אני לא יודעת בדיוק איך זה קרה, |אבל מצאתי את עצמי בגיל 27 נשואה תשע שנים עם שישה ילדים. |אני כן יודעת איך זה קרה. |אני מתכוונת, זה קרה מהר, מהר הרבה משחשבתי. |לפני 12 שנים הייתי תלמידת תיכון צעירה ושובבה |עם סומק טבעי בלחיים ורצון לטרוף את העולם. |במידה שהוא כשר למהדרין. |היה לי עודף ביטחון עצמי |וידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בחיים. |באיזה גיל אתחתן, מתי אלד ילדים, |ומתי אסיים את התואר שמעולם לא התחלתי. |יום אחד, ללא התראה מוקדמת, אבא שלי התקשר אליי והודיע לי |שהתקשרו אליו כדי להציע לי שידוך. |שידוך? אני? |שידוך עם בחור מוכשר מבית טוב ואיכותי, |עדין עם יראת שמיים והמון דברי שבח והלל. |שאלתי את אבא שלי אם זה לא נראה לו קצת מוקדם מדי. |אחרי הכול, אני עדיין בגיל הזה שממתק מאמריקה מרגש אותי. |והוא ענה: נו, תנסי פגישה אחת, מה יכול להיות? |אז ניסיתי. |נקבעה לנו פגישה במלון במרכז הארץ. |אני מדגישה: בלובי של המלון, כן? |שעה לפני הפגישה כבר הייתי שם. מאופרת, מרוגשת ועם פרפרים בבטן. |הייתי בטוחה שאצטרך להמתין, אבל הוא כבר היה שם. |יושב על ספה חומה עם חליפה אפורה וחיוך מבויש. |הוא ניגש אליי ושאל: את ליבי? |עניתי בחיוך: ליבי יש רק אחת. |התיישבנו בכורסאות ודיברנו. הוא הזמין קנקן מים עם קרח. |אחרי שעתיים הזמנתי הפוך גדול. |כעבור שעה הזמנתי פירות. הרבה פירות. |אני לא זוכרת בדיוק על מה דיברנו בפגישה, |אבל אני כן זוכרת שכשאבא שלי הגיע לאסוף אותי, |נכנסתי לרכב ואמרתי: אני רוצה להתחתן איתו. איזה חתיך! |לחלק מכם זה יישמע לגיטימי ולאחרים זה יישמע פתטי, |אבל ברגע הראשון, כשהסתכלנו אחד על השנייה, |ידענו שזה זה. |באותו הרגע שכחתי לגמרי שאני בכלל תלמידת כיתה י”ב, |שמחר יש לה בגרות בהיסטוריה להשלים, |ושעוד לא השלמתי את כל החומר במחברת תנ”ך. | בפגישה השלישית יעקב הציע לי נישואין. |שנה אחרי החתונה כבר ילדתי את הבן הראשון. |ואז השני, השלישי, הרביעית, החמישי, והשישי. |

ספירת העומר. להתחתן אי-אפשר. |אז בואו נדבר על שידוכים. |כולם יודעים שבני זוג חרדים מכירים בשידוך. |ז”א לא בדיוק מכירים. |אבל איך זה קורה? אחלה שאלה. |בפרקי אבות מציינים התנאים מטלות לכל גיל בחיים. |בין היתר כתבו שבן 18- לחופה. |כשנער או נערה מתקרבים לסוף העשור השני לחייהם, |ההורים יוצרים קשר עם שדכן או שדכנית. |אם הם מספיק בני מזל, השדכנים הם דווקא אלה שפונים אליהם |ומתחילים לדבר על הזיווג המיועד. |הבחור והבחורה נפגשים בבית האחות הגדולה, |הדודה הקטנה, |או לובי במלון פרברי כדי שלא יראו אותם וירכלו. |פה, פה, שמעת מה מלך עשה? |כל היום באינטרנט! -עושה חילול השם! |מי תתחתן איתו? |זהו לא “דייט”. זוהי פגישה. |הייתי גם באחת כזאת. |אבל תכף נחזור לזה. |נפגשים שוב עוד פעם או פעמיים |והשידוך נסגר לצהלת הזוג, המשפחות והשדכן המתפרנס. |אגב, אצל האשכנזים הוא יקבל 2000 דולר מכל משפחה, |ואצל הספרדים הוא יקבל זר פרחים ועוגת דבש. |הבחירה אינה מקרית. פרטי כל אחד ואחת נבדקים בדקדוק |לאורך דורי דורות ולרוחב מדינות ויבשות. |הם אפילו עוברים בדיקת התאמה גנטית לפני שהעסק שם נתפר. |אני אפוצץ לכם עוד תיאוריה מוכרת: |היחידים שמחליטים אם השידוך הזה ייסגר או לא, |הם שני ה”פישרים” האלה, |פישרים, חלב על השפתיים, ממש כך. |לא מכריחים אצלנו אף אחד להתחתן. |עובדה שכבר הייתי בפגישת שידוכים כפי שציינתי קודם, |והנה אני, עדיין רווק מבוקש. |הציבור החרדי מחזיק באחוזי גירושים שלמרות העלייה בשנים האחרונות |הם עדיין נמוכים במיוחד. |לחילונים זה נראה אולי מנהג מוזר, |אבל בואו נודה על האמת: אתר ההיכרויות הזה, איך לומר, |הוכיח את עצמו הרבה יותר טוב מ”טינדר.” | מלך זילברשלג חרדים כאן ספירת העומר

מה? אתה לא באח הגדול? |כולנו באח הגדול, חברים. אנחנו שם ולא בהכרח מרצון. |ז”א כן מרצון, אבל כשהלכנו לשם לא ידענו שזה המקום שאליו אנחנו הולכים. |אני אסביר. פייסבוק, מכירים? |כן, הרשת החברתית ששולטת בנו 28 שעות ביממה. |היא יודעת עלינו הכל: מאין באנו, לאן אנחנו הולכים, מה אנחנו אוהבים. |היא יודעת עלינו הכל והיא גם קובעת את הכללים. |היא קבעה תמיד את הכללים שרק היא יודעת מה הם. |אבל בתקופה האחרונה היא גם הפסיקה להתבייש בזה. |השם “קונטקט פייסבוק” אומר לכם משהו? |סביר להניח שאם אתם לא חיים פייסבוק, הוא לא אומר לכם כלום. |למה? כי פייסבוק החליטה לחסום |את האפשרות לפרסם את הקישור בפלטפורמה היחידה בה הוא רלוונטי. |אי אפשר לפרסם אותו בפוסט וגם לא לשלוח בהודעה פרטית. |”קונטקט פייבוק” הוא בקצרה האתר שחשף את פרטיהם האישיים של עובדי פייסבוק ישראל |כולל מספר טלפון ומידת מכנסיים, |כחלק מפרוייקט ברידג’ס וול ב… |ברי… בר… |ברידג’ס וויל ברן. |שזה “גשרים יישרפו” וממש אין לי מושג איך להגות את זה |כי לימודי ליב”ה זה הרבה פחות הקטע שלי. |האתר עלה לאוויר ע”י דורי בן ישראל קריו, |בלוגר ישראלי ותיק שהחליט לחנך את פייסבוק ישראל |לאחר שבחודשים האחרונים נדמה כי חצתה את הקווים |היא הפכה מ… |דיקטטורה לייט לאחת כזאת מוצהרת. |תגידו, לגיטימי לדעתכם לפרסם פרטים אישיים של אנשים? |אבל רגע, יש לי עוד שאלה: |לגיטימי לדעתכם שפייסבוק תסיר פרופילים של אנשים שהשקיעו בה שנים |ובפועל יצרו לפייסבוק כסף, |בלי להודיע להם אפילו מה סיבת החסימה? |לדעתי התשובה לשתי השאלות צריכה להיות זהה. תענו אותה לעצמכם. |בכל מקרה, למי שמשלה את עצמו שפרסום הפרטים האישיים |יעזור למאבק על חופש הביטוי שלנו |נדמה שגם הפעם זו לא יותר ממכה קלה בכנף של הרשת החברתית החזקה בעולם. |ברידג’ס וויל ברן. |ברידג’ס וויל ברן. |ברידג’ס וויל ברן. -כן, מעולה. | מלך זילברשלג, פייסבוק פרטיות

כולכם שמעתם שליצמן, שר הבריאות המוערך ביותר בצד הזה של כדור הארץ, |קרא השבוע להימנע מאכילת סופגניות. |היי היי היי ליצמן, אל תיגע לנו בפונצ’קס. |אוקיי, “מנהג ישראל תורה,” מכירים את המושג? |זה משהו שכל דתי שנה א’ ידע להגיד לכם. |סופגנית, כן, זהו שמה העברי התקני של סופגנייה, |היא מנהג ישראל, כלומר לא הלכה, אבל מנהג שיש לשמר. |המנהג המוכר הוא לאכול מאכלים מטוגנים בשמן |אבל יש גם מקור לאכילת סופגניות דווקא. מהו המקור? |רבי מימון הדיין אביו של הרמב”ם כותב: |”אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל” |ופשט המנהג לעשות סופגנין. |אפשר למצוא תחליפים, אמר כבוד השר. |כמו מה, מר המלצות השף? |קינדר בואנו? לטגן טופו? |להזריק לעצמי ריבה לווריד? |להסניף אבקת סוכר? |אז בואו נוותר גם על המטבעות שוקולד שעושים לנו חורים בשיניים, |הקניידלעך שלא מקלים בכלל על מערכת העיכול שלנו |וגם הרגל הקרושה שמצלקת יהודים למשך דורות. |מה, לא ככה? |ליצמן, אני פונה ללב שלך. |מתוך מאות המנהגים המוזרים, המצחיקים והמדהימים שיש לנו ביהדות |דווקא במנהג הכי טעים נגעת לנו? |תברך! |אכלתי כבר. | ערוץ כאן חרדים מלך זילברשלג