ב-י"א שבט, תש"ט, עשרה בפברואר 1949,
נערכת הצבעה במועצת המדינה הזמנית.
ההחלטה מתקבלת פה-אחד:
הסמל שעיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר
הופך רשמית לסמל מדינת ישראל.
רגע, זה לא היה כזה פשוט!
עד שהתקבלה ההחלטה, שני מחנות, הדתי והחילוני, נאבקו רבות.
למה? כי כל צד רצה להדגיש את הערכים שלו בסמל המדינה החדשה.
אבל בואו נתחיל מההתחלה.
זמן קצר לאחר קום המדינה, מפרסמת הממשלה הזמנית מכרז.
מתבקשות הצעות לדגל ולסמל המדינה.
הנתונים הם: הצבעים - תכלת ולבן וכל צבע נוסף, לפי טעמו של הצייר.
בגוף הסמל - מנורה בעלת שבעה קנים ושבעה כוכבים.
תתקבל לעיון גם כל הצעה אחרת, או כל רעיון אחר.
מאה שישים וארבעה אנשים מגישים ארבע-מאות וחמישים הצעות
וממתינים בסבלנות שהוועדה תפסיק להתווכח ותחליט כבר.
"תמיד שימשה המנורה סמל ליהדות המקורית והאמיתית,
אור המנורה יאיר לנו את דרכנו," אומר דוד צבי פנחס, איש המחנה הדתי.
וחברת הכנסת בבה אידלסון מטעם מפאי החילונית אומרת
כי "שבעת הכוכבים מסמלים שבע שעות עבודה לפועל הבונה את ארצנו.
זה יהיה סמל הצדק הסוציאלי."
ובינתיים נערמות עוד ועוד הצעות לתיבת הדואר של ועדת הסמל והדגל.
המעצבים איתמר דוד וירחמיאל שכטר יוצרים סמל לפי הפסיפס בבית הכנסת ביריחו.
הם מוסיפים לולב, אתרוג, שופר ואת הכתובת "שלום על ישראל."
אבל חבר הכנסת פנחס רוזנבליט מהמחנה החילוני אומר
שהשופר היה תמיד מחריד אותו בימי ילדותו.
ההצעה נפסלת.
זרח ורהפטיג מציע להוסיף את לוחות הברית,
הרב סעדיה כובשי מציע נרות למנורה,
אריה אלטמן מבקש להוסיף גור אריה יהודה
ומשה שרת ממליץ להוסיף את המילים "מדינת ישראל. "
הצעות נוספות מגיעות, בהן מספר הצעות של האחים שמיר.
בסופו של דבר, בישיבתה ה-40 של הוועדה,
מתקבל סמל שמעוצב בהשראת הנביא זכריה.
"והנה מנורת זהב כולה ושניים זיתים עליה.
אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה".
מתקבל על דעת כל חברי מועצת המדינה הזמנית.
עלי הזית מורים על כוונות השלום של המדינה,
המנורה מורה על הקשר עם העבר של העם בארצו ועל הקמתה מחדש
ו"ישראל" הוא שמה.
בניגוד לרעיון הסמל שנלקח מהתנ"ך,
צורת המנורה נלקחה משער טיטוס ברומא,
שנבנה כדי לסמל את ניצחון הרומאים על היהודים בשנת 70 לספירה.
מבקרי הסמל טענו שמדובר בסממן זר,
והיסטוריונים ואנשי דת המשיכו להתווכח
האם היא בכלל דומה לצורת המנורה שהייתה בבית המקדש.
היום אנחנו מקבלים את הסמל כמובן מאליו
והוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.
ב-י”א שבט, תש”ט, עשרה בפברואר 1949,
נערכת הצבעה במועצת המדינה הזמנית.
ההחלטה מתקבלת פה אחד:
הסמל שעיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר
הופך רשמית לסמל מדינת ישראל.
רגע, זה לא היה כזה פשוט!
עד שהתקבלה ההחלטה, שני מחנות, הדתי והחילוני, נאבקו רבות.
למה? כי כל צד רצה להדגיש את הערכים שלו בסמל המדינה החדשה.
אבל בואו נתחיל מההתחלה.
זמן קצר לאחר קום המדינה, מפרסמת הממשלה הזמנית מכרז.
מתבקשות הצעות לדגל ולסמל המדינה.
הנתונים הם: הצבעים – תכלת ולבן וכל צבע נוסף, לפי טעמו של הצייר.
בגוף הסמל – מנורה בעלת שבעה קנים ושבעה כוכבים.
תתקבל לעיון גם כל הצעה אחרת, או כל רעיון אחר.
מאה שישים וארבעה אנשים מגישים ארבע-מאות וחמישים הצעות
וממתינים בסבלנות שהוועדה תפסיק להתווכח ותחליט כבר.
”תמיד שימשה המנורה סמל ליהדות המקורית והאמיתית,
אור המנורה יאיר לנו את דרכנו,” אומר דוד צבי פנחס, איש המחנה הדתי.
וחברת הכנסת בבה אידלסון מטעם מפא”י החילונית אומרת
כי “שבעת הכוכבים מסמלים שבע שעות עבודה לפועל הבונה את ארצנו.
זה יהיה סמל הצדק הסוציאלי.”
ובינתיים נערמות עוד ועוד הצעות לתיבת הדואר של ועדת הסמל והדגל.
המעצבים איתמר דוד וירחמיאל שכטר יוצרים סמל לפי הפסיפס בבית הכנסת ביריחו.
הם מוסיפים לולב, אתרוג, שופר ואת הכתובת “שלום על ישראל.”
אבל חבר הכנסת פנחס רוזנבליט מהמחנה החילוני אומר
שהשופר היה תמיד מחריד אותו בימי ילדותו.
ההצעה נפסלת.
זרח ורהפטיג מציע להוסיף את לוחות הברית,
הרב סעדיה כובשי מציע נרות למנורה,
אריה אלטמן מבקש להוסיף גור אריה יהודה
ומשה שרת ממליץ להוסיף את המילים “מדינת ישראל. ”
הצעות נוספות מגיעות, בהן מספר הצעות של האחים שמיר.
בסופו של דבר, בישיבתה ה-40 של הוועדה,
מתקבל סמל שמעוצב בהשראת הנביא זכריה.
”והנה מנורת זהב כולה ושניים זיתים עליה.
אחד מימין הגולה ואחד על שמאלה”.
מתקבל על דעת כל חברי מועצת המדינה הזמנית.
עלי הזית מורים על כוונות השלום של המדינה,
המנורה מורה על הקשר עם העבר של העם בארצו ועל הקמתה מחדש
ו”ישראל” הוא שמה.
בניגוד לרעיון הסמל שנלקח מהתנ”ך,
צורת המנורה נלקחה משער טיטוס ברומא,
שנבנה כדי לסמל את ניצחון הרומאים על היהודים בשנת 70 לספירה.
מבקרי הסמל טענו שמדובר בסממן זר,
והיסטוריונים ואנשי דת המשיכו להתווכח
האם היא בכלל דומה לצורת המנורה שהייתה בבית המקדש.
היום אנחנו מקבלים את הסמל כמובן מאליו
והוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.
caf resh zain, to announce to proclame poster
לחץ "אנטר" לפרסום
מנורה
סמל המדינה
ראשית המדינה