חשבתם פעם למה על אריזות הפלסטיק שלנו יש משולשים עם מספרים? | ומה אומרים המספרים האלה? | ברור, זה קשור איכשהו לשימוש ולמחזור של האריזות, | אבל יצאנו לבדוק את העניין לעומק. | תודה. | אריזות הפלסטיק שלנו מיוצרות כולן מנפט גולמי, | אבל הן שונות בהרכב הכימי שלהן. | לא כל הפלסטיקים נבראו שווים. למעשה, כשאנחנו אומרים פלסטיק, | אנחנו מדברים על מגוון רחב של חומרים סינתטיים וחצי סינתטיים | שאפשר לעצב בכל צורה כמעט. | מוצרי הפלסטיק שבהם אנחנו משתמשים | מורכבים ממספר סוגי פלסטיק, | עליהם מוטבעים המספרים מ -1 עד 7. | הראשון הוא הפוליאתילן טרפטאלט. | הוא נמצא באריזות דקות וגמישות יחסית, | ופופולרי מאוד בתעשיית המזון. למשל בבקבוקי שתייה, שמן וקטשופ. | ברור שהוא נחשב בטוח לשימוש, ועדיין, לא כדאי להרתיח אותו | או לשים אותו במיקרוגל, ורצוי מאוד גם שלא לחשוף אותו לשמש. | כי ברגע שהוא מתחמם, הוא פולט חומר בשם אנטימון, | שברמות גבוהות, עלול לגרום נזקים לבריאות. | רגע, מכירים את הטענה שפלסטיק מפריש רעל בשם דיאוקסין | אם משאירים אותו בשמש או במקפיא? אז זה שטויות. | פלסטיק מספר 1 לא מפריש דיאוקסין. | נעבור לסוג השני: פוליאתילן בצפיפות גבוהה. | הפלסטיק הזה קשיח יותר ועמיד לחום, | ולכן הוא פופולרי מאוד ונמצא כמעט בכל מקום: | מהמטבח דרך המקלחת ועד לצינורות המים. | גם הוא בטוח יחסית, אבל שוב, אותו לא כדאי לחמם | משום שבדומה למרבית הפלסטיקים האחרים, | גם הוא נוטה לפלוט חומרים שעלולים לשבש את המערכת ההורמונלית. | אבל רגע, המספרים לא נמצאים שם כדי שנוכל להיכנס לחרדות | מהנזקים שהם גורמים. זאת לפחות לא המטרה המקורית שלהם. | שיטת המספר הוצגה לראשונה לפני 30 שנה | על ידי איגוד סחר הפלסטיק האמריקני בארה”ב | והפכה לסטנדרט בכל העולם, | בעיקר משום שהם יוצרים שפה משותפת בין היצרנים, | התעשיות וחברות המחזור שיכולות כך למיין ולמחזר את הפסולת | בצורה יעילה יותר | וזה מביא אותנו לפלסטיק מספר. 3: הפי-וי-סי | או בשמו המלא:… הפוליויניל כלוריד | הוא אחד הפלסטיקים השנואים בחברות המחזור | משום שקשה למחזר אותו | הוא שכיח מאוד בחיים שלנו כי יש לו שתי תכונות סופר חשובות: |.. הוא חסין לאש והוא אטום למים | אפשר למצוא אותו למשל בווילונות במקלחת, במשחקי ילדים | ובתא הנוסעים במכונית | הוא אחראי לר ח החדש הזה שמדיפים המוצרים האלה בהתחלה |. הבעיה היא שהפי-וי-סי נחשב לפלסטיק די רעיל | משום שהוא פולט כמויות גדולות יחסית של חומרים | המשבשים את המערכת ההורמונלית |. אחריו מגיע חומר מספר 4, שהוא גם בטוח יותר . | הפוליאתילן בצפיפות נמוכה |. השימוש הנפוץ ביותר בחיינו הוא בשקיות הסופר, | או בפצפצים והיות שלא ממחזרים אותו מספיק, |. מדובר באחד הפלסטיקים המזהמים ביותר |. הסוג החמישי והבטוח ביותר לבריאות מבין השבעה, הוא הפוליפרופילן |. ממנו מייצרים מכלי מזון שונים, | וגם את קופסאות האוכל שאנחנו מביאים לעבודה. | אימא, אל תדאגי, אני אחזיר אותם הביתה. | האם זה אומר שבטוח לחמם אותם במיקרו? | עקרונית כן, אבל לא. | בגלל שזה תלוי בחומרים שבהם השתמשו בתהליך הייצור של הכלי. | ולכן מומלץ לחמם במיקרו רק כלים שמאושרים לחימום. | מספר 6 הוא הפוליסטירן. שנקרא לפעמים סטירופום. | או קלקר. | הוא אחד הפלסטיקים המזיקים ביותר | משום שלא רק שקשה למחזר אותו, הוא גם מפריש סטירין | שהוא חשוד כחומר מסרטן. לכן גם רואים אותו פחות ופחות, | בכוסות שתייה חמה ובמנות החמות. והאחרון הוא מספר 7, | שלפי ההגדרות כולל את כל יתר החומרים, | החל בתערובות של מספרי 1 עד 6, דרך חומרים ידידותיים לסביבה, | ועד לפלסטיקים שמפרישים חומרים החשודים כמסוכנים כמו ביספנול איי. | אז מה השורה התחתונה? לא צריך להיכנס לבהלה. | אבל לא יזיק להפוך מדי פעם את הכלי | ולוודא שהוא עשוי מאחד הפלסטיקים היותר בטוחים לנו ולסביבה. | אז חזרו אחריי: | 12:45 אפשר להשתמש, 3, 6, 7 – אסון לאימא טבע |

אחת הדרכים לעצור את שינויי האקלים |היא להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני |באמצעות קיצוץ משמעותי בצריכת האנרגיה של בניינים. |בניינים צורכים כ-40 אחוזים מהאנרגיה שאנו מייצרים. |אנחנו יכולים להפחית את צריכת האנרגיה של בניינים בדרכים רבות, |כמו למשל שיפור הבידוד התרמי שלהם. |אבל כיצד גורמים למיליוני אנשים לעשות זאת? |ד”ר יעל פרג מהמרכז הבין-תחומי הרצליה |וד”ר קת’רין ב. ג’אנדה מאוניברסיטת אוקספורד |חקרו כיצד ניתן לקדם שינויים כאלה. |שתי הגישות המקובלות בתחום מתמקדות בשינויים מלמעלה ושינויים מלמטה. |גישת השינוי מלמעלה מתמקדת במקבלי ההחלטות, כמו ממשלות ורגולטורים |שקובעים תקנים שאמורים לחלחל למטה. |הבעיה היא שזה לא בדיוק מלהיב את הציבור לעשות שינוי. |גישת השינוי מלמטה מתמקדת בציבור של מיליוני צרכני אנרגיה, |שיכולים לדרוש בתים יעילים אנרגטית. |הבעיה כאן היא שהם אינם יודעים מה ניתן לעשות |ואינם מאורגנים מספיק כדי שדרישותיהם יישמעו. |פרג וג’אנדה מציעות גישה אחרת לשינוי |שמתמקדת לא בממשלה או ברגולטורים שלמעלה |וגם לא בצרכני האנרגיה שלמטה, |אלא בקבוצות שונות של שחקני אמצע שיכולים להיות סוכני שינוי משמעותיים |ולהשפיע מהאמצע החוצה. |קבוצת שחקני האמצע כוללת למשל |אדריכלים וקבלנים שמשפיעים על תשתיות הבניינים |ואפילו ארגוני דת שמשפיעים על נורמות התנהגות. |אדריכלים לדוגמה נמצאים בעמדה שמאפשרת להם להדריך את הציבור הרחב |כיצד לחסוך אנרגיה בבתים ע”י שיפור הבידוד התרמי או הצללה נכונה, |וכך להשפיע כלפי מטה. |כשגופי ממשל ורגולטורים מנסחים תקני בנייה |הם מתייעצים עם מומחים בתחום, כמו אדריכלים, |אשר משפיעים בדרך זו גם כלפי מעלה. |אדריכלים יכולים גם להשפיע לצדדים וללמד שחקני אמצע אחרים |כיצד ניתן לבנות בצורה ירוקה יותר וליצור ביקוש לחומרים ידידותיים לסביבה. |הצורך בשינויים גדולים שיעזרו לייצב את האקלים הוא דחוף וברור |ולכן עלינו לנצל את כל השחקנים והאסטרטגיות העומדים לרשותנו |בכדי ליישם רעיונות חדשים |בין אם הם ברמת מקבלי ההחלטות, הציבור הרחב, או שחקני האמצע. |פרג וג’אנדה פיתחו פרספקטיבה ניתוחית |שעוזרת לזהות שחקני אמצע שהם סוכני שינוי משמעותיים |וגם מציעה אסטרטגיות לרתום אותם לקידום המעבר לחברה דלת-פחמן, |מהאמצע החוצה. | כאן מדע