תעמוד שיעור באתר
התקווה – המנון המדינה
-|-|כל עוד בלבב פנימה|נפש יהודי הומייה|ולפאתי מזרח קדימה|עין לציון צופיה.|עוד לא אבדה תקוותנו|התקווה בת שנות אלפיים|להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים| להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים|-|כל עוד בלבב פנימה|נפש יהודי הומייה|ולפאתי מזרח קדימה|עין לציון צופיה. |עוד לא אבדה תקוותנו|התקווה בת שנות אלפיים|להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים|להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון וירושלים|- המנון המדינה נפתלי הרץ אימבר
יוצא לאור – אהוד בנאי
השביל הזה מתחיל כאן |בין סניף בנק למעין |לא סלול, לא תמיד מסומן |השביל הזה מתחיל כאן. |חוצה את העיר |עולה על ההר |ממשיך על הים, ממשיך גם מחר |חותך באוויר, בין הבתים |יוצא אל האור, אל חיים חדשים. |לך עליו, עלה עליו עכשיו |לך עליו, עלה עליו עכשיו |מלאכי ציפורים מעליך |מלווים את צעדיך |מרחוק נדלק אור |אל תסטה כדי שתוכל לחזור. |השיר הזה מתחיל כאן |כחל על הדף הלבן |לא גמור, לא תמיד מכוון |השיר הזה מתחיל כאן. |חוצה את העיר |עולה על ההר |ממשיך על הים, ממשיך גם מחר |חותך באוויר, בין אנשים |יוצא אל האור, אל חיים חדשים. |לך עליו, עלה עליו עכשיו |לך עליו, עלה עליו עכשיו |מלאכי ציפורים מעליך |מלווים את צעדיך |מרחוק נדלק אור |אל תסטה כדי שתוכל לחזור. | אהוד בנאי שירים קלסיים שיר מסע
אין לי ארץ אחרת – גלי עטרי
אין לי ארץ אחרת ||גם אם אדמתי בוערת |רק מילה בעברית | חודרת אל עורקיי, אל נשמתי |בגוף כואב, בלב רעב |כאן הוא ביתי |לא אשתוק, כי ארצי |שינתה את פניה |לא אוותר לה, אזכיר לה |ואשיר כאן באוזניה |עד שתפקח את עיניה |אין לי ארץ אחרת |גם אם אדמתי בוערת |רק מילה בעברית | חודרת אל עורקיי, אל נשמתי |בגוף כואב, בלב רעב |כאן הוא ביתי |לא אשתוק, כי ארצי |שינתה את פניה |לא אוותר לה, אזכיר לה |ואשיר כאן באוזניה |עד שתפקח את עיניה |אין לי ארץ אחרת |עד שתחדש ימיה |עד שתפקח את עיניה |אין לי ארץ אחרת |גם אם אדמתי בוערת |רק מילה בעברית | חודרת אל עורקיי, אל נשמתי |בגוף כואב, בלב רעב |כאן הוא ביתי |בגוף כואב, בלב רעב |כאן הוא ביתי. | שירים קלסיים אהוד מנור קורין אלאל גלי עטרי
תודה על כל מה שבראת – עוזי חיטמן
ילדי חורף 73 – להקת חינוך מיוחד
אנחנו הילדים של חורף ||שנת שבעים ושלוש |חלמתם אותנו לראשונה עם שחר, |בתום הקרבות |הייתם גברים עייפים שהודו למזלם הטוב |הייתן נשים צעירות מודאגות ורציתן כל כך | לאהוב |וכשהריתם אותנו באהבה |בחורף שבעים ושלוש |רציתם למלא בגופכם את מה |שחיסרה המלחמה. |כשנולדנו היתה הארץ |פצועה ועצובה |הבטתם בנו, חיבקתם אותנו, ניסיתם |למצוא נחמה |כשנולדנו ברכו הזקנים בעיניים דומעות |אמרו הילדים האלה הלואי לא ילכו אל הצבא |ופניכם בתצלום הישן מוכיחות שדיברתם מכל הלב |כשהבטחתם לעשות בשבילנו הכל להפוך | אויב לאוהב. |הבטחתם יונה |עלה של זית |הבטחתם שלום בבית |הבטחתם אביב ופריחות |הבטחתם לקיים הבטחות |הבטחתם יונה |אנחנו הילדים של חורף |שנת שבעים ושלוש |גדלנו, אנחנו עכשיו בצבא עם הנשק, |קסדה על הראש |גם אנחנו יודעים לעשות אהבה, צוחקים ויודעים לבכות |גם אנחנו גברים, גם אנחנו נשים, גם אנחנו חולמים |תינוקות |ולכן לא נלחץ, ולכן לא נדרוש, ולכן |לא נאיים |כשהיינו קטנים אמרתם: הבטחות צריך לקיים |אם דרוש לכם כח ניתן, |לא נחסוך, רק רצינו ללחוש |אנחנו הילדים של החורף ההוא |שנת שבעים ושלוש |הבטחתם יונה |עלה של זית |הבטחתם שלום בבית |הבטחתם אביב ופריחות |הבטחתם לקיים הבטחות |הבטחתם יונה |עלה של זית |הבטחתם שלום בבית |הבטחתם אביב ופריחות |הבטחתם לקיים הבטחות |הבטחתם יונה. | אוקי וידיסלבסקי להקת חינוך מיוחד שמואל הספרי שירים קלסיים
המסע לארץ ישראל – שלמה גרוניך
הירח משגיח מעל, ||על גבי שק האוכל הדל |המדבר מתחתי, אין סופו לפנים, |ואמי מבטיחה לאחי הקטנים. |עוד מעט, עוד קצת, להרים רגליים |מאמץ אחרון, לפני ירושלים. |אור ירח החזק מעמד, |שק האוכל שלנו אבד |המדבר לא נגמר, יללות של תנים, |ואימי מרגיעה את אחי הקטנים. |עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל |לא נפסיק ללכת, לארץ ישראל. |ובלילה תקפו שודדים, |בסכין גם בחרב חדה |במדבר דם אימי, הירח עדי, |ואני מבטיחה לאחי הקטנים. |עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום |עוד מעט נגיע, לארץ ישראל. |בירח דמותה של אימי |מביטה בי, אמא אל תיעלמי |לו היתה לצידי, היא היתה יכולה, |לשכנע אותם שאני יהודי. |עוד מעט, עוד קצת, בקרוב נגאל |לא נפסיק ללכת, לארץ ישראל |עוד מעט, עוד קצת, להרים עיניים |מאמץ אחרון, לפני ירושלים. | שלמה גרוניך חיים אדיסיס אתיופים יהודי אתיופיה
ולס להגנת הצומח – שולה חן
כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע ||
מרבדים נפרשים בשפלת החוף |
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע |
והחוק שאומר – כאן אסור לקטוף! ^|
רק עלי אין החוק משגיח |
רק עלי איש אינו שומר |
לו היו לי עלי גביע |
אז, היה מצבי אחר. ^|
ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע |
אילנות נדירים נשמרים לחוד |
איילות נבהלות מסתכלות בשלט |
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד! ^|
רק עלי עוד לא שמו שלט |
מסביב אין לי כל גדר |
לו היית, למשל, איילת |
אז היה מצבי אחר! |
אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס! |
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום! |
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא |
שטח בר מגודר ואיזור רשום! ^|
אז אני לפעמים חושבת |
כי היה זה אולי רצוי |
לו הייתי נרקיס או רקפת |
או אפילו איזה בן חצב מצוי ^|
הסתכלו מה שקורה לי בדרך: |
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר |
לו הייתי חיה או פרח |
אז היה מצבי… |
מצבך… |
אחר!!! |
אדוני! |
– נעמי שמר להקת הנח”ל שירים קלסיים הטרדה מינית צה”ל אביב שולה חן
אנשי הגשם – משה דץ
ממצרים – עלמה זוהר
תמיד יש מלחמה באפריקה| מזל שהיא רחוקה |שלא רואים ולא שומעים| אותה מכאן ||גם אני הלכתי פעם| בנתיב הייסורים |ממצרים לירושלים| במדבר, ימים רבים| בלי מים, בלי מים |עם אותה שאלה בעיניים|| |גם אני פגשתי רשע| המכה בלי אבחנה | אנשים חפים מפשע| אנשים בלי הגנה |בלי בית, בלי בית |עם ילדים קטנים בידיים||| והם דופקים לך בדלת |הם בוכים בכי תמרורים| אל תאמר – מה לי עם אלה |אלה אנשים זרים |כי בכל דור ודור| חייב אדם לראות עצמו |כאילו הוא|יצא ממצרים |שלא ישכח|איך ברח, הוכה, הושפל, נרצח|איך צעק לשמיים |||גם אני חיפשתי כוח |להציל מה שאפשר |כשלא היה לאן לברוח| דמי היה מותר |אות קין, אות קין| אנשים נופלים לברכיים| |הם דופקים לך בדלת| הם בוכים בכי תמרורים| אל תאמר – מה לי עם אלה| אלה אנשים שחורים |כי בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו |כאילו הוא|יצא ממצרים| שלא ישכח|איך ברח, הוכה, הושפל, נרצח|איך צעק לשמיים |||אז שמור נא על כולנו| ריבונו של עולם |שלא נזדקק אף פעם| לרחמים של בני אדם| כי בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו|כאילו הוא|יצא ממצרים| שלא ישכח| איך ברח, הוכה, הושפל, נרצח |איך צעק לשמיים ||תמיד יש מלחמה באפריקה |מזל שהיא רחוקה |שלא רואים ולא שומעים| אותה מכאן |תמיד יש מלחמה באפריקה |מזל שהיא רחוקה |שלא רואים ולא שומעים| את הצעקה עלמה זוהר יציאת מצרים פסח מסתננים ומבקשי מקלט