נפגשים במסדרון

היי. -אבישי עברי, נעים מאוד. |לוסי. -אה! את הערבייה? |סליחה? מה זה אמור להביע? |הביאו אותך על תקן ערבייה, לא? |יענו… מה את עושה? משוררת, לא? |אין תקנים למשוררים, אני מקווה. |אני כותבת “ספוקן וורד.” |”ספוקן וורד”, שירים שאף אחד לא הסכים להלחין, זה מה שאמרתי. |רגע רגע, ואתה אבישי עברי הימני מהאינטרנט, לא? |למה אתה חושב שהביאו אותך לכאן? |לא על תקן הימני? |צריך פה כמה, שביבי לא יסגור את כל העסק. |לא, לא, לא, לא. אני כתבתי את סדרת הרשת הכי מצליחה בתולדות האינטרנט הישראלי. |אותי לא הביאו בשביל פוליטיקה, |בניגוד אלייך. |בוא לא נתבלבל, אדון מתנחל. |אולי אתה כאן בתור דמות, אני הגעתי עם שליחות. |בעולם בו אוכלי נבלות חגים מעל פרפורי הגסיסה של עידן התמימות, |שהצורה והתוכן איבדו כל משמעות, |ש”חיידק” ו-“ויראלי” הפכו למחמאה, |כששום דבר לא מרגש יותר או מעורר השראה- |זה זמנם של המשוררים לקום לתחייה, |לטפס על הבמות ובראש כל חוצות |להטיח בהמון מילים מושחזות. |אוקיי, זה לא רע. |גם “לאטמה” היה בסדר. -תודה. |עשיתי גם את “הכל שפיט.” -את מה? -לא חשוב. |סבבה. אפשר לשים את כל זה בצד ולעשות את מה שבאנו לעשות? |ברור, ברור. אני הכי נגד הסטריאוטיפים האלה, |אני סתם צחקתי. |או! עלי התאנה הגיעו! | לוסי איוב אבישי עברי ערוץ כאן