למה המדינה מענישה את בעלי העסקים הקטנים – גלית דיסטל אטבריאן

חלית? נפצעת? |אני נורא מקווה בשבילך שאתה לא בעל עסק פרטי. |קחו את ליאת למשל. |ליאת, היזמית הצעירה והחרוצה מחליטה לפתוח עסק לייצור בגדים. |מכיוון שליאת איננה טייקון, |היא לא תייצר את הבגדים בסין אלא דווקא פה, בארץ. |היא תספק המון מקומות עבודה לגזרנים, לתופרות |ולעוד הרבה מאוד אנשים ישראלים, יקרים וטובים. |זה הזמן לציין שאנשים כמו ליאת אחראים על יותר מ-50 אחוז ממקומות העבודה בארץ. |ומה הם מקבלים בתמורה? |בואו נתחיל במה שהם לא מקבלים: |הם לא מקבלים פנסיה, לא מקבלים ביטוחים, |לא מקבלים קרן השתלמות, לא מקבלים תספורת על החוב בבנק, |לא מקבלים חופשות, לא מקבלים הוצ’ רכב או הוצ’ ביגוד, |ואם חלילה ליאת נכנסת להיריון, |עליה להפוך את חבל הטבור לדילגית |ולדלג היישר מחדר הלידה אל העסק הקטן שלה, |כי גם חופשת לידה היא לא מקבלת. |ואם בא לכם לחשוב על המקבילה הגברית של ליאת, |תחשבו על בעל עסק פרטי שהולך למילואים. |מצד שני, ליאת כן נדרשת לתת, והרבה. |כאן למדינה אין חשומה (בושה במרוקאית.( |כי אם, נניח, ליאת מצליחה להכניס 100,000 שקל בחודש, |אז המדינה מכניסה את היד עמוק לתוך הכיס שלה ומתחילה לקחת את הדברים הבאים: |מס הכנסה, מס ערך מוסף, ארנונה, |מס מכבי אש, מס שילוט, |מסצ’וסטס, מס האוויר ברשותי |ושימו לב לגזירה האחרונה של החודש, מס פינוי אשפה. |אז ליאת שלנו נשארת בלי שקל במקרה הטוב, |או עם חוב במקרה הרע. |אם היא תרצה לסגור את העסק, היא לא תקבל דמי אבטלה, |כי מדינת ישראל יודעת להעניש היטב את מי שמעז לקחת סיכון. |כמה סיכון? למעלה מ-80% מהעסקים הקטנים בארץ נסגרים אחרי שנתיים. |כך שאם יש לכם בבית ילדים צעירים |שמראים, חלילה, סימנים מדאיגים של תכונות כמו יזמות |תנו להם מהר מהר לשתות כוס תה הסתדרותי עם ביסקוויטים |ותתפללו שיעבור להם. |אתם ממש לא רוצים שהם יהפכו להיות בעלי עסק פרטי. | גלית דיסטל אטבריאן כאן דעה