–|היא נושמת עצמאית, היא כולה מלכה |בת תשע עשרה עם אופציה להארכה |יש לה גוף שמתאר את הרי שומרון |וכל מה שנשאר לה מופקד בחיסכון |מפני שהיא אומרת דבר פשוט |אם ביחד אז רק לחוד |בפינה שממול עובר, |היא יודעת שאני בא לראות אותה ולא אחר |שיערה נופל לצד זה מראה נדיר |ושתי עיניה הכחולות גומרות סדיר |היא שומרת אמונים לעצמה בלבד |ויש לה שיא אולימפי בסתם להיות לבד |מפני שהיא אומרת דבר פשוט |אם ביחד אז רק לחוד |בפינה שממול עובר, |היא יודעת שאני בא לראות אותה ולא אחר |תוכניות מאושרות ואני עצוב |אוכל לעצמי את הלב ובמרק יש זבוב |בקיוסק ליד ביתי, היא נמצאת כל יום |אך כמה פעמים, אפשר לקנות עיתון |מפני שהיא אומרת דבר פשוט |אם ביחד אז רק לחוד |בפינה שממול עובר, |היא יודעת שאני בא לראות אותה ולא אחר |היא אומרת דבר פשוט |אם ביחד אז רק לחוד |רק לשבת על כוס קפה, |עם הזאת שהיא תמיד מעל לכל המצופה |

 

-|זהו שיר מאוד עצוב הנושא כזה כאוב, |אם תשים תחבושת, לא יעזור לך שנתיים. |הגיבור של הסיפור להגיד אותו אסור, |נגלה רק שהשם שלו כמו אפריים. |יום אביב בכפר קטן ציפורים שרות בגן, |נמלה עוברת אך המנגינה נשארת. |בחצר נולד תינוק ומיד התחיל לצעוק |”לא קוראים לי ‘פריים – שמי גוליית ולא אחרת!” |גוליית ולא אחרת |כל התנ”ך פחד ממנו כמו מפיל, |גיבורים ברחו הביתה, לוחמים זייפו ת’גיל. |הם קראו לו “השד מאשקלון”. |בגנון אמר שלום ילדים עברו לדום, |בן חמש וכבר הספיק להביא הביתה סלע. |התאמן כל יום שעות בלהפריע לחיות, |יש אומרים היה לו קול נמוך מים המלח. |נמוך מים המלח. |כל התנ”ך פחד ממנו כמו מפיל |גיבורים ברחו הביתה לוחמים למדו חליל |הם קראו לו בשקט מרחוק. |הנה בא אלינו, בא אלינו גולי, גוליית |מקווה שגם הפעם הוא יחשוב אותי נחמד. |הנה בא אלינו, בא אלינו גולי, גוליית, |מקווה שלא ידרוך עלי, יעשה אותי גמד. |דוד מלך ישראל קם בבוקר לטייל, |מרחוק רואה המון סואן צועק “הצילו!” |בלי לחשוב יותר מיום התייצב על המקום, |חוץ משני גמלים וגדי עוד לא ידעו אז מיהו. |”בוא אלי, גוליית נחמד, שב אצלי על כף היד.” |”ככה מדברים?” שאל גוליית באשקלונית. |דוד מלך התעצבן, “הרוגטקה תנגן!” |אבן לעברו ירה, קלע לו בול בפוני. |קלע לו בול בפוני. |כל התנ”ך אמר תודה והתרגש, |”אם תרצה להיות מלכנו, תתקשר מחר בשש” |ומאז לא שמעו אותם אומרים, |הנה בא אלינו, בא אלינו גולי, גוליית |מקווה שגם הפעם הוא יחשוב אותי נחמד. |הנה בא אלינו, בא אלינו גולי, גוליית, |מקווה שלא ידרוך עלי, יעשה אותי גמד. |מקווה שלא ידרוך עלי |מקווה שלא יקפוץ עלי הנה בא אלינו גוליית | דני סנדרסון אלון אולרצ’יק

אלף כבאים ||לא יצליחו לכבות אותי, |אלף כבאים |לא יצליחו לכבות אותי. |מלמטה הסולם עולה |להתקרב אלי הוא מנסה, |מגיע? |לא מגיע, לא מגיע. |אלף דוקטורים |לא יצליחו לאשפז אותי, |אלף דוקטורים |לא יצליחו לאשפז אותי, |הנה שמה הרופא צועק, |מתקרב אלי עם המזרק, |מגיע? |לא מגיע, לא מגיע. |אלף ספרים |לא יצליחו לספר אותי, |לא, לא |אלף ספרים |לא יצליחו לספר אותי, |מספריים, מתקרב לראש |ת’אוזניים הוא רוצה לחתוך |מגיע? |לא מגיע, לא מגיע. |אלף כבאים |לא יצליחו לכבות אותי, |אלף כבאים |לא יצליחו לכבות אותי. |לכבות אותי |אלף כבאים, לא יצליחו לכבות |לכבות אותי, לכבות אותי. |ווא או או, ווא או אי |לא יצליחו לכבות אותי |ווא או או, ווא או אי |לא יצליחו לכבות אותי |ווא או או, ווא או אי |לא יצליחו לכבות אותי |אלף כבאים, לא יצליחו לכבות |אלפיים צבעים, לא יצליחו לכבות |ארבע מאות אלף פרשים, לא יצליחו לכבות |מיליון ותשע מאות תשעים, לא יצליחו לכבות |אלף כבאים, לא יצליחו לכבות אותי | 

-| – ^|

הוא קנה אותן בזול
הן היו מלאות בחול
הוא ניקה אותן בספירט כל שעתיים. ^|

האכיל אותן מרק
כשהקיאו הוא שתק,
הוא לקח אותן לסרט כל יומיים. ^|

*

אבל יום אחד הוא קם
עדיין מנומנם,
חיפש את המגפיים בארון. ^|

ובמקום שהן היו
רק גרביים נשארו
שסיפרו לו את הכל בהיגיון: ^|

*

שנעליים קונים מהר |
וגרביים לא חסר. |
אך מגפיים ומכנסיים
שתמיד קונים קומפלט
קשה מאוד להשיג אותם כעת. |^

נגני, נגני גיטרה…
נגני נגני גיטרה… ^|

*

לדרכו יצא יחף
מצונן וגם עייף
וכולו מודע לעומק הצרה. ^|
כששאל עובר ושב
אם ראה את מגפיו,
רק מתוך נימוס נשמיט את התשובה.|^

*

ברוך תר בכפר ועיר
במצב מאוד שביר,
הדפרסיה במוחו השתוללה. ^|
כשפנה חסר אונים,
למדור חיפוש קרובים,
התרגז עליו פקיד הקבלה. |^

*

כי נעליים קונים מהר |^
וגרביים לא חסר. |^
אך מגפיים ומכנסיים^
שתמיד קונים קומפלט^
קשה מאוד להשיג אותם כעת. |^

נגני, נגני גיטרה… ^
נגני נגני גיטרה… |^

*

והנה ליד חווה
שם מילא את המימיה,
הוא גילה עקבות שלא נעשו מזמן.|^
ופתאום בין השיחים ^
הוא שמע שם לחשושים,^
בזרועות בחור אחר ראה אותן. |^

*

לא ידע הוא מה לעשות,
אם לצחוק או רק לבכות
מה שלא יהיה הוציא את המטפחת.| ^
את ההוא לצד לקח
ושלף את האקדח
שירה עליו כדור אחד בתחת. כי – |^

כי נעליים קונים מהר |^
וגרביים לא חסר. |^
אך מגפיים ומכנסיים ^
שתמיד קונים קומפלט^
קשה מאוד להשיג אותם כעת. |^

נגני, נגני גיטרה… ^
נגני נגני גיטרה… |^

*

אז ההוא אמר ~סליחה~,
קיפל את השמיכה
והלך הביתה בלי לעשות חכמות. |^
ומאז ועד היום
גם בגשם גם בחום,
הן תפורות אצלו ישר לעצמות. |^

כי נעליים קונים מהר |^
וגרביים לא חסר. |^
אך מגפיים ומכנסיים
שתמיד קונים קומפלט
קשה מאוד להשיג אותם כעת. |^

*

ואם אתה לא מאמין
תשאל את ברוך.|^

–

דני סנדרסון, כוורת, נונסנס הומור