-|זהו שיר מאוד עצוב הנושא כזה כאוב, |אם תשים תחבושת, לא יעזור לך שנתיים. |הגיבור של הסיפור להגיד אותו אסור, |נגלה רק שהשם שלו כמו אפריים. |יום אביב בכפר קטן ציפורים שרות בגן, |נמלה עוברת אך המנגינה נשארת. |בחצר נולד תינוק ומיד התחיל לצעוק |”לא קוראים לי ‘פריים – שמי גוליית ולא אחרת!” |גוליית ולא אחרת |כל התנ”ך פחד ממנו כמו מפיל, |גיבורים ברחו הביתה, לוחמים זייפו ת’גיל. |הם קראו לו “השד מאשקלון”. |בגנון אמר שלום ילדים עברו לדום, |בן חמש וכבר הספיק להביא הביתה סלע. |התאמן כל יום שעות בלהפריע לחיות, |יש אומרים היה לו קול נמוך מים המלח. |נמוך מים המלח. |כל התנ”ך פחד ממנו כמו מפיל |גיבורים ברחו הביתה לוחמים למדו חליל |הם קראו לו בשקט מרחוק. |הנה בא אלינו, בא אלינו גולי, גוליית |מקווה שגם הפעם הוא יחשוב אותי נחמד. |הנה בא אלינו, בא אלינו גולי, גוליית, |מקווה שלא ידרוך עלי, יעשה אותי גמד. |דוד מלך ישראל קם בבוקר לטייל, |מרחוק רואה המון סואן צועק “הצילו!” |בלי לחשוב יותר מיום התייצב על המקום, |חוץ משני גמלים וגדי עוד לא ידעו אז מיהו. |”בוא אלי, גוליית נחמד, שב אצלי על כף היד.” |”ככה מדברים?” שאל גוליית באשקלונית. |דוד מלך התעצבן, “הרוגטקה תנגן!” |אבן לעברו ירה, קלע לו בול בפוני. |קלע לו בול בפוני. |כל התנ”ך אמר תודה והתרגש, |”אם תרצה להיות מלכנו, תתקשר מחר בשש” |ומאז לא שמעו אותם אומרים, |הנה בא אלינו, בא אלינו גולי, גוליית |מקווה שגם הפעם הוא יחשוב אותי נחמד. |הנה בא אלינו, בא אלינו גולי, גוליית, |מקווה שלא ידרוך עלי, יעשה אותי גמד. |מקווה שלא ידרוך עלי |מקווה שלא יקפוץ עלי הנה בא אלינו גוליית | דני סנדרסון אלון אולרצ’יק