כאן סקרנים | למה המבטא נשארררר?

X

היי, אני אליה, ויש לי מבטא.
אוהבים אותך, אליה!
מבטא קל. שומעים אותו בעיקר כשאני הוגה את האות רי"ש.
פרפר. גרפים. חרחורי גסיסה מצמררים.
חרדה. דנה דבורין. -תגיד שוב, פרפר.
חלק מהמגיבים לסרטונים שלי אפילו טענו שהמבטא שלי מעצבן.
אני מדבר אליך, אלון אבולעפיה.
האם זה מפריע לי? בהחלט.
יש לי דימוי עצמי מאוד נמוך.
איזה מין אדם היה יוצר סרטונים אם לא היה לו חור...
עמוק בלב.
כשגורי האדם נולדים,
נפתח להם חלון הזדמנויות גדול, לטווח קצר.
במהלכו המוח מסוגל ללמוד המון דברים חדשים,
כמו הזזת גפיים, הרחת נעל, מצמוץ, לעיסה,
הרכבת פאזל שישה חלקים וגם שפה.
בערך בגיל חמש, חלון ההזדמנויות הזה נסגר.
בשלב זה אנחנו מבינים איזה צלילים צריך לשמוע ולהשמיע
בשביל לדבר בשפה שלמדנו.
מהרגע הזה, הרבה יותר קשה ללמוד שפה חדשה.
לארץ הנפלאה הזאת, ואני אוהב כל אחד ואחת מכם,
ובעיקר את צה"ל, הגעתי כשהייתי בן שלוש.
למדתי להגות את רוב הצלילים מלבד, מעשה שטן, האות רי"ש.
הבעיה היא לא רק הצליל, ולא רק עם השפה העברית.
ככל הנראה כל אדם שידבר בשפה זרה, ידבר במבטא.
פעם אמריקאית שאלה אותי מה אני אוהב בישראל.
אמרתי לה, הפוד והביצ´ז (האוכל והחופים).
היא חשבה שאמרתי משהו אחר לגמרי.
זה סיפור שבאמת קרה.
לישראלי קשה להגות ולשמוע את ההבדל בין ביץ´ לביץ´. ביץ´.
למוח שלנו קל יותר ללמוד משמעות של מילה,
מאשר הדרך להגות אותה. קודם כול, אנחנו לא לומדים את זה.
בדרך כלל, קורסים לשפות מתמקדים באוצר מילים ודקדוק
ולא בפונולוגיה, הדרך שבה הוגים את המילים והאותיות.
זה דורש אוזן מוזיקלית, שינויים בהגייה, תרגול ארוך ומסובך.
ובסופו של דבר, כל המאמץ הזה לא כזה נחוץ,
אפשר להבין גם אנשים שיש להם מבטא.
מחקרים מהשנים האחרונות מאששים שאנחנו נוטים לסמוך פחות
על אנשים עם מבטא.
ייתכן ובגלל שלמוח שלנו לוקח יותר זמן לעבד את המילים
כשהן מדוברות אלינו בצורה שונה. אפילו אם זה מיקרו אלפית של שנייה.
גם כמובן בגלל שנאת זרים ישנה וטובה.
זהו עוד מקרה בו אינסטינקטים יכולים לתעתע בנו.
חשוב לזכור שמבטא לא אומר שום דבר על האינטליגנציה
של הדובר, או אפילו על השליטה שלו בשפה.
באופן כללי, שנאת זרים זה ללוזרים.
אני יכול לדבר ברי"ש, זה פשוט מרגיש לי מוזר,
לא טבעי ומביך. מדויק או לא - ככה אני מדבר.
אני אוהב את זה. השלמתי עם זה.
ומה איתכם?
לא באמת אכפת לי. פרפר.
היי, אני אליה, ויש לי מבטא.
אוהבים אותך, אליה!
מבטא קל. שומעים אותו בעיקר כשאני הוגה את האות רי"ש.
פרפר. גרפים. חרחורי גסיסה מצמררים.
חרדה. דנה דבורין. -תגיד שוב, פרפר.
חלק מהמגיבים לסרטונים שלי אפילו טענו שהמבטא שלי מעצבן.
אני מדבר אליך, אלון אבולעפיה.
האם זה מפריע לי? בהחלט.
יש לי דימוי עצמי מאוד נמוך.
איזה מין אדם היה יוצר סרטונים אם לא היה לו חור
עמוק בלב.
כשגורי האדם נולדים,
נפתח להם חלון הזדמנויות גדול, לטווח קצר.
במהלכו המוח מסוגל ללמוד המון דברים חדשים,
כמו הזזת גפיים, הרחת נעל, מצמוץ, לעיסה,
הרכבת פאזל שישה חלקים וגם שפה.
בערך בגיל חמש, חלון ההזדמנויות הזה נסגר.
בשלב זה אנחנו מבינים איזה צלילים צריך לשמוע ולהשמיע
בשביל לדבר בשפה שלמדנו.
מהרגע הזה, הרבה יותר קשה ללמוד שפה חדשה.
לארץ הנפלאה הזאת, ואני אוהב כל אחד ואחת מכם,
ובעיקר את צה"ל, הגעתי כשהייתי בן שלוש.
למדתי להגות את רוב הצלילים מלבד, מעשה שטן, האות רי"ש.
הבעיה היא לא רק הצליל, ולא רק עם השפה העברית.
ככל הנראה כל אדם שידבר בשפה זרה, ידבר במבטא.
פעם אמריקאית שאלה אותי מה אני אוהב בישראל.
אמרתי לה, הפוד והביצ´ז (האוכל והחופים).
היא חשבה שאמרתי משהו אחר לגמרי.
זה סיפור שבאמת קרה.
לישראלי קשה להגות ולשמוע את ההבדל בין ביץ´ לביץ´. ביץ´.
למוח שלנו קל יותר ללמוד משמעות של מילה,
מאשר הדרך להגות אותה. קודם כול, אנחנו לא לומדים את זה.
בדרך כלל, קורסים לשפות מתמקדים באוצר מילים ודקדוק
ולא בפונולוגיה, הדרך שבה הוגים את המילים והאותיות.
זה דורש אוזן מוזיקלית, שינויים בהגייה, תרגול ארוך ומסובך.
ובסופו של דבר, כל המאמץ הזה לא כזה נחוץ,
אפשר להבין גם אנשים שיש להם מבטא.
מחקרים מהשנים האחרונות מאששים שאנחנו נוטים לסמוך פחות
על אנשים עם מבטא.
ייתכן ובגלל שלמוח שלנו לוקח יותר זמן לעבד את המילים
כשהן מדוברות אלינו בצורה שונה. אפילו אם זה מיקרו אלפית של שנייה.
גם כמובן בגלל שנאת זרים ישנה וטובה.
זהו עוד מקרה בו אינסטינקטים יכולים לתעתע בנו.
חשוב לזכור שמבטא לא אומר שום דבר על האינטליגנציה
של הדובר, או אפילו על השליטה שלו בשפה.
באופן כללי, שנאת זרים זה ללוזרים.
אני יכול לדבר ברי"ש, זה פשוט מרגיש לי מוזר,
לא טבעי ומביך. מדויק או לאככה אני מדבר.
אני אוהב את זה. השלמתי עם זה.
ומה איתכם?
לא באמת אכפת לי. פרפר.
0
  • אני לא מבין ״ כשגורי האדם נולדים ״
  • לחץ "אנטר" לפרסום
כאן סקרנים
עברית
ערוץ כאן