תנו לי להבין, הגעתם אליי כדי לפתור את הקונפליקט ביניכם? |כן. -בין החרדים לכיפות הסרוגות? -כן. |אתם יודעים מה התפקיד של מטפל זוגי? |אני פה בגללו. הוא רצה לבוא. |נכון, זה רעיון שלי. פשוט לי היה קשה ומסובך. |אנחנו רבים מלא. -מלא. -המון. |זה התחיל עם ויכוחים עקרוניים כאלה. |עם הזמן הוויכוחים התגברו, מריבות, כעסים. |נוצר מתח. כבר לא רוצים להתפלל ביחד כפיות. |אנחנו כבר מתפללים בחדרים נפרדים. -על מה המריבות בדרך כלל? |ריבים רגילים כאלה. כמו אצל כולם. |ציונות, צבא, לימוד תורה. -תנו לי דוגמה. |לריב איתו? -מה, לבכות וכאלה? |מה שמרגיש לכם בנוח. |על מה הייתה המריבה האחרונה שלכם? -על הצבא. על הגיוס. |הוא הפך לי את הצבא ליהדות. -אני לא הפכתי כלום. |זאת מלחמת מצווה. |אל תתלהב לי עם כל הידע הזה שלך בתורה. |אל תשכח שהסלבים שלכם אלה אלופים, לא רבנים. |אז תשאיר את התורה למקצוענים, ואתה, לך תתגייס לצה”ל. |המקצוענים יודעים שהרמב”ם אומר שבמלחמת מצווה |כולם חייבים להתגייס, אפילו חתן וכלה ביום החתונה שלהם. |לאף אחד אין פטור מגיוס. |למי שלומד תורה יש פטור. -לא לפי היהדות. |לפי היהדות שלך אולי. |ברור לי שכל אחד מרגיש אולי שהוא צודק וזה מאוד מאוד טבעי, |מעניין אותי אם פעם ניסיתם באמת באמת להקשיב. |מלך, בוא תנסה להסביר בבקשה. |לימוד תורה שומר על המדינה לא פחות מחיילי צה”ל. |מגיל אפס ישבתי ולמדתי תורה. זה כל החיים שלי. |אני לא פטור מלשמור על המדינה, אני עושה את זה בדרך שלי. |הוא כל הזמן מדבר על הלימוד תורה, אבל בתכל´ס, |קיבלתם פטור רק בשביל כאלה שבאמת יושבים ולומדים. |אני גדלתי בדרך התורה ואני לא רוצה לסטות ממנה. |כולם יודעים שצה”ל זה מוסד שנועד לחנך מחדש. |כור היתוך. הצבא רוצה לשנות אותי. |אתה יודע שרוב המתגייסים הדתיים נשארים דתיים גם אחרי הצבא? |התכוונת, נכנסים מזרוחניקים ויוצאים מזרוחניקים. |מזרוחניק? -מזרוחניקים, מזרוחניקים. |ככה הוא קורא לי, מזרוחניק. |ד”ל, בית של גויים. -חפיפניקים. |חפיפניקים? להתמודד עם המציאות זה חפיפניקים? |להיכנס מראש למקום מסוכן זה לא התמודדות. |זה אויבר חוכם. -שוב פעם אתה מתחיל עם היידיש? |שוב פעם? -אתה גם תגיד לי באיזו שפה לדבר? |טוב, חברים, אני מצטער, אנחנו נאלצים לסיים. |תמשיכו להתפלל בחדרים נפרדים, אנחנו ננסה לקבוע לשבוע הבא. |הסשן הזה הוא 400 שקלים. לראש. |תודה. |תודה, דוקטור. |‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

אני לא יודעת בדיוק איך זה קרה, |אבל מצאתי את עצמי בגיל 27 נשואה תשע שנים עם שישה ילדים. |אני כן יודעת איך זה קרה. |אני מתכוונת, זה קרה מהר, מהר הרבה משחשבתי. |לפני 12 שנים הייתי תלמידת תיכון צעירה ושובבה |עם סומק טבעי בלחיים ורצון לטרוף את העולם. |במידה שהוא כשר למהדרין. |היה לי עודף ביטחון עצמי |וידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בחיים. |באיזה גיל אתחתן, מתי אלד ילדים, |ומתי אסיים את התואר שמעולם לא התחלתי. |יום אחד, ללא התראה מוקדמת, אבא שלי התקשר אליי והודיע לי |שהתקשרו אליו כדי להציע לי שידוך. |שידוך? אני? |שידוך עם בחור מוכשר מבית טוב ואיכותי, |עדין עם יראת שמיים והמון דברי שבח והלל. |שאלתי את אבא שלי אם זה לא נראה לו קצת מוקדם מדי. |אחרי הכול, אני עדיין בגיל הזה שממתק מאמריקה מרגש אותי. |והוא ענה: נו, תנסי פגישה אחת, מה יכול להיות? |אז ניסיתי. |נקבעה לנו פגישה במלון במרכז הארץ. |אני מדגישה: בלובי של המלון, כן? |שעה לפני הפגישה כבר הייתי שם. מאופרת, מרוגשת ועם פרפרים בבטן. |הייתי בטוחה שאצטרך להמתין, אבל הוא כבר היה שם. |יושב על ספה חומה עם חליפה אפורה וחיוך מבויש. |הוא ניגש אליי ושאל: את ליבי? |עניתי בחיוך: ליבי יש רק אחת. |התיישבנו בכורסאות ודיברנו. הוא הזמין קנקן מים עם קרח. |אחרי שעתיים הזמנתי הפוך גדול. |כעבור שעה הזמנתי פירות. הרבה פירות. |אני לא זוכרת בדיוק על מה דיברנו בפגישה, |אבל אני כן זוכרת שכשאבא שלי הגיע לאסוף אותי, |נכנסתי לרכב ואמרתי: אני רוצה להתחתן איתו. איזה חתיך! |לחלק מכם זה יישמע לגיטימי ולאחרים זה יישמע פתטי, |אבל ברגע הראשון, כשהסתכלנו אחד על השנייה, |ידענו שזה זה. |באותו הרגע שכחתי לגמרי שאני בכלל תלמידת כיתה י”ב, |שמחר יש לה בגרות בהיסטוריה להשלים, |ושעוד לא השלמתי את כל החומר במחברת תנ”ך. | בפגישה השלישית יעקב הציע לי נישואין. |שנה אחרי החתונה כבר ילדתי את הבן הראשון. |ואז השני, השלישי, הרביעית, החמישי, והשישי. |

 

אוי, מה נעשה? מאוד כיף פה. |אוף, לא החליפו לי את המגבת |ועכשיו אני צריכה ללכת עם אותה מגבת גם לבריכה. |יופי, כל הכבוד, מלון. כל הכבוד. |הטיסה הייתה פשוט מחרידה. ילדים דוסים רצים בכל מקום. |מההלוך לחזור, בכל הטיסה, מחלקה דוסית. |קאט דה גורנישט. |כשאתה מתפננים לכם בחלוק מגבת, |מטנפים על הנהלת המלון שלא חיממו לכם את מי הים, |פותחים החרדים איזה מקומון חינמון מוזרון, |ומחפשים דירה להחלפה. |בדרך כלל יש מתווכים, ולפעמים זה בני משפחה |שמחליטים להחליף עם גיס או אח. |כשלא מוצאים דרכים קונבנציונליות, מחפשים בלוח המודעות בבית הכנסת. |מה? מה? וואט? רסמי, כאילו? |סרייסלי? ככה אומרים? סרייסלי. |אייר בי-אנד-בי בגרסת השטייטל. גם על הסבלטים השתלטתם לנו? |תכלס, כן. ממש כך. |משפחה בת 12 נפשות נופשת בעיר אחרת, באותה מדינה, |בבית של משפחה ברוכת ילדים אחרת. |וכך שבוע הם חיים על הקצה וחוזרים הביתה עייפים אך עייפים. |גמורים, כאילו. |אוכלוסייה של כל שכונה מתחלפת עם אוכלוסייה של שכונות אחרות. |אחי, אפשר לבוא אליך? אבל אל תהיה בבית. |האוכלוסייה שונה פשוט. זה ממש… זה לא אותו דבר בכלל. |כאילו, כולם נראים אותו דבר, אבל הם אחרים. מורכב. |זה נהיה מין כלאיים כאלה של דוסים. סבלט, כבר אמרתי? |המשפחה הירושלמית שהצפינה, נהנית שיש לה ים, |וזאת החיפאית נהנית מהשבשבת… מהטורבינה הזאת. נו? |ימין משה. ימין משה. |היבנאים נהנים מתחנת הרכבת בבית שמש, |ואלה מבית שמש נהנים… מתחנת הרכבת ביבנה. |תחנת הרכבת ביבנה זה כיף, מה. |חלק מתחנת הרכבת ביבנה, אתה יודע איזה כיף זה, אחי? |כשאתם יושבים לכם על גדות הג´קוזי באיי סיישל או מוסול, |ומתלוננים שגורי הוודקה מהמיני בר לא כלול בהכול כלול, |תחשבו על ילד שמחטט במגירות בבית זר, |יוצא מבית הכנסת עם חליפה על בגד ים רטוב… | זו חופשה. זו חופשה. |לא כיף. לא כיף. |תכלס, זה חופש, זה לא… | אתה נוסע למלון, מלא אנשים זרים… לא עדיף? החופש כאילו… | חופש… |