צעדת השבת של הרב קרליבך

X

יום בהיר אחד בשנת 1968
טלפן הרב שלמה קרליבך מביתו בניו יורק ל"היפים הקדושים"
כך כונתה קבוצת צעירים שרבי שלמה אסף סביבו בפסטיבלי המוזיקה הגדולים שבהם הופיע
והודיע להם
"חברים אני מגיע ללוס אנג'לס לשבת
להתארח בטמפל הרפורמי
רוצים להצטרף?"
ההיפלך לא נזקקו לשכנוע עמוק
מבעד לעננת העשן הסמיך הם הריחו הזדמנות רוחנית
כל החבורה, כעשרה במספר, גברים נשים וטף
נדחסו אל הרכבים העליזים שלהם וטסו לנמל התעופה לקבל את פני רבם
הם הגיעו בזמן אבל הרב שלהם לא!
אחר צהרים של יום שישי
כשעה לפני שבת רבי יורד סוף סוף מהשמיים
והחיוך האופייני לו התחיל למסור להם שיעור תורה בטרמינל
עד שמישהו נזכר פתאום שהם ממש ממהרים
וחייבים לעוף משם
הנהגים שמו פול גז והשאר הוציאו ידיים מהחלונות משחקים עם זרימת הרוח
בהתחלה נראה היה שהם ינצחו במרוץ את השקיעה
ויגיעו לעיר הגדולה לפני כניסת השבת
אך כמו כל סיפור חסידי טוב
המניעות רק התחילו
פקק ענק בהיי-ווי
משאית התהפכה והכביש נחסם לתנועה
"חברה'לך אני כל כך מצטער אבל את שאר הדרך נצטרך לעשות ברגל
שאבס
אומר להם הרב תוך שהוא משאיר באוטו את הגיטרה והמזוודה
ומתחיל ללכת ברגל וכולם כמובן אחריו
אחרי שעה וחצי הליכה, השמש שקעה
השבת נכנסה
והטמפל לא נראה באופק
לפתע נעצרת ליד החבורה התמהונית עצרה מכונית
"שבת שלום רבי, תכנס לאוטו
כולנו בקהילה מחכים לך ומשתגעים מדאגה"
"אני מודה לך על ההצעה יקירתי
אבל עם כל הקושי אינני יכול להיכנס למכונית שלך בשבת
אני מוכרח ללכת"
אבל רביי, יש עוד בערך 40 קילומטרים עד אלינו! "
, "תאמרי בבקשה לכל היהודים המתוקים שאנחנו הולכים מהר ככל האפשר
שלא יתייאשו אנחנו נגיע!"
וכך הם ממשיכים בצעדה כשהרב שלמה שר ומסיח דעתם
מתעלם מהאוויר הקר של הלילה
"כבר לא יכול להיות גרוע יותר"
חושבים לעצמם האופטימיים בחבורה
ואז בדיוק מתחיל לרדת עליהם גשם זלעפות
תוך דקות כולם רטובים עד לשד עצמותיהם
מה שגורם לרבי שלמה לשאול בתמימות
"תגידו, סיפרתי לכם כבר את הסיפור על יוסל'ה קמצן קדוש?"
"כן שלמה... 20 פעמים"
"לא נורא הנה עוד פעם אחת"
אז לאחר כשעה נוספת של הליכה בגשם
מאיטה לפתע לידם מכונית פאר
חלון כהה נפתח ופניו של רון מק'וי, שדרן רדיו מפורסם מתחנת הרדיו הכי מפורסמת באזור, מתגלות
"בני אדם מה אתם עושים? למה אתם הולכים במבול הזה?"
הוא צועק מתוך הרכב לעבר הרב שלמה
שעונה לו בנועם ומסביר לו על יופיה של השבת
ועל מסורת בת אלפי שנים של יהודים המקפידים לשמור אותה
גם בתקופות קצת יותר קשות מהליכה בגשם
בדיעבד התברר שמקוי הקליט את כל השיחה ונסע לאולפן
לפתוח את תכניתו הפופולרית 'ינשוף לילה'
שומעי התכנית לא יכלו להישאר אדישים לקטע המוזר
וכך לקראת שתים בלילה, בשעה שבדרך כלל הרחובות בפרבר השקט שוממים
עוצרות שלוש מכוניות ליד השיירה הקטנה
ואחר כך עוד מכונית ועוד אחת
ובהן בני אדם שהיו חייבים לראות במו עיניהם
את התופעה המיוחדת של צעדת השבת
די מהר גדלה השיירה בעוד מאות אנשים שהלכו על הכביש אחרי הרב קרליבך
ואז הגיעה משטרת אל.איי
אבל לא כדי לעצור אותם על הפרת סדר
אלא כדי לחסום להם את הצמתים ולאפשר להם לעבור חופשי
תוך שהשוטרים מצדיעים ל'היפים הקדושים'
לילה אפל וגשום
אבל בשבילם הכל מסביב רק זורח בצבעי הקשת
Love love love
רק בארבע וחצי לפנות בוקר מגיעה השיירה הנכבדת לטמפל
שם כבר ממתינים להם כל אנשי הקהילה
מצוידים במגבות, בגדים יבשים ושוקו חם
בחמש לפנות בוקר
פותח רבי שלמה בניגון הידוע שלו של קבלת שבת
ואליו מצטרפים מאות המתפללים והסקרנים מכל גווני הקשת
רק בשמונה וחצי בבוקר הם מתיישבים לשמוע קידוש ליל שבת
והרב קרליבך, אצלו, כאילו הכל רגיל
הוא מתחיל להעביר להם את שיעור פרשת השבוע
אף על פי שרוב החבר'ה כבר זרוקים לגמרי תרתי משמע
"הרבי המרקד"
כפי שכונה הרב שלמה קרליבך
נפטר בט"ז חשון
בשנת 1994
והוא בן 69
הוא לא היה רפורמי אבל גם לא בדיוק אורתודוקס קלאסי
הוא כן היה יהודי מיוחד שהשאיר אחריו נכס ניגונים עצום
ז'אנר מוזיקה ייחודי משלו
והמון סיפורי חסידים
שסיפר בליווי הגיטרה הנצחית שהחזיק קרוב ללבו
הרב קרליבך שהאמין שכל העולם הוא גשר צר מאוד
לא זכה לראות איך ניגוניו שהיו לנחלת חסידיו בלבד
הפכו לימים לנחלת כל העולם כולו...
יום בהיר אחד בשנת 1968
טלפן הרב שלמה קרליבך מביתו בניו יורק ל"היפים הקדושים"
כך כונתה קבוצת צעירים שרבי שלמה אסף סביבו בפסטיבלי המוזיקה הגדולים שבהם הופיע
והודיע להם
"חברים אני מגיע ללוס אנג'לס לשבת
להתארח בטמפל הרפורמי
רוצים להצטרף?"
ההיפלך לא נזקקו לשכנוע עמוק
מבעד לעננת העשן הסמיך הם הריחו הזדמנות רוחנית
כל החבורה, כעשרה במספר, גברים נשים וטף
נדחסו אל הרכבים העליזים שלהם וטסו לנמל התעופה לקבל את פני רבם
הם הגיעו בזמן אבל הרב שלהם לא!
אחר צהרים של יום שישי
כשעה לפני שבת רבי יורד סוף סוף מהשמיים
והחיוך האופייני לו התחיל למסור להם שיעור תורה בטרמינל
עד שמישהו נזכר פתאום שהם ממש ממהרים
וחייבים לעוף משם
הנהגים שמו פול גז והשאר הוציאו ידיים מהחלונות משחקים עם זרימת הרוח
בהתחלה נראה היה שהם ינצחו במרוץ את השקיעה
ויגיעו לעיר הגדולה לפני כניסת השבת
אך כמו כל סיפור חסידי טוב
המניעות רק התחילו
פקק ענק בהיי-ווי
משאית התהפכה והכביש נחסם לתנועה
"חברה'לך אני כל כך מצטער אבל את שאר הדרך נצטרך לעשות ברגל
שאבס
אומר להם הרב תוך שהוא משאיר באוטו את הגיטרה והמזוודה
ומתחיל ללכת ברגל וכולם כמובן אחריו
אחרי שעה וחצי הליכה, השמש שקעה
השבת נכנסה
והטמפל לא נראה באופק
לפתע נעצרת ליד החבורה התמהונית עצרה מכונית
"שבת שלום רבי, תכנס לאוטו
כולנו בקהילה מחכים לך ומשתגעים מדאגה"
"אני מודה לך על ההצעה יקירתי
אבל עם כל הקושי אינני יכול להיכנס למכונית שלך בשבת
אני מוכרח ללכת"
אבל רביי, יש עוד בערך 40 קילומטרים עד אלינו! "
, "תאמרי בבקשה לכל היהודים המתוקים שאנחנו הולכים מהר ככל האפשר
שלא יתייאשו אנחנו נגיע!"
וכך הם ממשיכים בצעדה כשהרב שלמה שר ומסיח דעתם
מתעלם מהאוויר הקר של הלילה
"כבר לא יכול להיות גרוע יותר"
חושבים לעצמם האופטימיים בחבורה
ואז בדיוק מתחיל לרדת עליהם גשם זלעפות
תוך דקות כולם רטובים עד לשד עצמותיהם
מה שגורם לרבי שלמה לשאול בתמימות
"תגידו, סיפרתי לכם כבר את הסיפור על יוסל'ה קמצן קדוש?"
"כן שלמה… 20 פעמים"
"לא נורא הנה עוד פעם אחת"
אז לאחר כשעה נוספת של הליכה בגשם
מאיטה לפתע לידם מכונית פאר
חלון כהה נפתח ופניו של רון מק'וי, שדרן רדיו מפורסם מתחנת הרדיו הכי מפורסמת באזור, מתגלות
"בני אדם מה אתם עושים? למה אתם הולכים במבול הזה?"
הוא צועק מתוך הרכב לעבר הרב שלמה
שעונה לו בנועם ומסביר לו על יופיה של השבת
ועל מסורת בת אלפי שנים של יהודים המקפידים לשמור אותה
גם בתקופות קצת יותר קשות מהליכה בגשם
בדיעבד התברר שמקוי הקליט את כל השיחה ונסע לאולפן
לפתוח את תכניתו הפופולרית 'ינשוף לילה'
שומעי התכנית לא יכלו להישאר אדישים לקטע המוזר
וכך לקראת שתים בלילה, בשעה שבדרך כלל הרחובות בפרבר השקט שוממים
עוצרות שלוש מכוניות ליד השיירה הקטנה
ואחר כך עוד מכונית ועוד אחת
ובהן בני אדם שהיו חייבים לראות במו עיניהם
את התופעה המיוחדת של צעדת השבת
די מהר גדלה השיירה בעוד מאות אנשים שהלכו על הכביש אחרי הרב קרליבך
ואז הגיעה משטרת אל.איי
אבל לא כדי לעצור אותם על הפרת סדר
אלא כדי לחסום להם את הצמתים ולאפשר להם לעבור חופשי
תוך שהשוטרים מצדיעים ל'היפים הקדושים'
לילה אפל וגשום
אבל בשבילם הכל מסביב רק זורח בצבעי הקשת
Love love love
רק בארבע וחצי לפנות בוקר מגיעה השיירה הנכבדת לטמפל
שם כבר ממתינים להם כל אנשי הקהילה
מצוידים במגבות, בגדים יבשים ושוקו חם
בחמש לפנות בוקר
פותח רבי שלמה בניגון הידוע שלו של קבלת שבת
ואליו מצטרפים מאות המתפללים והסקרנים מכל גווני הקשת
רק בשמונה וחצי בבוקר הם מתיישבים לשמוע קידוש ליל שבת
והרב קרליבך, אצלו, כאילו הכל רגיל
הוא מתחיל להעביר להם את שיעור פרשת השבוע
אף על פי שרוב החבר'ה כבר זרוקים לגמרי תרתי משמע
"הרבי המרקד"
כפי שכונה הרב שלמה קרליבך
נפטר בט"ז חשון
בשנת 1994
והוא בן 69
הוא לא היה רפורמי אבל גם לא בדיוק אורתודוקס קלאסי
הוא כן היה יהודי מיוחד שהשאיר אחריו נכס ניגונים עצום
ז'אנר מוזיקה ייחודי משלו
והמון סיפורי חסידים
שסיפר בליווי הגיטרה הנצחית שהחזיק קרוב ללבו
הרב קרליבך שהאמין שכל העולם הוא גשר צר מאוד
לא זכה לראות איך ניגוניו שהיו לנחלת חסידיו בלבד
הפכו לימים לנחלת כל העולם כולו

היפלך – כינוי חיבה של הרב קרליבך ל"היפים". שילוב של אנגלית ויידיש
היו לנחלת חסידיו – כלומר, עברו ממנו אליהם

0
    לחץ "אנטר" לפרסום
ערוץ כאן
רבי שלמה קרליבך
שבת