קרובים קרובים – דמי כיס

X

פתוח!
"יש בעיר מסיבה"...
הלו, הלו, ילדים, לאן? -לאמבטיה.
רגע, מה הלכלוך הזה?
אדמת קודש, שמני סיכה, כמה טיפות וקס,
והשאר לכלוך כללי.
מאיפה זה? -בכלל לא בעיה להשיג. -אל תתחכם איתי!
רגע, ממה התלכלכתם ככה?
מהפולקסווגן של צוקרמן ומהפיאט של גברת לוי.
רגע, רגע, שאני אבין, אתם...
שיחקתם במכונית... במכוניות של השכנים?
רחצנו את המכוניות של השכנים.
מה עשיתם?
אכפת לך אם נרחץ קודם את הפרצוף ואחר כך נדבר?
את הפרצוף ואת הידיים ואת הברכיים.
ותחליפו מכנסיים.
ואת האוזניים.
אמרתי לך לא לרחוץ את המכוניות עם האוזניים.
שלום.
תשכח מהאמבטיה.
שכחתי.
יש עוד איזה חדרים שאני צריך לשכוח מהם?
הילדים שלך באמבטיה ותגיד תודה אם הם ישאירו לך טיפת מים חמים.
הילדים שלי באמבטיה?
מרצונם החופשי?!
אם היית רואה אותם, לא היית מתפלא.
לתוך מה הם נפלו הפעם?
שום דבר מיוחד. הם רק רחצו את כל המכוניות של כל השכנים,
וכל מה שהיה על המכוניות נמצא עכשיו באמבטיה שלך.
אמבטיה...
אמבטיה...
שכחתי. אני ממש לא זוכר דבר כזה.
איך אנחנו? -כמו אחרי אוברול.
אתה רואה? הוא כבר מדבר כמו מוסכניק.
מה זה טוב הלב הזה שקפץ עליכם?
איזה טוב לב?
ככה פתאום בהתנדבות רוחצים מכוניות של השכנים,
רוחצים את עצמכם,
זה... זה ממש מחמם את הלב.
התנדבות?! כסף. -עשרים שקל כל אחד.
בשביל כסף?!
בשביל עשרים שקל?!
רגע אחד. רגע אחד.
רגע אחד, אני רוצה להבין משהו. למה אתם עשיתם את זה?
פרנסה, פרנסה.
לא שמעת על נוער המצוקה?
מסכנים שכאלה... הם לא יכולים ללמוד מרוב שהם צריכים להזיע
בשביל להכניס חתיכת גלידה יבשה הביתה.
מה אתם רוצים מאיתנו?
אם הייתם משלמים לנו בשביל לעשות שיעורים,
היינו עושים אפילו שיעורים.
חסר לכם כסף? -כן. -כן.
בבית אתם לא מזיזים אצבע. אל תענו לי, אני יודעת,
כי לא משלמים לכם.
בשביל מה? בשביל עוד מסטיק?!
לא, תודה, אבל משהו לשתות.
מה אתה מתערב? -על מה?
מה "על מה?" -מתערב על מה?
מי מתערב? -אימא. -על מה?
לא יודע, זה גם מה שאני שאלתי.
את התערבת איתו? -על מה?
מה הולך פה? -אימא ואבא לא רוצים שאנחנו נעבוד יותר.
האח והאחות שלך פתחו עסק לרחיצת מכוניות.
"ויטק סנטר."
אז מה רע בזה? -או, רק אתה היית חסר לי פה עכשיו.
רגע, למה לאנשים אסור לעבוד קצת למחייתם?
למחייתם...
באמת, יהורם.
מה אתה רוצה, שהילדים שלך יגוועו ברעב?
אבל יהיה לכם מספיק זמן לרוץ אחרי הכסף.
למה אתה חושב שזה רק כסף?
אה, זה גם הכבוד. -תתפלא. זה גם הכבוד.
לעבוד זה דבר מכובד.
עבודה זה ערך חינוכי. -או, או או. א"ד גורדון.
רגע, רגע, רגע, אני מבקשת לא להגזים, אנחנו לא כאלה רודפי כבוד.
אנחנו עושים את זה בעיקר בשביל הכסף.
אה, טוב.
אני רוצה לסיים את העניין הזה כי אני פשוט רוצה ללכת להתקלח, כן?
אז ככה, אם אתם צריכים כסף, בבקשה לפנות אליי. ברור?
וחוץ מזה, אין יותר רחיצת מכוניות. סוף.
וגם אין יותר מים חמים. סוף.
"אבוקדו, אבוקדו זה הפרי,
"גם טעים וגם בריא.
"אבוקדו זה הפרי"...
אילן, איך אני?
מה זה?
חלוצה מהעלייה השנייה?
הכוהן הגדול בבית המקדש?
פו הדוב?
אני ממש מתפלאת עליך, אתה יודע?
אתה לא רואה?
אני עכשיו הלבוש הישראלי הלאומי.
מחר יש לי קבוצה של...
חסידי אומות העולם מהולנד. אני מציגה את זה בפניהם.
למה זה מגיע להם?
הם לא סבלו מספיק?
גליה!
גליה! בואי הנה. בואי הנה.
מה זה הלכלוך הזה עלייך?
אני לא שואלת אותך מה זה מה שיש עלייך.
אז למה את שואלת אותי מה זה מה שיש עליי?
מה...
אתן... אתן לא ביחד?
חשבתי שגליה זה הביצות שאת צריכה לייבש לכבוד ההולנדים.
גליה, מה זה הלכלוך הזה?
אני, מולי ואפרת רחצנו קצת מכוניות.
אז... מה עשיתם?
רחצנו מכוניות של השכנים.
לא בחינם, אני מקווה.
בטח שלא.
הו, ירדה לי אבן מהלב.
גליה, מה עשית בכסף?
את, את לא השקעת אותו במניות מקרקעין, אני מקווה, אה?
מניות המקרקעין כבר עולות שלושה שבועות.
מוכרחה לבוא מפולת, גליה.
אילן, מספיק, בחייך, נו. שבי.
אני רוצה להבין מה פתאום את עובדת בשביל כסף.
גם את עובדת בשביל כסף.
אבל אני לא זוחלת מתחת מכוניות בשבילו.
מה, חסר לך משהו? מה יש? מה, אין לך דמי כיס מספיקים?
יש לי הוצאות אחרות. אני צריכה כסף.
אם הייתי עוצם את העיניים,
הייתי בטוח שזו אימא שלך מדברת.
עד כמה שאני זוכר, את מקבלת דמי כיס די יפים.
אבל זה להוצאות שוטפות. בשביל הוצאות לא שוטפות אני שוטפת.
אז יופי. אז עכשיו יש לך הוצאות שוטפות והכנסות שוטפות.
רגע אחד, אני רוצה להבין, מה זה ההוצאות הלא-שוטפות שלך?
למשל, התקליט החדש של "אדם והנמלים."
מי, המגעילים האלה עם ה... שיער הוורוד והנעצים באוזניים?
אבל אני אוהבת אותם.
גליה, למה שלא תקני תקליט של שלמה ארצי?
הוא נחמד.
אבל הוא לא פאנק. אני אוהבת פאנק.
ובצדק.
הפאנקים הם החמצן של המדינה.
רגע, בשבילם את מוכנה לעשות כל עבודה מלוכלכת?
אתם רק נותנים לי כסף בשביל דברים שאתם אוהבים.
אוהבים? אני שונא ופלות.
כן...
אז למה אתה גונב לי אותם כל פעם?
כדי שלא תסבלי כל כך.
אם אני רוצה לקנות משהו,
אני יודעת שקודם כול אני חייבת להסביר לכם למה זה טוב בשבילכם.
אני לא... אני לא רוצה לשמוע, אני לא רוצה לשמוע.
אני לא מוכנה שבשכונה יגידו עליי שאני שולחת את הילדה שלי לעבוד,
להרוויח כסף ברחוב. אני לא מוכנה.
גליה, גליה,
את הרי יודעת איזה סוג של ילדים בארץ הזאת
לא הולך ללמוד, ועושה את כל העבודות ה...
מלוכלכות האלה.
בטח שאני יודעת.
ילדים מהסוג של מולי ואפרת ואביתר. -מה?
אביתר? -כן. -רגע, רגע.
כמה אתם מקבלים בשביל מכונית? -עשרים שקל כל אחד.
מה, את רוצה להגיד לי שאביתר רוחץ מכונית
בשביל עשרים שקל עלובים?
הוא לא בדיוק רוחץ. הוא המנהל.
הוא... מקבל הזמנות. הוא מתחלק בכסף שווה בשווה.
רגע, רגע, מה זאת אומרת "מתחלק איתנו בכסף שווה בשווה?"
עשרים שקל לי, עשרים שקל לו. עשרים שקל למולי, עשרים שקל לו.
עשרים שקל לאפרת, ועשרים לו.
זה כמו שאתה מחלק לנו את הפיסטוק החלבי בשבת.
הוא דווקא בסדר אביתר. בחור הגון.
לא רוצה לקחת כסף מההורים, אז הוא לוקח כסף מהילדים.
עכשיו את הולכת מיד לאמבטיה ומתרחצת טוב טוב,
ולא נותנת לאביתר עשרים שקל על הרחצה הזאת.
אני הולך להרוויח עשרים שקל.
איך?
אני הולך לשטוף את אביתר.
שלום לכם, צמחים יקרים.
כפי שאתם מבינים, זו לא חנה. זו תיקי מדברת אליכם.
היא פשוט נסעה
והיא ביקשה שאני אשקה אתכם ושאני אדבר אליכם אז...
לא יכולתי לסרב, אז בואו נדבר.
אז מה... מה...
על מה בעצם אתם רוצים... יש משהו מיוחד שאתם...
רוצים שאנחנו נדבר?
למשל, אם יש... יש איזה נו...
שנייה, סליחה.
מישהו בדלת.
כמו שחנה הייתה אומרת, פתוח!
או, שלום!
כל המשמרת הצעירה הגיעה.
מה, חנה עד לא באה? -לא. -חבל.
שמענו שמדברים אז חשבנו ש...
אה, רגע, רגע. רגע, רגע, רגע. רגע.
אולי אני יכולה לעזור לכם?
אני ממלא מקום חנה.
אני חושב שלא. -את לא יכולה לעזור. את אימא.
מה, לא... לא תיתנו לי צ'אנס?
אני, אני אפילו מדברת אל הצמחים.
הנה, שימו לב, היי, קקטוס. ראיתם?
טוב. אין לנו מספיק כסף.
אז תבקשו עוד.
הנה, את רואה, את שוב מדברת כמו אימא. -לא, לא, אני מצטערת,
אני מצטערת. אני אשתדל לדבר כמו לא-אימא. בואו, שבו.
אז... תעבדו.
זהו, לא נותנים לנו לעבוד.
מה, לא עבודה ולא כסף?
אתם יודעים שבשביל... בשביל זה אנשים הלכו למהפכה?
יופי, נעשה מהפכה!
ידעתי שאתה תאהב את זה.
רגע, אני רוצה להבין למה, למה אתם לא מבקשים עוד.
לא נעים לבוא כל שבוע ולבקש עוד.
למה כל שבוע?
המחירים שלנו לא עולים? אנחנו לא סובלים מהאינפלציה?
אפשר להגיד שדמי הכיס התכרסמו לנו באופן ריאלי.
מזכ"ל ההסתדרות לא היה מנסח את זה יותר טוב.
אז אני מבינה שמה שאתם מבקשים,
בשפה של אילן,
זה הצמדת דמי הכיס למדד יוקר הפיסטוקים,
או היתר יציאה לעבודה כדי להגיע לעצמאות כלכלית. כן?
לא. מה שאנחנו רוצים זה יותר כסף.
זה באמת נשמע הרבה יותר הגיוני.
למה, למה החיים נראים אחרת בתור לא-אימא?
מה עושים? -מה עושים? כל אחד יודע מה עושים, זו לא בעיה.
מכריזים סכסוך עבודה.
זה לא עוזר - מגישים תביעות.
לא עוזר - עיצומים.
לא עוזר - שביתה איטלקית.
מה זו "שביתה איטלקית?" -מה זו "שביתה איטלקית?"
שביתה איטלקית זו שביתה...
עם גבינה למעלה.
אבל אנחנו לא יודעים איך עושים עיצומים.
אתם לא יודעים איך עושים עיצומים? ועוד איך שאתם יודעים,
אתם רק לא יודעים שאתם יודעים.
דרך אגב,
אתם, לפי דעתי, צריכים למנות נציג שייצג אתכם במשא ומתן.
את תייצגי אותנו.
בסדר. אני לא יכולה. אני אימא.
אז תפסיקי עם זה לכמה ימים.
בסדר גמור.
אני כל כך נרגשת!
תמיד חלמתי לייצג את השכבות המדוכאות.
לעלות על בריקאדות, לכבוש בתי חרושת,
לתפוס את נציגי ההון ה... הנצלניים...
אני פשוט נזכרת ב... בזמן התנועה, בימים הטובים.
"קום התנערה עם חלכה, עם עבדים ומזי רעב"...
איזה עמה? -בדים.
טוב, אז מתי נעשה את המהפכה?
מהפכה, נכון, צריך מהפכה. מתי נעשה מהפכה?
כמו... כמו כל יום, אצלך בחדר אחר הצהריים. בסדר?
מה אתם רוצים?
אתם יודעים איזו אחריות מוטלת עליי?
אני צריך לחתוך.
לקבל החלטות במהירות.
לא מגיע לי... איזה פיצוי קטן בשביל זה?
איזה החלטות בדיוק?
איזה?
מי מחליט מה רוחצים קודם?
וכמה דליים לשפוך, ואת קצב הפוליש?
הכול אני.
לולא אני, היו מנצלים את הילדים התמימים האלה.
מי בדיוק היה מנצל את הילדים התמימים האלה?
מי? בעלי המכוניות.
אה-הא. כדי שהם לא ינצלו אותם, אתה החלטת לנצל אותם קודם.
זה... זה נחמד מאוד מצדך, אתה יודע?
אתה בטח אמרת לעצמך,
למה שהילדים המסכנים האלה יבזבזו את הכסף שלהם על שטויות,
כמו תקליטים,
כשהם יכולים לתרום את זה למטרה נעלה כמו...
אופנוע בשבילך.
אתה ממש נשמה אצילה.
אז מה אתם רוצים שאני אעשה?
קודם כול, אתה מחזיר לכל אחד מהם עשרים שקל,
וחוץ מזה, נגמרה רחיצת המכוניות. סוף.
בסדר. לי לא אכפת.
אבל אליכם הם יבואו כדי לבקש עוד כסף, לא אליי.
אתם עוד תתחננו שאני אחזור.
קודם הוא היה א"ד גורדון, עכשיו הוא בן גוריון.
הוא... הוא יגיע רחוק, הבחור.
אבל יש משהו בדרישה של הילדים.
אז שיבקשו עוד.
זו לא סיבה לעבוד.
אני, אני הבטחתי לעצמי שהילדים שלי לא יצטרכו לצאת לעבודה.
בתור ילדים, אני מתכוון.
תראה, אילן, כשאני הייתי ילד אני עבדתי, זה נכון
אבל זה כי לא היה בבית.
אני הייתי מוכרח אבל הם לא מוכרחים.
היום זה הכול כסף, כסף, כסף, כסף.
תראה, כסף זה לא הדבר הכי נורא בחיים.
שלום. -אה! -לא, לא, לא, לא, לא.
אני מוכרחה להודיע לכם קודם כול
שאני נמצאת כאן לא כאזרח פרטי.
אני נמצאת כאן כנציג ארגון שוטפי המכוניות.
הפועלים או ההנהלה?
אה... אני לא בדיוק הבנתי אותך.
הילדים או אביתר? הקבלנים או העמלים?
מתי, מתי החלפת צד?
מאז שאני מ"מ חנה, ומאז שהילדים שכנעו אותו בצדקת מאבקם הצודק.
תאמינו לי, תאמינו לי, הם צודקים.
תיקי... -לא, לא, לא, לא, לא. -תיקי... -לא, לא, לא, לא, לא.
אני כאן כדי להזמין אתכם לבוררות בענייני דמי כיס.
הבוררות תתקיים אצלי אחר הצהריים בשעה חמש וחצי.
אם אתם לא באים...
אני לא אחראית.
זה... זה איומים? -זה ממש איומים.
איפה תתקיים הוועידה? -אצלי.
אתם יודעים היכן זה "אצלי?"
אני כבר לא כל כך בטוח.
בקומה הראשונה או בקומה השלישית?
אילן, אני מתפלא עליך,
כמו שתיקי מדברת אז אצלה זה בקומה החמישית.
אני מוכרחה להגיד שאני מרגישה מאוד מגוחכת.
את רוצה שזה יירשם בפרוטוקול? -אין צורך.
אין צורך, העיקר שזה יהיה בהודעה לעיתונות.
"פה-פירי-טו-טו-טו,
"טירי-טי-טי-טי-טי-יה...
"טו-טורו-טו-טו"... -את ממש נהנית.
כבר שנים לא נהניתי ככה.
אני רואה שבאת מוכן. -יש ברירה?
את יודעת איך שהילדים התכוננו?
את הנאום שמולי למד בעל-פה עוד ילמדו באוניברסיטה.
מאיפה אתה יודע?
הצצתי.
אלא מה? ששש....
אני מרגישה שהם באים. רק רגע. ששש...
פתוח!
שלום.
שלום רב.
אתם בוודאי כבר מכירים את כולם, את כל הנוכחים.
זהו מר אילן, שהוא היועץ שלנו ליחסי עבודה, כלכלה וריגול נגדי.
וזוהי הגברת לאורה, שהיא נשיאת התאחדות ההורים.
החבר מולי, מזכיר מועצת פועלי הבית,
והחברה גליה מסקטור שוטפי המכוניות.
שבו בבקשה.
אני מציעה ש... נתחיל.
לא הכנת נאום פתיחה?
נאום פתיחה?
כן, הכנתי נאום פתיחה.
לפיכך התכנסנו אנו, מועצת חברי הבית... -יופי, מספיק, מספיק.
את רואה, אמרתי לך.
נציג שוטפי המכוניות, בבקשה, תישא את דברך.
מולי, בבקשה.
אנחנו מקבלים דמי כיס
שצריכים להספיק לנו למצרכי יסוד למשך שבוע שלם...
"מצרכי יסוד" הוא אמר?
זה מה שהוא אמר.
ואנחנו פשוט לא יכולים לגמור את החודש.
"לגמור את החודש" הוא אמר? -זה מה שהוא אמר.
אני אבקש לא לשסע את הדוברים.
כמו כן, אני רוצה לציין שיש כרסום גדול בגובה דמי הכיס.
"כרסום" הוא אמר.
תיקי! -ששש... סליחה, סליחה, סליחה. בבקשה.
ואנחנו אף פעם לא מקבלים... תוספת הש... השתחקות
בשביל מה שמתכרסם לנו. למשל...
אתה... אתה מוכן לתת דוגמה?
הוא אמר "למשל."
"למשל" זה לא דוגמה.
למשל, מסטיק אחיד, שישים גרם "פופאי."
מחירו לצרכן היה שלושה שקלים.
היום זה עומד על חמישה שקלים.
או ארטיק בסיסי, לא כולל פירות ותוספות,
עלייה של ארבעים אחוז.
אמרתי לך שהם הכינו תיק משוכלל. -אני אבקש ללא קריאות ביניים.
אנחנו גם בדקנו את המחירים של סל מזונות לצעיר...
עוד מעט תגידו שאתם גם לא מקבלים מספיק אוכל בבית.
אנחנו לא מדברים על אוכל בבית. אנחנו מדברים על דברים טעימים.
אתם יכולים להוסיף...
אתם...
אתם יכולים להוסיף לרשימה גם את הלב שלי.
גם את זה אתם אוכלים.
אבל זה לא עולה לנו כסף. -גליה! גליה, מספיק.
וגילינו שהמחירים עלו בחמישה אחוז לחודש,
שזה שלושים אחוז בחצי שנה.
אבל דמי הכיס שלנו, דמי הכיס שלנו עלו רק בחמישה עשר אחוז בלבד!
תרשי לי לתקן אותך, החשבון שלך מלא חורים. -או!
תשמעו מאילן, הוא מבין בדברים האלה.
קודם כול, חמישה אחוז בחודש במשך שישה חודשים זה...
זה לא נותן שלושים אחוז אלא... -אמרתי לכם?
שלושים וארבעה אחוז.
גליה פשוט לא הביאה בחשבון את הריבית דריבית.
רגע, אתה לצדם או לצדנו?
אני מומחה ניטרלי.
אתה רוצה שהם יצאו לעבודה, זה מה שאתה רוצה?
חס וחלילה!
מה שאני מציע זה אולי שניתן לצאצאים שלנו
בונוס חד-פעמי,
ואז אם הם ישקיעו אותו בתבונה,
הכסף יעבוד.
כסף יודע לשטוף מכוניות?
גם את זה אפשר ללמד אותו.
הם כמובן יצטרכו ייעוץ מקצועי, ונגיד תמורת...
עשרה אחוז בחודש אני מוכן לעשות להם את זה.
אתה בטוח שאביתר זה לא הבן שלך?
זה לא בא בחשבון. אנחנו נעלה להם קצת את ה"דמי" וזהו זה.
ההצעה נדחתה.
זאת לא הייתה הצעה. זה היה סיכום. -אימא! -רגע אחד...
זה לא פייר! -רגע! -זה מה שיש!
לאורה! -זהו, אני גמרתי. -אימא, את מה זה לא פיירית!
כשאני גומרת אז אני גומרת.
אני חושב שעוד פעם המבוגרים ניצחו.
אני לא כל כך בטוחה.
היזהרי, לאורה, גליה ומולי מחכים.
אפרת, נו!
יש אוכל על השולחן.
מולי.
מולי, מולי חביבי, זו לא שביתת רעב, מולי.
זה מזיק למטבוליזם כשלא אוכלים באופן סדיר.
לאורה, תעשי בבקשה משהו.
אני לא יכול לראות בן-אדם שהורס לעצמו את הבריאות ככה.
מולי, לשולחן!
איפה אפרת? -באמבטיה.
אפרת, כמה זמן?
אני עובדת לפי הספר.
לא טעים. -זה מה שיש.
ומחר אין "בית קטן בערבה."
למה, מה אני עשיתי?
את לא יכולה... את לא יכולה להמציא לו איזה עונש אחר?
אתה לא תקבל את התרופה שלך היום. שתדע לך מה זה.
אפרת!
שלום.
נו, אני רואה שגם אתם בצרות.
גליה לא אוכלת, לא מכינה שיעורים,
ולא רוצה לשחק איתי שח.
כמה זמן זה ילך ככה?
ילך מה? לא הולך כלום.
הם רק מענישים את עצמם.
אולי נשכור כמה ילדים שוברי שביתה?
כסף! עבודה! כסף! עבודה!
כסף! עבודה!
יש לכם בבית רוחות רפאים?
לא.
זה... זה חלק מהעובדים שעבר מן הייצור לשירותים.
נו, מה עושים? אולי מישהו יציע משהו?
אולי... אולי ניתן להם לעבוד לפי פרויקטים? -מה זה?
אם... אם, למשל, תרצו משהו שלא תרצו לבקש מאיתנו כסף בשבילו,
נרשה לכם לעבוד. כל השאר - דמי כיס.
למשל...
כרטיס למשחק כדורגל - דמי כיס,
לקנות כדורגל - עבודה.
לקנות שופט כדורגל - זה עניין למשא ומתן.
אז זה עוד יותר גרוע.
אתם תגידו מה כן ומה לא, ואפילו לא תשלמו בשביל זה.
אז נמנה בורר,
והוא יחליט מה כן ומה לא. -תיקי.
מה, זה... זה מקובל על כולם? כן?
בבקשה, אני אלך לטלפן אליה.
אז ככה...
איך ש... איך ששירותי הטלפון השתכללו בזמן האחרון...
למה לשבת במדרגות לבד בחושך?
יכולת להיכנס ולשבת איתנו.
בסדר, אנחנו מסכמים:
אני אקבע מה כן שווה עבודה ומה לא שווה עבודה,
ובתמורה הילדים גומרים עם הסנקציות.
בסדר.
רק בשביל זה היה כדאי. סליחה.
ועכשיו שיהיה שקט מוחלט פה.
קודם השיר על ה"קום התנע..." -על המה?
לא, לא, לא כשאילן בסביבה. הוא נעשה אדום כשהוא שומע את זה.
תקליט.
פרויקט כדורגל.
אתה?!
רציתי לקנות מחשב חדש.
אבל, אבל אל תספר.
למי, לתיקי?
ולאביתר.
תמלול: רווית ליגום
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הבאה לשידור: שושי חי ושרון דולב
הפקת כתוביות: אולפני אלרום
פתוח!
יש בעיר מסיבה”…
הלו, הלו, ילדים, לאן? -לאמבטיה.
רגע, מה הלכלוך הזה?
אדמת קודש, שמני סיכה, כמה טיפות וקס,
והשאר לכלוך כללי.
מאיפה זה? -בכלל לא בעיה להשיג. -אל תתחכם איתי!
רגע, ממה התלכלכתם ככה?
מהפולקסווגן של צוקרמן ומהפיאט של גברת לוי.
רגע, רגע, שאני אבין, אתם
שיחקתם במכוניתבמכוניות של השכנים?
רחצנו את המכוניות של השכנים.
מה עשיתם?
אכפת לך אם נרחץ קודם את הפרצוף ואחר כך נדבר?
את הפרצוף ואת הידיים ואת הברכיים.
ותחליפו מכנסיים.
ואת האוזניים.
אמרתי לך לא לרחוץ את המכוניות עם האוזניים.
שלום.
תשכח מהאמבטיה.
שכחתי.
יש עוד איזה חדרים שאני צריך לשכוח מהם?
הילדים שלך באמבטיה ותגיד תודה אם הם ישאירו לך טיפת מים חמים.
הילדים שלי באמבטיה?
מרצונם החופשי?!
אם היית רואה אותם, לא היית מתפלא.
לתוך מה הם נפלו הפעם?
שום דבר מיוחד. הם רק רחצו את כל המכוניות של כל השכנים,
וכל מה שהיה על המכוניות נמצא עכשיו באמבטיה שלך.
אמבטיה
אמבטיה
שכחתי. אני ממש לא זוכר דבר כזה.
איך אנחנו? -כמו אחרי אוברול.
אתה רואה? הוא כבר מדבר כמו מוסכניק.
מה זה טוב הלב הזה שקפץ עליכם?
איזה טוב לב?
ככה פתאום בהתנדבות רוחצים מכוניות של השכנים,
רוחצים את עצמכם,
זהזה ממש מחמם את הלב.
התנדבות?! כסף. -עשרים שקל כל אחד.
בשביל כסף?!
בשביל עשרים שקל?!
רגע אחד. רגע אחד.
רגע אחד, אני רוצה להבין משהו. למה אתם עשיתם את זה?
פרנסה, פרנסה.
לא שמעת על נוער המצוקה?
מסכנים שכאלההם לא יכולים ללמוד מרוב שהם צריכים להזיע
בשביל להכניס חתיכת גלידה יבשה הביתה.
מה אתם רוצים מאיתנו?
אם הייתם משלמים לנו בשביל לעשות שיעורים,
היינו עושים אפילו שיעורים.
חסר לכם כסף? -כן. -כן.
בבית אתם לא מזיזים אצבע. אל תענו לי, אני יודעת,
כי לא משלמים לכם.
בשביל מה? בשביל עוד מסטיק?!
לא, תודה, אבל משהו לשתות.
מה אתה מתערב? -על מה?
מהעל מה?” -מתערב על מה?
מי מתערב? -אימא. -על מה?
לא יודע, זה גם מה שאני שאלתי.
את התערבת איתו? -על מה?
מה הולך פה? -אימא ואבא לא רוצים שאנחנו נעבוד יותר.
האח והאחות שלך פתחו עסק לרחיצת מכוניות.
ויטק סנטר.”
אז מה רע בזה? -או, רק אתה היית חסר לי פה עכשיו.
רגע, למה לאנשים אסור לעבוד קצת למחייתם?
למחייתם
באמת, יהורם.
מה אתה רוצה, שהילדים שלך יגוועו ברעב?
אבל יהיה לכם מספיק זמן לרוץ אחרי הכסף.
למה אתה חושב שזה רק כסף?
אה, זה גם הכבוד. -תתפלא. זה גם הכבוד.
לעבוד זה דבר מכובד.
עבודה זה ערך חינוכי. -או, או או. אד גורדון.
רגע, רגע, רגע, אני מבקשת לא להגזים, אנחנו לא כאלה רודפי כבוד.
אנחנו עושים את זה בעיקר בשביל הכסף.
אה, טוב.
אני רוצה לסיים את העניין הזה כי אני פשוט רוצה ללכת להתקלח, כן?
אז ככה, אם אתם צריכים כסף, בבקשה לפנות אליי. ברור?
וחוץ מזה, אין יותר רחיצת מכוניות. סוף.
וגם אין יותר מים חמים. סוף.
אבוקדו, אבוקדו זה הפרי,
גם טעים וגם בריא.
אבוקדו זה הפרי”…
אילן, איך אני?
מה זה?
חלוצה מהעלייה השנייה?
הכוהן הגדול בבית המקדש?
פו הדוב?
אני ממש מתפלאת עליך, אתה יודע?
אתה לא רואה?
אני עכשיו הלבוש הישראלי הלאומי.
מחר יש לי קבוצה של
חסידי אומות העולם מהולנד. אני מציגה את זה בפניהם.
למה זה מגיע להם?
הם לא סבלו מספיק?
גליה!
גליה! בואי הנה. בואי הנה.
מה זה הלכלוך הזה עלייך?
אני לא שואלת אותך מה זה מה שיש עלייך.
אז למה את שואלת אותי מה זה מה שיש עליי?
מה
אתןאתן לא ביחד?
חשבתי שגליה זה הביצות שאת צריכה לייבש לכבוד ההולנדים.
גליה, מה זה הלכלוך הזה?
אני, מולי ואפרת רחצנו קצת מכוניות.
אזמה עשיתם?
רחצנו מכוניות של השכנים.
לא בחינם, אני מקווה.
בטח שלא.
הו, ירדה לי אבן מהלב.
גליה, מה עשית בכסף?
את, את לא השקעת אותו במניות מקרקעין, אני מקווה, אה?
מניות המקרקעין כבר עולות שלושה שבועות.
מוכרחה לבוא מפולת, גליה.
אילן, מספיק, בחייך, נו. שבי.
אני רוצה להבין מה פתאום את עובדת בשביל כסף.
גם את עובדת בשביל כסף.
אבל אני לא זוחלת מתחת מכוניות בשבילו.
מה, חסר לך משהו? מה יש? מה, אין לך דמי כיס מספיקים?
יש לי הוצאות אחרות. אני צריכה כסף.
אם הייתי עוצם את העיניים,
הייתי בטוח שזו אימא שלך מדברת.
עד כמה שאני זוכר, את מקבלת דמי כיס די יפים.
אבל זה להוצאות שוטפות. בשביל הוצאות לא שוטפות אני שוטפת.
אז יופי. אז עכשיו יש לך הוצאות שוטפות והכנסות שוטפות.
רגע אחד, אני רוצה להבין, מה זה ההוצאות הלא-שוטפות שלך?
למשל, התקליט החדש שלאדם והנמלים.”
מי, המגעילים האלה עם השיער הוורוד והנעצים באוזניים?
אבל אני אוהבת אותם.
גליה, למה שלא תקני תקליט של שלמה ארצי?
הוא נחמד.
אבל הוא לא פאנק. אני אוהבת פאנק.
ובצדק.
הפאנקים הם החמצן של המדינה.
רגע, בשבילם את מוכנה לעשות כל עבודה מלוכלכת?
אתם רק נותנים לי כסף בשביל דברים שאתם אוהבים.
אוהבים? אני שונא ופלות.
כן
אז למה אתה גונב לי אותם כל פעם?
כדי שלא תסבלי כל כך.
אם אני רוצה לקנות משהו,
אני יודעת שקודם כול אני חייבת להסביר לכם למה זה טוב בשבילכם.
אני לאאני לא רוצה לשמוע, אני לא רוצה לשמוע.
אני לא מוכנה שבשכונה יגידו עליי שאני שולחת את הילדה שלי לעבוד,
להרוויח כסף ברחוב. אני לא מוכנה.
גליה, גליה,
את הרי יודעת איזה סוג של ילדים בארץ הזאת
לא הולך ללמוד, ועושה את כל העבודות ה
מלוכלכות האלה.
בטח שאני יודעת.
ילדים מהסוג של מולי ואפרת ואביתר. -מה?
אביתר? -כן. -רגע, רגע.
כמה אתם מקבלים בשביל מכונית? -עשרים שקל כל אחד.
מה, את רוצה להגיד לי שאביתר רוחץ מכונית
בשביל עשרים שקל עלובים?
הוא לא בדיוק רוחץ. הוא המנהל.
הואמקבל הזמנות. הוא מתחלק בכסף שווה בשווה.
רגע, רגע, מה זאת אומרתמתחלק איתנו בכסף שווה בשווה?”
עשרים שקל לי, עשרים שקל לו. עשרים שקל למולי, עשרים שקל לו.
עשרים שקל לאפרת, ועשרים לו.
זה כמו שאתה מחלק לנו את הפיסטוק החלבי בשבת.
הוא דווקא בסדר אביתר. בחור הגון.
לא רוצה לקחת כסף מההורים, אז הוא לוקח כסף מהילדים.
עכשיו את הולכת מיד לאמבטיה ומתרחצת טוב טוב,
ולא נותנת לאביתר עשרים שקל על הרחצה הזאת.
אני הולך להרוויח עשרים שקל.
איך?
אני הולך לשטוף את אביתר.
שלום לכם, צמחים יקרים.
כפי שאתם מבינים, זו לא חנה. זו תיקי מדברת אליכם.
היא פשוט נסעה
והיא ביקשה שאני אשקה אתכם ושאני אדבר אליכם אז
לא יכולתי לסרב, אז בואו נדבר.
אז מהמה
על מה בעצם אתם רוציםיש משהו מיוחד שאתם
רוצים שאנחנו נדבר?
למשל, אם ישיש איזה נו
שנייה, סליחה.
מישהו בדלת.
כמו שחנה הייתה אומרת, פתוח!
או, שלום!
כל המשמרת הצעירה הגיעה.
מה, חנה עד לא באה? -לא. -חבל.
שמענו שמדברים אז חשבנו ש
אה, רגע, רגע. רגע, רגע, רגע. רגע.
אולי אני יכולה לעזור לכם?
אני ממלא מקום חנה.
אני חושב שלא. -את לא יכולה לעזור. את אימא.
מה, לאלא תיתנו לי צאנס?
אני, אני אפילו מדברת אל הצמחים.
הנה, שימו לב, היי, קקטוס. ראיתם?
טוב. אין לנו מספיק כסף.
אז תבקשו עוד.
הנה, את רואה, את שוב מדברת כמו אימא. -לא, לא, אני מצטערת,
אני מצטערת. אני אשתדל לדבר כמו לא-אימא. בואו, שבו.
אזתעבדו.
זהו, לא נותנים לנו לעבוד.
מה, לא עבודה ולא כסף?
אתם יודעים שבשבילבשביל זה אנשים הלכו למהפכה?
יופי, נעשה מהפכה!
ידעתי שאתה תאהב את זה.
רגע, אני רוצה להבין למה, למה אתם לא מבקשים עוד.
לא נעים לבוא כל שבוע ולבקש עוד.
למה כל שבוע?
המחירים שלנו לא עולים? אנחנו לא סובלים מהאינפלציה?
אפשר להגיד שדמי הכיס התכרסמו לנו באופן ריאלי.
מזכל ההסתדרות לא היה מנסח את זה יותר טוב.
אז אני מבינה שמה שאתם מבקשים,
בשפה של אילן,
זה הצמדת דמי הכיס למדד יוקר הפיסטוקים,
או היתר יציאה לעבודה כדי להגיע לעצמאות כלכלית. כן?
לא. מה שאנחנו רוצים זה יותר כסף.
זה באמת נשמע הרבה יותר הגיוני.
למה, למה החיים נראים אחרת בתור לא-אימא?
מה עושים? -מה עושים? כל אחד יודע מה עושים, זו לא בעיה.
מכריזים סכסוך עבודה.
זה לא עוזרמגישים תביעות.
לא עוזרעיצומים.
לא עוזרשביתה איטלקית.
מה זושביתה איטלקית?” -מה זושביתה איטלקית?”
שביתה איטלקית זו שביתה
עם גבינה למעלה.
אבל אנחנו לא יודעים איך עושים עיצומים.
אתם לא יודעים איך עושים עיצומים? ועוד איך שאתם יודעים,
אתם רק לא יודעים שאתם יודעים.
דרך אגב,
אתם, לפי דעתי, צריכים למנות נציג שייצג אתכם במשא ומתן.
את תייצגי אותנו.
בסדר. אני לא יכולה. אני אימא.
אז תפסיקי עם זה לכמה ימים.
בסדר גמור.
אני כל כך נרגשת!
תמיד חלמתי לייצג את השכבות המדוכאות.
לעלות על בריקאדות, לכבוש בתי חרושת,
לתפוס את נציגי ההון ההנצלניים
אני פשוט נזכרת בבזמן התנועה, בימים הטובים.
קום התנערה עם חלכה, עם עבדים ומזי רעב”…
איזה עמה? -בדים.
טוב, אז מתי נעשה את המהפכה?
מהפכה, נכון, צריך מהפכה. מתי נעשה מהפכה?
כמוכמו כל יום, אצלך בחדר אחר הצהריים. בסדר?
מה אתם רוצים?
אתם יודעים איזו אחריות מוטלת עליי?
אני צריך לחתוך.
לקבל החלטות במהירות.
לא מגיע ליאיזה פיצוי קטן בשביל זה?
איזה החלטות בדיוק?
איזה?
מי מחליט מה רוחצים קודם?
וכמה דליים לשפוך, ואת קצב הפוליש?
הכול אני.
לולא אני, היו מנצלים את הילדים התמימים האלה.
מי בדיוק היה מנצל את הילדים התמימים האלה?
מי? בעלי המכוניות.
אה-הא. כדי שהם לא ינצלו אותם, אתה החלטת לנצל אותם קודם.
זהזה נחמד מאוד מצדך, אתה יודע?
אתה בטח אמרת לעצמך,
למה שהילדים המסכנים האלה יבזבזו את הכסף שלהם על שטויות,
כמו תקליטים,
כשהם יכולים לתרום את זה למטרה נעלה כמו
אופנוע בשבילך.
אתה ממש נשמה אצילה.
אז מה אתם רוצים שאני אעשה?
קודם כול, אתה מחזיר לכל אחד מהם עשרים שקל,
וחוץ מזה, נגמרה רחיצת המכוניות. סוף.
בסדר. לי לא אכפת.
אבל אליכם הם יבואו כדי לבקש עוד כסף, לא אליי.
אתם עוד תתחננו שאני אחזור.
קודם הוא היה אד גורדון, עכשיו הוא בן גוריון.
הואהוא יגיע רחוק, הבחור.
אבל יש משהו בדרישה של הילדים.
אז שיבקשו עוד.
זו לא סיבה לעבוד.
אני, אני הבטחתי לעצמי שהילדים שלי לא יצטרכו לצאת לעבודה.
בתור ילדים, אני מתכוון.
תראה, אילן, כשאני הייתי ילד אני עבדתי, זה נכון
אבל זה כי לא היה בבית.
אני הייתי מוכרח אבל הם לא מוכרחים.
היום זה הכול כסף, כסף, כסף, כסף.
תראה, כסף זה לא הדבר הכי נורא בחיים.
שלום. -אה! -לא, לא, לא, לא, לא.
אני מוכרחה להודיע לכם קודם כול
שאני נמצאת כאן לא כאזרח פרטי.
אני נמצאת כאן כנציג ארגון שוטפי המכוניות.
הפועלים או ההנהלה?
אהאני לא בדיוק הבנתי אותך.
הילדים או אביתר? הקבלנים או העמלים?
מתי, מתי החלפת צד?
מאז שאני ממ חנה, ומאז שהילדים שכנעו אותו בצדקת מאבקם הצודק.
תאמינו לי, תאמינו לי, הם צודקים.
תיקי… -לא, לא, לא, לא, לא. -תיקי… -לא, לא, לא, לא, לא.
אני כאן כדי להזמין אתכם לבוררות בענייני דמי כיס.
הבוררות תתקיים אצלי אחר הצהריים בשעה חמש וחצי.
אם אתם לא באים
אני לא אחראית.
זהזה איומים? -זה ממש איומים.
איפה תתקיים הוועידה? -אצלי.
אתם יודעים היכן זהאצלי?”
אני כבר לא כל כך בטוח.
בקומה הראשונה או בקומה השלישית?
אילן, אני מתפלא עליך,
כמו שתיקי מדברת אז אצלה זה בקומה החמישית.
אני מוכרחה להגיד שאני מרגישה מאוד מגוחכת.
את רוצה שזה יירשם בפרוטוקול? -אין צורך.
אין צורך, העיקר שזה יהיה בהודעה לעיתונות.
פה-פירי-טו-טו-טו,
טירי-טי-טי-טי-טי-יה
טו-טורו-טו-טו”… -את ממש נהנית.
כבר שנים לא נהניתי ככה.
אני רואה שבאת מוכן. -יש ברירה?
את יודעת איך שהילדים התכוננו?
את הנאום שמולי למד בעל-פה עוד ילמדו באוניברסיטה.
מאיפה אתה יודע?
הצצתי.
אלא מה? ששש….
אני מרגישה שהם באים. רק רגע. ששש
פתוח!
שלום.
שלום רב.
אתם בוודאי כבר מכירים את כולם, את כל הנוכחים.
זהו מר אילן, שהוא היועץ שלנו ליחסי עבודה, כלכלה וריגול נגדי.
וזוהי הגברת לאורה, שהיא נשיאת התאחדות ההורים.
החבר מולי, מזכיר מועצת פועלי הבית,
והחברה גליה מסקטור שוטפי המכוניות.
שבו בבקשה.
אני מציעה שנתחיל.
לא הכנת נאום פתיחה?
נאום פתיחה?
כן, הכנתי נאום פתיחה.
לפיכך התכנסנו אנו, מועצת חברי הבית… -יופי, מספיק, מספיק.
את רואה, אמרתי לך.
נציג שוטפי המכוניות, בבקשה, תישא את דברך.
מולי, בבקשה.
אנחנו מקבלים דמי כיס
שצריכים להספיק לנו למצרכי יסוד למשך שבוע שלם
מצרכי יסודהוא אמר?
זה מה שהוא אמר.
ואנחנו פשוט לא יכולים לגמור את החודש.
לגמור את החודשהוא אמר? -זה מה שהוא אמר.
אני אבקש לא לשסע את הדוברים.
כמו כן, אני רוצה לציין שיש כרסום גדול בגובה דמי הכיס.
כרסוםהוא אמר.
תיקי! -שששסליחה, סליחה, סליחה. בבקשה.
ואנחנו אף פעם לא מקבליםתוספת השהשתחקות
בשביל מה שמתכרסם לנו. למשל
אתהאתה מוכן לתת דוגמה?
הוא אמרלמשל.”
למשלזה לא דוגמה.
למשל, מסטיק אחיד, שישים גרםפופאי.”
מחירו לצרכן היה שלושה שקלים.
היום זה עומד על חמישה שקלים.
או ארטיק בסיסי, לא כולל פירות ותוספות,
עלייה של ארבעים אחוז.
אמרתי לך שהם הכינו תיק משוכלל. -אני אבקש ללא קריאות ביניים.
אנחנו גם בדקנו את המחירים של סל מזונות לצעיר
עוד מעט תגידו שאתם גם לא מקבלים מספיק אוכל בבית.
אנחנו לא מדברים על אוכל בבית. אנחנו מדברים על דברים טעימים.
אתם יכולים להוסיף
אתם
אתם יכולים להוסיף לרשימה גם את הלב שלי.
גם את זה אתם אוכלים.
אבל זה לא עולה לנו כסף. -גליה! גליה, מספיק.
וגילינו שהמחירים עלו בחמישה אחוז לחודש,
שזה שלושים אחוז בחצי שנה.
אבל דמי הכיס שלנו, דמי הכיס שלנו עלו רק בחמישה עשר אחוז בלבד!
תרשי לי לתקן אותך, החשבון שלך מלא חורים. -או!
תשמעו מאילן, הוא מבין בדברים האלה.
קודם כול, חמישה אחוז בחודש במשך שישה חודשים זה
זה לא נותן שלושים אחוז אלא… -אמרתי לכם?
שלושים וארבעה אחוז.
גליה פשוט לא הביאה בחשבון את הריבית דריבית.
רגע, אתה לצדם או לצדנו?
אני מומחה ניטרלי.
אתה רוצה שהם יצאו לעבודה, זה מה שאתה רוצה?
חס וחלילה!
מה שאני מציע זה אולי שניתן לצאצאים שלנו
בונוס חד-פעמי,
ואז אם הם ישקיעו אותו בתבונה,
הכסף יעבוד.
כסף יודע לשטוף מכוניות?
גם את זה אפשר ללמד אותו.
הם כמובן יצטרכו ייעוץ מקצועי, ונגיד תמורת
עשרה אחוז בחודש אני מוכן לעשות להם את זה.
אתה בטוח שאביתר זה לא הבן שלך?
זה לא בא בחשבון. אנחנו נעלה להם קצת את הדמיוזהו זה.
ההצעה נדחתה.
זאת לא הייתה הצעה. זה היה סיכום. -אימא! -רגע אחד
זה לא פייר! -רגע! -זה מה שיש!
לאורה! -זהו, אני גמרתי. -אימא, את מה זה לא פיירית!
כשאני גומרת אז אני גומרת.
אני חושב שעוד פעם המבוגרים ניצחו.
אני לא כל כך בטוחה.
היזהרי, לאורה, גליה ומולי מחכים.
אפרת, נו!
יש אוכל על השולחן.
מולי.
מולי, מולי חביבי, זו לא שביתת רעב, מולי.
זה מזיק למטבוליזם כשלא אוכלים באופן סדיר.
לאורה, תעשי בבקשה משהו.
אני לא יכול לראות בן-אדם שהורס לעצמו את הבריאות ככה.
מולי, לשולחן!
איפה אפרת? -באמבטיה.
אפרת, כמה זמן?
אני עובדת לפי הספר.
לא טעים. -זה מה שיש.
ומחר איןבית קטן בערבה.”
למה, מה אני עשיתי?
את לא יכולהאת לא יכולה להמציא לו איזה עונש אחר?
אתה לא תקבל את התרופה שלך היום. שתדע לך מה זה.
אפרת!
שלום.
נו, אני רואה שגם אתם בצרות.
גליה לא אוכלת, לא מכינה שיעורים,
ולא רוצה לשחק איתי שח.
כמה זמן זה ילך ככה?
ילך מה? לא הולך כלום.
הם רק מענישים את עצמם.
אולי נשכור כמה ילדים שוברי שביתה?
כסף! עבודה! כסף! עבודה!
כסף! עבודה!
יש לכם בבית רוחות רפאים?
לא.
זהזה חלק מהעובדים שעבר מן הייצור לשירותים.
נו, מה עושים? אולי מישהו יציע משהו?
אוליאולי ניתן להם לעבוד לפי פרויקטים? -מה זה?
אםאם, למשל, תרצו משהו שלא תרצו לבקש מאיתנו כסף בשבילו,
נרשה לכם לעבוד. כל השארדמי כיס.
למשל
כרטיס למשחק כדורגלדמי כיס,
לקנות כדורגלעבודה.
לקנות שופט כדורגלזה עניין למשא ומתן.
אז זה עוד יותר גרוע.
אתם תגידו מה כן ומה לא, ואפילו לא תשלמו בשביל זה.
אז נמנה בורר,
והוא יחליט מה כן ומה לא. -תיקי.
מה, זהזה מקובל על כולם? כן?
בבקשה, אני אלך לטלפן אליה.
אז ככה
איך שאיך ששירותי הטלפון השתכללו בזמן האחרון
למה לשבת במדרגות לבד בחושך?
יכולת להיכנס ולשבת איתנו.
בסדר, אנחנו מסכמים:
אני אקבע מה כן שווה עבודה ומה לא שווה עבודה,
ובתמורה הילדים גומרים עם הסנקציות.
בסדר.
רק בשביל זה היה כדאי. סליחה.
ועכשיו שיהיה שקט מוחלט פה.
קודם השיר על הקום התנע…” -על המה?
לא, לא, לא כשאילן בסביבה. הוא נעשה אדום כשהוא שומע את זה.
תקליט.
פרויקט כדורגל.
אתה?!
רציתי לקנות מחשב חדש.
אבל, אבל אל תספר.
למי, לתיקי?
ולאביתר.
תמלול: רווית ליגום
ייעוץ לשון לכתוביות: רווית ליגום
הבאה לשידור: שושי חי ושרון דולב
הפקת כתוביות: אולפני אלרום

א”ד גורדון – אהרון דוד גורדון, איש רוח, מן הבולטים בעלייה השנייה. דיבר הרבה על חשיבות העבודה לנפש האדם.
בן גוריון – “אתם עוד תתחננו שאני אחזור”. בן גוריון פרש מראשות הממשלה אחרי מספר שנים והשאיר במקומו את משה שרת, אבל כל הזמן הסתכל אחורנית וציפה שיבקשו ממנו לחזור, ואכן אחרי שנים אחדות הוא חזר לקדנציה נוספת.
“כרסום” – מילה שמשתמשים בה בתקשורת בהקשר של יוקר המחייה, אך ילדים בדרך כלל אינם מכירים אותה בהקשר זה.
מסטיק אחיד – אין ביטוי כזה באמת. על משקל “לחם אחיד”.
פופאי – שקית קטנה ובה שתייה מתוקה.

0
    לחץ "אנטר" לפרסום
הומור
משפחה
סדרות ישראליות
קומדיה
קרובים קרובים