דוקותיים | אברהם, רועה צאן

זאת פקודה לכלב. |‫אני קורא בקול, ‫וזה עושה שינוי בכיוון. |‫אתה אוהב להיות בשטח, אה? |‫לא, אני עכשיו בעולם אחר לגמרי. ‫איזו רוח טובה. |‫אני אברהם, רועה צאן, ‫יושב בכפר תפוח, |‫נולדתי באמריקה, ‫ארץ החושך. |‫עליתי בגיל 23. ‫יש לי 11 ילדים. |‫ברוכים הבאים לעזים. |‫הנה, חמוד. |‫היא באה אליי כי אני נותן לה חלב. ‫יש לה אימא שלא מכירה אותה. |‫יש דבר כזה. ‫עז ממליטה והיא עוזבת את הוולד. |‫זה נדיר, ברוך ה’. ‫אני מכיר אותם. |‫זו אימא של זה וזו בת של זה… |‫אני מרגיש אחריות עליהם. |‫אם חלילה אחד חסר, ‫אני אשם. |‫בת אחת נרצחה בפיגוע ירי ‫לפני בערך 18 שנה. |‫בנימין החתן, הבן של הרב הגדול ‫מאיר כהנא, ה’ ייקום דמו, |‫נרצח בפיגוע. ‫היו להם שישה ילדים. |‫היה נס באוטו. ‫אף קליע לא פגע באף ילד. |‫הקטנה, שלומציון, ‫היא נולדה חודשיים לפני הפיגוע. |‫אחת הבנות שלי, רעיה, ‫הניקה את שלומציון. |‫הם מסתכלים עליי משם. ‫שלום! |‫אם יהיו הרבה רועי צאן, ‫הרבה יהודים עם עדרים, |‫הערבים יראו את זה מהכפר, ‫הם יראו, אי אפשר לצאת עכשיו. |‫בואו נלך לערב הסעודית, לירדן, ‫למקום אחר. |‫אני שותה חלב עזים כל יום ‫ואני הולך, נושם אוויר טוב. |‫עם ישראל בגלות, ‫הם יושבים על בטון. |‫כל אחד מרגיש חסר לי משהו, ‫חסר לי רכב חדש, |‫חסר לי אישה, ‫בעיר יש חיכוכים. |‫צריך לצאת לאדמה של הרי אפרים, ‫יהודה, ליד חברון. |‫אתה הולך בלי נשק? ‫-מה? כן. |‫יראו אותי עם נשק, ‫ירצו לחטוף אותו בשדה. |‫”מזמור לדוד, ה’ רועי לא יחסר”. |‫אני קורא הרבה. |‫”בנאות דשא ירביצני, ‫על מי מנוחות ינהלני…” |‫אתה אמריקני שמדבר ‫במבטא תימני. |‫זאת שפת הקודש שהתורה ניתנה ‫בהר סיני. |‫אנשים מאמינים שאתה מברוקלין? ‫-לא שואל אותם. |‫אני חייב לעצור אותם ‫שלא יגיעו לזיתים. |‫הם כועסים מאוד. ‫בשבילם זה מוות. זה הכי גרוע. |‫למה יש לך כל כך הרבה זכרים? |‫כשהשוחט בא לדיר, ‫הוא קושר אותו, |‫אני רואה אותו שכוב, ‫כואב הלב ועוד איך. |‫ראיתי אותו כשהוא נולד, ‫עכשיו נאכל אותו? |‫קשה מאוד… רוצים לשחוט ‫על דבר עמוק עמוק בלב. |‫מה יהיה פה בגאולה? |‫שם בית, שם בית, שם בית. |‫שם נקי. | ערוץ כאן דוקותיים התנחלות מתנחלים