-|זה לא חלום |עוד יבוא היום |יום לו חיכינו |אלפיים שנה |המלחמה האחרונה. |עוזבים את הבית |עוזבים את החברים |לובשים מדי זית |והולכים לימים אחרים. |מי ידע שכך יהיה |שבכמה לילות ללא אימא |תהפוך מנער ותהיה |לבחור מסתער קדימה. |מי ידע שכך יהיה |שבכמה לילות ללא אימא |תהפוך מנער ותהיה |לבחור מסתער קדימה. |זה לא חלום |עוד יבוא היום |יום לו חיכינו |אלפיים שנה |המלחמה האחרונה. |ימים ללא בית |ימים ללא חברים |במקום דשא רק שית |גבעות עמקים והרים. |מי ידע שכך יהיה |שבכמה לילות ללא אימא |תקבל עליך תואר שכזה |שתצעק: “אחרי וקדימה!”. |מי ידע שכך יהיה |שבכמה לילות ללא אימא |תקבל עליך תואר שכזה |שתצעק: “אחרי וקדימה!”. |חוזרים אל הבית |חוזרים אל החברים |לובשים מדי זית |חוזרים לימים כלפנים. |מי ידע שכך יהיה |שבכמה לילות ללא אימא |תקבל עליך תואר שכזה |שתצעק: “אחרי וקדימה!”. |מי ייתן וכך יהיה |שבכמה לילות ללא בית |נלך לימים אחרים ונראה |יונה עם עלה של זית. |

–|הלוואי ומענן תרד עלינו קשת |הלוואי שלעולם הזה יש תקנה… |הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת |הלוואי ולא תאבד לעד המתנה |הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא |הלוואי ועוד נשב בצל התאנה. |הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב |הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן |הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב |הלוואי, הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם. |הלוואי ולא יישא עוד גוי אל גוי חרב |הלוואי ולא ננטוש את דרך התקווה |הלוואי והאדם יהיה רחום עד ערב |הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה. |הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב |הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן |הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב |הלוואי, הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם. |הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב |הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן |הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב |הלוואי, הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם. |הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב |הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן |הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב |הלוואי, הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם. |

ואני ראיתי ברוש ||שניצב בתוך שדה מול פני השמש |בחמסין, בקרה |אל מול פני הסערה. |על צידו נטה הברוש |לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב. |והנה, מול הים |קם הברוש ירוק ורם. |הנה ברוש, לבדו |מול אש ומים. |הנה ברוש, לבדו |עד השמיים. |ברוש, לבדו איתן. |לו רק ניתן ואלמד |את דרכו של עץ אחד |ואני כמו תינוק |שנשבר ולא יכול מול פני השמש. |בחמסין, בקרה |אל מול פני הסערה. |הנה ברוש, לבדו |מול אש ומים. |הנה ברוש, לבדו |עד השמיים. |ברוש, לבדו איתן. |לו רק ניתן ואלמד |את דרכו של עץ אחד. |ואני כמו תינוק |שנשבר ולא יכול מול פני השמש. |בחמסין, בקרה |אל מול פני הסערה. |ואני ראיתי ברוש… | אריאל זילבר שירים קלסיים

אין לי ארץ אחרת ||גם אם אדמתי בוערת |רק מילה בעברית | חודרת אל עורקיי, אל נשמתי |בגוף כואב, בלב רעב |כאן הוא ביתי |לא אשתוק, כי ארצי |שינתה את פניה |לא אוותר לה, אזכיר לה |ואשיר כאן באוזניה |עד שתפקח את עיניה |אין לי ארץ אחרת |גם אם אדמתי בוערת |רק מילה בעברית | חודרת אל עורקיי, אל נשמתי |בגוף כואב, בלב רעב |כאן הוא ביתי |לא אשתוק, כי ארצי |שינתה את פניה |לא אוותר לה, אזכיר לה |ואשיר כאן באוזניה |עד שתפקח את עיניה |אין לי ארץ אחרת |עד שתחדש ימיה |עד שתפקח את עיניה |אין לי ארץ אחרת |גם אם אדמתי בוערת |רק מילה בעברית | חודרת אל עורקיי, אל נשמתי |בגוף כואב, בלב רעב |כאן הוא ביתי |בגוף כואב, בלב רעב |כאן הוא ביתי. | שירים קלסיים אהוד מנור קורין אלאל גלי עטרי