חשבתם פעם על אל-סבון?
מה זה אל-סבון?
כולם יודעים מה זה סבון,
כל האימהות: תרחץ ידיים עם סבון, נכון?
כי זה שומר עלינו מחיידקים ומציל אותנו מלמות ממלריה וטיפוס
ודלקת קרום המוח. אז מה זה אל-סבון?
הסבון הוא בעצמו מלח של חומצת שומן,
והוא מסוגל לפרק שומנים בגלל המבנה המולקולרי הייחודי שלו.
הוא מורכב מחלק שומני הדוחה מים, וחומצי הנמס במים.
כך נוצר ההבדל בין שטיפה במים לשטיפה בסבון.
מולקולות המים לא מתחברות לשומנים,
ולכן הלכלוך נותר על העור גם אחרי שטיפה במים.
אבל הסבון נקשר אליו ברמת המולקולה
ואז נמס במים ששוטפים אותו מהגוף.
אתה, אדוני, אתה רחצת ידיים עם סבון?
אוקיי, אתה לא דוגמה.
יום אחד הגענו לסופר, בכל הבקבוקים של הסבון
היה כתוב: אל-סבון.
זאת אומרת, כל מה שחשבתם שאתם יודעים על סבון, אל. ההפך.
ומה אנחנו עשינו? לתוך העגלה, לקחנו הביתה,
מרחנו על התינוקות שלנו.
עד כדי כך אנחנו משקיעים בהם.
אבל לסבונים המסורתיים הייתה בעיה.
במים רוויי מינרלים הם לא כל כך הצליחו להתמוסס ולהישטף.
המים אצלנו בישראל למשל, מכילים הרבה מינרלים,
כמו סידן, שאנחנו פוגשים כשהוא מתקשה על גוף החימום
של הקומקום שלנו והופך לאבנית.
כדי לאפשר שטיפה יעילה בסבון גם במים כאלה,
החליפו את אחד המרכיבים, זה שמסיס במים, במרכיב אחר:
סולפט, שהיא תרכובת של גופרית וחמצן.
מכיוון שזה כבר לא היה סבון בהרכבו הכימי,
קראו לו באנגלית: "סופלס דטרג´נט",
כלומר, חומר ניקוי ללא סבון.
אבל הכינוי לא תפס, ובהרבה מקומות הוא השתבש ל:
"סופלס סופ", סבון ללא סבון.
ומשם תורגם לעברית, בלי הרבה היגיון, כאל-סבון.
אבל זה לגמרי סבון. אל תאמינו להם.
חשבתם פעם מה זה אלמנה? מה זה אל-מנה?
כן, אתם ביחד, נכון?
חשבתם פעם על אל-סבון?
מה זה אל-סבון?
כולם יודעים מה זה סבון,
כל האימהות: תרחץ ידיים עם סבון, נכון?
כי זה שומר עלינו מחיידקים ומציל אותנו מלמות ממלריה וטיפוס
ודלקת קרום המוח. אז מה זה אל-סבון?
הסבון הוא בעצמו מלח של חומצת שומן,
והוא מסוגל לפרק שומנים בגלל המבנה המולקולרי הייחודי שלו.
הוא מורכב מחלק שומני הדוחה מים, וחומצי הנמס במים.
כך נוצר ההבדל בין שטיפה במים לשטיפה בסבון.
מולקולות המים לא מתחברות לשומנים,
ולכן הלכלוך נותר על העור גם אחרי שטיפה במים.
אבל הסבון נקשר אליו ברמת המולקולה
ואז נמס במים ששוטפים אותו מהגוף.
אתה, אדוני, אתה רחצת ידיים עם סבון?
אוקיי, אתה לא דוגמה.
יום אחד הגענו לסופר, בכל הבקבוקים של הסבון
היה כתוב: אל-סבון.
זאת אומרת, כל מה שחשבתם שאתם יודעים על סבון, אל. ההפך.
ומה אנחנו עשינו? לתוך העגלה, לקחנו הביתה,
מרחנו על התינוקות שלנו.
עד כדי כך אנחנו משקיעים בהם.
אבל לסבונים המסורתיים הייתה בעיה.
במים רוויי מינרלים הם לא כל כך הצליחו להתמוסס ולהישטף.
המים אצלנו בישראל למשל, מכילים הרבה מינרלים,
כמו סידן, שאנחנו פוגשים כשהוא מתקשה על גוף החימום
של הקומקום שלנו והופך לאבנית.
כדי לאפשר שטיפה יעילה בסבון גם במים כאלה,
החליפו את אחד המרכיבים, זה שמסיס במים, במרכיב אחר:
סולפט, שהיא תרכובת של גופרית וחמצן.
מכיוון שזה כבר לא היה סבון בהרכבו הכימי,
קראו לו באנגלית: “סופלס דטרג´נט”,
כלומר, חומר ניקוי ללא סבון.
אבל הכינוי לא תפס, ובהרבה מקומות הוא השתבש ל:
”סופלס סופ”, סבון ללא סבון.
ומשם תורגם לעברית, בלי הרבה היגיון, כאל-סבון.
אבל זה לגמרי סבון. אל תאמינו להם.
חשבתם פעם מה זה אלמנה? מה זה אל-מנה?
כן, אתם ביחד, נכון?
לחץ "אנטר" לפרסום
אבייש עברי
כאן סקרנים
ערוץ כאן