כאן עברית | ט.ל.ח זה לא טעות לעולם חוזרת

ט.ל.ח, טעות לעולם חוזרת. |זו אמרה שהרבה מאוד אנשים משתמשים בה |כדי להביע הבנה וסלחנות כלפי טעויות. |מצטער לשבור לכם את הלב, |לא רק שהמשמעות המקורית של הביטוי הפוכה, |אלא גם עשינו על הדרך שתי שגיאות בעברית. |שגיאה ראשונה: |בעברית מסמנים ראשי תיבות בגרשיים, לא בנקודות. |ככה. |שגיאה שנייה ונפוצה: זה לא “חוזרת”, אלא “חוזר”. |למה? כי מי שחוזר כאן זו לא הטעות, אלא הטועה. |וזה משנה לגמרי את משמעות המשפט. |בשביל להבין מה קורה פה, נתחיל מההתחלה. |מקור הביטוי נמצא כנראה בתלמוד, במסגרת דיני הונאה. |הלכות שעוסקות בהטעיה במסחר. |למשל במסכת בבא מציעא. |שם אומרים: “מוכר לעולם חוזר”. |כלומר, אם הלקוח ערבב את המוכר, |למוכר לעולם תהיה הזכות לחזור לקונה ולבטל את העסקה. |אבל איך מוכר נהפך לטעות? בזכות הרמב”ם. |בחיבורו ההלכתי משנה תורה, |הרמב”ם לוקח את הביטוי ששימש גם אותו בדיני הונאה |וטובע אותו בצורה שאנחנו מכירים היום. |וזה לא קשור בכלל לחשבוניות או לחוזים, אלא לקריאה בתורה. |הרמב”ם מסביר שאם שליח הציבור טועה בקריאתו, |הוא חייב לחזור לתחילת הפסוק ולקרוא אותו שוב. |”שאם טעה בהם, לעולם חוזר”. |כלומר, לא הטעות חוזרת,אלא הטועה |שמחויב לחזור אחורה ולתקן. |מהמקורות האלו התגלגל הט.ל.ח העברי המודרני, |שהוא הגרסה הישראלית לביטוי האנגלי: אי. אנד או. אי. |טעויות והשמטות מתקבלות. |את צירוף האותיות הזה אנחנו רואים בפרסומות, בדפי חשבון הבנק שלנו, |או ברשתות החברתיות. |הוא נועד להבהיר שאם נפלה במסמך טעות בתום לב, |היא לא מחייבת את הטועה והוא יכול לחזור בו מטעותו בכל שלב. |בקיצור, כסת”ח משפטי. |הבנתם? לקחנו ביטוי הלכתי שדוגל בתיקון טעויות, |ושיבשנו אותו לפתגם שנועד להחליק פשלות. |אגב, אני די בטוח שלא עשיתי אף טעות בסרטון הזה. |אבל ליתר ביטחון: ט.ל.ח.|

כאן עברית | איש באמונתו יחיה

איש באמונתו יחיה. |זה אחד ממשפטי המחץ בוויכוחים על דת ואמונה. |בדרך כלל, הצד שדוגל בחופש דת משתמש בביטוי |כגושפנקא תנ”כית לליברליות. |יש רק בעיה אחת: זה לא מה שכתוב בתנ”ך. |מקור הפתגם בספר חבקוק. לא זוכר איזה פסוק. סתם, סתם. |פרק ב´, פסוק ד´. |”הנה עופלה, לא ישרה נפשו בו, “וצדיק באמונתו יחיה”. |לפני שמפרשים, קצת רקע. |חבקוק היה נביא שפעל במאה השביעית לפנה”ס. |תקופה שבה הכיבוש הבבלי שטף את המזרח התיכון |ואיים לבלוע בתוכו גם את ממלכת יהודה. |לפי הסיפור התנ”כי, חבקוק זועם על אלוהים. |הלו, ה´, הבבלים תכף גומרים עלינו. למה אתה לא עושה משהו? |אלוהים עונה לחבקוק. |”כי עוד חזון למועד, אם יתמהמה, חכה לו כי בוא יבוא, |”לא יאחר, הנה עופלה, לא ישרה נפשו בו, |”וצדיק באמונתו יחיה”. |ובתרגום חופשי: אל תדאג, חבקוק, |סוגר לך את הפינה של הבבלים, עליי. |יש מצב שזה ייקח כמה דורות, אבל קצת סבלנות וזה יגיע. |אה, ותרשום תרשום: |מי שיתנהג בגאווה ובחוסר יושרה, ימות. |רק מי שצדיק ומאמין בי, יזכה לראות את הגאולה. |שורה תחתונה, המשמעות של “צדיק באמונתו יחיה”, |היא שאמונה באל תשמור עליך בחיים. |ומה אנחנו עשינו? החלפנו את צדיק באיש, |וכך הענקנו לביטוי משמעות הפוכה, |לפיה לכל אדם יש זכות לחיות לפי אמונותיו, ללא כפייה. |אז חבקוק כנראה לא היה האבא הרוחני של וודסטוק |ולא שר קומביה עם אתאיסטים. |הוא היה נביא דתי, אדוק, שהעביר מסר ברור: |הצדיק יחיה בזכות אמונתו באלוהים. |והשאר – שיהיה להם בהצלחה.|