עולם בעלי מלאכה | הקיגעל מאכער

מה אתה אומר? יש לי עוד מקצוע ביד, אה? |כשיעיפו אותי מהעבודה, |אני בא ישר אליך, לא מחפש עבודה אחרת. |הוא לא נראה מפתה במיוחד, יש לו צבע מחשיד |והריח שלו קצת שרוף. |אבל אין אצלנו סוף שבוע או אירוע בלעדיו. |אז מה, לא נלמד איך להכין אותו? ברור שנלמד. |שלום הרב. -עליכם השלום. |וממי? מקיגל מאכער מקצוען, כמובן. |יאללה, תפתחו חגורות. |כמה סוגי קוגל אמרנו שיש? |אנחנו מייצרים בסביבות 11 סוגים, הלהיט זה הירושלמי. |קוגל אטריות מתוק-חריף. -כן. |איי, איי איי. |אנשים הולכים לאכול את הקוגל הזה בשבת |והם לא יודעים שאני עשיתי את זה. |קוראים לזה קיגל, קוגל, קי-גל? |תלוי כל עדה מאיפה… לאיפה שייך. |הירושלמים קוראים לזה קוגל. |אננס וכל הדברים האלו, הבטטה, זה נקרא פשטידה יותר. |זה הסופגניות רולדין של הקוגלעך. |לפני שלב העיסה שורפים את הסוכר לקרמל. -כן. |וזה מה שנהיה… -שמים עוד סוכר. |חוץ ממה שאתה רואה פה, שמים עוד סוכר. -אה, יש עוד סוכר. |שלא יחסר בקלוריות.-כן. |תודיעו בתאגיד שם, לא בטוח שאני חוזר היום |עם הציוד, עם הצוות, עם כל ה… |יש למישהו הסבר מה הקשר בין קוגל למלפפון חמוץ? |זה חריף-מתוק וזה חמוץ. נראה לי שלאזן את הטעם. |עכשיו, את זה הוא לא הרשה לי לעשות. ובצדק. |ואז מוסיפים לזה ביצים, תבלינים. -רגע, שמים גם מלח. |מלח. גם מלח. וגם פלפל שחור. |זה פלפל שחור באמת.|אנשים לא עושים בבית לבד? |כנראה שלא משתלם בשביל פס אחד |לעשות את כל הפרוצדורה הזאת, כמו שראינו, זה…|טוב, הוא אמר לי שזה יהיה קשה, לא הבנתי עד כמה. |אז אהלן, אהלן, אני לא עושה הסבת מקצוע סופית. |אוי, טאטע. |איך התחלת לפני שנים לעבוד בזה? -בתור בחור הייתי כבר, |הייתי אוהב לבשל. כל השנים הייתי אוהב לבשל. |עבדתי אחרי החתונה, עבדתי בבני ברק במטבח. |איך הגעת למתכון של סירים ענקיים? |האמת היא, לא למדתי בשניות, זה לקח לי זמן. |עשיתי ניסיונות ככה וככה, עד שהגענו לטעם הנכון. |וגם ראינו מה שאנשים הכי אוהבים, הגענו לגבול הנכון, |מאז אנחנו ממשיכים עם זה. |אתה אוהב את העבודה הזאת? -כן. |פרנוסה הביתה. -כן. |אימא שלי רואה את זה עכשיו, יש לה נחת. |היא לא האמינה שאני אזיז את עצמי אי פעם. |וואי, וואי, אימא, זה בשבילך. |קיגל אוכלים בדרך כלל, זה בשמחות, |אפשר בשבת בבוקר, זה הולך אחרי התפילה, אז אוכלים, |זה המאכל שבדרך כלל הולך, |אבל יש גם שמזמינים את זה לאמצע השבוע. לחתונות, לבארים. |למה זה מגיע לי כל הטוב הזה? |פה הוא בעצם מקבל שלוש “כן” והוא עובר לשלב הבא. |כמה זמן אפייה עכשיו? -זה אפייה של שעה. |אם זה בסירים זה תהליך של שש שעות, |חלק הולך לבתי כנסת שמזמינים, למשל קידושים, |אז אנחנו מחזירים את הסיר חתוך. |שיהיה לכולנו בהצלחה עם זה. |פחות, פחות, פחות… |חיילי לאורייתא (כוח לתורה). |תשמעו. כפיים, אני רוצה כפיים. כפיים. |זה לא הורס את כל העבודה? -לא. יצא יפה. |אני בסדר בזה? |וזהו, ככה הבן אדם מגיע לחנות, יש לו פיקס, קוגל הביתה. |תגיד, למה כל אוכל יהודי עד שהוא מגיע לצלחת, |פשוט עובר זוועות. |לקחו את האטריות, בישלו, סוכר, מחממים, מקררים, |עוד בישול, עוד קירור, אופים, מקררים שוב. |זה קורה גם לצ’ולנט, זה קורה לכבד קצוץ, |זה קורה לרגל קרושה, לגאלע. |כל המאכלים פשוט עוברים סבל עד שהם מגיעים לצלחת שלנו. |מה הם חטאו? -עם ישראל לא עבר מספיק בדרך? |זה אוכל יהודי, דומה לעם. |זה קיגל טוב.אתה מרגיש את המתיקות, |שוכן לצד הפלפל, וכל הארומה נכנסת לך פנימה. |בוא’נה, אתה יודע מה עושים אם לא מוצאים אחד המצרכים בסופר. |נו? -מחפשים בקוגל.|