ספירת העומר. להתחתן אי-אפשר. |אז בואו נדבר על שידוכים. |כולם יודעים שבני זוג חרדים מכירים בשידוך. |ז”א לא בדיוק מכירים. |אבל איך זה קורה? אחלה שאלה. |בפרקי אבות מציינים התנאים מטלות לכל גיל בחיים. |בין היתר כתבו שבן 18- לחופה. |כשנער או נערה מתקרבים לסוף העשור השני לחייהם, |ההורים יוצרים קשר עם שדכן או שדכנית. |אם הם מספיק בני מזל, השדכנים הם דווקא אלה שפונים אליהם |ומתחילים לדבר על הזיווג המיועד. |הבחור והבחורה נפגשים בבית האחות הגדולה, |הדודה הקטנה, |או לובי במלון פרברי כדי שלא יראו אותם וירכלו. |פה, פה, שמעת מה מלך עשה? |כל היום באינטרנט! -עושה חילול השם! |מי תתחתן איתו? |זהו לא “דייט”. זוהי פגישה. |הייתי גם באחת כזאת. |אבל תכף נחזור לזה. |נפגשים שוב עוד פעם או פעמיים |והשידוך נסגר לצהלת הזוג, המשפחות והשדכן המתפרנס. |אגב, אצל האשכנזים הוא יקבל 2000 דולר מכל משפחה, |ואצל הספרדים הוא יקבל זר פרחים ועוגת דבש. |הבחירה אינה מקרית. פרטי כל אחד ואחת נבדקים בדקדוק |לאורך דורי דורות ולרוחב מדינות ויבשות. |הם אפילו עוברים בדיקת התאמה גנטית לפני שהעסק שם נתפר. |אני אפוצץ לכם עוד תיאוריה מוכרת: |היחידים שמחליטים אם השידוך הזה ייסגר או לא, |הם שני ה”פישרים” האלה, |פישרים, חלב על השפתיים, ממש כך. |לא מכריחים אצלנו אף אחד להתחתן. |עובדה שכבר הייתי בפגישת שידוכים כפי שציינתי קודם, |והנה אני, עדיין רווק מבוקש. |הציבור החרדי מחזיק באחוזי גירושים שלמרות העלייה בשנים האחרונות |הם עדיין נמוכים במיוחד. |לחילונים זה נראה אולי מנהג מוזר, |אבל בואו נודה על האמת: אתר ההיכרויות הזה, איך לומר, |הוכיח את עצמו הרבה יותר טוב מ”טינדר.” | מלך זילברשלג חרדים כאן ספירת העומר