לא תתפוס אותי – מאיר אריאל

|זה מתחיל בעינייך ויורד ללשונךועולה בצחוקך , וחוזר לעינייך |מכריזלא תתפוס אותי לא תתפוס אותי |זה ניצוץ בעינייךזהו צליל בקולךזהו טעם בצחוקך כידוד בעינייך |מכריז: לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי! |רשתות כבר פרשתי |מלכודות אין מספר כצייד על משמר |עד בוש התייבשתי |ואת: לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי! |כמה שלא תהיה נחמד |כמה שלא תבין אותי |כמה שתחזיק מעמד – |לא לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי! |לא לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי! |בי את מתעטפת ובי את מתכסה |אותי את מנסה אם דעתי נטרפת |כשאת לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי! |שמה הרחק את חופשיה |איש לא ישלוט באחותי |רק במקרה את בסביבה – |לא לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי |לא לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי! |לא לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי |לא לא תתפוס אותי לא תתפוס אותי! |- |

 

 

שלל שרב – מאיר אריאל

-|תם השרב הגדול השמש רד לים הכחול |ורוח חרישית מרגיעה פנים וצוואר נחיריים ודם. |שני ציירים על החוף רואים לאור היום את הסוף |ולהקת שחפים כמראה שביס אפרפר כלטיפה על הים. |היא לא יודעת כמה תוכל למשוך היא לא יודעת כמה תוכל לנשוך |כבר הייתה הולכת מכאן זה לא עניין רק שאין לה לאן. |והיא נרדמת בהקיץ |עם הגב לים עם הראש לשם |לא נלחמת בנוצות שעליה כבר יורות |עם הגב לים עם הראש לשם. |- |אור החשמל מדגדג ואת החושך זה מענג |ואנשים יוצאים לחפש מקרה שיקרה אם אפשר במקרה. |שני ציירים על הבר עוד לא מאמינים שנגמר |ושביס הרקדנית מרחף על בטן גליה ולא במקרה. |ובשדרות הרעד עובר גובר |בחצרות הפחד נובר צובר |פתאום היא מתרגשת נורא סף מאורע זה יקרה זה קרה. |העיר נפתחת לפניו |עם הגב לים עם הראש לשם |לא אכפת שכבר יבוא ועליה כך יגמור |עם הגב לים עם הראש לשם. |- |והיא נרדמת בהקיץ |עם הגב לים עם הראש לשם |יאהבוה ציירים יציירוה שיכורים |עם הגב לים עם הראש לשם. |dancing till the end of love |dancing till the end of love | 

 

 

שיר כאב – מאיר אריאל

|שיר כאבעובר ושב |איזה מזל אני שר עכשיו |שיר כאב כל פעם חוזר |אז אני שר עכשיו – אולי זה עוזר. |תפסה לה צעיר ערבי משכיל דווקא אחד שהכרתי |אפילו ראיתי איך זה מתחיל לילה אחד השתכרתי |הרגשתי איך שזה זוחל לי מתחת לרגליים, |ואיך שזה אוכל אותי עד קצות הציפורניים. |טוב אני לא יכול להקיף אישה |שלוש מאות שישים וחמש מעלות |תמיד נשאר לה סדק דרכו היא יכולה פתאום להתגלות. |לעובר שב בא ולוקח כל מה שהיא רוצה לתת |היא רק חוטפת לעצמה עוד רגע אחד רוטט. |כאב, עובר ושב |איזה מזל אני שר עכשיו |שיר כאב כל פעם חוזר |אז אני שר עכשיו – אולי זה עוזר. |צעיר ערבי משכיל עד קצות הציפורניים |צעיר ערבי שמסתכל ישר בעיניים. |מורה באיזה כפר במשולש משתתף בבימת חובבים מעורבת |של המועצה האזורית שלנו המעורבבת. |היא ואני יוצאים כבר |די הרבה בעצם |איפה היא איפה הפוליטיקה היא עוד בכלל מוצצת. |משוגעת על תיאטרון היא רק לא אחת מאלה |אבל אם יש איזה חוג בסביבה אז למה לא אפילו עם אלה – |כאב, עובר ושב |איזה מזל אני שר עכשיו |כאב כל פעם חוזר |אולי זה עוזר. |הייתה הולכת למפגש פעם בשבוע |וחוזרת עם איזה דש באופן די קבוע |עם איזו התנשמות עם איזה סומק על הלחי |מבטה החי היה דוקר אותי לבכי. |הזמינה אותי למסיבת השליש הם הציגו תרגילי קשר |בתנועה למגע הוא עשה לה מיתר היא ענתה לו קשת. |היה באמת תרגיל יפה הרבה מחיאות כפיים |צעיר ערבי שהכרתי מסתכל בעיניים. |כאב, עובר ושב |איזה מזל אני שר עכשיו |שיר כאב כל פעם חוזר |אז אני שר עכשיו – אולי זה עוזר. |אחרי המסיבה הוא הזמין אותי ואותה אליו למרפסת |שתינו קפה שתינו קוניאק אימו מדי פעם נכנסת |הוא דיבר על תיאטרון כאפשרות של גשר |”אפשר להגיע להבנה!” היא ניגשת אליו נרגשת. |הסתכלתי לפה הסתכלתי לשם לכל הכיוונים הסתכלתי |ולאן שלא זחלתי בשתי עיניו נתקלתי. |לא יודע מה הוא רצה בעצם להביע |אני רק המשכתי את עצמי בקוניאק להטביע. |שיר כאב, עובר ושב |איזה מזל אני שר עכשיו |שיר כאב כל פעם חוזר |שר עכשיו – אולי זה עוזר. |אי שם במרחב נבחו כלבים לירח |זזים אמרתי מאוחר חכה אמר מה אתה בורח |אולי תישארו ללון אצלי הציע במפגיע |אתה הרי כל כך שתוי אמרתי לו נגיע |לאן תגיעו הוא אמר מביט בי בעיניים |החזרתי לו מבט זרקתי ירושלים |לקח לו קצת זמן להביא חיוך הוא לא הזיז עין |אחר כך הוא דיבר אלי ישר אל תוך היין |בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה |אפילו אם זה מתחיל בסיביר או בהוליווד עם הבה נגילה |אמרתי לו ביידיש היא שופטת בינינו |בתוך בועת שתיקתה שוב נתקלות עינינו. |שיר כאב, עובר ושב |איזה מזל אני שר עכשיו |שיר כאב כל פעם חוזר |אולי זה עוזר. |

 

לא יכול להוריד ממך את העיניים – מאיר אריאל

לא יכול להוריד ממך את העיניים ||מעינייך הנראות כתגליות |לא יכול להוריד ממך את העיניים |משפתייך המפיקות מרגליות |באמת אחרי כל כך הרבה שנים |אפילו מהבוקר עוד לפני שתרחצי פנים |וביושבך ממלמלת למראה |משתנה כל שנייה כל תנועה |לא יכול להוריד ממך את העיניים |רק יותר ויותר מתמגנט |לא יכול להוריד ממך את העיניים |רק יותר ויותר מתהפנט |וכשכבר נדמה לי שאני עולה על השביל |שאלי גנך הסודי אותי יוביל |דווקא אז את מכה אותי בסנוורים |בקסמי הפשטות של הדברים |ארגוני נשים מתנפלים עלי בתוכחה |שאני עוזב עלייך את כל עול הבית והמשפחה, מה שנכון |אבל מה אעשה אין לי פנאי, לא אין לי פנאי |לא יכול להוריד ממך את עיניי |וכשאת תופסת מרחק את לא כאן בכלל |אז אני כמו החתן המרחף מהציור של מארק שגאל |זה לך אות: כל מקום בו תלכי תדרכי |תעמדי ופתאום תחייכי |לא יכול להוריד ממך את העיניים |יפתי יפתי יפתי |לא לא לא לא לא אוריד ממך את העיניים |יפתי יפתי יפתי |

בשביל לעשן – מאיר אריאל

בשביל מה אתה חי? שאל אותי הזקן ||הדלקתי סיגריה ואמרתי: בשביל לעשן |אמרתי לו |אני מתעורר בשביל לעשן |שותה קפה בשביל לעשן |קורא עיתון בשביל לעשן |מחרבן בשביל לעשן |וכל מה שאותי מעניין, |וכל מה שאני מתכוון זה לעשן |אמרתי לו |אני מתקלח בשביל לעשן |אוכל משהו בשביל לעשן |יוצא לטייל בשביל לעשן |לאורך החוף בשביל לעשן |וכל מה שאותי מעניין, |וכל מה שאני מתכוון זה לעשן |אמרתי לו |כל מה שאני עושה בחיים |וכל מה שאני ממציא תירוצים |זה בשביל לעשן |שוכב עם אישה בשביל לעשן |חושב מחשבה בשביל לעשן |כותב משהו בשביל לעשן |מתקרב בשביל לעשן |אני מתרחק בשביל לעשן |אני מוצא חן בשביל לעשן |ומה שאחרי מותי מעניין, |כן מה שאחרי מותי אני מתכוון |זה לעשן |בשביל מה אתה חי? שאל אותי הזקן |אמרתי לו: מה זה כל כך מעניין? | 

בצהרי היום – מאיר אריאל ודויד ברוזה

ירדנו לירוחם לשתות פחית של צהריים ||במרכז המסחרי המאובק |התענוג מתחיל בהליכה איטית שקולה ומדודה |כמו טורבו מאופק |השרירים החבוטים מהנסיעה הארוכה |משתחררים בתענוג בכל הגוף |משתרגים ומתמתחים ונעשים קשוחים ברוח |שמצליף אבק וחום על הפרצוף |וכל העניין |הוא לשתות משהו קר |בלב מדבר |וכל העניין |הוא לשתות משהו קר |בלב מדבר |העיירה עושה את עצמה מתנמנמת |אותנו זה אפילו לא מצחיק |חוצים ברחבה בכמו חגיגיות סמויה |עוזבים לשמש שתעיק |צרור נקישות טמבור עוצר אותנו כאחד |נימה וחצי מהצל |עומדים בשמש לא ניד, לא זיע, מחכים |נימה וחצי מהצל |וכל העניין |הוא לשתות משהו קר |בלב מדבר |וכל העניין |הוא לשתות משהו קר |בלב מדבר |עודנו עומדים לא זיע, לא ניד |נימה וחצי מהצל |כשאיזו מקומית פתאום נועצת אף בשמש |ופה שבאוזנינו ממלל |תראו תראו את ה”גארי קופרים” האלה |”קלינט איסטוודים” דמי קולו, “יענו” בזים לשרב |הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם |מתרבות המערב |וכל העניין |הוא לשתות משהו קר |בלב מדבר |וכל העניין |הוא לשתות משהו קר |בלב מדבר |נימה וחצי מהצל, אנחנו סובבים |ונעים באיטיות מרבית |חוצים שקולים את הרחבה של המרכז המסחרי המאובק |ונכנסים אל המכונית |אחר הצהריים נגביים, מה עכשיו? לאן נוסעים? |מכחכחים בגרון |אולי נספיק עוד להרוג תורכי קטן של ערב |במצפה רמון! |וכל העניין |הוא לשתות משהו קר |בלב מדבר |וכל העניין |הוא לשתות משהו קר |בלב מדבר |וכל העניין |הוא לשתות משהו קר |בלב מדבר |וכל העניין |הוא לשתות משהו קר |בלב מדבר |וכל העניין |הוא לשתות משהו קר |בלב מדבר |