התקפי-לב מתרחשים כאשר אחד מהעורקים שמובילים דם ללב נחסם.
תאי הלב שלא מקבלים חמצן, מתים.
רוב התאים בגוף מתחלקים כדי לפצות על אלו שמתו,
אך לא תאי לב.
רקמת הצלקת שנגרמת בעקבות התקף-לב, נשארת ופוגעת ביכולת הלב לתפקד.
כיום הפתרון היחיד הוא השתלת לב
ולכן רשימת ההמתנה לתרומות היא ארוכה במיוחד,
אלא שלחולים אין זמן.
כמחצית מהאנשים שסבלו מהתקף-לב חמור,
ימותו מכשל לבבי בתוך 5 שנים.
חוקרים במעבדה של פרופסור טל דביר באוניברסיטת תל-אביב
עובדים על פתרון אחר:
טלאי שריר לב ייחודי שיחליף את רקמת הצלקת.
החוקרים לוקחים רקמה שומנית מגוף החולה, מסירים ממנה את התאים,
ויוצרים מהחומר מעין פיגום ביולוגי ידידותי לגוף.
לאחר מכן, תאי גזע שנלקחו מהחולה ועברו מניפולציה להפוך לתאי לב,
מוכנסים אל הפיגום כדי ליצור טלאי-לב מותאם אישית.
על-מנת לשפר את פעילותם החשמלית,
מחדירים ננו-מוליכים קטנטנים מזהב אל הפיגום, המשמשים ליצירת הטלאי.
החוקרים עושים גם שימוש במדפסת תלת-מימד
כדי להנדס טלאי שמורכב מהחומרים הביולוגיים של החולה
ובנוסף מכיל רשתות של כלי דם לשיפור פעילות הרקמה.
אחד מהחידושים המשמעותיים במחקר
הוא שילוב של אלקטרוניקה שיוצרת למעשה רקמה סייבורגית בעלת יכולות משופרות.
לאחר שהטלאי מושתל בלב באמצעות ניתוח, ניתן לעקוב אחרי הפעילות שלו
ולשפרה בשליטה מרחוק באמצעות פולסים חשמליים.
בנוסף, ניתן לשלוט על שחרור תרופות מתוך הטלאי המהונדס,
כמו אדרנלין, המווסת את קצב פעימות הלב,
או תרופות נוגדות דלקות כדי למנוע מהגוף לדחות את הטלאי.
לאחר ניסויים בחולדות ובחזירים השלב הבא יהיה ניסויים קליניים בבני-אדם.
המטרה היא שבעתיד הלא-רחוק יהפוך הטיפול לחלופה להשתלות לב.
התקפי-לב מתרחשים כאשר אחד מהעורקים שמובילים דם ללב נחסם.
תאי הלב שלא מקבלים חמצן, מתים.
רוב התאים בגוף מתחלקים כדי לפצות על אלו שמתו,
אך לא תאי לב.
רקמת הצלקת שנגרמת בעקבות התקף-לב, נשארת ופוגעת ביכולת הלב לתפקד.
כיום הפתרון היחיד הוא השתלת לב
ולכן רשימת ההמתנה לתרומות היא ארוכה במיוחד,
אלא שלחולים אין זמן.
כמחצית מהאנשים שסבלו מהתקף-לב חמור,
ימותו מכשל לבבי בתוך 5 שנים.
חוקרים במעבדה של פרופסור טל דביר באוניברסיטת תל-אביב
עובדים על פתרון אחר:
טלאי שריר לב ייחודי שיחליף את רקמת הצלקת.
החוקרים לוקחים רקמה שומנית מגוף החולה, מסירים ממנה את התאים,
ויוצרים מהחומר מעין פיגום ביולוגי ידידותי לגוף.
לאחר מכן, תאי גזע שנלקחו מהחולה ועברו מניפולציה להפוך לתאי לב,
מוכנסים אל הפיגום כדי ליצור טלאי-לב מותאם אישית.
על-מנת לשפר את פעילותם החשמלית,
מחדירים ננו-מוליכים קטנטנים מזהב אל הפיגום, המשמשים ליצירת הטלאי.
החוקרים עושים גם שימוש במדפסת תלת-מימד
כדי להנדס טלאי שמורכב מהחומרים הביולוגיים של החולה
ובנוסף מכיל רשתות של כלי דם לשיפור פעילות הרקמה.
אחד מהחידושים המשמעותיים במחקר
הוא שילוב של אלקטרוניקה שיוצרת למעשה רקמה סייבורגית בעלת יכולות משופרות.
לאחר שהטלאי מושתל בלב באמצעות ניתוח, ניתן לעקוב אחרי הפעילות שלו
ולשפרה בשליטה מרחוק באמצעות פולסים חשמליים.
בנוסף, ניתן לשלוט על שחרור תרופות מתוך הטלאי המהונדס,
כמו אדרנלין, המווסת את קצב פעימות הלב,
או תרופות נוגדות דלקות כדי למנוע מהגוף לדחות את הטלאי.
לאחר ניסויים בחולדות ובחזירים השלב הבא יהיה ניסויים קליניים בבני-אדם.
המטרה היא שבעתיד הלא-רחוק יהפוך הטיפול לחלופה להשתלות לב.
לחץ "אנטר" לפרסום
פיתוחים רפואיים
קרדיולוגיה