חוק ההגנה על זכויות האמנים עבר סופית בכנסת. |אבל לא רק שהחוק הזה לא הולך להגן על אף אמן, |הוא חלק מקומבינה שהולכת לפגוע גם באמנים וגם בציבור. |החוק נועד למנוע מקרים בהם מוזיקאים |חותמים חוזים ארוכי טווח עם חברות התקליטים ולא יכולים להשתחרר מהם. |הוא מגביל את זמן ההתקשרות בין מוזיקאי לחברת תקליטים |ל-7 או 5 שנים, בהתאם לחוזה. |אבל כמעט כל המוזיקאים חותמים היום על חוזים הרבה יותר קצרים- שנה עד 3 שנים, |ומכיוון שהחוק החדש לא יחול רטרואקטיבית הוא מגן רק על מעטים. |חלומי כפול? |חלומי כפול ותפוגזר! |אז מה הסיפור? |החוק זכה לפרסום בשם “חוק איה כורם” ע”ש הזמרת, |איה כורם, |שניהלה מאבק משפטי ממושך |כדי להשתחרר מהחוזה הדרקוני שחתמה עם חברת התקליטים שלה. |סיפור שהסעיר את תעשיית המוזיקה והגיע עד בית המשפט העליון |שהכריח את הצדדים להגיע לפשרה. |התקשורת אהבה את הסיפור |על הזמרת הצעירה שנלחמה בתאגידי המוזיקה הגדולים והרשעים |ונתנה גב למאבקה, שהסתיים, כאמור, בחוק שלא עוזר לאף אחד. |לאף אחד? לא בדיוק. |חוץ מהאמנים, כולם קיבלו מה שהם רוצים. |צוות עורכי הדין של איה כורם ניהל מאבק משפטי מוצלח. |כורם עצמה זכתה בהילת הלוחמת החברתית. |חברי הכנסת זכו לרשום על שמם חוק “חברתי” |חסר כל משמעות מעשית, |ואילו בעלי חברות התקליטים, מה הם קיבלו? |או! |כאן הזמן להציג חוק נוסף, עוד אחד, |גם הוא חוק “זכויות” העוסק במוזיקאים. |הוא נקרא “הארכת תקופת זכות היוצרים בתקליט וזכויות המבצעים” |ובו מבקשים חברות התקליטים להאריך את זכויות היוצרים |מ-50 שנה ל-70 שנה. |שבעים שנה! |כיום שייכות כל ההקלטות לחברות התקליטים לתקופה של 50 שנה. |בתקופה הזאת, החברות הן למעשה מונופול על פי חוק |ולאף אחד אסור להשמיע בפומבי את היצירות שלהן ללא אישור. |זה מקור הכנסה אדיר לחברות התקליטים. |כל תחנת רדיו או טלוויזיה בעולם |או אפילו אולם שמחות או פאב שכונתי שמשמיע שיר השייך לאחד מחברות התקליטים |חייב לשלם לה על זה. |רק בשנה האחרונה גבו חברות התקליטים מהציבור 50 מיליון שקלים. |אחרי 50 שנה, כל זה נגמר. |הזכות על היצירה הופכת לנחלת הכלל והיא שייכת לציבור כולו. |ההיגיון בחוק המקורי |היה הגנה על סכומי הענק שהשקיעו חברות התקליטים באמנים צעירים. |היום, כשטכנולוגיות ההקלטה הפכו זמינות וזולות הרבה יותר, |אין כל-כך היגיון כלכלי במודל הזה. |אבל חברות התקליטים לוחצות על המחוקק להאריך את תקופת המונופול בעוד 20 שנה. |למה? מאותה סיבה שכלב משתין אחורה. |מה שיפגע שוב ביוצרים |כי הוא מקטין את התמריץ של החברות להשקיע באמנים חדשים. |וזה מה שקיבלו חברות התקליטים מחוק איה כורם. |מסך עשן! |חברי הכנסת לא יילחמו שוב בחברות התקליטים על חוק חדש. |החברות הפסידו בקרב על חוק איה כורם |אבל הרוויחו ככל הנראה את חוק הארכת זכויות יוצרים |ששווה להן המון, המון, המון |המון! כסף. |כסף! |מאני, מאני, מאני… |מאני, מאני…|

הנושא הבוער הקיץ הוא ההדתה בבתי הספר. |ברגע הראשון זה נשמע קצת כמו אוי אוי אוי. |אוי אוי אוי… אמרו לבת שלך בגן שמע ישראל, |ממש עוברת הסללה לרקוד על טרנזיט של נ נח! |אוי אוי אוי, דיברו עם הבן שלך בכיתה ב’ בגבעתיים על בית המקדש. |מי ישמע, מחר בבוקר הוא זובח עולה ושלמים בגן העלייה. |אבל כשחושבים על זה ברצינות, זה עוד יותר מגוחך. |המון כתבות בעיתונים ובטלוויזיה מסבירות לנו שיש מזימה ענקית |של דוסים לשטוף לילדינו את המוח ולהפוך אותם לפנאטים דתיים |שמצביעים בנט ומקשיבים לחנן בן ארי. |אבל בפועל, מה ראינו בכל הכתבות? |אחת, תלונה של מישהו בפייסבוק על אזכור של בית המקדש |במסיבת הסיום בגן. |אוקיי, ירושלים הייתה הנושא השנתי המרכזי של משרד החינוך. |בכל שנה בוחרים נושא אחד ומתמקדים בו. |לפני שנתיים הוא היה “האחר הוא אני”. |אני חושב שהתקדמנו מאז, לא? |ואתם יודעים, אנחנו היהודים בגדול מאמינים שהיה בית מקדש בירושלים. |מה לעשות? |תלונות של מישהו אחר בפייסבוק על ספרי לימוד. |איור לא מוצלח בספר חשבון לכיתה ד’, |לא הולך להפוך את הילד שלכם לפנאט דתי. |אני מצטער לבשר לכם, אבל הספרים האלה לא כאלה |משמעותיים בחיים של הילדים שלכם. |בכלל, אולי די עם כתבות על פוסטים בפייסבוק? |יש גם המון פוסטים בפייסבוק שמתלוננים על כך שהילדים |לא לומדים מספיק יהדות. למה מהם לא עושים כתבה? |מה עוד? דוח של ארגון מולד שמתלונן על |עמותות דתיות שחודרות לבתי הספר. רק מה הבעיה? |אף עמותה לא חודרת. מנהלי בתי הספר מזמינים אותה. |אז אם למישהו יש בעיה, שידבר עם מנהל בית הספר שלו. |משרד החינוך עצמו דווקא מציע מגוון של עמותות ללימודי יהדות |מכל הזרמים. |וממש לא מכריח אף אחד לבחור דווקא בדתיות שבהן. |בקיצור, הדתה, כפייה, מתקפת דוסים משובטים, |לא השתכנעתי. |יש גם פוסטים בפייסבוק על ימי ראשון, חתולים, כימטריילז, |רגליים או נקניקיות, פנדה זנובה, |למה זה לא פותח מהדורות?|

אונר”א, למה זה עדיין קיים? |אונר”א היא זרוע של האו”ם שנוסדה אחרי מלחמת העצמאות |כדי לטפל בפליטים הערביים |שאיבדו את בתיהם כתוצאה מאותה לחימה. |רגע, אתם שואלים. |מה, על כל מלחמה מקים האו”ם סוכנות מיוחדת לטיפול בפליטים שלה? |חופשי… |כמובן שלא. לאו”ם הייתה כבר נציבות לטיפול בפליטים |UNHCR |מדוע הקימו סוכנות מיוחדת דווקא לפליטים מהמלחמה הספציפית הזאת? |התשובה היא: בגלל שמדינות ערב רצו להילחם בישראל. |באופן נורמלי סוכנויות סיוע מסייעות לפליטים להיקלט בארצות אליהן ברחו. |במקרה של הפליטים הערביים מישראל |החליטו מדינות ערב שלא לקלוט את הפליטים |כדי לשמר את בעיית הפליטים הפלסטינית |שהוכיחה את עצמה כנשק דיפלומטי רב-עוצמה | במאבק נגד מדינת היהודים. |אונר”א הפכה לסוכנות הפליטים היחידה |שמטרתה שימור הפליטים ולא שיקום הפליטים. |ואכן אם בתום מלחמת העצמאות היו |בין חצי מיליון ל-850 אלף פליטים ערביים |כיום מטפלת אונר”א בקרוב לחמישה מיליון “פליטים.” |לאונר”א יש הגדרה מיוחדת למיהו פליט, |שונה מההגדרה של האו”ם לכל שאר הפליטים בעולם. |כדי להיחשב פליט לפי האו”ם אתה צריך להוכיח |שנרדפת בארץ המוצא שלך |אתה לא יכול לחזור אליה ולכן אין לך מדינה. |אם אתה מקבל אזרחות במדינה אחרת, מעמד הפליט נשלל ממך. |כמובן שהפליטות שלך לא עוברת בירושה. זה מגוחך. |אבל לאונר”א יש חוקים משלה. |כל ערבי שאיבד את ביתו או עבודתו בזמן מלחמת העצמאות |נחשב אוטומטית לפליט, גם אם הוא קיבל אזרחות של מדינה אחרת. |ולא רק זה, אלא שהפליטות הזאת עוברת בירושה לבניו ונכדיו. |יא איבני, יום אחד כל זה יהיה שלך. |איך זה שלפלשתינים יש חוק משלהם? |כי האו”ם החליט. |אתם יודעים איך נראה האו”ם? |כמה אונר”א היא עסק גדול, מנופח ולא פרופורציונלי? |נציבות הפליטים העולמית המטפלת ביותר מ-16 מיליון פליטים אמיתיים |מעסיקה 8,600 עובדים. |אונר”א המטפלת רק בחמישה מיליון פליטים |מעסיקה 30 אלף עובדים |ועוד לא דיברנו על התמיכה בטרור. |הארגון הודה שהעסיק פעילי חמאס, |ספרי הלימוד שלו מלאים הסתה נגד יהודים, |האמבולנסים שלו הבריחו נשק ומחבלים |והמבנים שלו שימשו כעמדות שיגור רקטות אל ישראל בעזה. |ומכיוון שיש לנו פה מספיק ארגוני טרור בלי שהאו”ם יממן עוד אחד |מכיוון שהיום ברור כי מטרת הארגון היא הנצחת הסכסוך ולא פתרון שלו, |מכיוון שאין שום היגיון בשימור האומללות של אלפי אנשים |רק כדי לנסות ולהשמיד את מדינת ישראל |שהיא מדינה באמת נחמדה בסך הכול, |חייב כל אדם לשאול את עצמו |אונר”א למה זה עדיין קיים? | אבישי עברי כאן דעה

היי. -אבישי עברי, נעים מאוד. |לוסי. -אה! את הערבייה? |סליחה? מה זה אמור להביע? |הביאו אותך על תקן ערבייה, לא? |יענו… מה את עושה? משוררת, לא? |אין תקנים למשוררים, אני מקווה. |אני כותבת “ספוקן וורד.” |”ספוקן וורד”, שירים שאף אחד לא הסכים להלחין, זה מה שאמרתי. |רגע רגע, ואתה אבישי עברי הימני מהאינטרנט, לא? |למה אתה חושב שהביאו אותך לכאן? |לא על תקן הימני? |צריך פה כמה, שביבי לא יסגור את כל העסק. |לא, לא, לא, לא. אני כתבתי את סדרת הרשת הכי מצליחה בתולדות האינטרנט הישראלי. |אותי לא הביאו בשביל פוליטיקה, |בניגוד אלייך. |בוא לא נתבלבל, אדון מתנחל. |אולי אתה כאן בתור דמות, אני הגעתי עם שליחות. |בעולם בו אוכלי נבלות חגים מעל פרפורי הגסיסה של עידן התמימות, |שהצורה והתוכן איבדו כל משמעות, |ש”חיידק” ו-“ויראלי” הפכו למחמאה, |כששום דבר לא מרגש יותר או מעורר השראה- |זה זמנם של המשוררים לקום לתחייה, |לטפס על הבמות ובראש כל חוצות |להטיח בהמון מילים מושחזות. |אוקיי, זה לא רע. |גם “לאטמה” היה בסדר. -תודה. |עשיתי גם את “הכל שפיט.” -את מה? -לא חשוב. |סבבה. אפשר לשים את כל זה בצד ולעשות את מה שבאנו לעשות? |ברור, ברור. אני הכי נגד הסטריאוטיפים האלה, |אני סתם צחקתי. |או! עלי התאנה הגיעו! | לוסי איוב אבישי עברי ערוץ כאן

אם נכנסת למשרד לאחרונה |וראית את הבחור הממושקף מהכספים |מחלק טובלרון במשרד, |אתה מבין לבד שהוא חזר מחו”ל. |מה שמוביל לשאלה: למה? |למה הג’ינג’י המעצבן הזה בחו”ל כל חודשיים ואתה בקושי נוסע לאילת? |במה הוא יותר טוב ממך? |ומה הם עושים שם בכלל בכספים כל היום? |משכורת יש פעם בחודש. לכל הרוחות, כמה עבודה זה יכול להיות? |אבל מעבר לזה מתעוררת גם השאלה: |מקור המנהג להביא שוקולד מחו”ל |נעוץ בעברה הסוציאליסטי העגום והלא כל כך רחוק של ישראל. |בואו ניזכר. עד לא מזמן היינו מדינה ענייה ומסוגרת |שהכלכלה שלה מנוהלת ישירות ע”י הממשלה |כמו במדינות מסך הברזל. |נכון שגם היום המדינה קובעת להרבה חקלאים |מה לייצר, כמה לייצר ובאיזה מחיר למכור את התוצרת, |אבל פעם היה אפילו עוד יותר גרוע. |פעם המדינה אסרה על טיסות שכר כדי שלא תהיה תחרות לאל-על |ולאזרח ישראלי היה אסור להחזיק מטבע זר. |הדבר אפילו גרר סיום פתאומי לכהונה מבטיחה של ראש ממשלה. |לא. לא זה. |כן. זה . |טיסות לחו”ל היו מצרך מותרות לעשירים ולמקורבים בלבד. |ובמקביל, רק מעט מאוד מותגים בינלאומיים נמכרו כאן. |קלווין קליין, זארה ומקדונלדס |לא נמכרו כאן עד שנות התשעים. |וכמוהם מותגים רבים של ממתקים ושוקולדים. |כך שטיסה לחו”ל הייתה מאורע שאנשים רצו לחגוג |בעזרת מוצרי צריכה שניתן להשיג רק בחו”ל. |אבל למה דווקא טובלרון מכל השוקולדים? |זה כבר לא עניין ישראלי בכלל. |טובלרון ידוע בכל העולם כממתק של שדות תעופה. |הוא אפילו מעוצב בצורה מעצבנת ונטולת היגיון ברור, בדיוק כמו שדה תעופה. |למעשה אחרי מוצרי טבק ואלכוהול |טובלרון הוא המוצר הנמכר ביותר בחנויות דיוטי פרי ברחבי העולם. |בשנות התשעים הוא אפילו גרם להתפטרותה של המועמדת המובילה לראשות הממשלה בשוודיה |לאחר שהתברר כי השתמשה בחשבון ההוצאות הממשלתי שלה |לקניית טובלרון בשדה תעופה. |יש גם תיאוריות קונספירציה על כך |שהצפיפות הגבוהה של השוקולד בטובלרון |הופכת אותו לקל יותר לזיהוי ע”י מכ”ם |וזאת הסיבה שמוכרים אותו דווקא בשדות תעופה. |אבל באופן ריאלי נראה שמדובר פשוט |בשיווק ובמיתוג מוצלח של חברה ותיקה. |ומכיוון שניתן לקנות היום טובלרון בכל חנות |וטיסות לחו”ל הן כבר לא כזה עניין |ושום כמות של שוקולד לא תעזור לג’ינג’י מהכספים, |חייבים לשאול: טובלרון מהדיוטי, למה זה עדיין קיים? | אבישי עברי למה זה עדיין קיים ערוץ כאן