כאן | דוקותיים – מוחמד סעד, משת"פ

X

זה גזר הדין מוות שלי.
15.7.2008 בבית המשפט הצבאי בג´נין
על שיתוף פעולה עם מדינת ישראל. -אתה מרגיש בוגד?
בעיניים של אנשים - כן.
אבל מצידי, אני לא בגדתי. אני עזבתי. בשני הצדדים.
מה אתה מרגיש יותר, ישראלי או פלסטיני?
יותר ישראלי.
אני מוחמד סעד, מכפר יטא. בן 51. משת"פ.
עברתי מכפר יטא לפני 15 שנה לגור בישראל ועכשיו אני גר בבאר שבע.
בשנת 84´ הייתי חבר בחוליית תנזים של ג´אבר שאבי,
מתכננים לעשות פיגוע בחברון, בעיר העתיקה. הייתי בן 17.
פגשתי קצין שב"כ של כפר יטא, קוראים לו אבו פאראג´.
ישבתי איתו, סיפרתי לו, הוא אמר לי, תקשיב,
אם אתה רוצה לעזור לנו אני רוצה לתת לך מכשיר קטן.
הקלטתי אותם, קיבלו את ההקלטה, היו מבסוטים.
הבטיח לי שיביא לי את הכובע של מלך חוסיין לראש שלי.
אני אמרתי, צריך את העזרה שלכם, אני אגן על עצמי בכפר.
אחרי כמה חודשים עצרו חלק מהחוליה.
נשפטו משבע שנים עד תשע שנים.
בשנת 95´ נעצרתי על שיתוף פעולה עם ישראל
אצל השב"כ הפלסטיני לחודשיים.
חדר קטן, מטר על מטר וחצי עם חבל, קשור, הידיים למעלה,
שקית על הראש, שמים לך רדיו טייפ עם מוזיקה,
דיסקו על הראש שלך, מהערב עד הבוקר.
אחרי חודשיים שחררו אותי בתנאים שאני לא אשתף פעולה
עם מדינת ישראל ולא אחזור לישראל. יעני, נגמרו החיים שלי.
אחרי כמה ימים התנזים התחילו לירות על הבית.
ירו 72 כדורים של אם-16 וברחו.
עד עכשיו לא קיבלנו מה שמגיע לבן אדם ששיתף פעולה
עם מדינת ישראל. התשובה של משרד הביטחון -
לא עבד מספיק. לא הגנו על מתנחלים,
לא יצאנו עם כוחות הביטחון, הצגנו לכם מבוקשים.
הייתי רוצה רק תעודת זהות ישראלית, אפילו זמנית.
אני לא מפחד שיראו את הפנים שלי.
זו לא פעם ראשונה שפרסמתי את עצמי.
אני סבא ל-16 נכדים. בקושי מדברים ערבית.
לומדים וכותבים עברית.
אני מפחד בכל דקה שיחטפו אותי. יעבירו אותי לשטחים.
אני לא מצטער ששיתפתי פעולה עם מדינת ישראל.
יש הרבה דברים חסרים, אבל מסתובב, חי.
מתגעגע לבית שלי. לראות אותו, לראות את האדמה שלי.
זה גזר הדין מוות שלי.
15.7.2008 בבית המשפט הצבאי בג´נין
על שיתוף פעולה עם מדינת ישראל. -אתה מרגיש בוגד?
בעיניים של אנשיםכן.
אבל מצידי, אני לא בגדתי. אני עזבתי. בשני הצדדים.
מה אתה מרגיש יותר, ישראלי או פלסטיני?
יותר ישראלי.
אני מוחמד סעד, מכפר יטא. בן 51. משת"פ.
עברתי מכפר יטא לפני 15 שנה לגור בישראל ועכשיו אני גר בבאר שבע.
בשנת 84´ הייתי חבר בחוליית תנזים של ג´אבר שאבי,
מתכננים לעשות פיגוע בחברון, בעיר העתיקה. הייתי בן 17.
פגשתי קצין שב"כ של כפר יטא, קוראים לו אבו פאראג´.
ישבתי איתו, סיפרתי לו, הוא אמר לי, תקשיב,
אם אתה רוצה לעזור לנו אני רוצה לתת לך מכשיר קטן.
הקלטתי אותם, קיבלו את ההקלטה, היו מבסוטים.
הבטיח לי שיביא לי את הכובע של מלך חוסיין לראש שלי.
אני אמרתי, צריך את העזרה שלכם, אני אגן על עצמי בכפר.
אחרי כמה חודשים עצרו חלק מהחוליה.
נשפטו משבע שנים עד תשע שנים.
בשנת 95´ נעצרתי על שיתוף פעולה עם ישראל
אצל השב"כ הפלסטיני לחודשיים.
חדר קטן, מטר על מטר וחצי עם חבל, קשור, הידיים למעלה,
שקית על הראש, שמים לך רדיו טייפ עם מוזיקה,
דיסקו על הראש שלך, מהערב עד הבוקר.
אחרי חודשיים שחררו אותי בתנאים שאני לא אשתף פעולה
עם מדינת ישראל ולא אחזור לישראל. יעני, נגמרו החיים שלי.
אחרי כמה ימים התנזים התחילו לירות על הבית.
ירו 72 כדורים של אם-16 וברחו.
עד עכשיו לא קיבלנו מה שמגיע לבן אדם ששיתף פעולה
עם מדינת ישראל. התשובה של משרד הביטחון
לא עבד מספיק. לא הגנו על מתנחלים,
לא יצאנו עם כוחות הביטחון, הצגנו לכם מבוקשים.
הייתי רוצה רק תעודת זהות ישראלית, אפילו זמנית.
אני לא מפחד שיראו את הפנים שלי.
זו לא פעם ראשונה שפרסמתי את עצמי.
אני סבא ל-16 נכדים. בקושי מדברים ערבית.
לומדים וכותבים עברית.
אני מפחד בכל דקה שיחטפו אותי. יעבירו אותי לשטחים.
אני לא מצטער ששיתפתי פעולה עם מדינת ישראל.
יש הרבה דברים חסרים, אבל מסתובב, חי.
מתגעגע לבית שלי. לראות אותו, לראות את האדמה שלי.

תנזים – ארגון טרור
המלך חוסיין – המלך של ירדן. הכובע שלו הוא יקר כמובן.

0
    לחץ "אנטר" לפרסום
דוקותיים
ערוץ כאן