כשמגיעים למסעדה בצרפת, הדבר הראשון שמקבלים לשולחן הוא לחם
וגם אם המנהג פחות נפוץ בישראל, הוא קורה גם כאן. תודה.
לכאורה, לחם הוא הדבר האחרון שבעל מסעדה צריך להגיש לסועדים שלו, ועוד בחינם.
הרי הגיוני שככל שיאכלו ממנו יותר הסועדים ישבעו מהר יותר ויזמינו פחות מנות.
למה בכל זאת מתעקשים במסעדות רבות להגיש לחם או מאפים אחרים?
בראש ובראשונה יש לדבר הסבר ביולוגי:
מרבית הלחמים מורכבים מקמח לבן ועשירים מאוד בפחמימות פשוטות.
מיד עם אכילתן מתפרקות הפחמימות למולקולות גלוקוז- סוכר.
אלה נכנסות לזרם הדם ותוך שניות עולה רמת הסוכר בדם באופן משמעותי.
הקפיצה הפתאומית הזאת גורמת לייצור מוגבר של הורמון האינסולין בלבלב.
זה מעודד את הגלוקוז להיכנס לתאים
ותוך זמן קצר גורם לצניחה של רמות הסוכר בדם.
והתוצאה- תוך זמן קצר חשים שוב ברעב.
מעבר להסבר הביולוגי יש כאן גם עניין של מסורת, לפחות במערב.
עוד לפני המצאת המסעדה המודרנית במאה ה-18 בפריז,
אנשים נהגו לאכול במעין טברנות.
הארוחות הוגשו בשעה קבועה ובמחיר קבוע
ויחד עמן הוגש לחם שנאפה במקום
כדי להשביע במהרה את הסועדים.
למה ניסו בעלי הטברנות לסתום את התיאבון של הסועדים?
כדי שייקחו כמויות קטנות יותר מהמנות היקרות, כגון בשרים ודגים.
המסעדות המוקדמות השאירו את המנהג
גם כשכבר היו תפריטים ולא הייתה סיבה נראית לעין להמשיך בו.
וכך הוא התפשט ברחבי אירופה וארה"ב.
שהופכים את חלוקת הלחם לכדאית במיוחד.
לחם בחינם גורם לנו לתחושת צמא
ואנחנו מזמינים יותר משקאות עליהם שולי רווח גבוהים יותר עבור המסעדה.
שנית, אנשים אוהבים לקבל דברים בחינם
ולפי חוק ההדדיות שנוסח ע"י פסיכולוגים חברתיים
מסעדות שמגלות כלפינו נדיבות גורמות לנו להרגיש שאנחנו צריכים להחזיר להן באותו מטבע,
או במילים אחרות הן גורמות לנו להיות נדיבים יותר עם הטיפ ולהזמין יותר מנות.
ומה אם חוק ההדדיות לא עובד על כל הסועדים?
לא נורא. הלחם לא באמת מגיע בחינם,
הוא מגולם כבר במחיר של המנות האחרות.
אפשר חשבון?
כשמגיעים למסעדה בצרפת, הדבר הראשון שמקבלים לשולחן הוא לחם
וגם אם המנהג פחות נפוץ בישראל, הוא קורה גם כאן. תודה.
לכאורה, לחם הוא הדבר האחרון שבעל מסעדה צריך להגיש לסועדים שלו, ועוד בחינם.
הרי הגיוני שככל שיאכלו ממנו יותר הסועדים ישבעו מהר יותר ויזמינו פחות מנות.
למה בכל זאת מתעקשים במסעדות רבות להגיש לחם או מאפים אחרים?
בראש ובראשונה יש לדבר הסבר ביולוגי:
מרבית הלחמים מורכבים מקמח לבן ועשירים מאוד בפחמימות פשוטות.
מיד עם אכילתן מתפרקות הפחמימות למולקולות גלוקוז- סוכר.
אלה נכנסות לזרם הדם ותוך שניות עולה רמת הסוכר בדם באופן משמעותי.
הקפיצה הפתאומית הזאת גורמת לייצור מוגבר של הורמון האינסולין בלבלב.
זה מעודד את הגלוקוז להיכנס לתאים
ותוך זמן קצר גורם לצניחה של רמות הסוכר בדם.
והתוצאה- תוך זמן קצר חשים שוב ברעב.
מעבר להסבר הביולוגי יש כאן גם עניין של מסורת, לפחות במערב.
עוד לפני המצאת המסעדה המודרנית במאה ה-18 בפריז,
אנשים נהגו לאכול במעין טברנות.
הארוחות הוגשו בשעה קבועה ובמחיר קבוע
ויחד עמן הוגש לחם שנאפה במקום
כדי להשביע במהרה את הסועדים.
למה ניסו בעלי הטברנות לסתום את התיאבון של הסועדים?
כדי שייקחו כמויות קטנות יותר מהמנות היקרות, כגון בשרים ודגים.
המסעדות המוקדמות השאירו את המנהג
גם כשכבר היו תפריטים ולא הייתה סיבה נראית לעין להמשיך בו.
וכך הוא התפשט ברחבי אירופה וארה”ב.
שהופכים את חלוקת הלחם לכדאית במיוחד.
לחם בחינם גורם לנו לתחושת צמא
ואנחנו מזמינים יותר משקאות עליהם שולי רווח גבוהים יותר עבור המסעדה.
שנית, אנשים אוהבים לקבל דברים בחינם
ולפי חוק ההדדיות שנוסח ע”י פסיכולוגים חברתיים
מסעדות שמגלות כלפינו נדיבות גורמות לנו להרגיש שאנחנו צריכים להחזיר להן באותו מטבע,
או במילים אחרות הן גורמות לנו להיות נדיבים יותר עם הטיפ ולהזמין יותר מנות.
ומה אם חוק ההדדיות לא עובד על כל הסועדים?
לא נורא. הלחם לא באמת מגיע בחינם,
הוא מגולם כבר במחיר של המנות האחרות.
אפשר חשבון?
לחץ "אנטר" לפרסום
כאן מסבירים
ענת קורול
ערוץ כאן