מה אתה אומר? יש לי עוד מקצוע ביד, אה? |כשיעיפו אותי מהעבודה, |אני בא ישר אליך, לא מחפש עבודה אחרת. |הוא לא נראה מפתה במיוחד, יש לו צבע מחשיד |והריח שלו קצת שרוף. |אבל אין אצלנו סוף שבוע או אירוע בלעדיו. |אז מה, לא נלמד איך להכין אותו? ברור שנלמד. |שלום הרב. -עליכם השלום. |וממי? מקיגל מאכער מקצוען, כמובן. |יאללה, תפתחו חגורות. |כמה סוגי קוגל אמרנו שיש? |אנחנו מייצרים בסביבות 11 סוגים, הלהיט זה הירושלמי. |קוגל אטריות מתוק-חריף. -כן. |איי, איי איי. |אנשים הולכים לאכול את הקוגל הזה בשבת |והם לא יודעים שאני עשיתי את זה. |קוראים לזה קיגל, קוגל, קי-גל? |תלוי כל עדה מאיפה… לאיפה שייך. |הירושלמים קוראים לזה קוגל. |אננס וכל הדברים האלו, הבטטה, זה נקרא פשטידה יותר. |זה הסופגניות רולדין של הקוגלעך. |לפני שלב העיסה שורפים את הסוכר לקרמל. -כן. |וזה מה שנהיה… -שמים עוד סוכר. |חוץ ממה שאתה רואה פה, שמים עוד סוכר. -אה, יש עוד סוכר. |שלא יחסר בקלוריות.-כן. |תודיעו בתאגיד שם, לא בטוח שאני חוזר היום |עם הציוד, עם הצוות, עם כל ה… |יש למישהו הסבר מה הקשר בין קוגל למלפפון חמוץ? |זה חריף-מתוק וזה חמוץ. נראה לי שלאזן את הטעם. |עכשיו, את זה הוא לא הרשה לי לעשות. ובצדק. |ואז מוסיפים לזה ביצים, תבלינים. -רגע, שמים גם מלח. |מלח. גם מלח. וגם פלפל שחור. |זה פלפל שחור באמת.|אנשים לא עושים בבית לבד? |כנראה שלא משתלם בשביל פס אחד |לעשות את כל הפרוצדורה הזאת, כמו שראינו, זה…|טוב, הוא אמר לי שזה יהיה קשה, לא הבנתי עד כמה. |אז אהלן, אהלן, אני לא עושה הסבת מקצוע סופית. |אוי, טאטע. |איך התחלת לפני שנים לעבוד בזה? -בתור בחור הייתי כבר, |הייתי אוהב לבשל. כל השנים הייתי אוהב לבשל. |עבדתי אחרי החתונה, עבדתי בבני ברק במטבח. |איך הגעת למתכון של סירים ענקיים? |האמת היא, לא למדתי בשניות, זה לקח לי זמן. |עשיתי ניסיונות ככה וככה, עד שהגענו לטעם הנכון. |וגם ראינו מה שאנשים הכי אוהבים, הגענו לגבול הנכון, |מאז אנחנו ממשיכים עם זה. |אתה אוהב את העבודה הזאת? -כן. |פרנוסה הביתה. -כן. |אימא שלי רואה את זה עכשיו, יש לה נחת. |היא לא האמינה שאני אזיז את עצמי אי פעם. |וואי, וואי, אימא, זה בשבילך. |קיגל אוכלים בדרך כלל, זה בשמחות, |אפשר בשבת בבוקר, זה הולך אחרי התפילה, אז אוכלים, |זה המאכל שבדרך כלל הולך, |אבל יש גם שמזמינים את זה לאמצע השבוע. לחתונות, לבארים. |למה זה מגיע לי כל הטוב הזה? |פה הוא בעצם מקבל שלוש “כן” והוא עובר לשלב הבא. |כמה זמן אפייה עכשיו? -זה אפייה של שעה. |אם זה בסירים זה תהליך של שש שעות, |חלק הולך לבתי כנסת שמזמינים, למשל קידושים, |אז אנחנו מחזירים את הסיר חתוך. |שיהיה לכולנו בהצלחה עם זה. |פחות, פחות, פחות… |חיילי לאורייתא (כוח לתורה). |תשמעו. כפיים, אני רוצה כפיים. כפיים. |זה לא הורס את כל העבודה? -לא. יצא יפה. |אני בסדר בזה? |וזהו, ככה הבן אדם מגיע לחנות, יש לו פיקס, קוגל הביתה. |תגיד, למה כל אוכל יהודי עד שהוא מגיע לצלחת, |פשוט עובר זוועות. |לקחו את האטריות, בישלו, סוכר, מחממים, מקררים, |עוד בישול, עוד קירור, אופים, מקררים שוב. |זה קורה גם לצ’ולנט, זה קורה לכבד קצוץ, |זה קורה לרגל קרושה, לגאלע. |כל המאכלים פשוט עוברים סבל עד שהם מגיעים לצלחת שלנו. |מה הם חטאו? -עם ישראל לא עבר מספיק בדרך? |זה אוכל יהודי, דומה לעם. |זה קיגל טוב.אתה מרגיש את המתיקות, |שוכן לצד הפלפל, וכל הארומה נכנסת לך פנימה. |בוא’נה, אתה יודע מה עושים אם לא מוצאים אחד המצרכים בסופר. |נו? -מחפשים בקוגל.|

יש לך ראש די חלק. -ראש בסדר? -בסדר גמור. |הבעיה היא בתכולה. -לא, לא, אין לך לימון, אין לך כלום. |אני לא אוהב את זה שזה גוש… כאילו דבוק. |אני מעדיף קצת יותר פרוע. |הכובע המוזר הזה הוא אולי הפריט המזוהה ביותר |עם העולם החסידי. והוא מיוצא, בין היתר, ממש כאן. |מי שמכין את השטריימלך, או המזנבות, בעברית, |נקרא שטריימל מאכער. |ואני עומד לפגוש את אחד מהם, אליעזר אדלר, |כי בחתונה שלי גם לי יהיה אחד כזה על הראש. |אני רוצה לדעת עליו קצת יותר לפני שהוא מגיע לשם. |מה פירוש המילה “שטריימל”? |אני לא יודע מה הפירוש, אני כן יודע מה זה, |זה הכובע החסידי שחובשים בשבת. -איך התחיל המנהג הזה? |האגדה מספרת שהייתה גזרה, |ציוו על היהודים ללכת עם זנבות, כמעין סמל, |כמו טלאי צהוב, סוג של ביזיון. |הלכו היהודים והפכו את הגזרה למשהו יפה. |זה הזנב של החיה הזו שנקראת… איך היא נקראת? |צובל. צובלים בעברית. |זו חיה שלמה? -זו חיה שלמה. |כן, בלי רגליים ובלי זנב. -כמה כאלה הולכים לשטריימל? |150 זנבות נכנסים בשטריימל. -150? |מלך, אתה רוצה להיות שטריימל מאכער? |לא, אני רק לומד. |איך זה מגיע ומאיפה זה מגיע? |יש אנשים שאוספים מכל הפרוונים את הזנבות. |לא מוכרים חיה בלי זנב. חיה בלי זנב זה כמו אדם בלי רגל. |לא הורגים את החיה בשביל השטריימל. -הורגים את החיה רק בשביל מעילים. |זה הולך להיות שטריימל? -40 כאלה. |אנחנו קונים את הזנב מאנשים שמייצרים את המעילים כשאריות. |אז אין צער בעלי חיים כשמכינים שטריימלים? |אנחנו רק קונים שאריות. |אם העולם החסידי לא היה צריך שטריימל, אז כל הזנבות… |זה היה זבל מוחלט. |היה פעם סטייל של אופנוענים, |היה להם על מעילי העור שלהם הרבה זנבות ארוכים |שהיו עפים ברוח. |כל אדם שקונה שטריימל, הוא מותאם לו? -בדיוק. |אין פס ייצור של – אדם מגיע, קונה את המידה שלו. |יש כאלה שמנסים לעשות פס ייצור, זה לא כל כך עובד. |כמו שהראיתי לך קודם, |אם יש לו ראש צר וארוך, זה ייראה כמו ספינה. |איך הגעת להיות שטריימל מאכער? |אבא שלי היה סוחר יהלומים, היה לי תחביב אישי, |מאוד אהבתי פרוות. |יש אנשים שקוראים לזההפוך מאהבת בעלי חיים, |אבל אני אוהב פרווה. |שלוש, ארבע שנים עבדתי באמריקה, ואז עשיתי עלייה והגעתי הנה. |באת בשביל לעשות שטריימלים? |באתי לחיות פה, וגם לעשות שטריימלים. |יש פרנסה? -ברוך ה’. |הכנת פעם שטריימלים לאדמו”רים? |עשיתי קולפיק (שטריימל מיוחד לחג) לרבי מסקווירא. |ישנה התמונה המוכרת עם ביל קלינטון. |החלק הזה נהיה החלק העליון. |זה פשוט בהיר יותר, זה החלק החיצוני. |פעם היו שמים זנבות שלמים, לכן השטריימל שקל טון. |היום שמים רק מלמעלה ומלמטה. |אתה עובד על משהו שמתחיל מכלום, למשהו יפה. סיפוק גדול. |יש כמה דברים שמעצבים את הבן אדם, |משקפיים זה דבר אחד, ושטריימל זה דבר שני.|

מלך? -כן. |אני בן 21. -אוקיי. -חסיד סערט ויזניץ, גר בחיפה, |ואני עובד בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. -אז יש פרנסה? |יכול להיות יותר טוב. -כן. |אני לא יודע, אני לא צופה לזה סיכוי. |אין כזה דבר אין סיכוי. לכל אחד יש סיכוי. |כתוב “40 יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני”. |עכשיו אנחנו התפקיד שלנו זה רק לעשות באמת השתדלות |ולמצוא אותה. |אני חושב שאני מקרה אבוד, אני לא יודע… |תנסי. אולי בכל זאת יש משהו. מישהי שתרצה. |כן אני יודע שאני כבר בן מעל 20 |ובמונחים שלנו מגיל 18 זה כבר רווק מזדקן. |אני יודע, ומקבל בכל אירוע “נו בקרוב אצלך”, |”מתי בעזרת השם תמצא את המיועדת”? |”מתי נראה ממך קצת נחת”? |”כל האחים שלך כבר היו הורים בגילך |תעזוב את זה כבר, תמצא לך אישה ותלה בבית”. |אז הנה החלטתי לעשות השתדלות, לשלב ’ביזנס ופלאז’ר’ |והגעתי לבעלת מקצוע. |היא אולי תעזור לי למצוא את הזיווג הנכון |וגם תוריד את כל הדואגים למיניהם מהגב שלי. |סתם, הרבנית אימא, |הפעם אני רציני, מבטיח. |זוג שמתחתן אחרי שלוש פגישות, יש שם אהבה? |למה לא? כשבן אדם פוגש את האמיתית שלו, |את שורש הנשמה שלו, הוא מרגיש את זה מיד. |אימא שלי אומרת שחילונים מתחתנים כי הם אהבו |וחרדים אוהבים כי הם התחתנו. |יש אהבה חרדית? יש רומנטיקה חרדית? |יש רומנטיקה חרדית. |כל הרומנטיקה החרדית היא נוגעת ולא נוגעת.|זאת אומרת, תמיד יש את המבטים וקריצות העין לפעמים. |מה, מה ההבדל בין חסיד לליטאי בעולם השידוכים? |תלוי איזה חסיד. אם הוא חסיד רגיל, סטנדרטי, בישיבה, |אז הם לא נפגשים בין האירוסים לחתונה, |שהליטאים הם כן נפגשים ברעיון. נפגשים רק לחצי שעה |ואחרי זה סוגרים כבר, כן? |היו שני זרים, נפגשו לאיזה חצי שעה, ככה קרה משהו, לא ברור מה. |נפרדים עוד איזה שנה. כמה זמן יש בין האירוסים לחתונה? |אה… לפעמים שנה. |הייתי בפגישה פעם אחת ובחזור מהפגישה |ההורים שלה התקשרו להגיד שהם לא מעוניינים. |בחורים לפעמים יכולים להגיד לי דברים |שאני לא מעלה בדעתי שהם רוצים שיהיה להם. |לפעמים זה הזוי שהם אומרים את זה אבל הוא יכול להגיד לי “שתהיה נורמלית”: |האם יש מצב ששידוך נסגר, זוג מתחתן בלי אפס החלטה שלהם, |רק כי ההורים החליטו שמתאים להם, שהמחותנים מכובדים? |ברעיון אין דבר כזה, אבל יש את המשפחות האלה |שהם פשוט קובעים עובדה. |זה הציור עם הסגולה? |כן, כן. בחורים החליטו שכל מי שמצטלם עם הציור הזה ספציפי, |מתארס באותה שנה ובאמת זה עבד. |טוב, תרחיקו אותי מהציור הזה, חברים. |תסתירו את זה ממני. לא לצלם אותי עם זה. |מה הופך שדכן לשדכן טוב? |שהוא נודניק גדול והוא מצליח ללחוץ על המשודכים כל כך |שלא יהיה להם שום אופציה לברוח. |הוא רואה על הצג אתי לנדאו מתקשרת, השדכנית, כן? |הוא לא עונה, פשוט לא עונה, הוא מתחמק. |המחיר הסטנדרטי לבחור בן 18 עם בחורה בת 18 |זה 1,200 דולר מכל צד, |ואם הוא זיווג שני אז זה בדיוק כפול. |בעצם קלטתי אותך שההורים שלך נורא רוצים שתתחתן. |מדי טוב לך בחיים שלך. |יש לך המון אטרקציות, הרבה עניין, הזוגיות יכולה לחסום אותך |באיזשהו מקום ולסגור אותך באיזשהו מקום |שאולי אתה עוד לא שם. |אז אני צריך להרפות? -אה, לא רק אתה, |להרגיע את כל הסביבה. -אוקיי. -פשוט להגיד לכולם, |אימא, אבא, אחים, אחיות, כולם, תקשיבו, |זה אמור להגיע. יום אחד זה תכלס יגיע. |זה לא אבוד. -ואתה יודע מה, יש לי מישהי. |יש לי איזה רעיון למישהי. |איפה אנחנו? -זה גן הוורדים. |אני פשוט חושבת שזה מקום נורא נעים דבר ראשון ויפה. -אוקיי. |ויוצר אווירה רומנטית. |כמה שידוכים סגרת עד היום? |האמת אני לא אומרת כמה סגרתי,לא בקטע של עין הרע, |אני פשוט לא… -לא מונים דברים טובים. |בוא נגיד ככה, זה לא גן של ורדים. |כל שידוך שנסגר זאת עבודה רגשית מאוד קשה וגם טכנית. |ובאמת כל שידוך שנסגר מבחינתי זה נס. |זה לא מביך באף צורה? |ברעיון בני זוג, הם זה כבר לא פעם ראשונה שהם בני זוג. |הם כבר הכירו מלפני זה. |הם הכירו מתמונה. הם עכשיו לראשונה… |לא, הם הכירו בגלגול קודם. |יש דברים מעניינים בעבודה הזאת, אבל יש גם הרבה קשיים. |זה להתעסק עם נשמות, כן? |בעיקר מה שהכי מרגש אותי תמיד זה הבחורים |שמגיעים אליי מיואשים ושבורים, והם לא מאמינים |וזה קורה להם בסוף.|זה מה שהכי מרגש אותי. |זה סופני, אה? אין מנוס.|