כאן | מדע – איך לבנות חברה דלת פחמן

X

אחת הדרכים לעצור את שינויי האקלים
היא להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני
באמצעות קיצוץ משמעותי בצריכת האנרגיה של בניינים.
בניינים צורכים כ-40 אחוזים מהאנרגיה שאנו מייצרים.
אנחנו יכולים להפחית את צריכת האנרגיה של בניינים בדרכים רבות,
כמו למשל שיפור הבידוד התרמי שלהם.
אבל כיצד גורמים למיליוני אנשים לעשות זאת?
ד"ר יעל פרג מהמרכז הבין-תחומי הרצליה
וד"ר קת'רין ב. ג'אנדה מאוניברסיטת אוקספורד
חקרו כיצד ניתן לקדם שינויים כאלה.
שתי הגישות המקובלות בתחום מתמקדות בשינויים מלמעלה ושינויים מלמטה.
גישת השינוי מלמעלה מתמקדת במקבלי ההחלטות, כמו ממשלות ורגולטורים
שקובעים תקנים שאמורים לחלחל למטה.
הבעיה היא שזה לא בדיוק מלהיב את הציבור לעשות שינוי.
גישת השינוי מלמטה מתמקדת בציבור של מיליוני צרכני אנרגיה,
שיכולים לדרוש בתים יעילים אנרגטית.
הבעיה כאן היא שהם אינם יודעים מה ניתן לעשות
ואינם מאורגנים מספיק כדי שדרישותיהם יישמעו.
פרג וג'אנדה מציעות גישה אחרת לשינוי
שמתמקדת לא בממשלה או ברגולטורים שלמעלה
וגם לא בצרכני האנרגיה שלמטה,
אלא בקבוצות שונות של שחקני אמצע שיכולים להיות סוכני שינוי משמעותיים
ולהשפיע מהאמצע החוצה.
קבוצת שחקני האמצע כוללת למשל
אדריכלים וקבלנים שמשפיעים על תשתיות הבניינים
ואפילו ארגוני דת שמשפיעים על נורמות התנהגות.
אדריכלים לדוגמה נמצאים בעמדה שמאפשרת להם להדריך את הציבור הרחב
כיצד לחסוך אנרגיה בבתים ע"י שיפור הבידוד התרמי או הצללה נכונה,
וכך להשפיע כלפי מטה.
כשגופי ממשל ורגולטורים מנסחים תקני בנייה
הם מתייעצים עם מומחים בתחום, כמו אדריכלים,
אשר משפיעים בדרך זו גם כלפי מעלה.
אדריכלים יכולים גם להשפיע לצדדים וללמד שחקני אמצע אחרים
כיצד ניתן לבנות בצורה ירוקה יותר וליצור ביקוש לחומרים ידידותיים לסביבה.
הצורך בשינויים גדולים שיעזרו לייצב את האקלים הוא דחוף וברור
ולכן עלינו לנצל את כל השחקנים והאסטרטגיות העומדים לרשותנו
בכדי ליישם רעיונות חדשים
בין אם הם ברמת מקבלי ההחלטות, הציבור הרחב, או שחקני האמצע.
פרג וג'אנדה פיתחו פרספקטיבה ניתוחית
שעוזרת לזהות שחקני אמצע שהם סוכני שינוי משמעותיים
וגם מציעה אסטרטגיות לרתום אותם לקידום המעבר לחברה דלת-פחמן,
מהאמצע החוצה.
אחת הדרכים לעצור את שינויי האקלים
היא להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני
באמצעות קיצוץ משמעותי בצריכת האנרגיה של בניינים.
בניינים צורכים כ-40 אחוזים מהאנרגיה שאנו מייצרים.
אנחנו יכולים להפחית את צריכת האנרגיה של בניינים בדרכים רבות,
כמו למשל שיפור הבידוד התרמי שלהם.
אבל כיצד גורמים למיליוני אנשים לעשות זאת?
ד"ר יעל פרג מהמרכז הבין-תחומי הרצליה
וד"ר קת'רין ב. ג'אנדה מאוניברסיטת אוקספורד
חקרו כיצד ניתן לקדם שינויים כאלה.
שתי הגישות המקובלות בתחום מתמקדות בשינויים מלמעלה ושינויים מלמטה.
גישת השינוי מלמעלה מתמקדת במקבלי ההחלטות, כמו ממשלות ורגולטורים
שקובעים תקנים שאמורים לחלחל למטה.
הבעיה היא שזה לא בדיוק מלהיב את הציבור לעשות שינוי.
גישת השינוי מלמטה מתמקדת בציבור של מיליוני צרכני אנרגיה,
שיכולים לדרוש בתים יעילים אנרגטית.
הבעיה כאן היא שהם אינם יודעים מה ניתן לעשות
ואינם מאורגנים מספיק כדי שדרישותיהם יישמעו.
פרג וג'אנדה מציעות גישה אחרת לשינוי
שמתמקדת לא בממשלה או ברגולטורים שלמעלה
וגם לא בצרכני האנרגיה שלמטה,
אלא בקבוצות שונות של שחקני אמצע שיכולים להיות סוכני שינוי משמעותיים
ולהשפיע מהאמצע החוצה.
קבוצת שחקני האמצע כוללת למשל
אדריכלים וקבלנים שמשפיעים על תשתיות הבניינים
ואפילו ארגוני דת שמשפיעים על נורמות התנהגות.
אדריכלים לדוגמה נמצאים בעמדה שמאפשרת להם להדריך את הציבור הרחב
כיצד לחסוך אנרגיה בבתים ע"י שיפור הבידוד התרמי או הצללה נכונה,
וכך להשפיע כלפי מטה.
כשגופי ממשל ורגולטורים מנסחים תקני בנייה
הם מתייעצים עם מומחים בתחום, כמו אדריכלים,
אשר משפיעים בדרך זו גם כלפי מעלה.
אדריכלים יכולים גם להשפיע לצדדים וללמד שחקני אמצע אחרים
כיצד ניתן לבנות בצורה ירוקה יותר וליצור ביקוש לחומרים ידידותיים לסביבה.
הצורך בשינויים גדולים שיעזרו לייצב את האקלים הוא דחוף וברור
ולכן עלינו לנצל את כל השחקנים והאסטרטגיות העומדים לרשותנו
בכדי ליישם רעיונות חדשים
בין אם הם ברמת מקבלי ההחלטות, הציבור הרחב, או שחקני האמצע.
פרג וג'אנדה פיתחו פרספקטיבה ניתוחית
שעוזרת לזהות שחקני אמצע שהם סוכני שינוי משמעותיים
וגם מציעה אסטרטגיות לרתום אותם לקידום המעבר לחברה דלת-פחמן,
מהאמצע החוצה.
0
    לחץ "אנטר" לפרסום
אקולוגיה
כאן מדע