הדלת ואמר: “דוקטור, יש כאן עבודה בשבילך”.
הרופא, אחרי שיצא מההלם הראשוני,
חבש אותו ודיווח כי גייג’ צלול, בתפקוד גופני מלא
ומבקש לחזור לעבודה בימים הקרובים,
אלא שבימים הבאים מצבו של גייג’ הידרדר באופן ניכר,
עד כדי כך שקרוביו כבר החלו בהכנות ללוויה,
אבל המהנדס הנחוש שרד את התקופה הראשונית הקשה
והחל להתאושש.
ברבות הימים היה לו גם שכל לעשות מהפציעה שלו עסקים.
הוא הסתובב בדרכים והציג לראווה את ראשו לצד המוט
תמורת מטבעות מהעוברים והשבים.
מעניין עוד יותר היה מצבו הנפשי.
גייג’, שתואר ע”י רופאו טרם התאונה כאיש ממולח, מאוזן ונורמטיבי,
הפך לאחריה לאדם, כך סיפרו בסביבתו,
קפריזי, גס, וולגרי ודוחה.
חבריו סיכמו זאת במשפט עצוב:
”הוא כבר לא פיניאס גייג”.’
גייג’ נפטר בגיל 36 כתוצאה מהתקפי אפילפסיה חמורים
שתים עשרה שנים לאחר שהמוט פילח את גולגולתו.
לימים, ככל שהעמיקו בחקר המוח,
הבינו מדוע אופיו של גייג’ השתנה בקיצוניות כזו.
החוקרים גילו שקיים קשר ישיר בין המוח לנפש ולאישיות.
האזור המסוים שבו נפגע המהנדס האמריקאי
קרוי “האונות המצחיות,”
והוא החלק במוח שאחראי להתנהגות האדם.
התגלית הזו שימשה בסיס לפיתוח הלובוטומיה,
ניתוח שנוי במחלוקת שנועד לרפא חולי נפש.
במסגרת הניתוח נהגו לקדוח בגולגולת המטופל
כדי לפגוע בחלק מהאונה המצחית,
אבל השימוש בו הופסק כמעט לחלוטין בשנות ה-50
בעקבות הופעת התרופות הפסיכיאטריות ובשל תופעות הלוואי הקשות שגרם.
לימים הוגדרה הלובוטומיה כאחת הטעויות הברבריות ביותר
בתולדות הרפואה המודרנית.
סביר להניח שגם פיניאס גייג’ היה חותם על ההגדרה הזו.
לחץ "אנטר" לפרסום