אלה מטקות. טלפון כזה. טרנזיסטור ספורט. |וזה לשים תכשיטים היה. מנקה למקלדת. |פלסטלינה. מצלמה. חבל כביסה.|מילקי עדשים כחולים. קרחון כחול. |כשאני רואה משהו כחול, אני קונה בכמויות. |גם אם אני לא צריך. יאללה, שיהיה. |לך תדע, מחר תהיה שואה גרעינית, מה, אני לא אמצא כחול? |אם לא יהיו סביבי דברים כחולים, |ואם יום אחד אני אקום, אני אפתח את הארון |ולא יהיו שם בגדים כחולים כמו שאני רגיל, |אני ארגיש מאוים. אני צריך את זה. זה חלק ממני. |קוראים לי לוי אלישע, בלו מן, אלישע בלו, |עוד שנה מציין 60, עובד במלון קרלטון, |גר פה בתל אביב, קרוב מאוד לים. |אז זה התחיל ככה: בגיל 19 ירדתי לאילת. |עליתי למעלה למשביר וחיפשתי מגבת כי ישנתי על החוף. |ואז ראיתי שם מגבת קטנה, קטנה כזאת, כחול, כחול רויאל. |קניתי אותה. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. |ומאז – רק כחול. |הלכת באדום בפורים. -צודק. |התחפשתי, זרקתי את זה אחרי זה. |אנשים מקבלים את זה בחיבה. מטפחים לי את ההובי הזה. |מביאים לי פריטים כחולים שהם מוצאים, ייחודיים. |זה נכתב עליי, השיר הזה. “כחול זה הצבע”. |לא יכול להגיד שזה הובי, זו דרך חיים. |יחד עם זאת, אני חי עם אישה ואני חי פה עם ילד, |יש להם את החיים שלהם. |לשמחתי אשתי מאוד מתחשבת בי.|היא תפרה לי לחתונה שלי בגד כחול. חולצה נופלת כזאת. |התחתנו בחוג המשפחה במסעדת “כחול”. |זה ארון הבגדים. |מכנסי קיץ, חולצות לבית, בגדי חורף. |עכשיו, כאן זה המחסן שלי, אם אין לי אותו, |אני מרגיש חרדה פשוט מאוד, חרדה קיומית. |קניתי בבת אחת 48 חולצות טריקו כחולות. |עכשיו, למה 48? |כי אני לוקח בחשבון שאני מחליף כל יום חולצה, אחת ספייר לכביסה, |אז זה שמונה לשנה, יש לי כאן לשש שנים, אני רגוע פשוט. |אלה קטעי עיתונות בכחול. |יש עוד אנשים כאלה. ברמת האובססיות שלי בכחול, אני לא מכיר. |או, הנה המגבת. היום היא כבר דהויה ומהוהה וקרועה. |היא התחילה את כל השושלת של הכחול. |זה דבר שמאוד יקר לליבי. |אולי אפילו יום אחד אני אמסגר אותה ואתלה אותה בסלון. |היא עשתה את מה שאני.|

 

ירדתי לאילת – כיוון שאילת נמצאת בתחתית המפה, וכן אחרי ירידה מהר הנגב, נהוג לומר “לרדת לאילת” ולא סתם “לנסוע”.
המשביר – המשביר לצרכן, רשת חנויות כל בו בישראל.

האביב הערבי עשה לענף היהלומים בישראל שירות מעולה. |יש לנו פה סטים כאלה שאנחנו עושים לאנשים ממדינות המפרץ. |בדרך כלל המחירים של הסטים האלה נעים בין חצי מיליון למיליון וחצי דולר. |אנשים שהרגישו שהמשטר שלהםהולך להשתנות, |התחילו להשקיע כסף ביהלומים, שהם יוכלו ללכת עליהם ביום צרה. |כל מתווך שאתה רואה עם תיק,מסתובב, |יש לו בין מיליון לשלושה מיליון דולר יהלומים. |הכניסה לפה היא רק עם טביעת אצבע, |מי שעושה משהו לא בסדר בתעשייה, |באותו יום מורחק מהבניינים ולא יכול להיכנס. |גם אם זה המשרד שלו. |למעט השירותים אין פה מטר מרובע אחד |שלא מכוסה על ידי המצלמות. |אני אדי פלץ, יהלומן ותכשיטן, בן 47, גר במושב בני ציון. |ענף היהלומים הוא ענף מאוד מאוד משפחתי |ומאוד מאוד סגור. |למזלי מצאתי משפחה של יהלומנים שאב המשפחה |חלה בטרשת נפוצה. |הייתה לנו עסקה שאני מלווה אותו בחו”ל, |ובמשך היום אני יכול ללמוד את המקצוע. |עם העולם הערבי התחלתי לעבודמיד אחרי הסכם השלום עם ירדן. |יכול להתקשר אליי ערבי אחד ולריב איתי שבוע |על איזו אבן מאוד מאוד קשה להשגה,ואחרי שבוע שאני מוצא לו, |הוא אומר לי, טוב, יש לי חמש בנות, |אז אני צריך שתמצא לי חמש אבנים כאלה. |אתה נתקל בגילויי אנטישמיות? -לא. |קיבלתי הרבה הזמנות לחתונות שלא יכולתי ללכת. |בלבנון, ירדן. |יהלומים זה ענף מאוד יהודי.|ליהודים היה קל לעבור ממקום למקום, לסחור, |הם יכלו ללכת לישון אצל אנשים אחרים שהיו יהודים, |בבתי כנסת אחרים, ובכל מקום שהם היו מגיעים, |ידעו מי היהלומן, על מי אפשר לסמוך. |אם הודי ימכור היום יהלום למישהו מדובאי,|ברגע שהם יגמרו את העסקה הם יגידו “מזל” אחד לשני. |הם ישתמשו במילים שמגיעות מיידיש כמו “אחקנט”, |שזה יהלום שיש לו ליטוש של שמונה צדדים. |”שניט”, זה שחותכים חלק של חבילה כדי לבדוק מה היא שווה. |ה”פרבה”, הצבע, איזה צבע יש לאבן. |היהלומים מגיעים מכל העולם, בעיקר מאפריקה, מרוסיה, |אוסטרליה, קנדה. אין יותר יהלומי דמים. |כולם אוהבים יהלומים. |יש פחות ופחות יהלומים בעולם, להוציא אותם עולה יותר כסף, |צריך יותר לחפור, ואז המחיר עולה בהתאם. |הישראלי הממוצע צריך להוציא כל כך הרבה כסף על הוצאות דיור, |שמאוד מאוד קשה לו לקנות גם יהלומים. |דווקא אנחנו שמים לב שבפריפריה, אנשים קונים אבנים יותר גדולות.|

24. -41. |בוקר טוב, 25. -בוקר אור. |תראה את המכנס שלך, פתוח. מה יהיה? |המכנס שלך פתוח. |אה, כן, לא שמתי לב. -מה יש לך? |לך תתארגן ותבוא. לך תתארגן. קדימה. |61. |אני לא אסכים שאסיר יגיד לי בבוקר “את נראית טוב”, |או “את מריחה טוב”, או “כפרה”. |קרה שאסיר אמר לי, “וואי, איזה ריח טוב, כפרה עלייך”. |במקום קטעתי את זה. -מה עשית? |אתה לא תדבר אליי בצורה כזו. אני לא חברה שלך. |רוצח, גנב, רמאי, ראש ארגון פשיעה, |לכולם יש מחילה. |עברייני מין זה משהו שמאוד קשה לך לעצום את העיניים. |בהיררכיה, הם בקאסטה הנמוכה ביותר. |מה קורה, חבריא? תתארגנו. |לא רואים כלום. |שאף אחד לא ירגיש שהוא מלשן. אין פה מלשנים. |אני לא אומרת שמחר תבואו תגידו לי, |לבנה, הוא לקח לי את הספר, לבנה, הוא לקח לי את זה. |זה לא מעניין. תסתדרו. |אבל אם אתם רואים שיש מישהו במצוקה, לבוא ולדבר על זה. |אני לבנה אלמקייס, מתגוררת באשדוד, אם חד הורית. |יש לי ארבעה ילדים. |אני עובדת בכלא מעשיהו, מנהלת אגף לעברייני מין. |שליש מהאגף – אסירים שהם חובשי כיפה. |השליש השני מעורב. 15-20 אחוז – בני מיעוטים. |יש ערבים ויהודים באותם תאים. |באגף כזה, אתה לא רואה הבדל. כולם שווים. |הרבה אסירים לא מספרים למשפחות, לילדים |שהם בכלל בבית סוהר. |הם אומרים שהם נמצאים בעבודה בחו”ל. |דיברת במסדר על מישהו שנפגע או משהו. |היה לנו אירוע עם אחד האסירים כאן, |הוא התמוטט נפשית והוא כרגע מאושפז. |יש לי כאן סיפורים קשים של אבות שפגעו בבנות שלהם |או בבנים שלהם. |בחור שהגיע, והוא אנס את אימא שלו. |זה משהו שזעזע אותי. |עד לפני כמה שנים היה מיעוט של עברייני מין. |היום, בגלל כל המודעות שיש, בגלל הפתיחות, |נשים לא מתביישות, לא פוחדות ללכת ולהתלונן ולומר, הוא פגע בי. |מן הסתם זה גם יוצר יותר מעצרים. |בקשר למעילים, אני קופא מקור. -תקבלו השבוע. |אולי היום, או היום או… -אבל חדשים, לא ישנים, נכון? |לא יודעת. הייתי במקומות נמוכים בחיים. |אני תמיד חוזרת לילדות שלי, לגיל ארבע, |ראיתי את אימא שלי עוברת התעללויות קשות מצד אבא שלי. |קיבלתי איזו החלטה שאני עוזרת לאימא שלי. |הייתי כל הזמן רצה, שתמיד יהיה מישהו בבית |ואז הוא היה כמובן מתבייש. הוא היה מרביץ לה. |ואז שוב פעם הגעתי למקום הזה של חתונה, |ובחרתי במקום המוכר והידוע, חזרה לגיל ארבע. |יש לך אקדח? איך את מגנה על עצמך? |בוא נתחיל מזה שאין אקדח בבית הסוהר. |אף אחד לא מסתובב עם אקדח. |במשרד שלי יש לי זמזם מצוקה. בחיים הדלת שלי לא נסגרת. |לא מפחד. ברגע שאתה סוגר את החדר, |אתה יוצר מין אווירה אינטימית. |בבית סוהר אסור לתת לאסיר לחצות את הקווים. |13 שנים עברתי התעללות נפשית מצד בעלי. |בעלי היה משפיל אותי. |הוא לא התעלל בי פיזית, אבל מבחינתי זה אותו דבר. |מנסה כל פעם להוריד אותי למטה, להראות לי שאני לא אישה טובה. |כשהבן הגדול שלי הגיע לגיל 13 קיבלתי החלטה שאני מתגרשת. |את הווילונות אהבתי. -אני הבאתי את זה. |זה מתחיל מהדברים האלה. |שהם יבינו שכרגע, בשלב הזה בחיים שלהם הם בבית, |והם צריכים להתנהג כמו בבית. |עבדתי שבע שנים עם ראשי ארגוני הפשיעה, |רמאים, רוצחים, |ובחרתי לפני שנתיים לעבוד עם עברייני מין. |בגלל הקושי שיש בעבודה איתם. |עד שהם מבינים שהם לא הקורבן ובעצם יש קורבנות, זה תהליך. |זה תהליך שיכול לקחת לפעמים חצי שנה, |לפעמים כמה שנים, ולפעמים זה לא קורה. |אתה צריך מהיום, 45 יום, לא לדבר איתי. |שמעת? |מה? -בעניין של הסדר הקנסות, |במחשב, אתם יכולים לראות מתי צריכים לשלם אצלכם? -לא, לא. |את מכירה סלנג של אסירים? -כיפה אדומה זה הלשנות. |חבסה זה מאסר. תפטיש זה חיפוש. |פוסטה – רכב ליווי. בחור טוב זה אני לא קשור. לא בקליקה. |דיווחתי על קטטה שעומדת להתפרץ בין שני אסירים |והגעתי לחדר, לאחד מהם היה דוקרן ביד. |ועמדתי באמצע, אמרתי לו, אתה צריך לפגוע בי. |ואז הוא נרתע. |אישה, יש לה כוח אחר. לא כוח פיזי. |מה זה עושה לאסירים? -זה משחרר אותם. |צא איתם. צא לחופשה, תכבה את הסיגריה. |צ´יק צ´ק, לפני שהם הולכים. |אין לי אמפתיה לאסירים כאן באגף. |אני לא מרחמת עליהם. |השאלה היא איך אני מחזירה אותם לחברה. |אני מסתכלת על זה שמחר יהיו הרבה פחות קורבנות בחוץ. |זה מה שחשוב לי, ואני ישנה טוב עם זה בלילה.|

יכול להיות כי זה מאסר, יכול להיות כי זה המצב שאני נתון בו, |יכול להיות שזה אלף ואחד דברים, אבל היה שם משהו אמיתי. |גם כשהייתי בקשרים בחוץ, לא בבית הסוהר, |לא הרגשתי את העוצמות האלה. |הכרתי אותה דרך הטלפון, דרך חברים שהכירו לי, |וסיפרתי לה את האמת מההתחלה. |זה קשר שנותן לך סוג של כוח, סוג של איזשהו משהו |שאתה יכול להעביר איתו את הזמן, להעביר איתו את המחשבות. |אנחנו ארבע שנים ביחד. אני גדול ממנה ב-17 שנה. |התחתנו בבית הסוהר, חתונה מאוד מאוד עצובה. |לפני שלושה חודשים נולד לי בן. |אנחנו נפגשים אחת לחודש. אני שפוט על הריגה. |מקרה רגיל שיכול לקרות לכל אדם. |שפוט ל-17 שנה ואני יושב כבר 11 שנה מתוכן. |הקושי מבחינתי מאוד מאוד גדל כי הגעגוע שלי והמחשבות שלי |עכשיו הם בעצם על שניהם. |בשעה תשע וחצי בלילה סיימת את החיים שלך איתה, |ואתה לא יודע מה קורה מאז. אתה בעצם ניזון רק ממקום של אמון. |לי באופן אישי יש בעיה מאוד רצינית של אמון. |נכון שיש מינוס מאוד גדול בזה שאני פה, |אבל הפלוס של הקשר הזה, אולי בעקבות מה שאנחנו עוברים היום, |בעתיד יהיה לו ערך יותר משמעותי.| דוקותיים

זה גזר הדין מוות שלי. |15.7.2008 בבית המשפט הצבאי בג´נין |על שיתוף פעולה עם מדינת ישראל. -אתה מרגיש בוגד? |בעיניים של אנשים – כן. |אבל מצידי, אני לא בגדתי. אני עזבתי. בשני הצדדים. |מה אתה מרגיש יותר, ישראלי או פלסטיני? |יותר ישראלי. |אני מוחמד סעד, מכפר יטא. בן 51. משת”פ. | עברתי מכפר יטא לפני 15 שנה לגור בישראל ועכשיו אני גר בבאר שבע. |בשנת 84´ הייתי חבר בחוליית תנזים של ג´אבר שאבי, |מתכננים לעשות פיגוע בחברון, בעיר העתיקה. הייתי בן 17. |פגשתי קצין שב”כ של כפר יטא, קוראים לו אבו פאראג´. |ישבתי איתו, סיפרתי לו, הוא אמר לי, תקשיב, |אם אתה רוצה לעזור לנו אני רוצה לתת לך מכשיר קטן. |הקלטתי אותם, קיבלו את ההקלטה, היו מבסוטים. |הבטיח לי שיביא לי את הכובע של מלך חוסיין לראש שלי. |אני אמרתי, צריך את העזרה שלכם, אני אגן על עצמי בכפר. |אחרי כמה חודשים עצרו חלק מהחוליה. |נשפטו משבע שנים עד תשע שנים. |בשנת 95´ נעצרתי על שיתוף פעולה עם ישראל |אצל השב”כ הפלסטיני לחודשיים. |חדר קטן, מטר על מטר וחצי עם חבל, קשור, הידיים למעלה, |שקית על הראש, שמים לך רדיו טייפ עם מוזיקה, |דיסקו על הראש שלך, מהערב עד הבוקר. |אחרי חודשיים שחררו אותי בתנאים שאני לא אשתף פעולה |עם מדינת ישראל ולא אחזור לישראל. יעני, נגמרו החיים שלי. |אחרי כמה ימים התנזים התחילו לירות על הבית. |ירו 72 כדורים של אם-16 וברחו. |עד עכשיו לא קיבלנו מה שמגיע לבן אדם ששיתף פעולה |עם מדינת ישראל. התשובה של משרד הביטחון – |לא עבד מספיק. לא הגנו על מתנחלים, |לא יצאנו עם כוחות הביטחון, הצגנו לכם מבוקשים. |הייתי רוצה רק תעודת זהות ישראלית, אפילו זמנית. |אני לא מפחד שיראו את הפנים שלי. |זו לא פעם ראשונה שפרסמתי את עצמי. |אני סבא ל-16 נכדים. בקושי מדברים ערבית. |לומדים וכותבים עברית. |אני מפחד בכל דקה שיחטפו אותי. יעבירו אותי לשטחים. |אני לא מצטער ששיתפתי פעולה עם מדינת ישראל. |יש הרבה דברים חסרים, אבל מסתובב, חי. |מתגעגע לבית שלי. לראות אותו, לראות את האדמה שלי. |

זה היישוב הר-ברכה. |דירת 5 חדרים, דירה חדשה עם מרפסת |סביב ה-500,000 שקל. |באילון-מורה, פה הדירות מתחילות ממחירים של 300,000 שקל. |זו שכונה חדשה שנבנית ביצהר, 5 חדרים ב-900,000 שקל. |אחת השכונות הוותיקות של אריאל. דבר כזה עולה היום סביב ה-1,400,000. |וזה הווילות הכי יקרות שיש באריאל. |פה למשל יש עכשיו בתים המוצעים למכירה בין 3, ל-3 וחצי, |אפילו 3,850,000 |כי זה עסקאות מאוד מאוד נדירות. |אני יהונתן עוז דרורי, בן 26 מיצהר, |הבעלים של חברת “נדל”ן השומרון.” |אני גדלתי ברמת הגולן, בניתי ביתי פה בשומרון, |ברוך השם יש לי 5 ילדים, למדתי בישיבה ביצהר, |מה שקרוי “נוער הגבעות.” |סומנתי ככזה. ראו בי כאחד מ”נוער הגבעות” למרות שאף פעם לא היה לזה יותר מדי ביסוס. |היום השומרון הולך ומתפתח, מה שנקרא יותר בקונצנזוס, |במיוחד אם אנחנו מדברים על אריאל. |המחירים יחסית גבוהים בגלל האוניברסיטה, אז יש פה ביקוש גבוה לשכירות. |יותר ויותר אוכלוסיות באות וקונות פה בית |במחיר של דירת 4 חדרים בבניין בפתח-תקווה |יכולים להרשות לעצמם פה בית עם גינה באחד היישובים הדתיים או החילוניים |ולכן זה צעד שהופך היום להיות אטרקטיבי עבור משפחות רבות. |אם בעבר היו מגיעות לכאן רק אוכלוסיות מסוימות, |מה שנקרא “הציונות הדתית,” |היום אנחנו רואים פה יותר ויותר חילונים, |יותר ויותר דתיים בורגניים מגבעת-שמואל, פתח-תקווה, שמחפשים לעבור ולגור בשומרון. |להסתובב הרבה בשומרון זה לא מרתיע אנשים? |מבחינת סכנה ביטחונית היום, בפועל, כמעט ואין פיגועים, ברוך השם. |האזור פה הוא יחסית, לרוב שקט. |היום גם לאנשים יותר ויותר ברור שהפתרון הזה של פינוי, |בטח אם אנחנו מדברים על הגושים הגדולים או אריאל, |אז זה כבר הרבה פחות רלוונטי |וגם לאנשים שבאים לגור ביישובים, היום זה כבר לא על הפרק. |כלומר זה לא משהו שהוא… לוקחים אותו בחשבון, להפך. |אנשים היום אפילו בונים בצורה גם בלתי חוקית במאחזים |ולא חוששים מפינוי יזום בתוך היישובים. |הישוב הר-ברכה הוא ישוב דתי שהחליט לקחת את זה צעד קדימה, את הדיור המוזל בשומרון, |ובעצם להביא בשורה, שזה דבר שאין לו אח ורע |וזו בעצם בנייה שנעשית ללא מטרות רווח |מתוך אידאולוגיה לפתח את היישוב הזה. |ביישובי גב ההר הבנייה נעשית ע”י יהודים, מה שנקרא “עבודה עברית,” |כמו בימיה הראשונים של הציונות. |עבודה יהודית היא יקרה יותר גם בגלל כל העלויות של הביטוחים |וגם בגלל שעלות… שכר העבודה בפועל הוא יותר גבוה. |יש ישובים שדווקא דוגלים בעבודה ערבית |ויש להם דווקא את העניין של כמה שיותר בנייה בזול |כדי להביא כמה שיותר משפחות לשומרון |ואלו מצד שני מעדיפים לפרנס שולחן שבת לעוד משפחות |מאשר לפרנס את הערבי מהכפר השכן שיבנה עוד איזו וילה לא חוקית על שטחי השומרון. |גם בעידן של לוחות האינטרנט, בעידן של יד 2, |מקצוע התיווך לא הולך להיעלם, יש לו ערך מוסף משמעותי כשעושים את זה נכון. |מה שמיוחד אצלנו, זה מעבר לשירות הרגיל |ולייעוץ ולליווי של משפחות שמחפשות בית, |יש לנו גם תחושה כללית של סיוע ביישוב השומרון |בעצם להביא כמה שיותר משפחות לחבל הארץ הנפלא הזה |שלא מספיק משווק נכון ולא מספיק קיים נכון בתודעה הישראלית. | דוקותיים מתווך נדל”ן יהונתן עוז דרורי שומרון

זאת פקודה לכלב. |‫אני קורא בקול, ‫וזה עושה שינוי בכיוון. |‫אתה אוהב להיות בשטח, אה? |‫לא, אני עכשיו בעולם אחר לגמרי. ‫איזו רוח טובה. |‫אני אברהם, רועה צאן, ‫יושב בכפר תפוח, |‫נולדתי באמריקה, ‫ארץ החושך. |‫עליתי בגיל 23. ‫יש לי 11 ילדים. |‫ברוכים הבאים לעזים. |‫הנה, חמוד. |‫היא באה אליי כי אני נותן לה חלב. ‫יש לה אימא שלא מכירה אותה. |‫יש דבר כזה. ‫עז ממליטה והיא עוזבת את הוולד. |‫זה נדיר, ברוך ה’. ‫אני מכיר אותם. |‫זו אימא של זה וזו בת של זה… |‫אני מרגיש אחריות עליהם. |‫אם חלילה אחד חסר, ‫אני אשם. |‫בת אחת נרצחה בפיגוע ירי ‫לפני בערך 18 שנה. |‫בנימין החתן, הבן של הרב הגדול ‫מאיר כהנא, ה’ ייקום דמו, |‫נרצח בפיגוע. ‫היו להם שישה ילדים. |‫היה נס באוטו. ‫אף קליע לא פגע באף ילד. |‫הקטנה, שלומציון, ‫היא נולדה חודשיים לפני הפיגוע. |‫אחת הבנות שלי, רעיה, ‫הניקה את שלומציון. |‫הם מסתכלים עליי משם. ‫שלום! |‫אם יהיו הרבה רועי צאן, ‫הרבה יהודים עם עדרים, |‫הערבים יראו את זה מהכפר, ‫הם יראו, אי אפשר לצאת עכשיו. |‫בואו נלך לערב הסעודית, לירדן, ‫למקום אחר. |‫אני שותה חלב עזים כל יום ‫ואני הולך, נושם אוויר טוב. |‫עם ישראל בגלות, ‫הם יושבים על בטון. |‫כל אחד מרגיש חסר לי משהו, ‫חסר לי רכב חדש, |‫חסר לי אישה, ‫בעיר יש חיכוכים. |‫צריך לצאת לאדמה של הרי אפרים, ‫יהודה, ליד חברון. |‫אתה הולך בלי נשק? ‫-מה? כן. |‫יראו אותי עם נשק, ‫ירצו לחטוף אותו בשדה. |‫”מזמור לדוד, ה’ רועי לא יחסר”. |‫אני קורא הרבה. |‫”בנאות דשא ירביצני, ‫על מי מנוחות ינהלני…” |‫אתה אמריקני שמדבר ‫במבטא תימני. |‫זאת שפת הקודש שהתורה ניתנה ‫בהר סיני. |‫אנשים מאמינים שאתה מברוקלין? ‫-לא שואל אותם. |‫אני חייב לעצור אותם ‫שלא יגיעו לזיתים. |‫הם כועסים מאוד. ‫בשבילם זה מוות. זה הכי גרוע. |‫למה יש לך כל כך הרבה זכרים? |‫כשהשוחט בא לדיר, ‫הוא קושר אותו, |‫אני רואה אותו שכוב, ‫כואב הלב ועוד איך. |‫ראיתי אותו כשהוא נולד, ‫עכשיו נאכל אותו? |‫קשה מאוד… רוצים לשחוט ‫על דבר עמוק עמוק בלב. |‫מה יהיה פה בגאולה? |‫שם בית, שם בית, שם בית. |‫שם נקי. | ערוץ כאן דוקותיים התנחלות מתנחלים