דו קיום – החמישייה הקאמרית

סליחה, ||סליחה, סליחה, |אתה ערבי? |למה אתה שואל? -זה בסדר, לא צריך לפחד. |אני, קוראים לי עמוס גולן, אני גר פה בבניין. |נעים מאוד. -נעים מאוד. |מה שמך? -נעים מחמוד. |למה אתה שואל? -כמה זמן אתה עובד פה, מוחמד? |ככה לא הרבה, כמה ימים. |אני לוקח את הפחים של הזבל ושם אותם בכביש. |ואחרי זה בא אוטו זבל, לוקח את הזבל, |אני לוקח את הפחים, מחזיר את זה לחדר של הזבל. |אחרי זה זה מתמלא בזבל, ואני בבוקר, לוקח את הזבל |ושם את זה ב… -אני אגיד לך את האמת, מוחמד, |לא נעים לי, אני פשוט… |אתה יודע, בתקופה האחרונה כולם מדברים על שלום |ועל דו קיום בין יהודים לערבים ו… |חשבתי שאם חושבים על זה בעצם |איפה הדו קיום בחיי היומיום של כל אחד מאיתנו? |אתה מבין? אני לא פוגש ערבים, אני לא עובד עם ערבים, |אין לי חברים ערבים. אתה יודע מה, אני חייב… |לא נעים לי, אבל אני חייב להגיד לך |שאני חושב שלא ראיתי בשנים האחרונות ערבים, |אולי רק בטלוויזיה. |ואני מאוד מעריך את ה… את התרבות שלכם, |את התרבות האוריינטלית לבנטינית, מאוד מעריך. |”אלף לילה ולילה”, כל הדברים האלה. |סלאח א-דין, |ראשדי, סורמלו, מאוד מעריך. |זהו. חשבתי… כשראיתי אותך עובד פה מאחורה, אמרתי לעצמי |הנה, עמוס, הנה הזדמנות שלך. |סחתיין. |טוב, אני מאוד שמח שנפגשנו ודיברנו. לא צריך לפחד, זה בסדר. |להתראות, אחי. |יופי. |סליחה, סליחה, |אתה דתי ימני לאומני. -מה? |אתה דתי ימני לאומני ? |בסדר, לא צריך לפחד. |שמי עמוס גולן, אני גר פה בבניין. |נעים מאוד. |נעים מאוד. |מה שמך? -אילן, אילן שם טוב. |אתה גר פה בסביבה, יגאל? |לא, אני גר ליד… למה? |בסדר, לא צריך לפחד. |פשוט אני אגיד לך, לא נעים לי, יגאל… -אילן. |אבל אתה יודע, בזמן האחרון מדברים על אחדות בעם |ואתה יודע, חשבתי לעצמי שאם חושבים על זה |אז בעצם איפה האחדות הזאת? |כאילו, איך אחדות הזאת באה לידי ביטוי |בחיי היומיום של כל אחד מאיתנו? |ולא נעים לי להגיד לך, אבל… |תראה, לא יוצא לי לפגוש דתיים ימנים לאומניים, |אין לי חברים דתיים ימנים לאומניים, |אני גם לא עובד עם דתיים ימנים לאומניים. |לא נעים לי, |אבל למען האמת, |אני חושב שב-10 השנים האחרונות |לא ראיתי דתיים ימנים לאומניים פנים אל פנים, אולי רק בטלוויזיה |ואני דווקא מאוד בעניין הזה של הרמב”ם, הרמב”ן, |”הבל הבלים הכל הבל”, “דברי חכמים בנחת נשמעים” כל זה. |כולנו למדנו תושב”ע. |זהו. למען האמת אני גם מאוד מעריך את הדרך שבחרתם בה. |מסורת, |ערכים. |זהו, אז איך שיצאתי מפה וראיתי אותך, אז אמרתי לעצמי, |עמוס, הנה ההזדמנות שלך. |אני יכול לשאול אותך שאלה שאולי תפתיע אותך? |כן, בבקשה. בטח. |תגיד, אתה דפוק בשכל? |סליחה, סליחה. |דוסוידניה. |רגע, חכה רגע. דוסוידניה |רגע, בוריס. בוריס, בוא רגע. |הלו, אני מדבר אליך. | דו קיום, פלורליזם, החמישייה הקאמרית