כשאני פותח את המגבת, פותח את זה בעדינות, |ואני מסתכל ומלטף, |אני אומר, איזו חתולה יפה, איזה כלב יפה, |הוא נראה מטופח, מטופל, מסורק. |בואי תגידי לי עכשיו איך את רואה אותו בדמיון. |אני רואה אותה יושבת על הספה עם הראש לכיוון שמאל, לכיוון ימין, |זנב למעלה, צורת גוף, תנוחה, |וכל החוכמה לקלוע בול למה שהבן אדם היה לו בראש. |ואני קולע, ב-90%. 99%, סליחה. |אני שלמה פרדס, בן 73, תושב חולון, |מתעסק בפחלוץ כבר 68 שנה. |גרתי ליד גן החיות של תל אביב, |הייתי עוזר לפועלים להכין את האוכל לציפורים, |ויום אחד פסיון שכב על הרצפה מת. |ומה שגרם לי זעזוע, אותו פועל לקח את הפסיון המת, |זרק אותו למריצת הזבל. |כשאף אחד לא ראה אני תפסתי את הפסיון, |הכנסתי אותו מתחת לחולצה ורצתי הביתה. |אני חושב שהייתי כבר בן חמש. |ואז אמרתי, מה אני עושה עם הציפור הזאת? |הלכתי, לקחתי מלח, פלפל שחור, אבקת כביסה, כל הדברים, |פתחתי בטן ושפכתי בפנים את כל החומרים. |הייתי מאושר. יום ראשון היה יופי, יום שני, מתחיל קצת משהו… | מריח. ביום שלישי אימא שלי אומרת, תגיד לי, למה מריח ככה? |לקחתי כשאף אחד לא ראה וקברתי את זה בחצר. |לאט לאט פיתחתי שיטות שלי שעד היום אני עובד איתן. |אני בשבוע עשיתי 50 לירות מבחינת פוחלצים. |כשההורים שלי גילו שאני מתעסק בגוויות של בעלי חיים, |אימא שלי צעקה, שומו שמיים, אבא שלי חשב שהבן שלו נהיה פסיכי. |הנה, זה למשל עורב שאני צריך לעשות אותו. |זה לפני שנוגעים בו. -איפה מצאת אותו? |כשאני נוסע לפעמים לאילת, איפה שהבת גרה, |אני אוסף דולרים על הכביש. עופות דורסים. |ולא מפריע שהציפורים המתות ליד האוכל? |לא, לא מפריע שום דבר. |כשאתה קונה תרנגולת, איפה אתה שם אותה? |אני באופן אישי לא אוכל בשר אז אין לי בעיה עם זה. |אני אוכל הכול. |אין לך איזה שולחן ניתוחים? |אני יושב, לפעמים בלילה אני יושב פה. -פה בסלון אתה עושה את זה? |לפעמים. -אתה שם איזה ניילון, משהו? |לפעמים. תשמע, ברווזים שצדו בציד, |אנשים מכניסים אותם למקפיא. |הייתה תקופה של צבאים, צבי, היה מותר לצוד, |חותכים את החלקים. חזירי בר. |אתה צד חזיר בר, מפרק אותו, שם במקרר. |הנה הפוחלצים היפהפיים. זה החדש, פאפי. |הייתה תקופה שחברים טובים שלנו מת להם הכלב. |באו אליי, שלמה, פחלץ לנו את הכלב. |אמרתי, אני לא רוצה. נהיו ברוגז. |אחרי זה התחילו לבוא אלינו נורא הרבה. |אמרתי, רגע, מה אני, אידיוט? זה גם פרנסה. |פאפי הוא כלבלב שנולד אצלי בבית. |עד שהוא היה זקן ובשיבה טובה נפטר. 16 וחצי. |עכשיו את מרגישה שהוא חזר אלייך? -כן. כן. |התגעגעת לראות אותו מאוד. |כלבים, חתולים, אוגרים, צ´ינצ´ילות, לטאות, תוכי גמד. |יש תוכי שהיה עומד… על הילדה. הוא מת התוכי. |אני רוצה אותו, תעשה לי אותו במצב שאני יכול להעמיד אותו על היד. |למה, אבל? -זה נותן להם קצת הקלה. |הנה הוא, פה, הוא נראה כמו חי יופי מאשר איננו, יש חלל בבית. |כשבעל חיים מת, אני לוקח מידות, היקפים, אורך. |אני מוריד את העור, מוציא את כל הגוף שלם, |למעט הגולגולת נשארת. |אני רוצה את האריה בקפיצה, אז אני בודק תנועה בשביל הקפיצה, |ומתחיל לגלף את צורת הגוף. |אתה לוקח את העור ומלביש אותו על החיה. |לוקח שעות, שעות, שאתה יושב לתפור. |אני אומר לכל האנשים, יש חלק מנשמתי בבעל החיים. |אם לא היה חלק מנשמתי בבעל החיים, |בעל החיים לא היה נראה טוב כל כך. |