אלה הצלילים הידועים מתוך מולדבה של סמנטה, נכון.
וכל מי שככה, בעל אוזן פקוחה, יודע שזה מעין התקווה.
הדימיון הזה עורר במשך השנים את סקרנותם של שרי התקווה.
והשאלה שעוררה אסתרית בלצן שהיא מוזיקולוגית, מחנכת, פדגוגית וחוקרת
היא, מה מקורה של הנעימה הזאת? ומה מקורם של המילים האלה?
שלום לך ד"ר בלצן, שלום ירון.
מה, אחרי שמונה שנים של מחקר? את הגעת לפסקאות המוזיקאליות לפסוקים המוזיקאלים הראשונים
שלדעתך משם צומחת התקווה, מה הם? שלמזלי הם שלנו. הדבר הכי הכי עתיק...
זה שיר תפילה בשם "ברכת טל" שהולך ככה...
"לך לשלום גשם, ובוא לשלום טל כי רב להושיע ומוריד הטל"
"אשיר שירתי ואשים דיברתי ואגבירה שפתי לצור ישועתי"
וזה שלנו מ-1400 לספירה, 1400 לספירה? 1400 לספירה
מילים של רבי יצחק בר ששת, מיהדות ספרד.
"ברכת טל", ספרד או פרובאנס? זה עדיין ספרד 1400.
"לך לשלום גשם", הוא אומר בוא בשלום טל.
הוא נפרד מהחורף...והלחן? והלחן שלנו, תפילה.
תפילה יהודית ספרדית. ומשם זה מתחיל להתגלגל...
את מוצאת איזה קשר לטעמי המקרא?
או לאיזה סוג של סימונים מוזיקאלים שיהודים נהגו להשתמש בהם?
קודם כל זה מופיע...
נועם שריף למשל טוען שהוא יוכל לזהות כל מלחין, את מוצאו היהודי ע"פ
המוזיקה שהוא כותב, משהו מהדהד אצלנו מתקופת הלווים אם תשאלי אותו
ששרו בבית המקדש, אז אם אני אשאל את נעם חברי הוא יגיד לי
שהמינוריות הזאת של "לך לשלום גשם ובוא בשלום טל" יש בה משהו
מאוד מאוד יהודי ושזו מנגינה מאוד מאוד ארכאית
וגם אבטיפוס של איזה סולם שמצפה לעלות
לעלות למעלה ויורד למטה. איפה את שמעת המוסיקה? היא נשמרה באיזשהו?
המוזיקה הזאת נשמרה בבתי כנסת ספרדיים. בבתי הכנסת של גיברלטר
של פורטוגל. ורואים שהמקהלה הייתה שרה את זה עם סימונים כלליים ראשוניים
של כתב כתבים. ולאן הלחן הזה נדד?
זה 1400 ב-1492 גירשו את כל יהודי ספרד
והם הלכו לחופים הקרובים, חלק מהם הלכו למנטובה שבאיטליה.
ואז, הספרדים שלנו במנטובה פגשו את סלומון דה רוסי מלחין יהודי חשוב במלדובה
הוא שמע את המנגינה,והעניק אותה בירושה והיא הפכה להיות להיט איטלקי שהולך ל...
"פוג'י פוג'י פוג'י אמורה מיו, פוג'י פוג'י פוג'י אמורה מיו"
"פוג'י פוג'י פוג'י אמורה מיו" וזה היה להיט היסטרי
אמורה מיו, אהובתי. אהובתי ברחה ממני אוי ואבוי היא ברחה מגן העדן שלי
ואז במשך 150 שנה המנגינה הזאת הייתה להיט היסטרי באיטליה
ואז בא לאיטליה ב-1750 מוצארט ילד פלא שאבא שלו שלח אותו לאיטליה ללמוד אופרה
הוא לקח את המנגינה הזאת
כתב עליה וריאציה לפסנתר והביאה אותה לוינה אנחנו כבר 1790 מוינה היא נדדה למעלה
והפכה להיות שיר צוענים רומני שהולך ל...
ועכשיו החלק השני
שזה הזקנים היו גם צעירים ונסעו רק בעגלות שוורים הויסה הויסה, נפש יהודי הומיה
לפני שתמשיכי אני רק רוצה לומר שהמחקר שלך שנמשך שמונה שנים? משהו כזה
בסוף של דבר תועד בספר. והועלה גם על שני תקליטורים
ושר החינוך שהיה אצלנו בתכנית בראשיתה החליט לאמץ את זה
לתוכנית הלימודים של בתי הספר, אני חושב שזה מעשה נפלא משום שיש פה הכל.
יש פה היסטוריה, יש פה מוסיקה ויש פה מוסיקה מוכרת ויש פה פטריוטיזם. והכי חשוב שיש פה תקווה
תשמע יש לנו קצת הרגשה במדינה הזאת, שאין כבר תקווה הכל אכזבה. אנחנו נורא מאוכזבים
לאן המנגינה הלכה? לאן המדינה הלכה?
כל פעם שמראיינים אותי על ההמנון, אומרים לי: "הוא גנוב , הוא גנוב הכל גנוב".
רגע, תפילת יהודי ספרד זה לא גנוב, יש תקווה בתוך הסיפור הזה וסמנטה שכתב את
למולדבה... שתמיד חשבנו שממנו גנבנו, ולקח את הסולם והפך אותו למים בהרים
שהופכים למים של הנהר הצ'כי, הוא עצמו אמר שהוא לקח את זה ממנגינה עממית
שכל עמי מזרח אירופה והיהודים בתוכם שותפים אליה
תודה, אך נצטרך לסיים , למרות שלדעתי רק התחלנו. ועוד לא סיפרנו
על מוצאן של המילים שגם זה סיפור שחקרת. שמתוך שמונה שורות, חמש שורות זה אימבר
אבל מה שהכי יפה בהמנון שלנו מה שהכי התלהבתי ממנו
זה שהמנון הזה בעצם הוא סיפור בזעיר אנפין של עם שלם
כי זה גם אימבר לא כתב את כל המילים
הוא כתב " עוד לא אבדה עוד תקוותנו" והתייחס ל"יבשו עצמותנו אבדה תקוותנו"
כי זה גם אימבר לא כתב את כל המילים
הוא כתב "עוד לא אבדה עוד תקוותנו" והתייחס ל"יבשו עצמותנו אבדה תקוותנו"
מיחזקאל, ל"ז -חזון העצמות היבשות. הוא כתב לשוב לארץ אבותנו לעיר שבה דוד חנה
וזה היה רבי יהודה לייב מטמון כהן מנהל גימנסיה בראשון לציון
שעשה מזה "להיות עם חופשי בארצנו"
רק עוד מילה אחת, מתי מדינת ישראל החליטה שזהו הימנונה?
זה לקח המון שנים, קודם כל זאת הייתה החלטה ספונטנית
זה לא ב- 48'? לא ב-2004 זה עוגן בחוק. רק אז, כי היה אפשר להעביר את זה.
רק כשאיוב קרא, חבר הכנסת הדרוזי היה בועדה הוא הצליח להעביר את זה
ש"נפש יהודי הומיה" זה לא נגד המיעוטים בישראל ורק ב-2004 זה עבר
ועוד דבר אחד בנימה אישית, נצטרך לסיים פה את השיחה
יש לך משפט אחד? יש לי משפט אחד.
יש לי משפט אחד,
וזה שרוב השנה אני מנגנת
שופן ו...
בטהובן, ובדרך כלל אני לא עוסקת בציונות ואני לא מורה אני פסנתרנית.
אבל כשעשיתי בפעם הראשונה את התוכנית הזאת ישב בקהל
אבא שלי ובפעם הראשונה בחיים והאחרונה, ראיתי אותו בוכה.
ואז הבנתי שיש תקווה.
תודה רבה.
אלה הצלילים הידועים מתוך מולדבה של סמנטה, נכון.
וכל מי שככה, בעל אוזן פקוחה, יודע שזה מעין התקווה.
הדימיון הזה עורר במשך השנים את סקרנותם של שרי התקווה.
והשאלה שעוררה אסתרית בלצן שהיא מוזיקולוגית, מחנכת, פדגוגית וחוקרת
היא, מה מקורה של הנעימה הזאת? ומה מקורם של המילים האלה?
שלום לך ד”ר בלצן, שלום ירון.
מה, אחרי שמונה שנים של מחקר? את הגעת לפסקאות המוזיקאליות לפסוקים המוזיקאלים הראשונים
שלדעתך משם צומחת התקווה, מה הם? שלמזלי הם שלנו. הדבר הכי הכי עתיק…
זה שיר תפילה בשם “ברכת טל” שהולך ככה…
”לך לשלום גשם, ובוא לשלום טל כי רב להושיע ומוריד הטל”
”אשיר שירתי ואשים דיברתי ואגבירה שפתי לצור ישועתי”
וזה שלנו מ-1400 לספירה, 1400 לספירה? 1400 לספירה
מילים של רבי יצחק בר ששת, מיהדות ספרד.
”ברכת טל”, ספרד או פרובאנס? זה עדיין ספרד 1400.
”לך לשלום גשם”, הוא אומר בוא בשלום טל.
הוא נפרד מהחורף…והלחן? והלחן שלנו, תפילה.
תפילה יהודית ספרדית. ומשם זה מתחיל להתגלגל…
את מוצאת איזה קשר לטעמי המקרא?
או לאיזה סוג של סימונים מוזיקאלים שיהודים נהגו להשתמש בהם?
קודם כל זה מופיע…
נועם שריף למשל טוען שהוא יוכל לזהות כל מלחין, את מוצאו היהודי ע”פ
המוזיקה שהוא כותב, משהו מהדהד אצלנו מתקופת הלווים אם תשאלי אותו
ששרו בבית המקדש, אז אם אני אשאל את נעם חברי הוא יגיד לי
שהמינוריות הזאת של “לך לשלום גשם ובוא בשלום טל” יש בה משהו
מאוד מאוד יהודי ושזו מנגינה מאוד מאוד ארכאית
וגם אבטיפוס של איזה סולם שמצפה לעלות
לעלות למעלה ויורד למטה. איפה את שמעת המוסיקה? היא נשמרה באיזשהו?
המוזיקה הזאת נשמרה בבתי כנסת ספרדיים. בבתי הכנסת של גיברלטר
של פורטוגל. ורואים שהמקהלה הייתה שרה את זה עם סימונים כלליים ראשוניים
של כתב כתבים. ולאן הלחן הזה נדד?
זה 1400 ב-1492 גירשו את כל יהודי ספרד
והם הלכו לחופים הקרובים, חלק מהם הלכו למנטובה שבאיטליה.
ואז, הספרדים שלנו במנטובה פגשו את סלומון דה רוסי מלחין יהודי חשוב במלדובה
הוא שמע את המנגינה,והעניק אותה בירושה והיא הפכה להיות להיט איטלקי שהולך ל…
”פוג’י פוג’י פוג’י אמורה מיו, פוג’י פוג’י פוג’י אמורה מיו”
”פוג’י פוג’י פוג’י אמורה מיו” וזה היה להיט היסטרי
אמורה מיו, אהובתי. אהובתי ברחה ממני אוי ואבוי היא ברחה מגן העדן שלי
ואז במשך 150 שנה המנגינה הזאת הייתה להיט היסטרי באיטליה
ואז בא לאיטליה ב-1750 מוצארט ילד פלא שאבא שלו שלח אותו לאיטליה ללמוד אופרה
הוא לקח את המנגינה הזאת
כתב עליה וריאציה לפסנתר והביאה אותה לוינה אנחנו כבר 1790 מוינה היא נדדה למעלה
והפכה להיות שיר צוענים רומני שהולך ל…
ועכשיו החלק השני
שזה הזקנים היו גם צעירים ונסעו רק בעגלות שוורים הויסה הויסה, נפש יהודי הומיה
לפני שתמשיכי אני רק רוצה לומר שהמחקר שלך שנמשך שמונה שנים? משהו כזה
בסוף של דבר תועד בספר. והועלה גם על שני תקליטורים
ושר החינוך שהיה אצלנו בתכנית בראשיתה החליט לאמץ את זה
לתוכנית הלימודים של בתי הספר, אני חושב שזה מעשה נפלא משום שיש פה הכל.
יש פה היסטוריה, יש פה מוסיקה ויש פה מוסיקה מוכרת ויש פה פטריוטיזם. והכי חשוב שיש פה תקווה
תשמע יש לנו קצת הרגשה במדינה הזאת, שאין כבר תקווה הכל אכזבה. אנחנו נורא מאוכזבים
לאן המנגינה הלכה? לאן המדינה הלכה?
כל פעם שמראיינים אותי על ההמנון, אומרים לי: “הוא גנוב , הוא גנוב הכל גנוב”.
רגע, תפילת יהודי ספרד זה לא גנוב, יש תקווה בתוך הסיפור הזה וסמנטה שכתב את
למולדבה… שתמיד חשבנו שממנו גנבנו, ולקח את הסולם והפך אותו למים בהרים
שהופכים למים של הנהר הצ’כי, הוא עצמו אמר שהוא לקח את זה ממנגינה עממית
שכל עמי מזרח אירופה והיהודים בתוכם שותפים אליה
תודה, אך נצטרך לסיים , למרות שלדעתי רק התחלנו. ועוד לא סיפרנו
על מוצאן של המילים שגם זה סיפור שחקרת. שמתוך שמונה שורות, חמש שורות זה אימבר
אבל מה שהכי יפה בהמנון שלנו מה שהכי התלהבתי ממנו
זה שהמנון הזה בעצם הוא סיפור בזעיר אנפין של עם שלם
כי זה גם אימבר לא כתב את כל המילים
הוא כתב ” עוד לא אבדה עוד תקוותנו” והתייחס ל”יבשו עצמותנו אבדה תקוותנו”
כי זה גם אימבר לא כתב את כל המילים
הוא כתב “עוד לא אבדה עוד תקוותנו” והתייחס ל”יבשו עצמותנו אבדה תקוותנו”
מיחזקאל, ל”ז -חזון העצמות היבשות. הוא כתב לשוב לארץ אבותנו לעיר שבה דוד חנה
וזה היה רבי יהודה לייב מטמון כהן מנהל גימנסיה בראשון לציון
שעשה מזה “להיות עם חופשי בארצנו”
רק עוד מילה אחת, מתי מדינת ישראל החליטה שזהו הימנונה?
זה לקח המון שנים, קודם כל זאת הייתה החלטה ספונטנית
זה לא ב- 48′? לא ב-2004 זה עוגן בחוק. רק אז, כי היה אפשר להעביר את זה.
רק כשאיוב קרא, חבר הכנסת הדרוזי היה בועדה הוא הצליח להעביר את זה
ש”נפש יהודי הומיה” זה לא נגד המיעוטים בישראל ורק ב-2004 זה עבר
ועוד דבר אחד בנימה אישית, נצטרך לסיים פה את השיחה
יש לך משפט אחד? יש לי משפט אחד.
יש לי משפט אחד,
וזה שרוב השנה אני מנגנת
שופן ו…
בטהובן, ובדרך כלל אני לא עוסקת בציונות ואני לא מורה אני פסנתרנית.
אבל כשעשיתי בפעם הראשונה את התוכנית הזאת ישב בקהל
אבא שלי ובפעם הראשונה בחיים והאחרונה, ראיתי אותו בוכה.
ואז הבנתי שיש תקווה.
תודה רבה.
לחץ "אנטר" לפרסום
אסתרית בלצן
ההמנון
התקווה