שיר הרעות – להקת הנח”ל

על הנגב יורד ליל הסתיו ||
ומצית כוכבים חרש חרש |
עת הרוח עובר על הסף |
עננים מהלכים על הדרך. |כבר שנה לא הרגשנו כמעט |איך עברו הזמנים בשדותינו |כבר שנה ונותרנו מעט |מה רבים שאינם כבר בינינו. |אך נזכור את כולם |את יפי הבלורית והתואר |כי רעות שכזאת לעולם |לא תיתן את ליבנו לשכוח |אהבה מקודשת בדם |את תשובי בינינו לפרוח. |הרעות נשאנוך בלי מילים |אפורה עקשנית ושותקת |מלילות האימה הגדולים |את נותרת בהירה ודולקת. |הרעות כנערייך כולם |שוב בשמך נחייך ונלכה |כי רעים שנפלו על חרבם |את חייך הותירו לזכר. |ונזכור את כולם |את יפי הבלורית והתואר |כי רעות שכזאת לעולם |לא תיתן את ליבנו לשכוח |אהבה מקודשת בדם |את תשובי בינינו לפרוח. | ונזכור את כולם |את יפי הבלורית והתואר |כי רעות שכזאת לעולם |לא תיתן את ליבנו לשכוח |אהבה מקודשת בדם |את תשובי בינינו לפרוח. | חיים גורי סשה ארגוב

ולס להגנת הצומח – שולה חן

כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע ||
מרבדים נפרשים בשפלת החוף |
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע |
והחוק שאומר – כאן אסור לקטוף! ^|
רק עלי אין החוק משגיח |
רק עלי איש אינו שומר |
לו היו לי עלי גביע |
אז, היה מצבי אחר. ^|
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע |
אילנות נדירים נשמרים לחוד |
איילות נבהלות מסתכלות בשלט |
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד! ^|
רק עלי עוד לא שמו שלט |
מסביב אין לי כל גדר |
לו היית, למשל, איילת |
אז היה מצבי אחר! |
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס! |
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום! |
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא |
שטח בר מגודר ואיזור רשום! ^|
אז אני לפעמים חושבת |
כי היה זה אולי רצוי |
לו הייתי נרקיס או רקפת |
או אפילו איזה בן חצב מצוי ^|
הסתכלו מה שקורה לי בדרך: |
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר |
לו הייתי חיה או פרח |
אז היה מצבי… |
מצבך… |
אחר!!! |
אדוני! |
– נעמי שמר להקת הנח”ל שירים קלסיים הטרדה מינית צה”ל אביב שולה חן