מכירים את אלה ש… | מקשקשים

X

תראה את אלה, אחי, מביאים מצלמות, תאורניות, עציצוניות,
בשביל מה? כמה סרטון כזה יעשה? מה, 70,000K?
ועוד אנחנו במגזר הציבורי.
אם היית במגזר הפרטי, אחי, דבר כזה מה זה, 7,000 דולר?
ואם זה היה סרטון שלי... -אתה...
כל פאה שלך 10,000 דולר, גזונדעלך.
מכירים את אלה שמדברים שטויות?
חרטטנים. גוזמאים. בלבלני מוח.
אוכלי ראשים. מנפיצים. ****** שכל.
יש לתופעה הזאת שם - "אפקט דאנינג-קרוגר".
אנשים נוטים לדבר הרבה על דברים שהם מבינים בהם מעט.
אתה יודע שכשלוחצים על שני הכפתורים האלה
זה קורא למכבי האש? -באמת?
הפסיכולוגים האמריקנים דיוויד דאנינג וג´סטין קרוגר
מאוניברסיטת קורנל שבניו יורק
ערכו ב-1999 סדרת מבחנים לסטודנטים שלהם בתחומים שונים.
ומיד אחר כך ביקשו מהם להעריך את הציון שלהם ביחס לכיתה.
התוצאות היו מובהקות.
הסטודנטים שהשיגו את התוצאות הגרועות ביותר,
היו גם אלו שהעריכו שידורגו במקומות הגבוהים ביותר.
זה קרה משום שהם לא היו מסוגלים להעריך
עד כמה התחום מורכב ועד כמה למעשה הם בורים בו.
אל תספרו לאליה, הכנו גרף.
מישהו מדבר על גרפים.
כשזה נוגע לתחומים ספציפיים, בהם אנחנו לא אמורים להבין שום דבר,
כמו שדות מגנטיים של מוליכי-על בטמפרטורה נמוכה,
או חיי הקהילה היהודית בצפת של המאה ה-19.
אין לנו בעיה להודות בזה, אבל ברגע שיש לנו
ולו מעט ידע בתחום מסוים, אנחנו, או לפחות חלקנו,
בטוחים שאנחנו מומחים.
ככל שהידע בתחום עולה,
אנחנו מבינים כמה אנחנו לא יודעים באמת,
והביטחון לפתוח את הפה - יורד.
רק אחרי מרמת בקיאות מתקדמת, הביטחון עולה מחדש.
ההבדל הגדול הוא להבין מתי אנחנו רק חושבים
שאנחנו מומחים ועדיף שנשתוק,
ומתי אנחנו באמת מבינים עניין ויכולים לדבר.
אין גזים בקולה.
כי הם מתעקשים להשכיב את הבקבוקים במקרר.
אז? -שטח הפנים גדל, והמולקולות...
טוב, די, די, די.
רגע, מאיפה את מביאה את כל הדברים האלה?
אחותי עבדה בתור מעלית שבת בעבודה מועדפת.
תראה את אלה, אחי, מביאים מצלמות, תאורניות, עציצוניות,
בשביל מה? כמה סרטון כזה יעשה? מה, 70,000K?
ועוד אנחנו במגזר הציבורי.
אם היית במגזר הפרטי, אחי, דבר כזה מה זה, 7,000 דולר?
ואם זה היה סרטון שלי… -אתה
כל פאה שלך 10,000 דולר, גזונדעלך.
מכירים את אלה שמדברים שטויות?
חרטטנים. גוזמאים. בלבלני מוח.
אוכלי ראשים. מנפיצים.





שכל.
יש לתופעה הזאת שם – "אפקט דאנינג-קרוגר".
אנשים נוטים לדבר הרבה על דברים שהם מבינים בהם מעט.
אתה יודע שכשלוחצים על שני הכפתורים האלה
זה קורא למכבי האש? -באמת?
הפסיכולוגים האמריקנים דיוויד דאנינג וג´סטין קרוגר
מאוניברסיטת קורנל שבניו יורק
ערכו ב-1999 סדרת מבחנים לסטודנטים שלהם בתחומים שונים.
ומיד אחר כך ביקשו מהם להעריך את הציון שלהם ביחס לכיתה.
התוצאות היו מובהקות.
הסטודנטים שהשיגו את התוצאות הגרועות ביותר,
היו גם אלו שהעריכו שידורגו במקומות הגבוהים ביותר.
זה קרה משום שהם לא היו מסוגלים להעריך
עד כמה התחום מורכב ועד כמה למעשה הם בורים בו.
אל תספרו לאליה, הכנו גרף.
מישהו מדבר על גרפים.
כשזה נוגע לתחומים ספציפיים, בהם אנחנו לא אמורים להבין שום דבר,
כמו שדות מגנטיים של מוליכי-על בטמפרטורה נמוכה,
או חיי הקהילה היהודית בצפת של המאה ה-19.
אין לנו בעיה להודות בזה, אבל ברגע שיש לנו
ולו מעט ידע בתחום מסוים, אנחנו, או לפחות חלקנו,
בטוחים שאנחנו מומחים.
ככל שהידע בתחום עולה,
אנחנו מבינים כמה אנחנו לא יודעים באמת,
והביטחון לפתוח את הפהיורד.
רק אחרי מרמת בקיאות מתקדמת, הביטחון עולה מחדש.
ההבדל הגדול הוא להבין מתי אנחנו רק חושבים
שאנחנו מומחים ועדיף שנשתוק,
ומתי אנחנו באמת מבינים עניין ויכולים לדבר.
אין גזים בקולה.
כי הם מתעקשים להשכיב את הבקבוקים במקרר.
אז? -שטח הפנים גדל, והמולקולות
טוב, די, די, די.
רגע, מאיפה את מביאה את כל הדברים האלה?
אחותי עבדה בתור מעלית שבת בעבודה מועדפת.

געזונדלאך – פאות.
מעלית שבת
– מעלית שבשבתות עוצרת אוטומטית בכל קומה, כך ששומרי שבת יכולים להשתמש בה.

עבודה מועדפת – אחרי הצבא זכאים החיילים המשוחררים לעבוד בעבודות ספציפיות שהמשק זקוק להן במיוחד ושכרם נמוך, ולקבל תוספת הכנסה מהמדינה.

0
    לחץ "אנטר" לפרסום
מכירים את אלה ש
ערוץ כאן