כפית ישראלית ביום 3 – כל ישראל אחים

X

היחידה הבסיסית של החיים שלנו זאת המשפחה.
איך אנחנו פונים לבני המשפחה?
אז, לאח אני קורא אחי.
לאחות אני קורא אחותי.
לאבא שלי-אבא. לאימא-אימא.
לאח או לאחות של האבא או של האימא, דוד ודודה.
ולאבא ולאימא של האבא והאימא, סבא וסבתא.
זה ידוע, מה שמעניין הוא שבגלל שאנחנו עם כזה קטן ומגובש.
ובגלל שאנחנו חיים כל-כך קרוב אחד לשני
הרבה פעמים ניתן לשמוע אנשים שמתייחסים
לאנשים אחרים, אפילו זרים, בלשונות של משפחה.
בסלנג הישראלי כשרוצים לפנות באופן ידידותי וקרוב לאדם
זה יכול להיות אדם מוכר, אבל אפילו אדם ממש זר.
יש כאלה שהופכים אותו לחלק מהמשפחה, כלומר מכנים אותו בשם
של בן משפחה.
זה מתחיל כבר בתנ"ך, למשל בספר תהילים
אומר דוד המלך:" למען אחי ורעי אדברה נא נא שלום בך."
אחיי, זה לא האחים של דוד זה כנראה,
כל הקרובים שלו, כל המכרים שלו
למעשה גם אנשים שהוא כנראה לא מכיר
על בסיס הפסוק הזה אמרו חז"ל שכל ישראל נקראים אחים.
אז איך זה עובד?
הביטוי הכי מוכר והכי מקובל לפנייה לאדם זר הוא:
אחי.
האדם יכול להיות זר לא מכיר אותך, תפנה אליו אחי
זה יוצר איזושהי קירבה וזה בסדר.
ביטויים דומים: אח שלי, אח שלו
לפעמים אומרים אח שלו זה אולי ניסיון טיפה
אדם שלא יכול להגיד אח שלי, כי הוא לא מרגיש אח, אבל יכול להגיד אח שלו.
זה עדיין ידידותי, זה טיפה יותר רחוק.
אחינו יש כאלה שאומרים.
יותר נדיר, אבל גם קיים אבאל'ה.
או אבויה, זה מגיע מערבית.
אלה כינויים שמשדרים חביבותיותר נדירים, אבל כדאי להכיר אותם.
כשאישה פונה לאישה אחרת באופן ידידותי זה ישמע כך, אחותי או אחות שלי.
באופן כללי השימוש בביטוי אצל נשים הוא מעט יותר נדיר.
ובדר"כ משתמשים בו כשבאמת מכירים.
אפשרות נוספת בין נשים לקרוא אחת לשנייה, ממי.
כמו אימא באנגלית. בעברית זה משמש ככינוי לחברה טובה.
ממל'ה, אפשר גם.
דוגמאות:
אח שלי, אתה יכול להזיז את האוטו? הוא חוסם לי את החניה.
זה לא אח שלך אתה אפילו לא מכיר אותו, אבל אתה יכול להגיד אחי שלי.
אחי, אתה לא מאמין את מי פגשתי אתמול?
אל תתרגז אבאל'ה, עוד רגע יגיע מלצר לשולחן שלכם.
איזה כיף לפגוש אותך אחותי!
ממי, אני מעדיפה שנדבר על זה אחר כך.
כן?
עכשיו חשוב לציין שהשימוש בפנייה משפחתית
אינו מקובע אצל כל הישראלים יש כאלה שבכלל בכלל לא משתמשים בזה
אפשר בגדול להגיד
שיותר מקובל להשתמש בפנייה כזאת "אחי" למשל בין גברים.
או בין נשים "אחותי.
ולא כל-כך לפנות ככה ממין אחד לשני.
אישה בדר"כ לא תגיד לגבר אחי וגבר בדר"כ לא יגיד לאישה אחותי, למרות שזה כן יכול לקרות.
בעדות המזרח יותר מקובל להשתמש בלשון הזאת, אצל אשכנזים פחות.
צעירים משתמשים בלשון משפחה הרבה יותר מאשר מבוגרים.
לכן, אין שום חובה להשתמש בפנייה משפחתית, רק אם אתם מרגישים נוח עם זה,
זה בכלל בכלל לא נדרש, יש הרבה ישראלים שאינם משתמשים בזה,
אבל חייבים לקבל בהבנה פנייה כזאת, אם מישהו פונה אליכם ככה
לא להתרגש, לא לחשוב שהוא קרוב יותר מידי שהוא מי יודע מה, זה פשוט זה מאוד מאוד מקובל
יש ילדים שההורים שלהם מחנכים אותם שכל אדם מבוגר
גם אם הוא לא מהמשפחה בכלל ניתן לקרוא לו
דוד אם הוא בן או דודה אם היא בת.
באופן כללי לבני אדם מבוגרים ניתן לקרוא סבא או סבתא,
לבת.
אפשר גם סבאל'ה.
לדוגמא, דוד שמואל יש לך סוכרייה בשבילי?
שואל הילד איזשהו מכר שמתארח בבית שהוא חבר של ההורים.
או, בוא שב סבאל'ה, חבל שתעמוד כל הנסיעה.
ככה יכול לפנות אדם אל אדם מבוגר שעומד באוטובוס.
מבחינת המשלב, הרמה שבה משתמשים בביטויים האלה
הם נפוצים בשפת הדיבור בלבד הם אינם רשמיים. בשפה הרשמית זה לא מקובל בכלל.
אז אחי, אחותי נסו את בבית!
0
    לחץ "אנטר" לפרסום