בסוף היום, אם אנחנו, כזה, דביק לנו,
יש צינור עם מים קפואים,
מישהו אחד מספיג עם מגבת ואנחנו מתקלחים.
וגם חושך, אז לא כל-כך רואים.
אני מיקי ברטל, עולה לכיתה ד.’
יש לי 2 בתים: אחד באביחיל, בית רגיל,
ובית שני פה בים.
עוד מעט נגמר החופש הגדול ואני חוזרת לבית-ספר.
נורא נורא קשה לעזוב את הים אחרי כל הקיץ.
אני קמה בבוקר,אוכלת ארוחת בוקר,
אולי נכנסת קצת למים,
קוראת ספר אולי, משחקת שש-בש או טאקי
וגם לפעמים משחק מהראש.
אם יש ים רגוע, אני עושה סאפ.
קראתי את “יומני החנונית,”
”בלה דונה”, שרה גיבורת ניל”י,” “אני אתגבר,”
ועכשיו אני קוראת את “הקיץ של אביה.”
פה זה איפה שמרדדים את הבצק ומכינים דברים.
פה שוטפים ידיים ויש גם סבון.
פה זו הגזייה, איפה שמכינים את השקשוקה והחביתות.
פה זה הארון, איפה שיש את כל הדברים שאנחנו צריכים,
את כל המצרכים.
פה אנחנו שמים את הדברים שצריכים קור,
כמו גבינה, חלב, סטייק.
עשיתי מסיבת חוף, לילה אחד,
לישון בים…
באו אליי הרבה חברות,
היו כאלה שהיה קשה להן בלי להתקלח במים רגילים,
עם הלכלוך והחול.
חסרים לי מילקי ושולה, החתולים שלי.
הטלוויזיה לפעמים, מקלחת,
כי לעתים ממש ממש רחוקות דביק לי והחול מעצבן.
ולפעמים חם פה אז מאוד מאוד חסר לי המזגן.
אני הולכת לישון פה במיוחד יותר מוקדם, נגיד 10,
אבל כשנכנסים בלילה מתחת לשמיכה אז יש בריזה ממש ממש נעימה,
אז ממש כיף להרדם פה.
ואז קמים בבוקר לגלים והים.
לי זה הכי כיף בעולם.
לחץ "אנטר" לפרסום