מה אתה אומר? יש לי עוד מקצוע ביד, אה? |כשיעיפו אותי מהעבודה, |אני בא ישר אליך, לא מחפש עבודה אחרת. |הוא לא נראה מפתה במיוחד, יש לו צבע מחשיד |והריח שלו קצת שרוף. |אבל אין אצלנו סוף שבוע או אירוע בלעדיו. |אז מה, לא נלמד איך להכין אותו? ברור שנלמד. |שלום הרב. -עליכם השלום. |וממי? מקיגל מאכער מקצוען, כמובן. |יאללה, תפתחו חגורות. |כמה סוגי קוגל אמרנו שיש? |אנחנו מייצרים בסביבות 11 סוגים, הלהיט זה הירושלמי. |קוגל אטריות מתוק-חריף. -כן. |איי, איי איי. |אנשים הולכים לאכול את הקוגל הזה בשבת |והם לא יודעים שאני עשיתי את זה. |קוראים לזה קיגל, קוגל, קי-גל? |תלוי כל עדה מאיפה… לאיפה שייך. |הירושלמים קוראים לזה קוגל. |אננס וכל הדברים האלו, הבטטה, זה נקרא פשטידה יותר. |זה הסופגניות רולדין של הקוגלעך. |לפני שלב העיסה שורפים את הסוכר לקרמל. -כן. |וזה מה שנהיה… -שמים עוד סוכר. |חוץ ממה שאתה רואה פה, שמים עוד סוכר. -אה, יש עוד סוכר. |שלא יחסר בקלוריות.-כן. |תודיעו בתאגיד שם, לא בטוח שאני חוזר היום |עם הציוד, עם הצוות, עם כל ה… |יש למישהו הסבר מה הקשר בין קוגל למלפפון חמוץ? |זה חריף-מתוק וזה חמוץ. נראה לי שלאזן את הטעם. |עכשיו, את זה הוא לא הרשה לי לעשות. ובצדק. |ואז מוסיפים לזה ביצים, תבלינים. -רגע, שמים גם מלח. |מלח. גם מלח. וגם פלפל שחור. |זה פלפל שחור באמת.|אנשים לא עושים בבית לבד? |כנראה שלא משתלם בשביל פס אחד |לעשות את כל הפרוצדורה הזאת, כמו שראינו, זה…|טוב, הוא אמר לי שזה יהיה קשה, לא הבנתי עד כמה. |אז אהלן, אהלן, אני לא עושה הסבת מקצוע סופית. |אוי, טאטע. |איך התחלת לפני שנים לעבוד בזה? -בתור בחור הייתי כבר, |הייתי אוהב לבשל. כל השנים הייתי אוהב לבשל. |עבדתי אחרי החתונה, עבדתי בבני ברק במטבח. |איך הגעת למתכון של סירים ענקיים? |האמת היא, לא למדתי בשניות, זה לקח לי זמן. |עשיתי ניסיונות ככה וככה, עד שהגענו לטעם הנכון. |וגם ראינו מה שאנשים הכי אוהבים, הגענו לגבול הנכון, |מאז אנחנו ממשיכים עם זה. |אתה אוהב את העבודה הזאת? -כן. |פרנוסה הביתה. -כן. |אימא שלי רואה את זה עכשיו, יש לה נחת. |היא לא האמינה שאני אזיז את עצמי אי פעם. |וואי, וואי, אימא, זה בשבילך. |קיגל אוכלים בדרך כלל, זה בשמחות, |אפשר בשבת בבוקר, זה הולך אחרי התפילה, אז אוכלים, |זה המאכל שבדרך כלל הולך, |אבל יש גם שמזמינים את זה לאמצע השבוע. לחתונות, לבארים. |למה זה מגיע לי כל הטוב הזה? |פה הוא בעצם מקבל שלוש “כן” והוא עובר לשלב הבא. |כמה זמן אפייה עכשיו? -זה אפייה של שעה. |אם זה בסירים זה תהליך של שש שעות, |חלק הולך לבתי כנסת שמזמינים, למשל קידושים, |אז אנחנו מחזירים את הסיר חתוך. |שיהיה לכולנו בהצלחה עם זה. |פחות, פחות, פחות… |חיילי לאורייתא (כוח לתורה). |תשמעו. כפיים, אני רוצה כפיים. כפיים. |זה לא הורס את כל העבודה? -לא. יצא יפה. |אני בסדר בזה? |וזהו, ככה הבן אדם מגיע לחנות, יש לו פיקס, קוגל הביתה. |תגיד, למה כל אוכל יהודי עד שהוא מגיע לצלחת, |פשוט עובר זוועות. |לקחו את האטריות, בישלו, סוכר, מחממים, מקררים, |עוד בישול, עוד קירור, אופים, מקררים שוב. |זה קורה גם לצ’ולנט, זה קורה לכבד קצוץ, |זה קורה לרגל קרושה, לגאלע. |כל המאכלים פשוט עוברים סבל עד שהם מגיעים לצלחת שלנו. |מה הם חטאו? -עם ישראל לא עבר מספיק בדרך? |זה אוכל יהודי, דומה לעם. |זה קיגל טוב.אתה מרגיש את המתיקות, |שוכן לצד הפלפל, וכל הארומה נכנסת לך פנימה. |בוא’נה, אתה יודע מה עושים אם לא מוצאים אחד המצרכים בסופר. |נו? -מחפשים בקוגל.|

יש לך ראש די חלק. -ראש בסדר? -בסדר גמור. |הבעיה היא בתכולה. -לא, לא, אין לך לימון, אין לך כלום. |אני לא אוהב את זה שזה גוש… כאילו דבוק. |אני מעדיף קצת יותר פרוע. |הכובע המוזר הזה הוא אולי הפריט המזוהה ביותר |עם העולם החסידי. והוא מיוצא, בין היתר, ממש כאן. |מי שמכין את השטריימלך, או המזנבות, בעברית, |נקרא שטריימל מאכער. |ואני עומד לפגוש את אחד מהם, אליעזר אדלר, |כי בחתונה שלי גם לי יהיה אחד כזה על הראש. |אני רוצה לדעת עליו קצת יותר לפני שהוא מגיע לשם. |מה פירוש המילה “שטריימל”? |אני לא יודע מה הפירוש, אני כן יודע מה זה, |זה הכובע החסידי שחובשים בשבת. -איך התחיל המנהג הזה? |האגדה מספרת שהייתה גזרה, |ציוו על היהודים ללכת עם זנבות, כמעין סמל, |כמו טלאי צהוב, סוג של ביזיון. |הלכו היהודים והפכו את הגזרה למשהו יפה. |זה הזנב של החיה הזו שנקראת… איך היא נקראת? |צובל. צובלים בעברית. |זו חיה שלמה? -זו חיה שלמה. |כן, בלי רגליים ובלי זנב. -כמה כאלה הולכים לשטריימל? |150 זנבות נכנסים בשטריימל. -150? |מלך, אתה רוצה להיות שטריימל מאכער? |לא, אני רק לומד. |איך זה מגיע ומאיפה זה מגיע? |יש אנשים שאוספים מכל הפרוונים את הזנבות. |לא מוכרים חיה בלי זנב. חיה בלי זנב זה כמו אדם בלי רגל. |לא הורגים את החיה בשביל השטריימל. -הורגים את החיה רק בשביל מעילים. |זה הולך להיות שטריימל? -40 כאלה. |אנחנו קונים את הזנב מאנשים שמייצרים את המעילים כשאריות. |אז אין צער בעלי חיים כשמכינים שטריימלים? |אנחנו רק קונים שאריות. |אם העולם החסידי לא היה צריך שטריימל, אז כל הזנבות… |זה היה זבל מוחלט. |היה פעם סטייל של אופנוענים, |היה להם על מעילי העור שלהם הרבה זנבות ארוכים |שהיו עפים ברוח. |כל אדם שקונה שטריימל, הוא מותאם לו? -בדיוק. |אין פס ייצור של – אדם מגיע, קונה את המידה שלו. |יש כאלה שמנסים לעשות פס ייצור, זה לא כל כך עובד. |כמו שהראיתי לך קודם, |אם יש לו ראש צר וארוך, זה ייראה כמו ספינה. |איך הגעת להיות שטריימל מאכער? |אבא שלי היה סוחר יהלומים, היה לי תחביב אישי, |מאוד אהבתי פרוות. |יש אנשים שקוראים לזההפוך מאהבת בעלי חיים, |אבל אני אוהב פרווה. |שלוש, ארבע שנים עבדתי באמריקה, ואז עשיתי עלייה והגעתי הנה. |באת בשביל לעשות שטריימלים? |באתי לחיות פה, וגם לעשות שטריימלים. |יש פרנסה? -ברוך ה’. |הכנת פעם שטריימלים לאדמו”רים? |עשיתי קולפיק (שטריימל מיוחד לחג) לרבי מסקווירא. |ישנה התמונה המוכרת עם ביל קלינטון. |החלק הזה נהיה החלק העליון. |זה פשוט בהיר יותר, זה החלק החיצוני. |פעם היו שמים זנבות שלמים, לכן השטריימל שקל טון. |היום שמים רק מלמעלה ומלמטה. |אתה עובד על משהו שמתחיל מכלום, למשהו יפה. סיפוק גדול. |יש כמה דברים שמעצבים את הבן אדם, |משקפיים זה דבר אחד, ושטריימל זה דבר שני.|

מלך? -כן. |אני בן 21. -אוקיי. -חסיד סערט ויזניץ, גר בחיפה, |ואני עובד בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. -אז יש פרנסה? |יכול להיות יותר טוב. -כן. |אני לא יודע, אני לא צופה לזה סיכוי. |אין כזה דבר אין סיכוי. לכל אחד יש סיכוי. |כתוב “40 יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני”. |עכשיו אנחנו התפקיד שלנו זה רק לעשות באמת השתדלות |ולמצוא אותה. |אני חושב שאני מקרה אבוד, אני לא יודע… |תנסי. אולי בכל זאת יש משהו. מישהי שתרצה. |כן אני יודע שאני כבר בן מעל 20 |ובמונחים שלנו מגיל 18 זה כבר רווק מזדקן. |אני יודע, ומקבל בכל אירוע “נו בקרוב אצלך”, |”מתי בעזרת השם תמצא את המיועדת”? |”מתי נראה ממך קצת נחת”? |”כל האחים שלך כבר היו הורים בגילך |תעזוב את זה כבר, תמצא לך אישה ותלה בבית”. |אז הנה החלטתי לעשות השתדלות, לשלב ’ביזנס ופלאז’ר’ |והגעתי לבעלת מקצוע. |היא אולי תעזור לי למצוא את הזיווג הנכון |וגם תוריד את כל הדואגים למיניהם מהגב שלי. |סתם, הרבנית אימא, |הפעם אני רציני, מבטיח. |זוג שמתחתן אחרי שלוש פגישות, יש שם אהבה? |למה לא? כשבן אדם פוגש את האמיתית שלו, |את שורש הנשמה שלו, הוא מרגיש את זה מיד. |אימא שלי אומרת שחילונים מתחתנים כי הם אהבו |וחרדים אוהבים כי הם התחתנו. |יש אהבה חרדית? יש רומנטיקה חרדית? |יש רומנטיקה חרדית. |כל הרומנטיקה החרדית היא נוגעת ולא נוגעת.|זאת אומרת, תמיד יש את המבטים וקריצות העין לפעמים. |מה, מה ההבדל בין חסיד לליטאי בעולם השידוכים? |תלוי איזה חסיד. אם הוא חסיד רגיל, סטנדרטי, בישיבה, |אז הם לא נפגשים בין האירוסים לחתונה, |שהליטאים הם כן נפגשים ברעיון. נפגשים רק לחצי שעה |ואחרי זה סוגרים כבר, כן? |היו שני זרים, נפגשו לאיזה חצי שעה, ככה קרה משהו, לא ברור מה. |נפרדים עוד איזה שנה. כמה זמן יש בין האירוסים לחתונה? |אה… לפעמים שנה. |הייתי בפגישה פעם אחת ובחזור מהפגישה |ההורים שלה התקשרו להגיד שהם לא מעוניינים. |בחורים לפעמים יכולים להגיד לי דברים |שאני לא מעלה בדעתי שהם רוצים שיהיה להם. |לפעמים זה הזוי שהם אומרים את זה אבל הוא יכול להגיד לי “שתהיה נורמלית”: |האם יש מצב ששידוך נסגר, זוג מתחתן בלי אפס החלטה שלהם, |רק כי ההורים החליטו שמתאים להם, שהמחותנים מכובדים? |ברעיון אין דבר כזה, אבל יש את המשפחות האלה |שהם פשוט קובעים עובדה. |זה הציור עם הסגולה? |כן, כן. בחורים החליטו שכל מי שמצטלם עם הציור הזה ספציפי, |מתארס באותה שנה ובאמת זה עבד. |טוב, תרחיקו אותי מהציור הזה, חברים. |תסתירו את זה ממני. לא לצלם אותי עם זה. |מה הופך שדכן לשדכן טוב? |שהוא נודניק גדול והוא מצליח ללחוץ על המשודכים כל כך |שלא יהיה להם שום אופציה לברוח. |הוא רואה על הצג אתי לנדאו מתקשרת, השדכנית, כן? |הוא לא עונה, פשוט לא עונה, הוא מתחמק. |המחיר הסטנדרטי לבחור בן 18 עם בחורה בת 18 |זה 1,200 דולר מכל צד, |ואם הוא זיווג שני אז זה בדיוק כפול. |בעצם קלטתי אותך שההורים שלך נורא רוצים שתתחתן. |מדי טוב לך בחיים שלך. |יש לך המון אטרקציות, הרבה עניין, הזוגיות יכולה לחסום אותך |באיזשהו מקום ולסגור אותך באיזשהו מקום |שאולי אתה עוד לא שם. |אז אני צריך להרפות? -אה, לא רק אתה, |להרגיע את כל הסביבה. -אוקיי. -פשוט להגיד לכולם, |אימא, אבא, אחים, אחיות, כולם, תקשיבו, |זה אמור להגיע. יום אחד זה תכלס יגיע. |זה לא אבוד. -ואתה יודע מה, יש לי מישהי. |יש לי איזה רעיון למישהי. |איפה אנחנו? -זה גן הוורדים. |אני פשוט חושבת שזה מקום נורא נעים דבר ראשון ויפה. -אוקיי. |ויוצר אווירה רומנטית. |כמה שידוכים סגרת עד היום? |האמת אני לא אומרת כמה סגרתי,לא בקטע של עין הרע, |אני פשוט לא… -לא מונים דברים טובים. |בוא נגיד ככה, זה לא גן של ורדים. |כל שידוך שנסגר זאת עבודה רגשית מאוד קשה וגם טכנית. |ובאמת כל שידוך שנסגר מבחינתי זה נס. |זה לא מביך באף צורה? |ברעיון בני זוג, הם זה כבר לא פעם ראשונה שהם בני זוג. |הם כבר הכירו מלפני זה. |הם הכירו מתמונה. הם עכשיו לראשונה… |לא, הם הכירו בגלגול קודם. |יש דברים מעניינים בעבודה הזאת, אבל יש גם הרבה קשיים. |זה להתעסק עם נשמות, כן? |בעיקר מה שהכי מרגש אותי תמיד זה הבחורים |שמגיעים אליי מיואשים ושבורים, והם לא מאמינים |וזה קורה להם בסוף.|זה מה שהכי מרגש אותי. |זה סופני, אה? אין מנוס.|

אני אוהב להתקלח. |לא רק שאחרי חפיפה הפאות שלי במיטבן, |אלא גם כל הרעיונות הכי טובים שלי צצים במקלחת. |מתברר |שאני לא כל כך שונה ומיוחד |רבים מוצאים פתרונות יצירתיים ורעיונות מרעננים, |כשמים מצליפים להם בפוני. |מחקר שהוביל הפסיכולוג האמריקני סקוט קאופמן, |מצא מתאם בין מקלחות לבין חשיבה יצירתית. |72% מהנבדקים העידו כי בזמן המקלחת הם מקבלים |זרם של רעיונות חדשים. |במקלחת, כך מתברר, יש את התנאים המושלמים ליצירה.|כשאני עובד או לומד, המוח שלי ממוקד משימה. |הוא מכוון למצוא פתרונות מהירים ויעילים. |וכך, פתרונות טובים שנחשבים מחוץ לקופסה, |נשארים פשוט בחוץ. |וואי, זה טוב, זה טוב השיט הזה… |יש יותר סיכוי להברקה יצירתית כאשר עוסקים בפעולה מונוטונית |כמו דייג, סריגה, ריצה או מקלחת. |אני לא רץ. |במקלחת אנחנו עוברים למצב טייס אוטומטי, |בו תפקודי מוח רבים נכנסים למנוחה ומופעלת רשת ברירת המחדל. |די-אם-אן. דיפולט מוד משהו. |שבה, אזורים נרחבים במוח מתחילים לעבוד בסנכרון זה עם זה. |מצב זה מאפשר יצירת הקשרים חדשים. |למעשה, בשביל להיות יצירתי, אני צריך קצת לנוח. |המוח פעיל יותר כשאנחנו לא ממוקדים במשימה… |אלא נותנים לו לתהות ולרחף. |וזה היופי במקלחת חמה, אין בה הסחות דעת. |לייקים, סטוריז, חברים. |אני לא ממוקד בכלום ופנוי יותר להקשיב לעצמי. |וזה גם כיף. וכיף זה חשוב. |מים חמים, ריח טוב, ואז המוח שלי מפעיל דופמין |שמעלה לי את מצב הרוח, |וכשמצב הרוח טוב, אז אני נהיה אויבר-חוכם, בקטע טוב. |וזאת הסיבה שבגללה הם משלמים לי את הכסף הגדול. |באגס? -באקס. |באקס.|

לא סולח. לא סולח להודעת טקסט |שנשלחה בלחיצת כפתור ובלי להניד אנטר. |לשולח הסליחה, הייתי סולח כנראה. |אבל אני לא סולח לבוט הסליחה שלו. -מה זה בוט סליחה? |כאילו האוטומציה של הסליחה. |ואני גידפתי את המברך האוטומטי לראש השנה. |ביוטיובים. להרשמה… |זה שאני לא ממש מתכוון לזה. |אבל הוא לפחות, גם אם רק בא לסמס, |הוא בסוף יצא מברך. |נכון שזו לא הברכה האולטימטיבית, אבל היה שם וייב חיובי לפחות. |המתנצל – מה יצא לך מזה? |עניין של בין אדם לחברו, צריך להיפתר בין אדם… |לחברו. נכון. |עדיף היה שתשלח הלצה קורעת כמו… |אם פגעתי בך תחשוב טוב טוב למה עשיתי את זה. |לא. לא פחות גרוע משליחת בקשת סליחה קבוצתית, |היא סליחה חסרת טעם וריח. |אלה שמבקשים סליחה כשאין על מה לסלוח. |גדעון, בעל המכולת, מעולם לא פגע בי |מלבד הזרימה שלו עם יוקר המחיה. |גם ברוריה מלשכת הגיוס, לא אשמה בשום דבר. |וצפנת, השכנה מלמעלה, |לא יודעת שבכלל אני זה שצריך להתנצל בפניה. |לא רצחתי את בעלה. |פשוט תבקשו סליחה ממי שאתם צריכים, ותתנצלו באמת. |אני אתן דוגמה אישית. |אני רוצה לנצל את הבמה המכובדת הזאת |ולבקש סליחה מיאיר נתניהו. |אני מתנצל שפגעתי בך ואני מבקש את סליחתך. |שמתם לב לניסוח, נשמות יפות שלי? |לא אם, ש… |לא “לא התכוונתי”, הכוונה שלכם לא מעניינת. |פגענו, שילמנו, התנצלנו. |עכשיו תביא חיבוקי. |באתי להתנצל שפגעתי בך. |‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬אט. |

תנו לי להבין, הגעתם אליי כדי לפתור את הקונפליקט ביניכם? |כן. -בין החרדים לכיפות הסרוגות? -כן. |אתם יודעים מה התפקיד של מטפל זוגי? |אני פה בגללו. הוא רצה לבוא. |נכון, זה רעיון שלי. פשוט לי היה קשה ומסובך. |אנחנו רבים מלא. -מלא. -המון. |זה התחיל עם ויכוחים עקרוניים כאלה. |עם הזמן הוויכוחים התגברו, מריבות, כעסים. |נוצר מתח. כבר לא רוצים להתפלל ביחד כפיות. |אנחנו כבר מתפללים בחדרים נפרדים. -על מה המריבות בדרך כלל? |ריבים רגילים כאלה. כמו אצל כולם. |ציונות, צבא, לימוד תורה. -תנו לי דוגמה. |לריב איתו? -מה, לבכות וכאלה? |מה שמרגיש לכם בנוח. |על מה הייתה המריבה האחרונה שלכם? -על הצבא. על הגיוס. |הוא הפך לי את הצבא ליהדות. -אני לא הפכתי כלום. |זאת מלחמת מצווה. |אל תתלהב לי עם כל הידע הזה שלך בתורה. |אל תשכח שהסלבים שלכם אלה אלופים, לא רבנים. |אז תשאיר את התורה למקצוענים, ואתה, לך תתגייס לצה”ל. |המקצוענים יודעים שהרמב”ם אומר שבמלחמת מצווה |כולם חייבים להתגייס, אפילו חתן וכלה ביום החתונה שלהם. |לאף אחד אין פטור מגיוס. |למי שלומד תורה יש פטור. -לא לפי היהדות. |לפי היהדות שלך אולי. |ברור לי שכל אחד מרגיש אולי שהוא צודק וזה מאוד מאוד טבעי, |מעניין אותי אם פעם ניסיתם באמת באמת להקשיב. |מלך, בוא תנסה להסביר בבקשה. |לימוד תורה שומר על המדינה לא פחות מחיילי צה”ל. |מגיל אפס ישבתי ולמדתי תורה. זה כל החיים שלי. |אני לא פטור מלשמור על המדינה, אני עושה את זה בדרך שלי. |הוא כל הזמן מדבר על הלימוד תורה, אבל בתכל´ס, |קיבלתם פטור רק בשביל כאלה שבאמת יושבים ולומדים. |אני גדלתי בדרך התורה ואני לא רוצה לסטות ממנה. |כולם יודעים שצה”ל זה מוסד שנועד לחנך מחדש. |כור היתוך. הצבא רוצה לשנות אותי. |אתה יודע שרוב המתגייסים הדתיים נשארים דתיים גם אחרי הצבא? |התכוונת, נכנסים מזרוחניקים ויוצאים מזרוחניקים. |מזרוחניק? -מזרוחניקים, מזרוחניקים. |ככה הוא קורא לי, מזרוחניק. |ד”ל, בית של גויים. -חפיפניקים. |חפיפניקים? להתמודד עם המציאות זה חפיפניקים? |להיכנס מראש למקום מסוכן זה לא התמודדות. |זה אויבר חוכם. -שוב פעם אתה מתחיל עם היידיש? |שוב פעם? -אתה גם תגיד לי באיזו שפה לדבר? |טוב, חברים, אני מצטער, אנחנו נאלצים לסיים. |תמשיכו להתפלל בחדרים נפרדים, אנחנו ננסה לקבוע לשבוע הבא. |הסשן הזה הוא 400 שקלים. לראש. |תודה. |תודה, דוקטור. |‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

אני לא יודעת בדיוק איך זה קרה, |אבל מצאתי את עצמי בגיל 27 נשואה תשע שנים עם שישה ילדים. |אני כן יודעת איך זה קרה. |אני מתכוונת, זה קרה מהר, מהר הרבה משחשבתי. |לפני 12 שנים הייתי תלמידת תיכון צעירה ושובבה |עם סומק טבעי בלחיים ורצון לטרוף את העולם. |במידה שהוא כשר למהדרין. |היה לי עודף ביטחון עצמי |וידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בחיים. |באיזה גיל אתחתן, מתי אלד ילדים, |ומתי אסיים את התואר שמעולם לא התחלתי. |יום אחד, ללא התראה מוקדמת, אבא שלי התקשר אליי והודיע לי |שהתקשרו אליו כדי להציע לי שידוך. |שידוך? אני? |שידוך עם בחור מוכשר מבית טוב ואיכותי, |עדין עם יראת שמיים והמון דברי שבח והלל. |שאלתי את אבא שלי אם זה לא נראה לו קצת מוקדם מדי. |אחרי הכול, אני עדיין בגיל הזה שממתק מאמריקה מרגש אותי. |והוא ענה: נו, תנסי פגישה אחת, מה יכול להיות? |אז ניסיתי. |נקבעה לנו פגישה במלון במרכז הארץ. |אני מדגישה: בלובי של המלון, כן? |שעה לפני הפגישה כבר הייתי שם. מאופרת, מרוגשת ועם פרפרים בבטן. |הייתי בטוחה שאצטרך להמתין, אבל הוא כבר היה שם. |יושב על ספה חומה עם חליפה אפורה וחיוך מבויש. |הוא ניגש אליי ושאל: את ליבי? |עניתי בחיוך: ליבי יש רק אחת. |התיישבנו בכורסאות ודיברנו. הוא הזמין קנקן מים עם קרח. |אחרי שעתיים הזמנתי הפוך גדול. |כעבור שעה הזמנתי פירות. הרבה פירות. |אני לא זוכרת בדיוק על מה דיברנו בפגישה, |אבל אני כן זוכרת שכשאבא שלי הגיע לאסוף אותי, |נכנסתי לרכב ואמרתי: אני רוצה להתחתן איתו. איזה חתיך! |לחלק מכם זה יישמע לגיטימי ולאחרים זה יישמע פתטי, |אבל ברגע הראשון, כשהסתכלנו אחד על השנייה, |ידענו שזה זה. |באותו הרגע שכחתי לגמרי שאני בכלל תלמידת כיתה י”ב, |שמחר יש לה בגרות בהיסטוריה להשלים, |ושעוד לא השלמתי את כל החומר במחברת תנ”ך. | בפגישה השלישית יעקב הציע לי נישואין. |שנה אחרי החתונה כבר ילדתי את הבן הראשון. |ואז השני, השלישי, הרביעית, החמישי, והשישי. |

 

אוי, מה נעשה? מאוד כיף פה. |אוף, לא החליפו לי את המגבת |ועכשיו אני צריכה ללכת עם אותה מגבת גם לבריכה. |יופי, כל הכבוד, מלון. כל הכבוד. |הטיסה הייתה פשוט מחרידה. ילדים דוסים רצים בכל מקום. |מההלוך לחזור, בכל הטיסה, מחלקה דוסית. |קאט דה גורנישט. |כשאתה מתפננים לכם בחלוק מגבת, |מטנפים על הנהלת המלון שלא חיממו לכם את מי הים, |פותחים החרדים איזה מקומון חינמון מוזרון, |ומחפשים דירה להחלפה. |בדרך כלל יש מתווכים, ולפעמים זה בני משפחה |שמחליטים להחליף עם גיס או אח. |כשלא מוצאים דרכים קונבנציונליות, מחפשים בלוח המודעות בבית הכנסת. |מה? מה? וואט? רסמי, כאילו? |סרייסלי? ככה אומרים? סרייסלי. |אייר בי-אנד-בי בגרסת השטייטל. גם על הסבלטים השתלטתם לנו? |תכלס, כן. ממש כך. |משפחה בת 12 נפשות נופשת בעיר אחרת, באותה מדינה, |בבית של משפחה ברוכת ילדים אחרת. |וכך שבוע הם חיים על הקצה וחוזרים הביתה עייפים אך עייפים. |גמורים, כאילו. |אוכלוסייה של כל שכונה מתחלפת עם אוכלוסייה של שכונות אחרות. |אחי, אפשר לבוא אליך? אבל אל תהיה בבית. |האוכלוסייה שונה פשוט. זה ממש… זה לא אותו דבר בכלל. |כאילו, כולם נראים אותו דבר, אבל הם אחרים. מורכב. |זה נהיה מין כלאיים כאלה של דוסים. סבלט, כבר אמרתי? |המשפחה הירושלמית שהצפינה, נהנית שיש לה ים, |וזאת החיפאית נהנית מהשבשבת… מהטורבינה הזאת. נו? |ימין משה. ימין משה. |היבנאים נהנים מתחנת הרכבת בבית שמש, |ואלה מבית שמש נהנים… מתחנת הרכבת ביבנה. |תחנת הרכבת ביבנה זה כיף, מה. |חלק מתחנת הרכבת ביבנה, אתה יודע איזה כיף זה, אחי? |כשאתם יושבים לכם על גדות הג´קוזי באיי סיישל או מוסול, |ומתלוננים שגורי הוודקה מהמיני בר לא כלול בהכול כלול, |תחשבו על ילד שמחטט במגירות בבית זר, |יוצא מבית הכנסת עם חליפה על בגד ים רטוב… | זו חופשה. זו חופשה. |לא כיף. לא כיף. |תכלס, זה חופש, זה לא… | אתה נוסע למלון, מלא אנשים זרים… לא עדיף? החופש כאילו… | חופש… |

 

בכ’ בתמוז לפני שנתיים התייתמתי. |מאבי הלא ביולוגי. |הרגשתי שהעולם נגמר. עמדתי ליד מיטתו לילה שלם ובכיתי, |כמו כל פעם בשנתיים הללו בלעדיו, כשאני עולה לקברו, |פוגש את האני האמיתי שלי ומתנקה מבפנים. |זהו סיפור האהבה שלי, סיפור על אהבה וגעגוע אין סופי. |נכנסתי לחדר, נער בן 13, |הוא שאל אותי אם הרב בישיבה מכבד אותי. |אם אני נהנה שם, אם האוכל טוב, אם המיטה נוחה. |הוא לא שאל כמה אני לומד, כפי שמתבקש שרב ישאל תלמיד. |גם לא נשאלתי אם אני מתפלל, מניח תפילין, טובל במקווה. |הוא פשוט התעניין אם כיף לי. |היום לפני שנתיים נפטר הרבי שלי. |רבי אליעזר הגר, האדמו”ר מסערט ויז’ניץ’. |אני זוכר את ההודעה שהגיעה אז, ועד היום אני מסרב לקבל. |אני זוכר שמול עיניי רצו החגים, השמחות, הרגעים היפים |וגם אלה שפחות, שתמיד היו יחד איתו. |שום דבר לא קרה בלעדיו. |אנשים לא מבינים למה אני דומע כשאני מדבר עליו. |מה לבן 20 ובן 90? |למה רבבות יצאו להלווייתו וממשיכים לבכות אותו גם לאחר מכן? |התשובה אינה שכלית, היא רגשית. |החיבור הזה הוא הקשר הרגשי החזק ביותר בחיי. |גדלתי על דרך החסידות, על ברכיו של הרבי. |לפני הברית, הוא זה שבחר לי את שמי יחד עם הוריי. |בחלאקה, הוא גזר את שיערי. |לא לפני שהושיב אותי על ברכיו ושוחח איתי כאילו אני בן שיחה רגיל. |ילד בן שלוש, כן? |בבר המצווה הניח לי תפילין, רקד איתי ונשק לי במצח. |ולו רק הייתי זוכה, היה הרבי רוקד איתי גם בחתונה שלי. |לא זכיתי. |הרבי שלי היה מיוחד. החל מהאהבה לכל אדם באשר הוא |שהייתה דרך חיים, |הידיים הרכות שהיו הדבר החזק בעולם, |העיניים הטובות שהיו שם תמיד, והחיוך, החיוך שאין שני לו. |עצה טובה שתמיד ידע לתת. |התעניינות אמיתית שלוותה בחוכמה נדירה. |זו הייתה השגרה שלי. ואז הגיעה ההודעה ההיא לפני שנתיים. |איבדתי רבי שהוא אבא. |אני מתגעגע, רבי. |

א-לול! |שמעתם פעם את השאגה הזאת? |כי מאות אלפי בני ישיבה שומעים אותה מדי שנה במשך חודש, |שאגה שהיא מין ניעור שמזכיר להם לחזור בתשובה. |כן, גם חרדים חוזרים בתשובה. |אלול הוא החודש האחרון בשנה העברית, |החודש שלפני הימים הנוראים, שהם כידוע ראש השנה ויום כיפור, |הימים שדורשים מאיתנו הכנה מיוחדת. |להכנה הזאת קוראים חודש הרחמים והסליחות. |עדות המזרח יגידו סליחות החל מראש החודש, |בעוד האשכנזים? הם יגידו רק משבוע לפני ראש השנה. |אבל בואו לא נשכח שהם אוכלים קטניות בפסח |ובשר בתשעת הימים, אז פיטים, לא? |אז מה קורה באלול? |באלול הפחד מרחף בחלל האוויר. |אנחנו אוכלים פחות, ישנים פחות וגם… גם מדברים פחות. |כל מעשה טוב יכול לסייע לנו. מה לא עושים כדי לזכות במשפט? |אלול הוא לא שם של חודש, אלול הוא… |חכמינו אמרו שאפילו דגים שבים רועדים. |נגיד ילד בן 13, אוקיי? בר מצווה, עכשיו סיים חיידר. |זאת אומרת, בית ספר יסודי. לאן הולך? |נכון, לישיבה. |הדבר הראשון שהוא נתקל בו בישיבה הוא אלול. |ישר מהסינר של אימא הוא נכנס לסטרס |של החודש הכי מלחיץ והכי מפחיד בשנה הישיבתית. |מי אמר שלחרדים אין טירונות? |בהשאלה ממצוות ראש השנה |כל החודש כל בוקר כל בית כנסת ישמע את תקיעת השופר |כדי להזהיר ולעורר את הציבור לחזור בתשובה. |אחד מגדולים האדמו”רים החרדיים אמר פעם באירוניה, כן? |שלוש מצוות גדולות לקחו לנו החילונים בדורות האחרונים: |את מצוות יישוב הארץ לקחו החלוצים, |את לשון הקודש לקח לנו אליעזר בן יהודה |וגם החזרה בתשובה, רוב החוזרים חילונים. |טוב, אז לפחות באלול גם חרדים חוזרים בתשובה. |אלול! |