עבור חיות רבות |חוש הריח הוא חוש חשוב ביותר עבור תקשורת עם חיות אחרות בנות אותו הזן |זו הסיבה לכך שחיות רבות קודם כל מרחרחות זו את זו כשהן נפגשות |ובכן |בני אדם הם מורכבים יותר מכך |ולכן אינם נוהגים לרחרח זה את זה |נכון? |כדאי שתחשבו שוב |מספר רב והולך של מחקרים מראה כי לחוש הריח ישנו תפקיד חשוב |בתקשורת וקבלת מידע על האחר גם עבור בני אדם |מחקר ממעבדתו של פרופסור נועם סובל במכון ויצמן למדע |ביקש לבדוק האם הפעולה המוזרה של לחיצות ידיים |עשויה לשמש אותנו בדיוק לשם כך |המחקר כלל 271 נבדקים שצולמו מבלי ידיעתם |תחילה נספרו הנגיעות של הנבדקים באזור הפנים בזמן שהמתינו |החוקרים מצאו שאנשים נוגעים כל הזמן בפנים |וכי בפעולה זו הם בעצם “דוגמים ריחות” |במהלך קירוב היד לאיזור האף |נצפתה גם הגברה בעוצמת האוויר הנכנס באף |כפי שנמדד במכשירי המעבדה |בשלב הבא נכנסו לחדר נסיין או נסיינית |ובירכו את הנבדקים באחת משתי דרכים |עם או בלי לחיצת יד |כשנבדק לחץ את ידו של נסיין מאותו המין |הוא הגביר באופן משמעותי את התנהגות ההרחה של יד ימין |היד הלוחצת| כאילו הוא מנסה “לדגום” את הריח של מי שלחץ את ידו |כאשר נבדק לחץ את ידו של נסיין מהמין השני |הוגברה התנהגות ההרחה של יד שמאל |היד הלא לוחצת |כאילו כעת מנסה הנבדק לדגום את הריח של |עצמו |התוצאות חזרו על עצמן הן עבור גברים והן עבור נשים |ההתנהגות שנבדקה במחקר היא התנהגות בלתי מודעת |חוש הריח |אולי יותר מכל החושים האחרים |מניע התנהגויות שאינן מודעות |האם אנחנו לוחצים ידיים כדי להריח אנשים אחרים? |נראה שללא ספק זוהי אחת מהסיבות העיקריות.| כאן סקרנים כאן מסבירים

במערכת השמש שלנו ישנו רק כוכב אחד |השמש |היא מפיצה אור וחום לשמונת כוכבי הלכת הסובבים אותה |כדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד עליו יש חיים הידועים לנו |ולמה זה? |כי אנחנו ממוקמים בדיוק באזור הישיב |המרחק המושלם שאינו קרוב מדי לשמש |שם מים מתאדים |ואינו רחוק מדי |שם מים קופאים |נניח שהיינו רוצים למצוא בית חדש לאנושות |או להכיר חברים חדשים וירוקים |היכן היינו מחפשים אותו |באיזור הישיב של כוכבים אחרים, כמובן |כל הנצנוצים האלה שניתן לראות בשמים הם כוכבים |כמו השמש שלנו |אבל מה שאנחנו מחפשים הם כוכבי לכת |וכאן הקושי |כוכבי לכת, כמו כדור הארץ |אינם מפיצים אור בעצמם |אלא רק מחזירים את אור השמש שלהם |כמו אור הירח |איך אפשר לראות משהו בטלסקופ אם הוא כל כך חיוור וכל כך קרוב לשמש מסנוורת? |הפתרונות שמצאו המדענים הם יצירתיים ומעניינים |לכוכבי לכת יש כח משיכה משלהם |ולא רק שהם מושכים תפוחים אל הקרקע |לו רק היו להם תפוחים |אלא הם מושכים, ממש במעט, את השמש שלהם |וגורמים לה לחוג במעגלים קטנים |כך מדענים יכולים לחפש כוכבים אשר נעים במעגלים |המסגירים את קיומם של כוכבי הלכת המקיפים אותם |הדרך השנייה לגילוי כוכבי לכת |היא על ידי בדיקת נצנוצי הכוכבים |כשכוכב לכת חולף בין השמש אותה הוא מקיף לבין עינינו הסקרניות |אז הוא מסתיר, אף במעט |את אור השמש שלו |אם מדענים מגלים כוכב אשר מאבד במעט מאורו באופן מחזורי |הרי שכוכב לכת מסתיר אותו במהלך הקפתו |התצפיות רגישות במיוחד לכוכבי לכת גדולים וקרובים |אותם קל במיוחד לגלות |כי הכוכבים שהם מקיפים נעים במעגלים מספיק גדולים |או מנצנצים באופן מיוחד |לכן רק חלק קטן מכל התגליות הן של כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ |ורק תשעה מאלה שמצאנו עד היום |נמצאים בדיוק באיזו הישיב של השמש שלהם |ואולי עליהם ישנם תפוחים שנופלים |ואיפה שיש תפוחים… יש… |לא, לא שלגיות |סוגים מרתקים של חיים חדשים| כאן סקרנים, כאן מסבירים

האם יש חיים במאדים? |ואם כן, האם הם יכולים להגיע לכדור הארץ? |את השאלה הזו עוררה אבן אחת שהתגלתה בהרי אלן שבאנטרקטיקה ב 1984 |בניגוד לכל אבן אחרת שראיתם בחייכם |האבן הזו הגיעה ממאדים |יש הטוענים שהצורות שבתוכה מזכירות מאובנים של בקטריות |כלומר |חיים ממאדים |האבן ממאדים נוצרה לפני למעלה מ-4 מיליארד שנים |כלומר זקנה בהרבה מרוב הסלעים בכדור הארץ |היא בילתה את רוב חייה על פני השטח של הפלנטה האדומה |כשמדי פעם היא סופגת פגיעה מאסטרואיד |אולם לפני כ-17 מיליון שנים חטפה האבן פגיעה כל כך עוצמתית |שהיא שוגרה מביתה המוכר למסע ארוך ומדהים |במשך מיליוני שנים הסתובבה לה סביב השמש בבדידות, בחלל |לפני כ-13,000 שנים נפגשה במסלולה עם כדור הארץ |היא חדרה דרך האטמוספרה ונחתה בשדה קרח באנטרקטיקה |בעצם זה קורה כל הזמן |מטאוריטים נוחתים אצלנו בכל מני מקומות בכדור הארץ |אבל על הקרח הלבן שבאנטרקטיקה |קל למשלחות מדענים לזהות גופים הנופלים מהשמיים |אז איך יכול להיות שחיים שרדו את המסע הזה? |המדענים גילו שהאבן מורכבת מחומרים שונים |חלקם ממוגנטים |מדידות רגישות הראו שהשדה המגנטי נוצר במאדים |כאשר האבן חוממה מעט |לטמפרטורה של 40 מעלות |נמחק השדה |וזאת ההוכחה שלמרות דרכה הקשה והארוכה |ולמרות שמבחוץ נחרכה מחום רב |מבפנים האבן לא התחממה מעל 40 מעלות |ושמרה על אותו שדה מגנטי שרכשה בביתה הראשון, מאדים |זה אומר שאם במקרה חיה בתוך אותה אבן בקטריה עקשנית |גם היא היתה שורדת את המסע ונשארת בחיים |האבן הזאת מוכיחה שקיים מסלול קר |מעין שביל זהב שעליו יכולים יצורים חיים לנדוד ממאדים אלינו |וגם להפך |מאיתנו למאדים |אז יתכן שחיים כבר נדדו בין כוכבי הלכת |ובעצם קיים סיכוי קטנטן |שאולי כולנו בכלל נוצרנו שם |על מאדים |וכדור הארץ הוא למעשה ביתנו השני| כאן סקרנים, כאן מסבירים

הגפילטע פיש נולד במזרח אירופה לפני יותר מ-300 שנה. |במקור, הוא בכלל לא היה קציצה. |מה עשו? היו מפשיטים את הדג מהעור בשלמותו, |מפרידים את הבשר מהעצמות וקוצצים אותו עם גזר ובצל. |אחר כך מילאו אותו בחזרה לצורתו המקורית, |והיו מבשלים אותו שעות רבות, עד שהתרכך. |בהמשך, התחילו לטחון אותו עם העצמות. |לפי גרסה אחת, כדי לא לעבור על איסור בורר |האוסר להוציא את העצמות מהדג בשבת. |את הגפילטע נהגו להכין ממגוון דגים, |אבל הכי פופולרי היה הקרפיון. |וכדי שיהיה טרי, נהגו לשמור אותו באמבטיה. |אבל בישראל אסרו מכירת קרפיונים חיים בשנת 2014, |ובכך, תם עידן האמבטיה. |כיום מגדלים בישראל כ-5,000 טונות קרפיונים בשנה. |שליש מהם נאכלים בראש השנה, ועוד שליש בליל הסדר. |למה בראש השנה? הדג הוא סמל לשפע ופריון, |וראש של דג מסמל שנהיה לראש ולא לזנב. |ולמה מקשטים אותו בעיגול של גזר? |כי במזרח אירופה היו רק ירקות שורש, כמו תפוחי אדמה וגזר. |והגזר בלט על גבי הדג האפור. |אז איך מכינים גפילטע? |דג, קמח, בצל, גזר, ביצים קשות, |מלח, פלפל ואפילו סוכר. |סוכר? טוב, תלוי מאיפה ההורים או הסבים. |ברוב העדות אוכלים אותו מלוח, עם חזרת. |אבל יוצאי דרום פולין מעדיפים את הגפילטע מתקתק. |אוהבים או שונאים, ב-40% מהבתים בישראל |יאכלו גפילטע פיש בחג. | כאן מסבירים

אוכלוסיית חיידקי המעי |המיקרוביום |היא אוכלוסיית חיידקים שחיה במערכת העיכול שלנו |יש לה גישה למזון שלנו ולספיגה של חומרים אל מחזור הדם |ולכן היא בעלת השפעה גדולה על עיבוד המזון שאנו צורכים |מחקרים רבים מהשנים האחרונות מקשרים בין המיקרוביום |ופעילותו כקהילה חיה בקרבנו |לבין תופעות רבות המתרחשות אצלנו |מהפרעות נוירולוגיות |בעיות התפתחותיות |וכמובן השמנה |השמנת יתר היא אחת התופעות הנפוצות ביותר כיום |בעולם המדע מנסים לפענח |מה יכול להשפיע על האיזון האנרגטי בגוף שגורם להשמנה |במחקרים קודמים בעכברים ובבני אדם |נמצאו שני סוגי חיידקים החשודים כמשפיעים על השמנת יתר |נמצא שהם שוכנים אצל הסובלים מהשמנה |במספר גדול באופן יחסי |במחקר שבוצע בעכברים במעבדתו של ג´פרי גורדון |מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס |נמצא כי שינויים אלו במספר החיידקים |משנים את פוטנציאל חילוף החומרים של המיקרוביום |לעכברים בעלי השמנת היתר |יש יכולת להפיק יותר אנרגיה מהתזונה שלהם |מה שמוביל להשמנה בשל |ספיגת האנרגיה המוגברת של המיקרוביום |מה שמעניין עוד יותר הוא שפוטנציאל ההשמנה ניתן להעברה |כשהעבירו את המיקרוביום מעכברים שמנים |לזן עכברים ללא שכבת חיידקים במעיים |העכברים הללו העלו במשקל באופן משמעותי ביותר |תוצאות אלו יחד עם אחרות שהתקבלו בשנים האחרונות |מאפיינות את ההשמנה לא רק כתוצר של זלילת יתר |אלא ישנו גורם נוסף המשפיע על השמנה |המיקרוביום האישי של כל אחד מאיתנו |במילים אחרות |זה לא רק מה שאתם אוכלים |אלא איך החיידקים שלכם מתמודדים עם המזון|מחקרים עתידיים יוכלו לאפשר פיתוח של אמצעיים תזונתיים |או תרופתיים שיוכלו להשפיע על אופן ספיגת האנרגיה שלנו מהמזון |אלה יסייעו בשמירה על משקל תקין אצל אנשים בעלי נטייה להשמנת יתר |או אפילו לטפל בצד השני של המשוואה |אנורקסיה |לצערינו |המחקרים בנושא נמצאים רק בחיתוליהם |ויערך עוד זמן רב עד שפתרונות רפואיים |יכנסו כטיפול שבשגרה |

כאן סקרנים

האם העניים טיפשים יותר? רבים מאמינים שכן, |ומצביעים על בחירות לא טובות שמאפיינות את העניים. |בנוסף, מחקרים מצאו שהעניים גם מתפקדים בצורה גרועה יותר |בבדיקות קוגניטיביות ובביצוע משימות. |ובחירות לא טובות תורמות להעמקת העוני |כלומר, הן הופכות את העניים – לעניים יותר. |האם יכול להיות שהעוני עצמו הוא זה שפוגע ביכולת הקוגניטיבית? |צוות חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון יצא לחקור את השאלה |האם יש קשר סיבתי, לא רק מתאם, בין להיות עני לבין קבלת החלטות גרועה? |הסברים קיימים על הקשר בין עוני ובין תפקוד קוגניטיבי נמוך |התרכזו בגורמים הסביבתיים, או במאפייני העניים עצמם |כמו רמת השכלה נמוכה יותר |ולכן החוקרים התמקדו בפסיכולוגיה של להיות עני|החוקרים מצאו שעצם היותך עני משמעותו |להיות עסוק כל הזמן בדאגות הקשורות בעוני. |דאגות אלה צורכות את המשאבים המנטליים |ומשאירות פחות רוחב פס למטלות אחרות. |החוקרים ערכו שני ניסויים כדי לבדוק את זה: |בראשון בחנו את היכולות הקוגניטיביות של עשירים מול עניים |החוקרים גרמו להם לחשוב על הדרישות הכלכליות היומיומיות לפני המבחן, ואז השוו בין הקבוצות. |בניסוי השני, פנו החוקרים לבדוק את ההשלכות של נסיבות חיים אמיתיות. |הם השוו את היכולות של חוואים הודים המגדלים סוכר בין שני מבחנים. |הראשון נערך לפני הקציר, כאשר הם מתקשים כלכלית. |והשני התקיים לאחר הקציר, ולאחר שקיבלו את כספם. |שני הניסויים הראו שהעוני עצמו, וההתעסקות הכרונית בו, פוגעים משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי. |החוקרים מצאו למעשה שלדאגות כלכליות יש אותה השפעה על היכולת הקוגניטיבית כמו לאבד שנת לילה שלם. |אז העניים עצמם אינם טיפשים יותר מבחינת כישורים או יכולות מולדות – זה מצב העוני שפוגע בהם. |אלא שלעניים עצמם זה לא כל כך עוזר: להיות עני מגיע עם תג מחיר קוגניטיבי שפוגע מאוד ביכולות. |ולתובנה הזו עשוי להיות אפקט דרמטי מבחינת מדיניות ציבורית. |כאן סקרנים

אחת הדרכים לעצור את שינויי האקלים |היא להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני |באמצעות קיצוץ משמעותי בצריכת האנרגיה של בניינים. |בניינים צורכים כ-40 אחוזים מהאנרגיה שאנו מייצרים. |אנחנו יכולים להפחית את צריכת האנרגיה של בניינים בדרכים רבות, |כמו למשל שיפור הבידוד התרמי שלהם. |אבל כיצד גורמים למיליוני אנשים לעשות זאת? |ד”ר יעל פרג מהמרכז הבין-תחומי הרצליה |וד”ר קת’רין ב. ג’אנדה מאוניברסיטת אוקספורד |חקרו כיצד ניתן לקדם שינויים כאלה. |שתי הגישות המקובלות בתחום מתמקדות בשינויים מלמעלה ושינויים מלמטה. |גישת השינוי מלמעלה מתמקדת במקבלי ההחלטות, כמו ממשלות ורגולטורים |שקובעים תקנים שאמורים לחלחל למטה. |הבעיה היא שזה לא בדיוק מלהיב את הציבור לעשות שינוי. |גישת השינוי מלמטה מתמקדת בציבור של מיליוני צרכני אנרגיה, |שיכולים לדרוש בתים יעילים אנרגטית. |הבעיה כאן היא שהם אינם יודעים מה ניתן לעשות |ואינם מאורגנים מספיק כדי שדרישותיהם יישמעו. |פרג וג’אנדה מציעות גישה אחרת לשינוי |שמתמקדת לא בממשלה או ברגולטורים שלמעלה |וגם לא בצרכני האנרגיה שלמטה, |אלא בקבוצות שונות של שחקני אמצע שיכולים להיות סוכני שינוי משמעותיים |ולהשפיע מהאמצע החוצה. |קבוצת שחקני האמצע כוללת למשל |אדריכלים וקבלנים שמשפיעים על תשתיות הבניינים |ואפילו ארגוני דת שמשפיעים על נורמות התנהגות. |אדריכלים לדוגמה נמצאים בעמדה שמאפשרת להם להדריך את הציבור הרחב |כיצד לחסוך אנרגיה בבתים ע”י שיפור הבידוד התרמי או הצללה נכונה, |וכך להשפיע כלפי מטה. |כשגופי ממשל ורגולטורים מנסחים תקני בנייה |הם מתייעצים עם מומחים בתחום, כמו אדריכלים, |אשר משפיעים בדרך זו גם כלפי מעלה. |אדריכלים יכולים גם להשפיע לצדדים וללמד שחקני אמצע אחרים |כיצד ניתן לבנות בצורה ירוקה יותר וליצור ביקוש לחומרים ידידותיים לסביבה. |הצורך בשינויים גדולים שיעזרו לייצב את האקלים הוא דחוף וברור |ולכן עלינו לנצל את כל השחקנים והאסטרטגיות העומדים לרשותנו |בכדי ליישם רעיונות חדשים |בין אם הם ברמת מקבלי ההחלטות, הציבור הרחב, או שחקני האמצע. |פרג וג’אנדה פיתחו פרספקטיבה ניתוחית |שעוזרת לזהות שחקני אמצע שהם סוכני שינוי משמעותיים |וגם מציעה אסטרטגיות לרתום אותם לקידום המעבר לחברה דלת-פחמן, |מהאמצע החוצה. | כאן מדע

האבקת יבולים בידי דבורת הדבש וחרקים אחרים |משחקת תפקיד קריטי בתהליך הגידול של רוב הפירות, הירקות והאגוזים |המיוצרים בידי החקלאות המודרנית |למרות זאת |חלק מהמאביקים סובלים מתהליך ארוך טווח של הידלדלות האוכלוסייה שלהם |באופן כזה שההשפעה המועילה שלהם לחקלאות |מאיימת על הביטחון באספקת האוכל שלנו |הגדלת החשיפה לחומרי הדברה כנגד מזיקים |המשמשים לצורך הגנה על הגידולים החקלאיים |גורמת לדאגה גדולה לגורלם של המאביקים המועילים |אז איך אנו מאזנים בצורה אפקטיבית בין השימוש בקוטלי חרקים |המונעים נזקים חמורים לבין פגיעה באופן בלתי מכוון במאביקים המועילים? |כדי לצמצם את הנזק שיש לחומרי הדברה על המאביקים |אנטמולוגים מאוניברסיטת פורדו, אינדיאנה, |במימון מחלקת מחקר היבולים במשרד החקלאות האמריקאי |תיעדו כיצד דבורי דבש נחשפות לחומרים כימיים המשמשים בחקלאות |החוקרים התמקדו בעיקר בחומרי הדברה ניקוטינואידים |סוג יחסית חדש של חומרי הדברה |הרעילים מאוד לחרקים |ומצאו שתי דרכי חשיפה |הראשונה |כשהחקלאים משתמשים בניקוטינואידים על גידולים הנסמכים על מאביקים |כמו אבטיח |הצמחים סופגים את חומרי ההדברה |המתפשטים ברחבי הצמח |כולל לאבקנים ולצוף |אותו הדבורים מנצלות כמזון |בנוסף |חומרי הדברה אלו נעים דרך מי אדמה לעשבים סביב השדות החקלאיים |הדרך השנייה לחשיפה כוללת הוספה של ניקוטינואידים |כדי לצפות את הזרעים של גידולי התירס והסויה |בזמן הזריעה, זרעים אלו מאבדים חלק מהציפוי |מה שגורם לרסס של חומרי הדברה להשתחרר לאוויר |רסס זה עלול לבוא במגע עם דבורים בזמן מעוף |לצורך חיפוש אחר מקור מזון |או כשהן נוחתות על פרח בר שכוסה ברסס |חומרי הדברה ניקוטינואידים רעילים לדבורים בריכוזים נמוכים ביותר |כך שהפתרון יהיה להפחית את השימוש למינימום האפשרי |שעדיין יצליח להשתלט על המזיקים |או לא להשתמש בהם בכלל אם אין נוכחות של חרקים מזיקים |טכניקה זו ידועה בשם “ניהול מזיקים משולב” או IPM |אסטרטגיה הכוללת מעקב אחר מזיקים והשימוש בחומרי הדבקה כנגדם |רק כמוצא אחרון כשהם מאיימים להרוס את היבולים |בדרך זו, אנחנו יכולים לשפר את מצבם של מאביקים |אם נמנע משימוש יתר של חומרי הדברה שנמצאים בשימוש נפוץ כל כך |בעוד שיש פקטורים נוספים שפוגעים באוכלוסיית הדבורים |חומרי הדברה ניקוטינואידים יוצרים לחץ |שיכול לגרום לדבורים להיות רגישות ללחצים אחרים |כמו אלו שנגרמים בידי טפילים או מחלות |המחקר שנערך בידי האנטמולוגים של פורדו |הוא רכיב מרכזי באסטרטגיה כוללת |המחפשת ליצור סביבה בריאה יותר למאביקים |מבלי לפגוע בייצור המזון. | כאן מדע ערוץ כאן