לא סולח. לא סולח להודעת טקסט |שנשלחה בלחיצת כפתור ובלי להניד אנטר. |לשולח הסליחה, הייתי סולח כנראה. |אבל אני לא סולח לבוט הסליחה שלו. -מה זה בוט סליחה? |כאילו האוטומציה של הסליחה. |ואני גידפתי את המברך האוטומטי לראש השנה. |ביוטיובים. להרשמה… |זה שאני לא ממש מתכוון לזה. |אבל הוא לפחות, גם אם רק בא לסמס, |הוא בסוף יצא מברך. |נכון שזו לא הברכה האולטימטיבית, אבל היה שם וייב חיובי לפחות. |המתנצל – מה יצא לך מזה? |עניין של בין אדם לחברו, צריך להיפתר בין אדם… |לחברו. נכון. |עדיף היה שתשלח הלצה קורעת כמו… |אם פגעתי בך תחשוב טוב טוב למה עשיתי את זה. |לא. לא פחות גרוע משליחת בקשת סליחה קבוצתית, |היא סליחה חסרת טעם וריח. |אלה שמבקשים סליחה כשאין על מה לסלוח. |גדעון, בעל המכולת, מעולם לא פגע בי |מלבד הזרימה שלו עם יוקר המחיה. |גם ברוריה מלשכת הגיוס, לא אשמה בשום דבר. |וצפנת, השכנה מלמעלה, |לא יודעת שבכלל אני זה שצריך להתנצל בפניה. |לא רצחתי את בעלה. |פשוט תבקשו סליחה ממי שאתם צריכים, ותתנצלו באמת. |אני אתן דוגמה אישית. |אני רוצה לנצל את הבמה המכובדת הזאת |ולבקש סליחה מיאיר נתניהו. |אני מתנצל שפגעתי בך ואני מבקש את סליחתך. |שמתם לב לניסוח, נשמות יפות שלי? |לא אם, ש… |לא “לא התכוונתי”, הכוונה שלכם לא מעניינת. |פגענו, שילמנו, התנצלנו. |עכשיו תביא חיבוקי. |באתי להתנצל שפגעתי בך. |אט. |
חרדים
כאן | חרדים וכיפות סרוגות – טיפול זוגי
תנו לי להבין, הגעתם אליי כדי לפתור את הקונפליקט ביניכם? |כן. -בין החרדים לכיפות הסרוגות? -כן. |אתם יודעים מה התפקיד של מטפל זוגי? |אני פה בגללו. הוא רצה לבוא. |נכון, זה רעיון שלי. פשוט לי היה קשה ומסובך. |אנחנו רבים מלא. -מלא. -המון. |זה התחיל עם ויכוחים עקרוניים כאלה. |עם הזמן הוויכוחים התגברו, מריבות, כעסים. |נוצר מתח. כבר לא רוצים להתפלל ביחד כפיות. |אנחנו כבר מתפללים בחדרים נפרדים. -על מה המריבות בדרך כלל? |ריבים רגילים כאלה. כמו אצל כולם. |ציונות, צבא, לימוד תורה. -תנו לי דוגמה. |לריב איתו? -מה, לבכות וכאלה? |מה שמרגיש לכם בנוח. |על מה הייתה המריבה האחרונה שלכם? -על הצבא. על הגיוס. |הוא הפך לי את הצבא ליהדות. -אני לא הפכתי כלום. |זאת מלחמת מצווה. |אל תתלהב לי עם כל הידע הזה שלך בתורה. |אל תשכח שהסלבים שלכם אלה אלופים, לא רבנים. |אז תשאיר את התורה למקצוענים, ואתה, לך תתגייס לצה”ל. |המקצוענים יודעים שהרמב”ם אומר שבמלחמת מצווה |כולם חייבים להתגייס, אפילו חתן וכלה ביום החתונה שלהם. |לאף אחד אין פטור מגיוס. |למי שלומד תורה יש פטור. -לא לפי היהדות. |לפי היהדות שלך אולי. |ברור לי שכל אחד מרגיש אולי שהוא צודק וזה מאוד מאוד טבעי, |מעניין אותי אם פעם ניסיתם באמת באמת להקשיב. |מלך, בוא תנסה להסביר בבקשה. |לימוד תורה שומר על המדינה לא פחות מחיילי צה”ל. |מגיל אפס ישבתי ולמדתי תורה. זה כל החיים שלי. |אני לא פטור מלשמור על המדינה, אני עושה את זה בדרך שלי. |הוא כל הזמן מדבר על הלימוד תורה, אבל בתכל´ס, |קיבלתם פטור רק בשביל כאלה שבאמת יושבים ולומדים. |אני גדלתי בדרך התורה ואני לא רוצה לסטות ממנה. |כולם יודעים שצה”ל זה מוסד שנועד לחנך מחדש. |כור היתוך. הצבא רוצה לשנות אותי. |אתה יודע שרוב המתגייסים הדתיים נשארים דתיים גם אחרי הצבא? |התכוונת, נכנסים מזרוחניקים ויוצאים מזרוחניקים. |מזרוחניק? -מזרוחניקים, מזרוחניקים. |ככה הוא קורא לי, מזרוחניק. |ד”ל, בית של גויים. -חפיפניקים. |חפיפניקים? להתמודד עם המציאות זה חפיפניקים? |להיכנס מראש למקום מסוכן זה לא התמודדות. |זה אויבר חוכם. -שוב פעם אתה מתחיל עם היידיש? |שוב פעם? -אתה גם תגיד לי באיזו שפה לדבר? |טוב, חברים, אני מצטער, אנחנו נאלצים לסיים. |תמשיכו להתפלל בחדרים נפרדים, אנחנו ננסה לקבוע לשבוע הבא. |הסשן הזה הוא 400 שקלים. לראש. |תודה. |תודה, דוקטור. |
ליבי נחימובסקי – הדייט הראשון והאהבה הגדולה
אני לא יודעת בדיוק איך זה קרה, |אבל מצאתי את עצמי בגיל 27 נשואה תשע שנים עם שישה ילדים. |אני כן יודעת איך זה קרה. |אני מתכוונת, זה קרה מהר, מהר הרבה משחשבתי. |לפני 12 שנים הייתי תלמידת תיכון צעירה ושובבה |עם סומק טבעי בלחיים ורצון לטרוף את העולם. |במידה שהוא כשר למהדרין. |היה לי עודף ביטחון עצמי |וידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בחיים. |באיזה גיל אתחתן, מתי אלד ילדים, |ומתי אסיים את התואר שמעולם לא התחלתי. |יום אחד, ללא התראה מוקדמת, אבא שלי התקשר אליי והודיע לי |שהתקשרו אליו כדי להציע לי שידוך. |שידוך? אני? |שידוך עם בחור מוכשר מבית טוב ואיכותי, |עדין עם יראת שמיים והמון דברי שבח והלל. |שאלתי את אבא שלי אם זה לא נראה לו קצת מוקדם מדי. |אחרי הכול, אני עדיין בגיל הזה שממתק מאמריקה מרגש אותי. |והוא ענה: נו, תנסי פגישה אחת, מה יכול להיות? |אז ניסיתי. |נקבעה לנו פגישה במלון במרכז הארץ. |אני מדגישה: בלובי של המלון, כן? |שעה לפני הפגישה כבר הייתי שם. מאופרת, מרוגשת ועם פרפרים בבטן. |הייתי בטוחה שאצטרך להמתין, אבל הוא כבר היה שם. |יושב על ספה חומה עם חליפה אפורה וחיוך מבויש. |הוא ניגש אליי ושאל: את ליבי? |עניתי בחיוך: ליבי יש רק אחת. |התיישבנו בכורסאות ודיברנו. הוא הזמין קנקן מים עם קרח. |אחרי שעתיים הזמנתי הפוך גדול. |כעבור שעה הזמנתי פירות. הרבה פירות. |אני לא זוכרת בדיוק על מה דיברנו בפגישה, |אבל אני כן זוכרת שכשאבא שלי הגיע לאסוף אותי, |נכנסתי לרכב ואמרתי: אני רוצה להתחתן איתו. איזה חתיך! |לחלק מכם זה יישמע לגיטימי ולאחרים זה יישמע פתטי, |אבל ברגע הראשון, כשהסתכלנו אחד על השנייה, |ידענו שזה זה. |באותו הרגע שכחתי לגמרי שאני בכלל תלמידת כיתה י”ב, |שמחר יש לה בגרות בהיסטוריה להשלים, |ושעוד לא השלמתי את כל החומר במחברת תנ”ך. | בפגישה השלישית יעקב הציע לי נישואין. |שנה אחרי החתונה כבר ילדתי את הבן הראשון. |ואז השני, השלישי, הרביעית, החמישי, והשישי. |
מלך זילברשלג | דירה להחלפה
אוי, מה נעשה? מאוד כיף פה. |אוף, לא החליפו לי את המגבת |ועכשיו אני צריכה ללכת עם אותה מגבת גם לבריכה. |יופי, כל הכבוד, מלון. כל הכבוד. |הטיסה הייתה פשוט מחרידה. ילדים דוסים רצים בכל מקום. |מההלוך לחזור, בכל הטיסה, מחלקה דוסית. |קאט דה גורנישט. |כשאתה מתפננים לכם בחלוק מגבת, |מטנפים על הנהלת המלון שלא חיממו לכם את מי הים, |פותחים החרדים איזה מקומון חינמון מוזרון, |ומחפשים דירה להחלפה. |בדרך כלל יש מתווכים, ולפעמים זה בני משפחה |שמחליטים להחליף עם גיס או אח. |כשלא מוצאים דרכים קונבנציונליות, מחפשים בלוח המודעות בבית הכנסת. |מה? מה? וואט? רסמי, כאילו? |סרייסלי? ככה אומרים? סרייסלי. |אייר בי-אנד-בי בגרסת השטייטל. גם על הסבלטים השתלטתם לנו? |תכלס, כן. ממש כך. |משפחה בת 12 נפשות נופשת בעיר אחרת, באותה מדינה, |בבית של משפחה ברוכת ילדים אחרת. |וכך שבוע הם חיים על הקצה וחוזרים הביתה עייפים אך עייפים. |גמורים, כאילו. |אוכלוסייה של כל שכונה מתחלפת עם אוכלוסייה של שכונות אחרות. |אחי, אפשר לבוא אליך? אבל אל תהיה בבית. |האוכלוסייה שונה פשוט. זה ממש… זה לא אותו דבר בכלל. |כאילו, כולם נראים אותו דבר, אבל הם אחרים. מורכב. |זה נהיה מין כלאיים כאלה של דוסים. סבלט, כבר אמרתי? |המשפחה הירושלמית שהצפינה, נהנית שיש לה ים, |וזאת החיפאית נהנית מהשבשבת… מהטורבינה הזאת. נו? |ימין משה. ימין משה. |היבנאים נהנים מתחנת הרכבת בבית שמש, |ואלה מבית שמש נהנים… מתחנת הרכבת ביבנה. |תחנת הרכבת ביבנה זה כיף, מה. |חלק מתחנת הרכבת ביבנה, אתה יודע איזה כיף זה, אחי? |כשאתם יושבים לכם על גדות הג´קוזי באיי סיישל או מוסול, |ומתלוננים שגורי הוודקה מהמיני בר לא כלול בהכול כלול, |תחשבו על ילד שמחטט במגירות בבית זר, |יוצא מבית הכנסת עם חליפה על בגד ים רטוב… | זו חופשה. זו חופשה. |לא כיף. לא כיף. |תכלס, זה חופש, זה לא… | אתה נוסע למלון, מלא אנשים זרים… לא עדיף? החופש כאילו… | חופש… |
מלך זילברשלג | געגועים לרבי
בכ’ בתמוז לפני שנתיים התייתמתי. |מאבי הלא ביולוגי. |הרגשתי שהעולם נגמר. עמדתי ליד מיטתו לילה שלם ובכיתי, |כמו כל פעם בשנתיים הללו בלעדיו, כשאני עולה לקברו, |פוגש את האני האמיתי שלי ומתנקה מבפנים. |זהו סיפור האהבה שלי, סיפור על אהבה וגעגוע אין סופי. |נכנסתי לחדר, נער בן 13, |הוא שאל אותי אם הרב בישיבה מכבד אותי. |אם אני נהנה שם, אם האוכל טוב, אם המיטה נוחה. |הוא לא שאל כמה אני לומד, כפי שמתבקש שרב ישאל תלמיד. |גם לא נשאלתי אם אני מתפלל, מניח תפילין, טובל במקווה. |הוא פשוט התעניין אם כיף לי. |היום לפני שנתיים נפטר הרבי שלי. |רבי אליעזר הגר, האדמו”ר מסערט ויז’ניץ’. |אני זוכר את ההודעה שהגיעה אז, ועד היום אני מסרב לקבל. |אני זוכר שמול עיניי רצו החגים, השמחות, הרגעים היפים |וגם אלה שפחות, שתמיד היו יחד איתו. |שום דבר לא קרה בלעדיו. |אנשים לא מבינים למה אני דומע כשאני מדבר עליו. |מה לבן 20 ובן 90? |למה רבבות יצאו להלווייתו וממשיכים לבכות אותו גם לאחר מכן? |התשובה אינה שכלית, היא רגשית. |החיבור הזה הוא הקשר הרגשי החזק ביותר בחיי. |גדלתי על דרך החסידות, על ברכיו של הרבי. |לפני הברית, הוא זה שבחר לי את שמי יחד עם הוריי. |בחלאקה, הוא גזר את שיערי. |לא לפני שהושיב אותי על ברכיו ושוחח איתי כאילו אני בן שיחה רגיל. |ילד בן שלוש, כן? |בבר המצווה הניח לי תפילין, רקד איתי ונשק לי במצח. |ולו רק הייתי זוכה, היה הרבי רוקד איתי גם בחתונה שלי. |לא זכיתי. |הרבי שלי היה מיוחד. החל מהאהבה לכל אדם באשר הוא |שהייתה דרך חיים, |הידיים הרכות שהיו הדבר החזק בעולם, |העיניים הטובות שהיו שם תמיד, והחיוך, החיוך שאין שני לו. |עצה טובה שתמיד ידע לתת. |התעניינות אמיתית שלוותה בחוכמה נדירה. |זו הייתה השגרה שלי. ואז הגיעה ההודעה ההיא לפני שנתיים. |איבדתי רבי שהוא אבא. |אני מתגעגע, רבי. |
מלך זילברשלג | תדריך לקראת חודש הרחמים והסליחות
א-לול! |שמעתם פעם את השאגה הזאת? |כי מאות אלפי בני ישיבה שומעים אותה מדי שנה במשך חודש, |שאגה שהיא מין ניעור שמזכיר להם לחזור בתשובה. |כן, גם חרדים חוזרים בתשובה. |אלול הוא החודש האחרון בשנה העברית, |החודש שלפני הימים הנוראים, שהם כידוע ראש השנה ויום כיפור, |הימים שדורשים מאיתנו הכנה מיוחדת. |להכנה הזאת קוראים חודש הרחמים והסליחות. |עדות המזרח יגידו סליחות החל מראש החודש, |בעוד האשכנזים? הם יגידו רק משבוע לפני ראש השנה. |אבל בואו לא נשכח שהם אוכלים קטניות בפסח |ובשר בתשעת הימים, אז פיטים, לא? |אז מה קורה באלול? |באלול הפחד מרחף בחלל האוויר. |אנחנו אוכלים פחות, ישנים פחות וגם… גם מדברים פחות. |כל מעשה טוב יכול לסייע לנו. מה לא עושים כדי לזכות במשפט? |אלול הוא לא שם של חודש, אלול הוא… |חכמינו אמרו שאפילו דגים שבים רועדים. |נגיד ילד בן 13, אוקיי? בר מצווה, עכשיו סיים חיידר. |זאת אומרת, בית ספר יסודי. לאן הולך? |נכון, לישיבה. |הדבר הראשון שהוא נתקל בו בישיבה הוא אלול. |ישר מהסינר של אימא הוא נכנס לסטרס |של החודש הכי מלחיץ והכי מפחיד בשנה הישיבתית. |מי אמר שלחרדים אין טירונות? |בהשאלה ממצוות ראש השנה |כל החודש כל בוקר כל בית כנסת ישמע את תקיעת השופר |כדי להזהיר ולעורר את הציבור לחזור בתשובה. |אחד מגדולים האדמו”רים החרדיים אמר פעם באירוניה, כן? |שלוש מצוות גדולות לקחו לנו החילונים בדורות האחרונים: |את מצוות יישוב הארץ לקחו החלוצים, |את לשון הקודש לקח לנו אליעזר בן יהודה |וגם החזרה בתשובה, רוב החוזרים חילונים. |טוב, אז לפחות באלול גם חרדים חוזרים בתשובה. |אלול! |
מלך זילברשלג | מה עושים חרדים באינטרנט
-|לרוב החרדים אין בבית אינטרנט או אפילו מחשב |האינטרנט הסלולרי הוא כבר סיפור אחר. |הוא האיום הגדול ביותר שקם על החרדיות |המלחמה באינטרנט ובסמארטפונים |היא התקיפה ביותר שידע המגזר החרדי. החל מהכרזות |בכל שבוע, בכל בתי הכנסת החרדים בארץ |וכלה בהשלכת ילדים להורים מרושתים ממוסדות החינוך |פתגם סיני חרדי עתיק אומר “שהמגזר החרדי משול לרהיט ישן בבית |גם כשלא בדיוק מבינים למה הוא שם, לא מזיזים אותו כדי שלא יתפרק |בשנים האחרונות הרשת הצליחה להזיז קצת את הרהיט |למה אני חושב כך? כי הנה אני כאן |אני ועוד חרדים רבים, רחמנא לצלן. |אני זוכר שכשהגעתי לפייסבוק, כפרופיל פייק אגב |היו שם חרדים מעטים. בגדול רק פלוני, אלמוני ופלמוני היו שם. |היום, לא עלינו, הם מתרבים שם כמו ספינרים בכיתה ה’. |הם כבר לא חיילים אלמונים |סצנת הוואטסאפ החרדי חזקה יותר מכל מדיה אחרת. |במהירות, בתפוצה ולפעמים גם באמינות. |כל סרטון שלי שרק עולה לרשת מופץ שם בכמות גדולה יותר מכל עלון שבת מצוי. |עשיתם רצח עם לצפיות שלי. שתפו לינק ליוטיוב לפחות. |אז הצלחה מסחררת לא הייתה לו למאבק |אבל מצד שני, חרדי שמחזיק סמארטפון לא ממש גאה בו. |גם חוצפן כמוני, יהיו רחובות שבהם לא אוציא את הסלולרי שלי |לבית כנסת? אין מצב שאני מגיע איתו! |כשכן, הוא לא יצא מהכיס! |בלי קשר שזה יכול להרוס לי את השידוך |כדי להגיע לשביל הזהב בין ימי הביניים לשמירת העיניים, |קמו אתרים חרדים |והופיעו הסמארטפונים המפוקחים. המקועקעים בחותם כשרות |ויש בהם חנות אפליקציות מסוננת. |הבעיה היא שבניגוד לפלאפונים הכשרים בהם אי אפשר לטעות, |בין סמארטפון מפוקח לרגיל, כבר הרבה יותר קשה להבדיל |כן, כן. אין לי שיחות פה בכלל. |אבא שלי תמיד אומר: כשמקלוהן דיבר על הכפר הגלובלי, |הוא דיבר הוא דיבר על כל העולם. |יוצא באירוניה שהחרדי האותנטי, נותר היחידי איש העולם הגדול |אבל בינינו, באינטרנט כמו בכל דבר יש טוב ורע. |מצד אחד זו אימה, ומצד שני מקום פרקטי ודוכן להפצת תורה, |תפילה, אמונה וסרטונים שלי! |מה אני הולך להיות בקולנוע? |אני הולך להיות בקולנוע? אנחנו נחשבים עכשיו סלבים כאילו? |כן אבל אל תדבר כי אני רוצה להגיד משהו, סבבה? |
פתגם סיני עתיק – ביטוי הומוריסטי שמשמעותו: פתגם שהומצא על ידי ברגע זה אבל שנשמע חכם ונכון.
פרופיל פייק – פרופיל פייסבוק בשם לא אמיתי.
ספינרים בכיתה ה’ – כמו בעולם כולו, גם בישראל היה לכל ילד ספינר בתקופה שהצעצוע הזה התחיל (תשע”ז – 2017).
עלון שבת – עיתון שמכיל דברי תורה ואקטואליה שמופץ בבתי כנסת בליל שבת, בעיקר בציבור הדתי לאומי.
אבא שלי – איש התקשורת החרדי דודי זילברשלג.
מקלוהן – מרשל מקלוהן היה אחד מחוקרי המדיה הראשונים בעולם. הוא זה שטבע את המושגים “הכפר הגלובלי” ו”המדיום הוא המסר”.
יואל וקסברגר – האמן החרדי ואיש הרעיונות
כיפת לילה כזה. |כל הפס פה – מואר. |איש הרעיונות, הצייר והאמן שפיאר את היהדות. |לקחתי את כל הטקסט השחור-לבן שיש ביהדות, |צבעתי אותה, הכנסתי לזה המון צבע, |המון חיות. |לא מובא בהלכה איזה משהו מסוים שאסור. |למשל ספר תורה מצויר אי-אפשר, |אבל מגילה מצוירת, שיש לי פה ב-100,000 דולר, |אין בזה שום בעיה. |כבר הייתי בגיל 18, |התחלתי לעשות עבודות לאנשים |ואז אמרתי יום אחד- “בשביל מה ליצור לכל אחד? |”בוא ניצור מלאי.” |לא מצייר את הציור מההתחלה. |זו התמונה המקורית ואז על זה אני פשוט מצייר |את הזקנים, את הפאות, את קיפולי הבגדים. |אם זה חסידות בעלז, ויז’ניץ, נדבורנה ועוד כל מיני גדולים, |הם מחפשים עוד מתנה. מה הלאה? |ואז אני עושה להם יצירה מיוחדת. |חסידים שמקבלים את זה נדהמים. |תראה, אני תמיד מוציא על הספרים שלי כשרות. |הרבנים יודעים שכשאני בא לכשרות, אין סיכוי שהם אומרים לי “לא.” |לדוגמה, ה”מקרנצ’יק,” קראו לזה “הטלוויזיה החרדית.” |…”בפרך, בבניית ערי מסכנות.” |”אוי, הגב שלי כבר נשבר.” |נופלים לי רעיונות… |עושה את הסקיצה, שם אותו, שלום. |למחרת מגיע לי לקוח, אומר לי “יואל, יש לך רעיון באמת”? |בום- שולף לו, אומר לו “קדימה, קח.” |שלושת אלפים דולר על הרעיון, להתראות, שלום. |רוצה להגיד קריאת שמע. |מצד שני קריאת שמע על המיטה, אומרים את זה בלילה, |ואז המצאתי קריאת שמע, כשפותחים את זה- נדלק אור. |בני ברק זה לא המקום הכי מצויר. |לולא הייתי יכול לצייר פה את הכבישים, גשרים ואת כל המקומות… |ניסיתי כמה פעמים מול ראש העיר. |התקציב נמוך, אבל זה יהיה פעם. |ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. -אמן. |אמנים הם ממש ברצפה. |הם לא מצליחים להעצים את עצמם. |אם מישהו יגיד לך שהכל הצליח, אין דבר כזה. |מאחורי כל הצלחה יש מישהו עקשן שלא ויתר. |שים 2 בפנים. -אין לי. |אני אוהב בבדיחה, בצחוק, אני פעם אמרתי למישהו שאני חסיד של ה… |של הדולר. |אני התכוונתי ללינקולן. סתם… |בורא עולם נמצא בכל דבר. |זה פשוט, כל דבר שאני עושה זה הוא, זה לא אני. |”אמונה חושית” זה נקרא. | ערוץ כאן יואל וקסברגר מלכות
שידוכים – מלך זילברשלג
ספירת העומר. להתחתן אי-אפשר. |אז בואו נדבר על שידוכים. |כולם יודעים שבני זוג חרדים מכירים בשידוך. |ז”א לא בדיוק מכירים. |אבל איך זה קורה? אחלה שאלה. |בפרקי אבות מציינים התנאים מטלות לכל גיל בחיים. |בין היתר כתבו שבן 18- לחופה. |כשנער או נערה מתקרבים לסוף העשור השני לחייהם, |ההורים יוצרים קשר עם שדכן או שדכנית. |אם הם מספיק בני מזל, השדכנים הם דווקא אלה שפונים אליהם |ומתחילים לדבר על הזיווג המיועד. |הבחור והבחורה נפגשים בבית האחות הגדולה, |הדודה הקטנה, |או לובי במלון פרברי כדי שלא יראו אותם וירכלו. |פה, פה, שמעת מה מלך עשה? |כל היום באינטרנט! -עושה חילול השם! |מי תתחתן איתו? |זהו לא “דייט”. זוהי פגישה. |הייתי גם באחת כזאת. |אבל תכף נחזור לזה. |נפגשים שוב עוד פעם או פעמיים |והשידוך נסגר לצהלת הזוג, המשפחות והשדכן המתפרנס. |אגב, אצל האשכנזים הוא יקבל 2000 דולר מכל משפחה, |ואצל הספרדים הוא יקבל זר פרחים ועוגת דבש. |הבחירה אינה מקרית. פרטי כל אחד ואחת נבדקים בדקדוק |לאורך דורי דורות ולרוחב מדינות ויבשות. |הם אפילו עוברים בדיקת התאמה גנטית לפני שהעסק שם נתפר. |אני אפוצץ לכם עוד תיאוריה מוכרת: |היחידים שמחליטים אם השידוך הזה ייסגר או לא, |הם שני ה”פישרים” האלה, |פישרים, חלב על השפתיים, ממש כך. |לא מכריחים אצלנו אף אחד להתחתן. |עובדה שכבר הייתי בפגישת שידוכים כפי שציינתי קודם, |והנה אני, עדיין רווק מבוקש. |הציבור החרדי מחזיק באחוזי גירושים שלמרות העלייה בשנים האחרונות |הם עדיין נמוכים במיוחד. |לחילונים זה נראה אולי מנהג מוזר, |אבל בואו נודה על האמת: אתר ההיכרויות הזה, איך לומר, |הוכיח את עצמו הרבה יותר טוב מ”טינדר.” | מלך זילברשלג חרדים כאן ספירת העומר
הכן כיפתך לחורף
שמתם לב שכל חורף דתיים רצים אחרי הכיפות שלהם? |אז לא עוד. קבלו כמה טיפים לשפצור נכון של הכיפה. |נתחיל בשיטה הידועה מכול: |שיטת התיקתק המפד”לניקית |זה בא טוב בעיקר עם חולצת פלנל וסנדלי שורש עם גרביים. | והיא גם לא מתאימה לכל סוגי השיער. |אבל לך תכניס היגיון לראש סרוג. |מה אתה צוחק? |ויש את הסקוטש |מדביקים צד אחד למוח צד אחד לכיפה |ואופס ובום, הכיפה לא זזה. |או את גרסת המסכנים של… |דבק דו צדדי? |ויש גם את הגרסה העוד יותר מסכנה שפשוט מגלגלים דבק סלוטייפ ו… |שיטת הלואו טק שמתאימה גם לרוב הקירחים |היא להצטייד בכיפה גדולה ורחבה יותר |שיושבת טוב על המוח. |זה כמו כובע, רק עם סטייל. |אבל עזבו. |השיטה הטובה ביותר היא סיכות דור הוואי |היא אולי דורשת קצת מאמץ ודקירות אצבע |אבל אפשר תמיד למצוא מישהי שתעשה לכם את זה. |הרי בשביל מה יש נשים? |סתם, סתם, אני צוחק, אני צוחק. |נשים צריכות להיות במטבח. | מלך זילברשלג כאן