הנושא הבוער הקיץ הוא ההדתה בבתי הספר. |ברגע הראשון זה נשמע קצת כמו אוי אוי אוי. |אוי אוי אוי… אמרו לבת שלך בגן שמע ישראל, |ממש עוברת הסללה לרקוד על טרנזיט של נ נח! |אוי אוי אוי, דיברו עם הבן שלך בכיתה ב’ בגבעתיים על בית המקדש. |מי ישמע, מחר בבוקר הוא זובח עולה ושלמים בגן העלייה. |אבל כשחושבים על זה ברצינות, זה עוד יותר מגוחך. |המון כתבות בעיתונים ובטלוויזיה מסבירות לנו שיש מזימה ענקית |של דוסים לשטוף לילדינו את המוח ולהפוך אותם לפנאטים דתיים |שמצביעים בנט ומקשיבים לחנן בן ארי. |אבל בפועל, מה ראינו בכל הכתבות? |אחת, תלונה של מישהו בפייסבוק על אזכור של בית המקדש |במסיבת הסיום בגן. |אוקיי, ירושלים הייתה הנושא השנתי המרכזי של משרד החינוך. |בכל שנה בוחרים נושא אחד ומתמקדים בו. |לפני שנתיים הוא היה “האחר הוא אני”. |אני חושב שהתקדמנו מאז, לא? |ואתם יודעים, אנחנו היהודים בגדול מאמינים שהיה בית מקדש בירושלים. |מה לעשות? |תלונות של מישהו אחר בפייסבוק על ספרי לימוד. |איור לא מוצלח בספר חשבון לכיתה ד’, |לא הולך להפוך את הילד שלכם לפנאט דתי. |אני מצטער לבשר לכם, אבל הספרים האלה לא כאלה |משמעותיים בחיים של הילדים שלכם. |בכלל, אולי די עם כתבות על פוסטים בפייסבוק? |יש גם המון פוסטים בפייסבוק שמתלוננים על כך שהילדים |לא לומדים מספיק יהדות. למה מהם לא עושים כתבה? |מה עוד? דוח של ארגון מולד שמתלונן על |עמותות דתיות שחודרות לבתי הספר. רק מה הבעיה? |אף עמותה לא חודרת. מנהלי בתי הספר מזמינים אותה. |אז אם למישהו יש בעיה, שידבר עם מנהל בית הספר שלו. |משרד החינוך עצמו דווקא מציע מגוון של עמותות ללימודי יהדות |מכל הזרמים. |וממש לא מכריח אף אחד לבחור דווקא בדתיות שבהן. |בקיצור, הדתה, כפייה, מתקפת דוסים משובטים, |לא השתכנעתי. |יש גם פוסטים בפייסבוק על ימי ראשון, חתולים, כימטריילז, |רגליים או נקניקיות, פנדה זנובה, |למה זה לא פותח מהדורות?|

מלך טוען שקיימת בארץ כפייה חילונית. |שמתבטאת בשלטי ענק בכיכובן של בר רפאלי וגל גדות. |מלך, בוא נדבר רגע על כפייה חילונית. |יש בכלל דבר כזה? ברור שיש. |קח למשל את ברית המועצות הקומוניסטית של תחילת המאה ה-20. |היא הייתה הראשונה לאכוף אתאיזם מדיני. |”הדת היא אופיום להמונים,” אמר קרל מארקס. |על “צדיק תניח תפילין” ברכבת יכולת אשכרה להישלח למחנה כפייה בסיביר. |בסין זה עדיין קורה עד היום, כולל הגבלות על הדפסה והפצה של ספרים בעלי אופי דתי. |באירופה? רק בקיץ האחרון הסתובבו שוטרים בחופי צרפת |והפשיטו נשים מוסלמיות שלבשו בורקיני. |להלן כפייה חילונית. |לענייננו: תחבורה ציבורית או פתיחת עסקים בשבת |בשכונות חילוניות לחלוטין, |היא לא כפייה חילונית. |היא היכולת שלנו, החילוניים, לנסוע לבקר את המשפחה בעיר הסמוכה |או לצאת לארוחת צהריים עם בן הזוג |ביום החופש היחידי שיש לנו כאנשי מעמד הפועלים המודרני. |לעומת זאת, סגירה גורפת של כל העסקים בשבת היא פגיעה בחופש התנועה, |בחופש מהדת ובכבוד האדם וחירותו. |ועכשיו ברצינות: |הרי חוק שעות העבודה והמנוחה לא באמת נאכף ברחביה של כל עיר בארץ. |חוקי העזר העירוניים עוקפים אותו ומאפשרים לכל עירייה |להחליט פרטנית אילו עסקים ייפתחו בשבת, אם בכלל. |בזכות החוקים האלה אני יכולה לצאת לסרט בשישי בערב, |ואתה יכול להחליט שלא. |היום בישראל, 20% מהעסקים פתוחים בשבת גם ככה. |יש סיכוי שההתעקשות על שימור הסטטוס-קוו |באה לשמר את הסטטוס-קוו הקואליציוני יותר מאשר לכבד את הדת והמסורת היהודית? |יאמי! מנדטים. |ובקשר להתקוממות אזרחית, בזה אתה צודק. |כנראה שבאמת לא תהיה. |כשזה מגיע ליציאה מאזור הנוחות או מהבית, |לנו החילונים יש המון מה ללמוד מכם. | לוסי איוב ערוץ כאן