במערכת השמש שלנו ישנו רק כוכב אחד |השמש |היא מפיצה אור וחום לשמונת כוכבי הלכת הסובבים אותה |כדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד עליו יש חיים הידועים לנו |ולמה זה? |כי אנחנו ממוקמים בדיוק באזור הישיב |המרחק המושלם שאינו קרוב מדי לשמש |שם מים מתאדים |ואינו רחוק מדי |שם מים קופאים |נניח שהיינו רוצים למצוא בית חדש לאנושות |או להכיר חברים חדשים וירוקים |היכן היינו מחפשים אותו |באיזור הישיב של כוכבים אחרים, כמובן |כל הנצנוצים האלה שניתן לראות בשמים הם כוכבים |כמו השמש שלנו |אבל מה שאנחנו מחפשים הם כוכבי לכת |וכאן הקושי |כוכבי לכת, כמו כדור הארץ |אינם מפיצים אור בעצמם |אלא רק מחזירים את אור השמש שלהם |כמו אור הירח |איך אפשר לראות משהו בטלסקופ אם הוא כל כך חיוור וכל כך קרוב לשמש מסנוורת? |הפתרונות שמצאו המדענים הם יצירתיים ומעניינים |לכוכבי לכת יש כח משיכה משלהם |ולא רק שהם מושכים תפוחים אל הקרקע |לו רק היו להם תפוחים |אלא הם מושכים, ממש במעט, את השמש שלהם |וגורמים לה לחוג במעגלים קטנים |כך מדענים יכולים לחפש כוכבים אשר נעים במעגלים |המסגירים את קיומם של כוכבי הלכת המקיפים אותם |הדרך השנייה לגילוי כוכבי לכת |היא על ידי בדיקת נצנוצי הכוכבים |כשכוכב לכת חולף בין השמש אותה הוא מקיף לבין עינינו הסקרניות |אז הוא מסתיר, אף במעט |את אור השמש שלו |אם מדענים מגלים כוכב אשר מאבד במעט מאורו באופן מחזורי |הרי שכוכב לכת מסתיר אותו במהלך הקפתו |התצפיות רגישות במיוחד לכוכבי לכת גדולים וקרובים |אותם קל במיוחד לגלות |כי הכוכבים שהם מקיפים נעים במעגלים מספיק גדולים |או מנצנצים באופן מיוחד |לכן רק חלק קטן מכל התגליות הן של כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ |ורק תשעה מאלה שמצאנו עד היום |נמצאים בדיוק באיזו הישיב של השמש שלהם |ואולי עליהם ישנם תפוחים שנופלים |ואיפה שיש תפוחים… יש… |לא, לא שלגיות |סוגים מרתקים של חיים חדשים| כאן סקרנים, כאן מסבירים

האם יש חיים במאדים? |ואם כן, האם הם יכולים להגיע לכדור הארץ? |את השאלה הזו עוררה אבן אחת שהתגלתה בהרי אלן שבאנטרקטיקה ב 1984 |בניגוד לכל אבן אחרת שראיתם בחייכם |האבן הזו הגיעה ממאדים |יש הטוענים שהצורות שבתוכה מזכירות מאובנים של בקטריות |כלומר |חיים ממאדים |האבן ממאדים נוצרה לפני למעלה מ-4 מיליארד שנים |כלומר זקנה בהרבה מרוב הסלעים בכדור הארץ |היא בילתה את רוב חייה על פני השטח של הפלנטה האדומה |כשמדי פעם היא סופגת פגיעה מאסטרואיד |אולם לפני כ-17 מיליון שנים חטפה האבן פגיעה כל כך עוצמתית |שהיא שוגרה מביתה המוכר למסע ארוך ומדהים |במשך מיליוני שנים הסתובבה לה סביב השמש בבדידות, בחלל |לפני כ-13,000 שנים נפגשה במסלולה עם כדור הארץ |היא חדרה דרך האטמוספרה ונחתה בשדה קרח באנטרקטיקה |בעצם זה קורה כל הזמן |מטאוריטים נוחתים אצלנו בכל מני מקומות בכדור הארץ |אבל על הקרח הלבן שבאנטרקטיקה |קל למשלחות מדענים לזהות גופים הנופלים מהשמיים |אז איך יכול להיות שחיים שרדו את המסע הזה? |המדענים גילו שהאבן מורכבת מחומרים שונים |חלקם ממוגנטים |מדידות רגישות הראו שהשדה המגנטי נוצר במאדים |כאשר האבן חוממה מעט |לטמפרטורה של 40 מעלות |נמחק השדה |וזאת ההוכחה שלמרות דרכה הקשה והארוכה |ולמרות שמבחוץ נחרכה מחום רב |מבפנים האבן לא התחממה מעל 40 מעלות |ושמרה על אותו שדה מגנטי שרכשה בביתה הראשון, מאדים |זה אומר שאם במקרה חיה בתוך אותה אבן בקטריה עקשנית |גם היא היתה שורדת את המסע ונשארת בחיים |האבן הזאת מוכיחה שקיים מסלול קר |מעין שביל זהב שעליו יכולים יצורים חיים לנדוד ממאדים אלינו |וגם להפך |מאיתנו למאדים |אז יתכן שחיים כבר נדדו בין כוכבי הלכת |ובעצם קיים סיכוי קטנטן |שאולי כולנו בכלל נוצרנו שם |על מאדים |וכדור הארץ הוא למעשה ביתנו השני| כאן סקרנים, כאן מסבירים