חשבתם פעם על אל-סבון? |מה זה אל-סבון? |כולם יודעים מה זה סבון, |כל האימהות: תרחץ ידיים עם סבון, נכון? |כי זה שומר עלינו מחיידקים ומציל אותנו מלמות ממלריה וטיפוס |ודלקת קרום המוח. אז מה זה אל-סבון? |הסבון הוא בעצמו מלח של חומצת שומן, |והוא מסוגל לפרק שומנים בגלל המבנה המולקולרי הייחודי שלו. |הוא מורכב מחלק שומני הדוחה מים, וחומצי הנמס במים. |כך נוצר ההבדל בין שטיפה במים לשטיפה בסבון. |מולקולות המים לא מתחברות לשומנים, |ולכן הלכלוך נותר על העור גם אחרי שטיפה במים. |אבל הסבון נקשר אליו ברמת המולקולה |ואז נמס במים ששוטפים אותו מהגוף. |אתה, אדוני, אתה רחצת ידיים עם סבון? |אוקיי, אתה לא דוגמה. |יום אחד הגענו לסופר, בכל הבקבוקים של הסבון |היה כתוב: אל-סבון. |זאת אומרת, כל מה שחשבתם שאתם יודעים על סבון, אל. ההפך. |ומה אנחנו עשינו? לתוך העגלה, לקחנו הביתה, |מרחנו על התינוקות שלנו. |עד כדי כך אנחנו משקיעים בהם. |אבל לסבונים המסורתיים הייתה בעיה. |במים רוויי מינרלים הם לא כל כך הצליחו להתמוסס ולהישטף. |המים אצלנו בישראל למשל, מכילים הרבה מינרלים, |כמו סידן, שאנחנו פוגשים כשהוא מתקשה על גוף החימום |של הקומקום שלנו והופך לאבנית. |כדי לאפשר שטיפה יעילה בסבון גם במים כאלה, |החליפו את אחד המרכיבים, זה שמסיס במים, במרכיב אחר: |סולפט, שהיא תרכובת של גופרית וחמצן. |מכיוון שזה כבר לא היה סבון בהרכבו הכימי, |קראו לו באנגלית: “סופלס דטרג´נט”, |כלומר, חומר ניקוי ללא סבון. |אבל הכינוי לא תפס, ובהרבה מקומות הוא השתבש ל: |”סופלס סופ”, סבון ללא סבון. |ומשם תורגם לעברית, בלי הרבה היגיון, כאל-סבון. |אבל זה לגמרי סבון. אל תאמינו להם. |חשבתם פעם מה זה אלמנה? מה זה אל-מנה? |כן, אתם ביחד, נכון?|