כשמגיעים למסעדה בצרפת, הדבר הראשון שמקבלים לשולחן הוא לחם |וגם אם המנהג פחות נפוץ בישראל, הוא קורה גם כאן. תודה. |לכאורה, לחם הוא הדבר האחרון שבעל מסעדה צריך להגיש לסועדים שלו, ועוד בחינם. |הרי הגיוני שככל שיאכלו ממנו יותר הסועדים ישבעו מהר יותר ויזמינו פחות מנות. |למה בכל זאת מתעקשים במסעדות רבות להגיש לחם או מאפים אחרים? |בראש ובראשונה יש לדבר הסבר ביולוגי: |מרבית הלחמים מורכבים מקמח לבן ועשירים מאוד בפחמימות פשוטות. |מיד עם אכילתן מתפרקות הפחמימות למולקולות גלוקוז- סוכר. |אלה נכנסות לזרם הדם ותוך שניות עולה רמת הסוכר בדם באופן משמעותי. |הקפיצה הפתאומית הזאת גורמת לייצור מוגבר של הורמון האינסולין בלבלב. |זה מעודד את הגלוקוז להיכנס לתאים |ותוך זמן קצר גורם לצניחה של רמות הסוכר בדם. |והתוצאה- תוך זמן קצר חשים שוב ברעב. |מעבר להסבר הביולוגי יש כאן גם עניין של מסורת, לפחות במערב. |עוד לפני המצאת המסעדה המודרנית במאה ה-18 בפריז, |אנשים נהגו לאכול במעין טברנות. |הארוחות הוגשו בשעה קבועה ובמחיר קבוע |ויחד עמן הוגש לחם שנאפה במקום |כדי להשביע במהרה את הסועדים. |למה ניסו בעלי הטברנות לסתום את התיאבון של הסועדים? |כדי שייקחו כמויות קטנות יותר מהמנות היקרות, כגון בשרים ודגים. |המסעדות המוקדמות השאירו את המנהג |גם כשכבר היו תפריטים ולא הייתה סיבה נראית לעין להמשיך בו. |וכך הוא התפשט ברחבי אירופה וארה”ב. |אבל עם כל הכבוד למסורת יש גם הסברים כלכליים ופסיכולוגיים |שהופכים את חלוקת הלחם לכדאית במיוחד. |לחם בחינם גורם לנו לתחושת צמא |ואנחנו מזמינים יותר משקאות עליהם שולי רווח גבוהים יותר עבור המסעדה. |שנית, אנשים אוהבים לקבל דברים בחינם |ולפי חוק ההדדיות שנוסח ע”י פסיכולוגים חברתיים |מסעדות שמגלות כלפינו נדיבות גורמות לנו להרגיש שאנחנו צריכים להחזיר להן באותו מטבע, |או במילים אחרות הן גורמות לנו להיות נדיבים יותר עם הטיפ ולהזמין יותר מנות. |ומה אם חוק ההדדיות לא עובד על כל הסועדים? |לא נורא. הלחם לא באמת מגיע בחינם, |הוא מגולם כבר במחיר של המנות האחרות. |אפשר חשבון? | ערוץ כאן כאן מסבירים ענת קורול