-|היו ימים חמים ימי בצורת |פני יבשו כסדק אדמה |שדי קמל ולא נותר לקצור את |שאלתי, לחשתי, בשביל מה? |החורף שוב היכה בי קור כחרב |והמבט כה סגרירי בשתי עיני |ומסדקי קירות ניבט העצב |שאלתי, לחשתי, עד מתי? |אך לעת ערב עם רוח ערב |עלה נושר לו על גג ביתי, |אני יודעת אני שומעת |מישהו הולך תמיד איתי. |אך לעת ערב עם רוח ערב |עלה נושר לו על גג ביתי, |אני יודעת אני שומעת |מישהו הולך תמיד איתי. |אני זוכרת בדידותי זועקת |אליט פני בשתי כפות ידי |את צערי חילקתי עם פת לחם |שאלתי, האומנם ואם כדאי |את תפילתי אשא כך הלאה הלאה |עוד לוחשות שפתי מתוך עוני |אני יודעת מישהו למעלה |רואה אור עששית בחלוני |אך לעת ערב עם רוח ערב |עלה נושר לו על גג ביתי, |אני יודעת אני שומעת |מישהו הולך תמיד איתי. |אך לעת ערב עם רוח ערב |עלה נושר לו על גג ביתי, |אני יודעת אני שומעת |מישהו הולך תמיד איתי. |אני יודעת אני שומעת |מישהו הולך תמיד איתי. |אך לעת ערב עם רוח ערב |עלה נושר לו על גג ביתי, |אני יודעת אני שומעת |מישהו הולך תמיד איתי. |