אנחנו הילדים של חורף ||שנת שבעים ושלוש |חלמתם אותנו לראשונה עם שחר, |בתום הקרבות |הייתם גברים עייפים שהודו למזלם הטוב |הייתן נשים צעירות מודאגות ורציתן כל כך | לאהוב |וכשהריתם אותנו באהבה |בחורף שבעים ושלוש |רציתם למלא בגופכם את מה |שחיסרה המלחמה. |כשנולדנו היתה הארץ |פצועה ועצובה |הבטתם בנו, חיבקתם אותנו, ניסיתם |למצוא נחמה |כשנולדנו ברכו הזקנים בעיניים דומעות |אמרו הילדים האלה הלואי לא ילכו אל הצבא |ופניכם בתצלום הישן מוכיחות שדיברתם מכל הלב |כשהבטחתם לעשות בשבילנו הכל להפוך | אויב לאוהב. |הבטחתם יונה |עלה של זית |הבטחתם שלום בבית |הבטחתם אביב ופריחות |הבטחתם לקיים הבטחות |הבטחתם יונה |אנחנו הילדים של חורף |שנת שבעים ושלוש |גדלנו, אנחנו עכשיו בצבא עם הנשק, |קסדה על הראש |גם אנחנו יודעים לעשות אהבה, צוחקים ויודעים לבכות |גם אנחנו גברים, גם אנחנו נשים, גם אנחנו חולמים |תינוקות |ולכן לא נלחץ, ולכן לא נדרוש, ולכן |לא נאיים |כשהיינו קטנים אמרתם: הבטחות צריך לקיים |אם דרוש לכם כח ניתן, |לא נחסוך, רק רצינו ללחוש |אנחנו הילדים של החורף ההוא |שנת שבעים ושלוש |הבטחתם יונה |עלה של זית |הבטחתם שלום בבית |הבטחתם אביב ופריחות |הבטחתם לקיים הבטחות |הבטחתם יונה |עלה של זית |הבטחתם שלום בבית |הבטחתם אביב ופריחות |הבטחתם לקיים הבטחות |הבטחתם יונה. | אוקי וידיסלבסקי להקת חינוך מיוחד שמואל הספרי שירים קלסיים

—|כבר יבשו עינינו מדמעות,|ופינו כבר נותר אילם בלי קול.|מה עוד נבקש, אמור מה עוד? כמעט ביקשנו לנו את הכל.| את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים,|ותן שיחזור שוב לביתו,|יותר מזה אנחנו לא צריכים.|- |כבר כאבנו אלף צלקות,| עמוק בפנים הסתרנו אנחה.| כבר יבשו עינינו מלבכות – אמור שכבר עמדנו במבחן.|את הגשם תן רק בעיתו,ובאביב פזר לנו פרחים,|ותן לה להיות שנית איתו |יותר מזה אנחנו לא צריכים.|- |כבר כיסינו תל ועוד אחד,|טמנו את ליבנו בין ברושים.|עוד מעט תפרוץ האנחה – קבל זאת כתפילה מאוד אישית.|את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים,|ותן לנו לשוב ולראותו -|יותר מזה אנחנו לא צריכים.|את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים, | ותן לנו לשוב ולראותו – |יותר מזה אנחנו לא צריכים.|- שלמה ארצי שירים קלסיים שמואל אימברמן גלעד שליט חיילים חטופים צהל נעדרים אבי קורן