ט.ל.ח, טעות לעולם חוזרת. |זו אמרה שהרבה מאוד אנשים משתמשים בה |כדי להביע הבנה וסלחנות כלפי טעויות. |מצטער לשבור לכם את הלב, |לא רק שהמשמעות המקורית של הביטוי הפוכה, |אלא גם עשינו על הדרך שתי שגיאות בעברית. |שגיאה ראשונה: |בעברית מסמנים ראשי תיבות בגרשיים, לא בנקודות. |ככה. |שגיאה שנייה ונפוצה: זה לא “חוזרת”, אלא “חוזר”. |למה? כי מי שחוזר כאן זו לא הטעות, אלא הטועה. |וזה משנה לגמרי את משמעות המשפט. |בשביל להבין מה קורה פה, נתחיל מההתחלה. |מקור הביטוי נמצא כנראה בתלמוד, במסגרת דיני הונאה. |הלכות שעוסקות בהטעיה במסחר. |למשל במסכת בבא מציעא. |שם אומרים: “מוכר לעולם חוזר”. |כלומר, אם הלקוח ערבב את המוכר, |למוכר לעולם תהיה הזכות לחזור לקונה ולבטל את העסקה. |אבל איך מוכר נהפך לטעות? בזכות הרמב”ם. |בחיבורו ההלכתי משנה תורה, |הרמב”ם לוקח את הביטוי ששימש גם אותו בדיני הונאה |וטובע אותו בצורה שאנחנו מכירים היום. |וזה לא קשור בכלל לחשבוניות או לחוזים, אלא לקריאה בתורה. |הרמב”ם מסביר שאם שליח הציבור טועה בקריאתו, |הוא חייב לחזור לתחילת הפסוק ולקרוא אותו שוב. |”שאם טעה בהם, לעולם חוזר”. |כלומר, לא הטעות חוזרת,אלא הטועה |שמחויב לחזור אחורה ולתקן. |מהמקורות האלו התגלגל הט.ל.ח העברי המודרני, |שהוא הגרסה הישראלית לביטוי האנגלי: אי. אנד או. אי. |טעויות והשמטות מתקבלות. |את צירוף האותיות הזה אנחנו רואים בפרסומות, בדפי חשבון הבנק שלנו, |או ברשתות החברתיות. |הוא נועד להבהיר שאם נפלה במסמך טעות בתום לב, |היא לא מחייבת את הטועה והוא יכול לחזור בו מטעותו בכל שלב. |בקיצור, כסת”ח משפטי. |הבנתם? לקחנו ביטוי הלכתי שדוגל בתיקון טעויות, |ושיבשנו אותו לפתגם שנועד להחליק פשלות. |אגב, אני די בטוח שלא עשיתי אף טעות בסרטון הזה. |אבל ליתר ביטחון: ט.ל.ח.|
ביטויים בעברית
כאן עברית | איש באמונתו יחיה
איש באמונתו יחיה. |זה אחד ממשפטי המחץ בוויכוחים על דת ואמונה. |בדרך כלל, הצד שדוגל בחופש דת משתמש בביטוי |כגושפנקא תנ”כית לליברליות. |יש רק בעיה אחת: זה לא מה שכתוב בתנ”ך. |מקור הפתגם בספר חבקוק. לא זוכר איזה פסוק. סתם, סתם. |פרק ב´, פסוק ד´. |”הנה עופלה, לא ישרה נפשו בו, “וצדיק באמונתו יחיה”. |לפני שמפרשים, קצת רקע. |חבקוק היה נביא שפעל במאה השביעית לפנה”ס. |תקופה שבה הכיבוש הבבלי שטף את המזרח התיכון |ואיים לבלוע בתוכו גם את ממלכת יהודה. |לפי הסיפור התנ”כי, חבקוק זועם על אלוהים. |הלו, ה´, הבבלים תכף גומרים עלינו. למה אתה לא עושה משהו? |אלוהים עונה לחבקוק. |”כי עוד חזון למועד, אם יתמהמה, חכה לו כי בוא יבוא, |”לא יאחר, הנה עופלה, לא ישרה נפשו בו, |”וצדיק באמונתו יחיה”. |ובתרגום חופשי: אל תדאג, חבקוק, |סוגר לך את הפינה של הבבלים, עליי. |יש מצב שזה ייקח כמה דורות, אבל קצת סבלנות וזה יגיע. |אה, ותרשום תרשום: |מי שיתנהג בגאווה ובחוסר יושרה, ימות. |רק מי שצדיק ומאמין בי, יזכה לראות את הגאולה. |שורה תחתונה, המשמעות של “צדיק באמונתו יחיה”, |היא שאמונה באל תשמור עליך בחיים. |ומה אנחנו עשינו? החלפנו את צדיק באיש, |וכך הענקנו לביטוי משמעות הפוכה, |לפיה לכל אדם יש זכות לחיות לפי אמונותיו, ללא כפייה. |אז חבקוק כנראה לא היה האבא הרוחני של וודסטוק |ולא שר קומביה עם אתאיסטים. |הוא היה נביא דתי, אדוק, שהעביר מסר ברור: |הצדיק יחיה בזכות אמונתו באלוהים. |והשאר – שיהיה להם בהצלחה.|
היהודים באים – אל תגיד נאצי
אז אני אומר לה, |עם כל הכבוד שזאת הבת שלך |היא גם אשתי |ואת לא יכולה להתערב בצורה כזאת |צודק לגמרי |זה לא ההוא? |מי? |ההוא, הנאצי הזה |די, הנס, זה לא יפה. |מה לא יפה? |אתה לא יכול ככה סתם לקרוא למישהו נאצי |אני ממש לא קורא ככה סתם נאצי |אהה אני מכיר נו… נו זה ההוא הנאצי הזה |אל תגיד את המילה הזאת |היטלר |אל תקרא לו היטלר |אבל זה היטלר |אני מכיר אותו זה השם שלו הוא נאצי |תפסיק להגיד את המילה הזאת! |הוא נאצי |הוא עומד בראש המפלגה הנאצית |אהה אז עכשיו כל המפלגה שלו הם נאצים |נו באמת הנס |אתה לא יכול לקרוא לכל מי שנגד הדעה הפוליטית שלך נאצי |זה מרדד את השיח |או באמת פריץ איך אתה מדבר |מה אתה מחרטט |האיש הזה שלל אזרחות מכל היהודים |שם אותם בגטאות |חחח זה הכי נאצי |אתה יודע מה הבעיה שלך הנס |נו מה הבעיה |אתה מתלהם |אתה ככה לא תצליח לשכנע אף אחד בדעה שלך |סליחה |אהם אני במקרה הקשבתי לשיחה שלכם, |מממ |אתה צריך להתבייש בעצמך (הנס) |יש דברים שלא אומרים |מה אמרתי אמרתי נאצי זה.. |טפו! איך אתה מדבר! |אתה יודע שסבתא שלי היא ניצולת שואה |בינתיים? |אתה יודע מה זה בשבילה?! |לשמוע את המילה הזאת |אמירות מהסוג הזה זה בידיוק מה שיוצר את הקרע בעם |אני יוצר קרע בעם?! |האיש הזה רצח מיליונים |נו אתה יודע איך זה בתקשורת באמת, הם סתם אוהבים לנפח דברים |חוץ מזה, |אתה לא היית שם אתה לא יודע מה קרה באמת |הוא רוצח מישהו עכשיו?! |אהה בסדר.. אתה לא יודע מה היה שם קודם אולי.. אולי הגיע לו |*קולות תדהמה (מהנס)* |עכשיו הוא רוצה להרוג גם אותי |אולי גם לך מגיע |מסתובב בעיר קורא לאנשים “נאצים” |תתבייש בעצמך! |אתה בדיוק כמו הנאצים |אהה סליחה, גברתי |בוא לא נגזים |להגזים! |לתייג ככה אנשים בלי הצדקה? |זה גזענות, זה נאצי |מה?! |היא צודקת! |אתה נאצי תתבייש לך |נאצי! נאצי! |נאצי נאצי! |נאצי! |עזוב אותם, |סתם פשיסטים |נאצ’וס? |כתוביות לעברית: אחיה טסה |
כפית ישראלית ביום 10 – ביקורת
היום נדבר על סיפור עצוב של מילה תמימה בעברית ||עם משמעות מאוד מאוד פשוטה, שבמהלך השנים קיבלה משמעות הרבה יותר |נוקשה, חמורה, קפדנית! |אפילו רעה ומפחידה. |המילה ביקורת מתחילה את דרכה כבר בתנ”ך. |בספר ויקרא בפסוק “ביקורת תהיה לא יומתו”, כי לא חופשה. |בפסוק הזה המשמעות הפשוטה המקובלת היא שצריך לערוך בדיקה מעמיקה. |וזה באמת הפירוש המקובל של המילה ביקורת |תהליך של בדיקה, מחקר ובחינה של נתונים לעומק. |מה יותר תמים מזה? |במהלך הדורות, המילה ביקורת קיבלה משמעות נוספת |לא רק תהליך הבדיקה והמחקר עצמו, אלא הסקירה של כל ממצאי הבדיקה, זאת אומרת |התוצאות. סיכום הסופי של התוצאות של כל הבדיקה שעשינו, גם זה נקרא ביקורת. |עד כאן זאת השתלשלות עניינים מאוד מאוד סבירה. |מכאן קורה משהו מאוד מאוד מעניין… |הממצאים של כל בדיקה יכולים להיות חיוביים ויכולים להיות שליליים. |כאן נכנסים כוחות הרוע והשלילי, ויוצרים משמעות מיוחדת נוספת |למילה ביקורת- סקירה שכוללת פגמים בלבד. |למילה ביקורת נוצרת משמעות חדשה ועצמאית שהיא בעצם ניתוח של דברים רעים. |לא רק זה, אלא של המשמעות הזאת של ביקורת |זאת אומרת, של מציאת הדברים השליליים והפגמים בכל דבר |היא המשמעות הכי נפוצה ומקובלת בשפה שלנו היום. |למשל, ביטויים כמו מתח ביקורת או העביר ביקורת |המשמעות שלהם היא, שמישהו מדבר על הדברים השליליים שיש בדבר מסויים |ביקורתי, זה אדם שתמיד יש לו הערות רעות, שליליות על משהו. משהו לא מוצא חן בעיניו. |אם דבר הוא מתחת לכל ביקורת, זה אומר שהוא ממש ממש גרוע. |שום ביקורת לא יכולה לתאר כמה הוא גרוע. |עם זאת, גם לשתי המשמעויות האחרות של המילה ביקורת עדיין יש מקום בעברית. |למשל המונח כתב ביקורת או פרסם ביקורת בעיתון. |ז”א, שמישהו כתב את הממצאים שלו מזה שהוא בדק איזשהו ספר או סרט |או תוכנית בטלוויזיה, או מוצר ועכשיו הוא כותב את כל מה שיצא לו מזה, |את כל מה שהוא ראה ומסכם את הכל, את כל הנתונים שיש לו. |הוא ממליץ לקוראים לצפות או לא לצפות, להשתמש או לא להשתמש, |זה יכול להיות חיובי וזה יכול להיות שלילי. |מבחינת המשמעות המקורית של המילה ביקורת, כפי שהיא במקרא, |בדיקה ומחקר, אז הביטוי ערך ביקורת, ז”א הגיע לבדוק משהו |ביקורת המקרא היא פשוט חקר המקרא בכלים מדעיים |וקבוצת ביקורת זה מונח בתחום המחקר שמציין קבוצה של נחקרים שנועדה רק להשוואה |המחקר עצמו לא מתבצע עליה… מה שנקרא באנגלית קונטרול גרופ. |בואו נראה דוגמאות לביטויים, מתח ביקורת |העיתונאי מתח ביקורת קשה על חוסר הצדק הבולט שבפסק הדין. |ככה אומרים את זה, מתח ביקורת. |או העביר ביקורת, המאמן העביר ביקורת נוקבת על תפקודו הליקוי של השחקן. |אלו הם ביטויים שבהם משתמשים, כשרוצים לומר שהם נותנים ביקורת. |ביקורתי, האורח הזה ביקורתי מאוד, וקשה מאוד להשביע את רצונו. |כלומר לעמוד בכל הדרישות שלו. |ומתחת לכל ביקורת- האוכל במלון היה ישן ואפילו רקוב, מתחת לכל ביקורת. |במובן של סקירת כל הממצאים, הן חיוביים והן שליליים. |כתבתי ביקורת מקיפה על הסרט, ובה המלצתי בחום לקרוא אותו. |במשמעות המקורית של המילה, בדיקה וחקירה ערך ביקורת. |שר החינוך אוהב לערוך ביקורות פתאומיות בבתי ספר. |ביקורת המקרא, כלומר חקר מקרא היא אחד מתחומי המחקר הפחות חד משמעיים. |וכקבוצת ביקורת שימשו 100 אנשים שקיבלו בכל יום תרופת פלסבו. |זאת אומרת, תרופה לא אמתית, אבל האנשים שמקבלים אותה לא יודעים את זה אז, |כל הרגשות והתקוות והציפיות מהתרופה הן מתקיימות שם, |אבל אין שם תרופה אמתית, זה נועד לראות מה ההבדל בין זה לבין ממש ממש תרופה אמתית. |נסו את בבית. | כפית ישראלית ביום יוחאי אורלן השפה העברית ביטויים בעברית