כאן | חרדים וכיפות סרוגות – טיפול זוגי

תנו לי להבין, הגעתם אליי כדי לפתור את הקונפליקט ביניכם? |כן. -בין החרדים לכיפות הסרוגות? -כן. |אתם יודעים מה התפקיד של מטפל זוגי? |אני פה בגללו. הוא רצה לבוא. |נכון, זה רעיון שלי. פשוט לי היה קשה ומסובך. |אנחנו רבים מלא. -מלא. -המון. |זה התחיל עם ויכוחים עקרוניים כאלה. |עם הזמן הוויכוחים התגברו, מריבות, כעסים. |נוצר מתח. כבר לא רוצים להתפלל ביחד כפיות. |אנחנו כבר מתפללים בחדרים נפרדים. -על מה המריבות בדרך כלל? |ריבים רגילים כאלה. כמו אצל כולם. |ציונות, צבא, לימוד תורה. -תנו לי דוגמה. |לריב איתו? -מה, לבכות וכאלה? |מה שמרגיש לכם בנוח. |על מה הייתה המריבה האחרונה שלכם? -על הצבא. על הגיוס. |הוא הפך לי את הצבא ליהדות. -אני לא הפכתי כלום. |זאת מלחמת מצווה. |אל תתלהב לי עם כל הידע הזה שלך בתורה. |אל תשכח שהסלבים שלכם אלה אלופים, לא רבנים. |אז תשאיר את התורה למקצוענים, ואתה, לך תתגייס לצה”ל. |המקצוענים יודעים שהרמב”ם אומר שבמלחמת מצווה |כולם חייבים להתגייס, אפילו חתן וכלה ביום החתונה שלהם. |לאף אחד אין פטור מגיוס. |למי שלומד תורה יש פטור. -לא לפי היהדות. |לפי היהדות שלך אולי. |ברור לי שכל אחד מרגיש אולי שהוא צודק וזה מאוד מאוד טבעי, |מעניין אותי אם פעם ניסיתם באמת באמת להקשיב. |מלך, בוא תנסה להסביר בבקשה. |לימוד תורה שומר על המדינה לא פחות מחיילי צה”ל. |מגיל אפס ישבתי ולמדתי תורה. זה כל החיים שלי. |אני לא פטור מלשמור על המדינה, אני עושה את זה בדרך שלי. |הוא כל הזמן מדבר על הלימוד תורה, אבל בתכל´ס, |קיבלתם פטור רק בשביל כאלה שבאמת יושבים ולומדים. |אני גדלתי בדרך התורה ואני לא רוצה לסטות ממנה. |כולם יודעים שצה”ל זה מוסד שנועד לחנך מחדש. |כור היתוך. הצבא רוצה לשנות אותי. |אתה יודע שרוב המתגייסים הדתיים נשארים דתיים גם אחרי הצבא? |התכוונת, נכנסים מזרוחניקים ויוצאים מזרוחניקים. |מזרוחניק? -מזרוחניקים, מזרוחניקים. |ככה הוא קורא לי, מזרוחניק. |ד”ל, בית של גויים. -חפיפניקים. |חפיפניקים? להתמודד עם המציאות זה חפיפניקים? |להיכנס מראש למקום מסוכן זה לא התמודדות. |זה אויבר חוכם. -שוב פעם אתה מתחיל עם היידיש? |שוב פעם? -אתה גם תגיד לי באיזו שפה לדבר? |טוב, חברים, אני מצטער, אנחנו נאלצים לסיים. |תמשיכו להתפלל בחדרים נפרדים, אנחנו ננסה לקבוע לשבוע הבא. |הסשן הזה הוא 400 שקלים. לראש. |תודה. |תודה, דוקטור. |‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

ליבי נחימובסקי – הדייט הראשון והאהבה הגדולה

אני לא יודעת בדיוק איך זה קרה, |אבל מצאתי את עצמי בגיל 27 נשואה תשע שנים עם שישה ילדים. |אני כן יודעת איך זה קרה. |אני מתכוונת, זה קרה מהר, מהר הרבה משחשבתי. |לפני 12 שנים הייתי תלמידת תיכון צעירה ושובבה |עם סומק טבעי בלחיים ורצון לטרוף את העולם. |במידה שהוא כשר למהדרין. |היה לי עודף ביטחון עצמי |וידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בחיים. |באיזה גיל אתחתן, מתי אלד ילדים, |ומתי אסיים את התואר שמעולם לא התחלתי. |יום אחד, ללא התראה מוקדמת, אבא שלי התקשר אליי והודיע לי |שהתקשרו אליו כדי להציע לי שידוך. |שידוך? אני? |שידוך עם בחור מוכשר מבית טוב ואיכותי, |עדין עם יראת שמיים והמון דברי שבח והלל. |שאלתי את אבא שלי אם זה לא נראה לו קצת מוקדם מדי. |אחרי הכול, אני עדיין בגיל הזה שממתק מאמריקה מרגש אותי. |והוא ענה: נו, תנסי פגישה אחת, מה יכול להיות? |אז ניסיתי. |נקבעה לנו פגישה במלון במרכז הארץ. |אני מדגישה: בלובי של המלון, כן? |שעה לפני הפגישה כבר הייתי שם. מאופרת, מרוגשת ועם פרפרים בבטן. |הייתי בטוחה שאצטרך להמתין, אבל הוא כבר היה שם. |יושב על ספה חומה עם חליפה אפורה וחיוך מבויש. |הוא ניגש אליי ושאל: את ליבי? |עניתי בחיוך: ליבי יש רק אחת. |התיישבנו בכורסאות ודיברנו. הוא הזמין קנקן מים עם קרח. |אחרי שעתיים הזמנתי הפוך גדול. |כעבור שעה הזמנתי פירות. הרבה פירות. |אני לא זוכרת בדיוק על מה דיברנו בפגישה, |אבל אני כן זוכרת שכשאבא שלי הגיע לאסוף אותי, |נכנסתי לרכב ואמרתי: אני רוצה להתחתן איתו. איזה חתיך! |לחלק מכם זה יישמע לגיטימי ולאחרים זה יישמע פתטי, |אבל ברגע הראשון, כשהסתכלנו אחד על השנייה, |ידענו שזה זה. |באותו הרגע שכחתי לגמרי שאני בכלל תלמידת כיתה י”ב, |שמחר יש לה בגרות בהיסטוריה להשלים, |ושעוד לא השלמתי את כל החומר במחברת תנ”ך. | בפגישה השלישית יעקב הציע לי נישואין. |שנה אחרי החתונה כבר ילדתי את הבן הראשון. |ואז השני, השלישי, הרביעית, החמישי, והשישי. |

 

מלך זילברשלג | געגועים לרבי

בכ’ בתמוז לפני שנתיים התייתמתי. |מאבי הלא ביולוגי. |הרגשתי שהעולם נגמר. עמדתי ליד מיטתו לילה שלם ובכיתי, |כמו כל פעם בשנתיים הללו בלעדיו, כשאני עולה לקברו, |פוגש את האני האמיתי שלי ומתנקה מבפנים. |זהו סיפור האהבה שלי, סיפור על אהבה וגעגוע אין סופי. |נכנסתי לחדר, נער בן 13, |הוא שאל אותי אם הרב בישיבה מכבד אותי. |אם אני נהנה שם, אם האוכל טוב, אם המיטה נוחה. |הוא לא שאל כמה אני לומד, כפי שמתבקש שרב ישאל תלמיד. |גם לא נשאלתי אם אני מתפלל, מניח תפילין, טובל במקווה. |הוא פשוט התעניין אם כיף לי. |היום לפני שנתיים נפטר הרבי שלי. |רבי אליעזר הגר, האדמו”ר מסערט ויז’ניץ’. |אני זוכר את ההודעה שהגיעה אז, ועד היום אני מסרב לקבל. |אני זוכר שמול עיניי רצו החגים, השמחות, הרגעים היפים |וגם אלה שפחות, שתמיד היו יחד איתו. |שום דבר לא קרה בלעדיו. |אנשים לא מבינים למה אני דומע כשאני מדבר עליו. |מה לבן 20 ובן 90? |למה רבבות יצאו להלווייתו וממשיכים לבכות אותו גם לאחר מכן? |התשובה אינה שכלית, היא רגשית. |החיבור הזה הוא הקשר הרגשי החזק ביותר בחיי. |גדלתי על דרך החסידות, על ברכיו של הרבי. |לפני הברית, הוא זה שבחר לי את שמי יחד עם הוריי. |בחלאקה, הוא גזר את שיערי. |לא לפני שהושיב אותי על ברכיו ושוחח איתי כאילו אני בן שיחה רגיל. |ילד בן שלוש, כן? |בבר המצווה הניח לי תפילין, רקד איתי ונשק לי במצח. |ולו רק הייתי זוכה, היה הרבי רוקד איתי גם בחתונה שלי. |לא זכיתי. |הרבי שלי היה מיוחד. החל מהאהבה לכל אדם באשר הוא |שהייתה דרך חיים, |הידיים הרכות שהיו הדבר החזק בעולם, |העיניים הטובות שהיו שם תמיד, והחיוך, החיוך שאין שני לו. |עצה טובה שתמיד ידע לתת. |התעניינות אמיתית שלוותה בחוכמה נדירה. |זו הייתה השגרה שלי. ואז הגיעה ההודעה ההיא לפני שנתיים. |איבדתי רבי שהוא אבא. |אני מתגעגע, רבי. |

מלך זילברשלג | תדריך לקראת חודש הרחמים והסליחות

א-לול! |שמעתם פעם את השאגה הזאת? |כי מאות אלפי בני ישיבה שומעים אותה מדי שנה במשך חודש, |שאגה שהיא מין ניעור שמזכיר להם לחזור בתשובה. |כן, גם חרדים חוזרים בתשובה. |אלול הוא החודש האחרון בשנה העברית, |החודש שלפני הימים הנוראים, שהם כידוע ראש השנה ויום כיפור, |הימים שדורשים מאיתנו הכנה מיוחדת. |להכנה הזאת קוראים חודש הרחמים והסליחות. |עדות המזרח יגידו סליחות החל מראש החודש, |בעוד האשכנזים? הם יגידו רק משבוע לפני ראש השנה. |אבל בואו לא נשכח שהם אוכלים קטניות בפסח |ובשר בתשעת הימים, אז פיטים, לא? |אז מה קורה באלול? |באלול הפחד מרחף בחלל האוויר. |אנחנו אוכלים פחות, ישנים פחות וגם… גם מדברים פחות. |כל מעשה טוב יכול לסייע לנו. מה לא עושים כדי לזכות במשפט? |אלול הוא לא שם של חודש, אלול הוא… |חכמינו אמרו שאפילו דגים שבים רועדים. |נגיד ילד בן 13, אוקיי? בר מצווה, עכשיו סיים חיידר. |זאת אומרת, בית ספר יסודי. לאן הולך? |נכון, לישיבה. |הדבר הראשון שהוא נתקל בו בישיבה הוא אלול. |ישר מהסינר של אימא הוא נכנס לסטרס |של החודש הכי מלחיץ והכי מפחיד בשנה הישיבתית. |מי אמר שלחרדים אין טירונות? |בהשאלה ממצוות ראש השנה |כל החודש כל בוקר כל בית כנסת ישמע את תקיעת השופר |כדי להזהיר ולעורר את הציבור לחזור בתשובה. |אחד מגדולים האדמו”רים החרדיים אמר פעם באירוניה, כן? |שלוש מצוות גדולות לקחו לנו החילונים בדורות האחרונים: |את מצוות יישוב הארץ לקחו החלוצים, |את לשון הקודש לקח לנו אליעזר בן יהודה |וגם החזרה בתשובה, רוב החוזרים חילונים. |טוב, אז לפחות באלול גם חרדים חוזרים בתשובה. |אלול! |

מלך זילברשלג | מה עושים חרדים באינטרנט

-|לרוב החרדים אין בבית אינטרנט או אפילו מחשב |האינטרנט הסלולרי הוא כבר סיפור אחר. |הוא האיום הגדול ביותר שקם על החרדיות |המלחמה באינטרנט ובסמארטפונים |היא התקיפה ביותר שידע המגזר החרדי. החל מהכרזות |בכל שבוע, בכל בתי הכנסת החרדים בארץ |וכלה בהשלכת ילדים להורים מרושתים ממוסדות החינוך |פתגם סיני חרדי עתיק אומר “שהמגזר החרדי משול לרהיט ישן בבית |גם כשלא בדיוק מבינים למה הוא שם, לא מזיזים אותו כדי שלא יתפרק |בשנים האחרונות הרשת הצליחה להזיז קצת את הרהיט |למה אני חושב כך? כי הנה אני כאן |אני ועוד חרדים רבים, רחמנא לצלן. |אני זוכר שכשהגעתי לפייסבוק, כפרופיל פייק אגב |היו שם חרדים מעטים. בגדול רק פלוני, אלמוני ופלמוני היו שם. |היום, לא עלינו, הם מתרבים שם כמו ספינרים בכיתה ה’. |הם כבר לא חיילים אלמונים |סצנת הוואטסאפ החרדי חזקה יותר מכל מדיה אחרת. |במהירות, בתפוצה ולפעמים גם באמינות. |כל סרטון שלי שרק עולה לרשת מופץ שם בכמות גדולה יותר מכל עלון שבת מצוי. |עשיתם רצח עם לצפיות שלי. שתפו לינק ליוטיוב לפחות. |אז הצלחה מסחררת לא הייתה לו למאבק |אבל מצד שני, חרדי שמחזיק סמארטפון לא ממש גאה בו. |גם חוצפן כמוני, יהיו רחובות שבהם לא אוציא את הסלולרי שלי |לבית כנסת? אין מצב שאני מגיע איתו! |כשכן, הוא לא יצא מהכיס! |בלי קשר שזה יכול להרוס לי את השידוך |כדי להגיע לשביל הזהב בין ימי הביניים לשמירת העיניים, |קמו אתרים חרדים |והופיעו הסמארטפונים המפוקחים. המקועקעים בחותם כשרות |ויש בהם חנות אפליקציות מסוננת. |הבעיה היא שבניגוד לפלאפונים הכשרים בהם אי אפשר לטעות, |בין סמארטפון מפוקח לרגיל, כבר הרבה יותר קשה להבדיל |כן, כן. אין לי שיחות פה בכלל. |אבא שלי תמיד אומר: כשמקלוהן דיבר על הכפר הגלובלי, |הוא דיבר הוא דיבר על כל העולם. |יוצא באירוניה שהחרדי האותנטי, נותר היחידי איש העולם הגדול |אבל בינינו, באינטרנט כמו בכל דבר יש טוב ורע. |מצד אחד זו אימה, ומצד שני מקום פרקטי ודוכן להפצת תורה, |תפילה, אמונה וסרטונים שלי! |מה אני הולך להיות בקולנוע? |אני הולך להיות בקולנוע? אנחנו נחשבים עכשיו סלבים כאילו? |כן אבל אל תדבר כי אני רוצה להגיד משהו, סבבה? |

 


פתגם סיני עתיק – ביטוי הומוריסטי שמשמעותו: פתגם שהומצא על ידי ברגע זה אבל שנשמע חכם ונכון.
פרופיל פייק – פרופיל פייסבוק בשם לא אמיתי.
ספינרים בכיתה ה’ – כמו בעולם כולו, גם בישראל היה לכל ילד ספינר בתקופה שהצעצוע הזה התחיל (תשע”ז – 2017).

עלון שבת – עיתון שמכיל דברי תורה ואקטואליה שמופץ בבתי כנסת בליל שבת, בעיקר בציבור הדתי לאומי.
אבא שלי – איש התקשורת החרדי דודי זילברשלג.
מקלוהן – מרשל מקלוהן היה אחד מחוקרי המדיה הראשונים בעולם. הוא זה שטבע את המושגים “הכפר הגלובלי” ו”המדיום הוא המסר”.

מלך זילברשלג | אל תגעו לנו בשבת

זהבה גלאון, השמאל של ישראל. |ראיתי שכעסת כשהממשלה החליטה שלא להחליט |בעניין הסטטוס-קוו בפתיחת העסקים בתל-אביב בשבת. |את צודקת זהבה, זכותו של כל אדם לחיות בדרך שהוא בחר בה. |”תיגעו לנו בשבת”, כתבת, תקבלו כזאת התקוממות אזרחית שלא חלמתם עליה. |אני סתם משתעשע בעובדה שבבחירות האחרונות הצביעו למפלגה שבראשותך |165,529 בעלי זכות הצבעה. |רק בבני-ברק, בלי בית-שמש, אלעד, ירושלים ובית”ר עילית, |גרים מספר זהה של חרדים. |לא כולם בעלי זכות הצבעה אבל כולם יודעים להתקומם באופן אזרחי. |”החילוניות נמצאת תחת מתקפה”, הוספת. זה באמת עצוב. |כל מצוות הדת החילונית מחוללות. |ציציות מצליפות בעוברי אורח |ורצועות ארוכות של תפילין קושרות חילונים לבתי הכנסת. זוועה! |לדת החילונית כפי שאת נוהגת לומר, אין בכלל נציגות במדינת ההלכה בה אנו חיים. |זה קטע, כי אף פעם לא ראיתי שלטי ענק בכיכוב בר רפאלי או גל גדות. |את צודקת, זהבה. הכפייה פה היא חד-צדדית ומזעזעת. |אגב, יש לא מעט חרדים ודתיים שמאלניים. |גועל נפש. |אז אל תשכחי לפרסם בתגובה הראשונה לפוסט, כמו שאת תמיד עושה, |קישור למתפקדים פוטנציאליים. |תכתבי שאת זקוקה להם במרצ. |אני בטוח שהם ירוצו להתפקד כשהם יבינו שאת נלחמת בכל מה שיקר להם. |אני צוחק. אין באמת לשומרי המסורת בית בשמאל. |שומעים שם במרצ? אם תיגעו לנו בשבת תקבלו כזאת התקוממות דתית שרק חלמתם עליה. |סתם… לא רוצה לפלג. |בואו נתאחד כולנו סביב האויב המשותף והאמיתי שלנו. |יוזמי חוק השקיות. |

 

מלך זילברשלג | פורים*30

עשיתי לרגע הפסקה מגיגול השם שלי וגיגלתי את המילה “פורים”. |בום! לא תאמינו מה מצאתי. |יושבים חזק? |בום שני. |לא זה הירושלמי. |יש יותר מ-30 חגי פורים ביהדות. |כמו נרבונה, קסטילה, קנדיה |פרנקפורט, אנקונה, וילנה |פירנצה, טבריה ועוד שמות מוזרים. |מה זה אומר? |מסתבר שבעל הטורים, מפרשני התורה המוכרים ביותר, |כתב כי כל נס שאירע צריך להיות מצוין בפורים משלו. |מה שאומר ששושן פורים הוא כמו כל דומיו אבל עם אחלה יחסי ציבור. |אבל מה לעזאזל רע באחרים? |למה “פורים וידין” הבולגרי מ-1806 |שנקבע בעקבות חשד שנפל על היהודים כמרעילי המושל, |מה שבפועל התברר כלא נכון, |לא הצליח בחיים? |ומה חטא “פורים שלג” התוניסאי שחל בכ”ד בשבט |ונקבע בעקבות שלג כבד שגרם לנזקים גדולים. |רק בעיר היהודים הוא לא ירד. |מה חטא התוניסאי שאנחנו לא מתחפשים בו? מה חטא? |אני חושב שעליתי כאן על משהו. |משהו שיכול למגר את האנטישמיות |ולהוביל לגל פופולריות יהודית שטרם ראינו כמוה. |אני גאון! |תחשבו על זה. יותר מ-30 ימים שמצווה עלינו לשתות עד דלא ידע, |לקחת יום חופש, להתחפש לאלזה אמנו או לבוב הגבאי. |אבל יהודים כמו יהודים מפספסים תמיד את הפוטנציאל. |ממשיכים להגיע לעבודה כרגיל כאילו לא פורים מספר 17 היום. |העדיין מתפלאים הנכם שאיננו פופולריים? |הגיע הזמן להחליט שלא עוד. |תביא לי עוד צ´ייסר. |תביא לי עוד צ´ייסר. -סיימת עם צ´ייסרים. |אני לא רוצה עוד צ´ייסר. |

שידוכים – מלך זילברשלג

ספירת העומר. להתחתן אי-אפשר. |אז בואו נדבר על שידוכים. |כולם יודעים שבני זוג חרדים מכירים בשידוך. |ז”א לא בדיוק מכירים. |אבל איך זה קורה? אחלה שאלה. |בפרקי אבות מציינים התנאים מטלות לכל גיל בחיים. |בין היתר כתבו שבן 18- לחופה. |כשנער או נערה מתקרבים לסוף העשור השני לחייהם, |ההורים יוצרים קשר עם שדכן או שדכנית. |אם הם מספיק בני מזל, השדכנים הם דווקא אלה שפונים אליהם |ומתחילים לדבר על הזיווג המיועד. |הבחור והבחורה נפגשים בבית האחות הגדולה, |הדודה הקטנה, |או לובי במלון פרברי כדי שלא יראו אותם וירכלו. |פה, פה, שמעת מה מלך עשה? |כל היום באינטרנט! -עושה חילול השם! |מי תתחתן איתו? |זהו לא “דייט”. זוהי פגישה. |הייתי גם באחת כזאת. |אבל תכף נחזור לזה. |נפגשים שוב עוד פעם או פעמיים |והשידוך נסגר לצהלת הזוג, המשפחות והשדכן המתפרנס. |אגב, אצל האשכנזים הוא יקבל 2000 דולר מכל משפחה, |ואצל הספרדים הוא יקבל זר פרחים ועוגת דבש. |הבחירה אינה מקרית. פרטי כל אחד ואחת נבדקים בדקדוק |לאורך דורי דורות ולרוחב מדינות ויבשות. |הם אפילו עוברים בדיקת התאמה גנטית לפני שהעסק שם נתפר. |אני אפוצץ לכם עוד תיאוריה מוכרת: |היחידים שמחליטים אם השידוך הזה ייסגר או לא, |הם שני ה”פישרים” האלה, |פישרים, חלב על השפתיים, ממש כך. |לא מכריחים אצלנו אף אחד להתחתן. |עובדה שכבר הייתי בפגישת שידוכים כפי שציינתי קודם, |והנה אני, עדיין רווק מבוקש. |הציבור החרדי מחזיק באחוזי גירושים שלמרות העלייה בשנים האחרונות |הם עדיין נמוכים במיוחד. |לחילונים זה נראה אולי מנהג מוזר, |אבל בואו נודה על האמת: אתר ההיכרויות הזה, איך לומר, |הוכיח את עצמו הרבה יותר טוב מ”טינדר.” | מלך זילברשלג חרדים כאן ספירת העומר

גשרים יישרפו

מה? אתה לא באח הגדול? |כולנו באח הגדול, חברים. אנחנו שם ולא בהכרח מרצון. |ז”א כן מרצון, אבל כשהלכנו לשם לא ידענו שזה המקום שאליו אנחנו הולכים. |אני אסביר. פייסבוק, מכירים? |כן, הרשת החברתית ששולטת בנו 28 שעות ביממה. |היא יודעת עלינו הכל: מאין באנו, לאן אנחנו הולכים, מה אנחנו אוהבים. |היא יודעת עלינו הכל והיא גם קובעת את הכללים. |היא קבעה תמיד את הכללים שרק היא יודעת מה הם. |אבל בתקופה האחרונה היא גם הפסיקה להתבייש בזה. |השם “קונטקט פייסבוק” אומר לכם משהו? |סביר להניח שאם אתם לא חיים פייסבוק, הוא לא אומר לכם כלום. |למה? כי פייסבוק החליטה לחסום |את האפשרות לפרסם את הקישור בפלטפורמה היחידה בה הוא רלוונטי. |אי אפשר לפרסם אותו בפוסט וגם לא לשלוח בהודעה פרטית. |”קונטקט פייבוק” הוא בקצרה האתר שחשף את פרטיהם האישיים של עובדי פייסבוק ישראל |כולל מספר טלפון ומידת מכנסיים, |כחלק מפרוייקט ברידג’ס וול ב… |ברי… בר… |ברידג’ס וויל ברן. |שזה “גשרים יישרפו” וממש אין לי מושג איך להגות את זה |כי לימודי ליב”ה זה הרבה פחות הקטע שלי. |האתר עלה לאוויר ע”י דורי בן ישראל קריו, |בלוגר ישראלי ותיק שהחליט לחנך את פייסבוק ישראל |לאחר שבחודשים האחרונים נדמה כי חצתה את הקווים |היא הפכה מ… |דיקטטורה לייט לאחת כזאת מוצהרת. |תגידו, לגיטימי לדעתכם לפרסם פרטים אישיים של אנשים? |אבל רגע, יש לי עוד שאלה: |לגיטימי לדעתכם שפייסבוק תסיר פרופילים של אנשים שהשקיעו בה שנים |ובפועל יצרו לפייסבוק כסף, |בלי להודיע להם אפילו מה סיבת החסימה? |לדעתי התשובה לשתי השאלות צריכה להיות זהה. תענו אותה לעצמכם. |בכל מקרה, למי שמשלה את עצמו שפרסום הפרטים האישיים |יעזור למאבק על חופש הביטוי שלנו |נדמה שגם הפעם זו לא יותר ממכה קלה בכנף של הרשת החברתית החזקה בעולם. |ברידג’ס וויל ברן. |ברידג’ס וויל ברן. |ברידג’ס וויל ברן. -כן, מעולה. | מלך זילברשלג, פייסבוק פרטיות

מלך זילברשלג טוחן סופגניות

כולכם שמעתם שליצמן, שר הבריאות המוערך ביותר בצד הזה של כדור הארץ, |קרא השבוע להימנע מאכילת סופגניות. |היי היי היי ליצמן, אל תיגע לנו בפונצ’קס. |אוקיי, “מנהג ישראל תורה,” מכירים את המושג? |זה משהו שכל דתי שנה א’ ידע להגיד לכם. |סופגנית, כן, זהו שמה העברי התקני של סופגנייה, |היא מנהג ישראל, כלומר לא הלכה, אבל מנהג שיש לשמר. |המנהג המוכר הוא לאכול מאכלים מטוגנים בשמן |אבל יש גם מקור לאכילת סופגניות דווקא. מהו המקור? |רבי מימון הדיין אביו של הרמב”ם כותב: |”אין להקל בשום מנהג ואפילו מנהג קל” |ופשט המנהג לעשות סופגנין. |אפשר למצוא תחליפים, אמר כבוד השר. |כמו מה, מר המלצות השף? |קינדר בואנו? לטגן טופו? |להזריק לעצמי ריבה לווריד? |להסניף אבקת סוכר? |אז בואו נוותר גם על המטבעות שוקולד שעושים לנו חורים בשיניים, |הקניידלעך שלא מקלים בכלל על מערכת העיכול שלנו |וגם הרגל הקרושה שמצלקת יהודים למשך דורות. |מה, לא ככה? |ליצמן, אני פונה ללב שלך. |מתוך מאות המנהגים המוזרים, המצחיקים והמדהימים שיש לנו ביהדות |דווקא במנהג הכי טעים נגעת לנו? |תברך! |אכלתי כבר. | ערוץ כאן חרדים מלך זילברשלג