העגבניות הגיעו לאירופה במהלך המאה ה-16 היישר מהעולם החדש.
בהתחלה חשבו שהן רעילות, כמו חלק מהקרובים הבוטניים שלהן.
מאז, יבולים של עגבניות מבויתות נדבקים לא פעם במחלות
שעגבניות בטבע מראות עמידות אליהן.
וירוס צהבון האמיר של העגבנייה, לדוגמה,
הוא וירוס הרסני שיכול לחסל יבולים שלמים ומהווה איום על גידול עגבניות בכל העולם.
כיצד ניתן להציל את העגבניות?
האם הסוד לכך נמצא בקרובים העתיקים של העגבנייה?
מזה זמן רב שחוקרים מנסים למצוא דרך להגן על עגבניות מבויתות מפני הווירוס
שמועבר ע"י כנימת עש הטבק.
חומרי ההדברה אינם יעילים, מכיוון שהכנימות מפתחות עמידות אליהם
והשימוש בהם חושף את הצרכנים לכימיקלים מסוכנים.
כמו כן, דרושה כנימה אחת בלבד הנושאת את הווירוס,
כדי להדביק את הצמח כולו במחלה.
טיפוח סלקטיבי של זנים בטוח ויעיל יותר,
אבל דורש שנים רבות של ניסיונות וגידול דורות רבים של צמחים
שהם גם עמידים לוירוס
וגם מכילים את הטעם והמרקם להם הצרכנים מצפים.
שני צוותי מחקר ניסו כל-אחד בנפרד לפתור את הבעיה.
צוות ישראלי בראשותו של ד"ר אילן לוין ממנהל המחקר החקלאי,
וצוות אמריקאי בראשותו של ד"ר ג'יי סקוט מאוניברסיטת פלורידה.
"BARD-קמח", הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארה"ב וישראל
מימנה את המחקר המשותף של הצוותים.
המחקר מוביל לממצאים משמעותיים:
הצוות מפלורידה מצא גן שמפריע לשכפול הווירוס בתוך הצמח,
ואילו הצוות הישראלי מצא גן שמפריע לווירוס לייצר את החלבונים שגורמים למחלה.
שיתוף הפעולה המוצלח הוביל את הצוותים
לטיפוח זן עגבנייה בעל עמידות גבוהה מאוד לווירוס,
המכיל את שני הגנים גם יחד.
ה"סופר-עגבנייה" הזו הראתה עמידות גבוהה יותר לווירוס
מאשר עגבנייה המכילה רק את אחד משני הגנים האלה.
תגלית זו, שהינה תוצר של שיתוף פעולה הדוק בין מדענים מישראל ומארה"ב,
היא צעד חשוב עבור מטפחים בחברות זרעים,
שיכולים עכשיו להשתמש בגנים אלה בתהליכי הטיפוח שלהם.
העגבניות הגיעו לאירופה במהלך המאה ה-16 היישר מהעולם החדש.
בהתחלה חשבו שהן רעילות, כמו חלק מהקרובים הבוטניים שלהן.
מאז, יבולים של עגבניות מבויתות נדבקים לא פעם במחלות
שעגבניות בטבע מראות עמידות אליהן.
וירוס צהבון האמיר של העגבנייה, לדוגמה,
הוא וירוס הרסני שיכול לחסל יבולים שלמים ומהווה איום על גידול עגבניות בכל העולם.
כיצד ניתן להציל את העגבניות?
האם הסוד לכך נמצא בקרובים העתיקים של העגבנייה?
מזה זמן רב שחוקרים מנסים למצוא דרך להגן על עגבניות מבויתות מפני הווירוס
שמועבר ע”י כנימת עש הטבק.
חומרי ההדברה אינם יעילים, מכיוון שהכנימות מפתחות עמידות אליהם
והשימוש בהם חושף את הצרכנים לכימיקלים מסוכנים.
כמו כן, דרושה כנימה אחת בלבד הנושאת את הווירוס,
כדי להדביק את הצמח כולו במחלה.
טיפוח סלקטיבי של זנים בטוח ויעיל יותר,
אבל דורש שנים רבות של ניסיונות וגידול דורות רבים של צמחים
שהם גם עמידים לוירוס
וגם מכילים את הטעם והמרקם להם הצרכנים מצפים.
שני צוותי מחקר ניסו כל-אחד בנפרד לפתור את הבעיה.
צוות ישראלי בראשותו של ד”ר אילן לוין ממנהל המחקר החקלאי,
וצוות אמריקאי בראשותו של ד”ר ג’יי סקוט מאוניברסיטת פלורידה.
”BARD-קמח”, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארה”ב וישראל
מימנה את המחקר המשותף של הצוותים.
המחקר מוביל לממצאים משמעותיים:
הצוות מפלורידה מצא גן שמפריע לשכפול הווירוס בתוך הצמח,
ואילו הצוות הישראלי מצא גן שמפריע לווירוס לייצר את החלבונים שגורמים למחלה.
שיתוף הפעולה המוצלח הוביל את הצוותים
לטיפוח זן עגבנייה בעל עמידות גבוהה מאוד לווירוס,
המכיל את שני הגנים גם יחד.
ה”סופר-עגבנייה” הזו הראתה עמידות גבוהה יותר לווירוס
מאשר עגבנייה המכילה רק את אחד משני הגנים האלה.
תגלית זו, שהינה תוצר של שיתוף פעולה הדוק בין מדענים מישראל ומארה”ב,
היא צעד חשוב עבור מטפחים בחברות זרעים,
שיכולים עכשיו להשתמש בגנים אלה בתהליכי הטיפוח שלהם.
לחץ "אנטר" לפרסום
הנדסה גנטית
חקלאות
עגבניה